מושגי יסוד בחכמת הקבלה
תיקון
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 20.03.22 - אחרי עריכה
אורן: בתוכניות שלנו אנחנו מנסים לקחת בכל פעם מושג אחד מתוך החכמה האדירה שבקבלה ולהסביר אותו בצורה הכי פשוטה ונוגעת ברגש שלנו כאנשים שמתחילים להתעניין בקבלה. היום המושג הוא "תיקון".
כשאתה שומע את המילה תיקון האסוציאציה שעולה בך היא של משהו טכני, אם יש לך מכשיר שהתקלקל אתה לא יכול להשתמש בו ואז אתה צריך לתקן אותו. מאידך, בחוכמת הקבלה מתוך התיקונים אדם מגיע להתעלות, לגילויים רוחניים, לרגשות מאוד מאוד גבוהים. כשאתה שומע את המילה "תיקון" איזו הרגשה מתעוררת בך?
שיש לי משהו מקולקל ואני צריך לעשות פעולות כדי להחזיר את המקולקל להיות מתוקן.
אורן: התיקון הוא משהו טכני?
כן, הוא משהו טכני. כשיש לי תכונות, מחשבות, פעולות, רצונות מקולקלים, אני צריך לברר במה הם מקולקלים, במה אני מזהה אותם, ואני צריך להביא אותם למצב שהם יהיו מתוקנים, הפעולה הזאת נקראת "תיקון".
אורן: מהו הדבר שדורש תיקון לפי חכמת הקבלה?
קודם כל עליי לגלות שיש לי משהו מקולקל. אחר כך לחשוב בעזרת מה אני יכול לתקן את הקלקול, כמה אני אצטרך להשקיע בתיקון, מה אני מרוויח מהעובדה שהקלקול יתוקן. מי עוזר לי להבין, להרגיש, לזהות את הקלקולים ולהבין באיזו צורה אני מתקן, ואולי לכל דבר אני צריך מומחה כמו בעולם שלנו. יש כאן תהליך שאני צריך לעשות עם עצמי.
אורן: מה השלב הראשון?
השלב הראשון הוא לזהות את התכונות שלי שאני צריך לתקן.
אורן: אילו תכונות?
כל תכונות האופי שלי, כל היחס שלי לעצמי ולאחרים, ובכלל כל כולי מקולקל.
אורן: הכוונה שהאדם כל כולו מקולקל?
כן. אי אפשר לתאר זאת, האדם כל כולו מקולקל.
אורן: אם האדם יתקן את עצמו איך הוא ייראה, מה תהיה הצורה שלו?
הוא ייראה מתוקן.
אורן: מה זו צורה מתוקנת?
מבחוץ הוא ייראה אותו דבר, אותו אדם. בפנים, התכונות שלו, הכוונות שלו, הרצונות שלו, המחשבות, במקום להשתמש בכל אלו להנאת עצמו, הן יהיו כאלה שירצה בכל תכונותיו לגרום לכל העולם טוב. אדם לא יחשוב על עצמו אלא איך לגרום טוב לכולם.
אורן: המעבר משימוש בכל העולם להנאת עצמי, לגרימת טוב לכל העולם מהו?
זה נקרא "תיקון".
אורן: מהי מהות הקלקול?
שאני חושב על עצמי בלבד.
אורן: למה דווקא רק המחשבה על עצמי מוגדרת כקלקול בקבלה?
כי בכך אני דואג רק לעצמי ולא אכפת לי מכל העולם. אני מוכן להשתמש ולנצל את כולם רק שיהיה לי טוב.
אורן: הדאגה לעצמו היא בטבע של האדם?
היא בטבע של כל אחד ואחד. ואם יש מיליארדי אנשים שכל אחד חושב רק לטובת עצמו ולא לטובת האחרים, או אפילו גרוע יותר, חושב איך לעשות רע לאחרים כי גם מכך הוא יכול ליהנות, הרי תמיד האדם בודק את עצמו כלפי האחרים, יוצא שהאדם כולו מורכב רק מכוח הרע.
אורן: האם הקלקול מוגדר בצורה שונה אצל כל בן אדם?
כן. לכל אחד יש את האופי שלו, את הגישה שלו, את התפיסה שלו. לכן ברע שבכל אחד יש איזו סטייה מהרע של האחר.
אורן: כשאתה מסתכל על העולם אתה רואה שיש בו חוסר צדק, יש מלחמות, יש אלימות, יש שחיתות, יש אלף ואחת תופעות רעות. למה אתה מתמקד דווקא בפנימיותו של האדם כשאתה מגדיר את הקלקול? הרי סביב יש כל כך הרבה דברים מקולקלים.
אילו דברים מקולקלים יש חוץ מבני אדם שחושבים רק על עצמם ולעשות טוב לעצמם על חשבון הזולת?
אורן: אתה אומר שזה השורש לכל התופעות האחרות?
לא רק השורש, אלא פשוט הכול.
אורן: גם בטבע עצמו אתה רואה הרבה קלקולים, מגפות, סופות, צונאמי, רעידות אדמה אין סוף תופעות.
אנחנו לומדים מחוכמת הקבלה שאת כל הפעולות שבטבע אנחנו מזמינים על ידי הקלקולים שלנו.
אורן: אנחנו בני האדם?
בני האדם נמצאים למעלה מדרגת דומם, צומח וחי, אנחנו נמצאים בדרגה העליונה שנקראת "מדבר", וזה שאנחנו מקולקלים בינינו מזמין מהדרגות האחרות, דומם, צומח וחי תופעות שליליות.
אורן: איך נראה אדם מתוקן?
אדם מתוקן לא יכול לגרום שום רע לזולת, לא בכוונה ולא בפעולה, אלא בכל מה שהוא עושה בעולם הוא משתדל לגרום טוב לזולת.
אורן: איך נראה עולם מתוקן?
כל האנשים עושים רק טוב לאחר, דואגים רק לטובת הזולת, וכל העולם נמצא בהרגשה טובה שעוברת מאיש לרעהו.
אורן: מקסים.
כן, פשוט.
אורן: על מה זה יושב?
זה יושב על תיקון גדול, כל אחד מקבל תכונה של אהבת הזולת, דאגה לזולת. ואנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו מוציאים תכונה כזאת מהטבע.
אורן: איך מוציאים תכונה כזאת מהטבע?
זה כבר שייך ללימוד ולשימוש בחכמת הקבלה שהיא בהחלט תעביר אותנו לדרגה כזאת.
אורן: הגדרנו את מהות הקלקול. מהי הפעולה עצמה שמתקנת את הדבר המקולקל?
כשאני מגלה שהרצונות שלי הם כולם רעים מתחילתם ועד סופם, הרבה רצונות, כל מה שיש בי.
אורן: לפי מה הגדרת את הרעים?
שחושבים רק לטובת עצמם.
אורן: על חשבון האחרים?
בוודאי על חשבון האחרים. לא יכול להיות שלא על חשבון האחרים, כי אנחנו כולנו קשורים זה לזה, אנחנו כולנו נמצאים במערכת שהיא תלויה בכל החלקים, בכל הצורות, בכל אופני הקשר, הכול זו מערכת שקשורה בכל חלקיה ולכן היא כולה רעה.
אורן: אז מה הפעולה שהופכת אותה מרעה לטובה?
אני צריך להזמין את הכוח העליון שהוא יאיר עלי ויראה לי כמה אני רע, גם לזולת וגם לעצמי. שכן גם לעצמי אני עושה רע וזה עוצר אותי לאט לאט ומקדם אותי לכך שאני מבין שחייבים לעשות כאן תיקונים.
ואז אני פונה לכוח העליון שהוא הפוך ממני וכולו טוב ואני מבקש, דורש, מתחנן ובוכה, שיתקן אותי, שישנה אותי מהצורה הרעה שבה אני חושב על כולם בהכרה ובתת ההכרה, ובכל מיני צורות ואני דורש ממנו שיתקן אותי ויעשה טוב ואף פעם לא אחשוב על אף אחד דבר רע, "נפשי כעפר לכל תהיה".1
אורן: האם לכל בן אדם יש תיקון מיוחד משלו?
כן, כי לכל אחד מאתנו יש תכונות משלו, רגשות משלו, רצונות משלו, מחשבות משלו. כל אלו דורשים תיקון, ואשתמש בכולם רק לטובת הזולת.
אורן: יש עוד תורות שמשתמשות במושג הזה של תיקון? תורת המידות, תורת המוסר, גם בתורות המזרח מדברים על תיקונים. מה ההבדל המהותי בין חכמת הקבלה לבין התורות האלה בקשר למושג התיקון?
אני לא יודע. לא כל כך למדתי והתעמקתי בהן. אני רק חושב שחכמת הקבלה דורשת מהאדם, שיתקן את היחס שלו לזולת.
אורן: האם יש דברים באדם שאותם האדם לא צריך לתקן?
אין באדם שום דבר טוב שהוא לא צריך לתקן. אלא כל היום, בכל מעשיו הוא עושה רע לזולת ועקב זה גורם גם רע לעצמו.
אורן: נגיד, אני עם אופי מסוים, ואשתי עם אופי אחר, ואתה עם אופי אחר - כל אדם יש לו אופי משלו. האם אני צריך לתקן את האופי שלי והוא ישתנה בתהליך התיקון?
האופי עצמו לא משתנה, אבל עם האופי שלך, תתחיל לעשות פעולות שבהן תגרום טוב לזולת.
אורן: על ידי האופי המסוים שלי?
כן.
אורן: זאת אומרת, יש בי נתונים שהטבע יצר שזה אורן, וכל אחד הוא מיוחד.
כן. אז אותו אורן צריך להישאר אורן, רק לעבור מאורן הרע לאורן הטוב. להתלבש בלבוש אחר, במקום זאב לכבש.
אורן: יש פה תהליך פסיכולוגי, שאורן הרע הופך להיות לאורן טוב?
כן.
אורן: אז בסך הכול כל התהליך הזה של התיקון זה תהליך פסיכולוגי, או יש פה משהו מעבר שלא תפסתי אותו?
זה בעצם תהליך פסיכולוגי.
אורן: והכוח שמעביר את אורן הרע לאורן הטוב, מהו?
הכוח העליון. זה לא נמצא בנו, בטבע שלנו. אלא אנחנו צריכים את הכוח הזה לייצב ולמשוך אלינו, שיטפל ויתקן אותנו.
אורן: למה בכלל מלכתחילה הכוח הזה שאתה מגדיר אותו כעליון, יצר אותנו מקולקלים?
כדי שאנחנו נבין כמה אנחנו הפוכים ממנו, ונעריך את התכונות שלנו שכולן רעות, כנגד התכונות שלו. ונבקש מהכוח העליון לתקן אותנו ולעשות אותנו דומים לו והתכונות שלנו יהיו דומות לתכונות שלו.
אורן: אם אני אומר שהכוח העליון עשה אותי מקולקל, האם אני לא פוסל אותו?
לא. לא פוסל.
אורן: אבל הוא עשה אותי מקולקל.
נכון. הוא בכוונה עשה את זה כך. אנחנו לומדים בחכמת הקבלה, איך מלכתחילה הוא עשה אותנו דומים לו ולכן קרא לצורה הזאת "אדם", הדומה לבורא. אדם זה מהמילה דומה. ואחר כך קלקל אותנו בכוונה במו ידיו, אם אפשר כך להגיד. ואנחנו צריכים עכשיו לבקש ממנו שיתקן אותנו בחזרה.
אורן: אז בשביל מה כל הסיבוב?
שאנחנו נבקש ממנו. שאנחנו נתקרב אליו. שאנחנו נראה בכל שלב ושלב מה שהוא עשה. והדברים האלה מקובלים עלינו כשהם מתוקנים ובשום צורה לא מקובלים עלינו בעודם מקולקלים.
אורן: אני צריך לחשוב על התהליך כמו על תהליך אבולוציוני?
כן. ודאי בהתאם לזה אנחנו משתנים בחיים והעולם שלנו ישתנה ויראה לנו אחרת.
אורן: מה השלבים של האבולוציה פה?
הכרת הרע בטבע שלנו והתקרבות לבורא, שלפי בקשתנו יתקן אותנו ויעשה אותנו דומים לו.
אורן: אני רואה שאתה מדגיש גם עכשיו, שהכרת הרע, הדיאגנוזה של מהות הקלקול הוא המפתח לכל.
כן. זה העיקר. כי אם אני מרגיש את הרע בקרבי ורוצה לתקנו, אז יותר מזה אני לא צריך.
אורן: כשאני מסתכל סביבי על אנשים, לא נעים להגיד, ולא שאני מושלם, אבל אני רואה הרבה אנשים שצריכים תיקון הרבה יותר גדול ממני. זה נכון?
אדם לא יכול להגיד על הזולת שהאנשים מקולקלים, כי "כל הפוסל במומו פוסל".
אורן: מה אומר המשפט הזה?
כשאתה רואה אנשים אחרים מקולקלים, זה מפני שאתה בעצמך מקולקל. אבל אם תתקן את עצמך ותישאל, "האם אתה רואה גם עכשיו אותם מקולקלים?" נראה מה תענה.
אורן: אתה אומר אולי זה ישתנה?
בטוח.
אורן: אז בעצם אני צריך להתמקד בעצמי.
כן.
אורן: איך אני יכול להביא את עצמי להרגשה שאני באמת מקולקל מאוד וצריך תיקון גדול?
זה בעצם השלב הראשון שאנחנו לומדים מחכמת הקבלה, איך לראות את האמת? לשם כך אנחנו מתחברים לקבוצה, וכל אחד מסתכל על השני, ורוצה להתקרב לאחרים, ורואה כמה הוא לא רוצה את זה, ובצורה כזאת הוא מגיע לדרישה שהבורא יתקן אותו.
אורן: אם בן אדם לא רוצה לתקן את עצמו, הוא יכול להתחמק מהתהליך הזה?
בבקשה.
אורן: מה יקרה לבן אדם שלא רוצה?
אין כפיה ברוחניות. לא רוצה? לא צריך.
אורן: אז לאן האבולוציה הזאת תוביל אותו?
היא בסופו של דבר צריכה להביא את כולם לכך שאנחנו נרצה את התיקון. האדם מתגלגל לכאלה צורות, ולכאלה הרגשות בחיים שלו כדי שהוא כן ירצה תיקונים.
אורן: אפשר לדחות את מועד התיקון, לקבל הארכה?
תדחה ככל האפשר.
אורן: עד איזה זמן הרחוק ביותר ניתן לדחות?
כשלא תוכל לסבול שאתה כזה רע.
אורן: אז צריכה להיות הרגשה של הכרה עצמית?
אם מלכתחילה אתה מכיר את הרע שבך, יש לך יותר אפשרות לתקן את עצמך במצבים יותר טובים. זה כמו במחלה חס ושלום, ככל שתופסים אותה יותר מוקדם, אז הריפוי יותר קל.
אורן: מה באמת מרוויחים מכל התהליך של התיקון?
ראשית מרוויחים מזה תיקון, ושנית אם אנחנו ניגשים לתיקון בצורה נכונה, אז אפילו בזמן התיקון, בזמן ההבראה, אנחנו מרגישים את עצמנו טוב. כי אנחנו הולכים להיתקן להיות בריאים.
אורן: אפשר שהתהליך הזה של התיקון יקרה בלי סבל, בלי כאב?
כאן השאלה, תלוי איך אנחנו מתייחסים אליו. אם אני מתייחס למחלה בצורה שאני רוצה להפטר ממנה, אז על כל דבר שהרופאים מביאים לי, אני מסתכל כטוב.
אורן: נכון.
אבל אם אני לא כל כך מודע לזה, אני מסתכל על כל הדברים האלה שמרפאים אותי, ככאלה שעושים לי רע. ואז אני מסתכל על החיים ומתחיל להבין שאולי כל החיים שבהם אני חי עכשיו, הם תהליך של הריפוי. ואני סובל מהחיים האלה. אני עובד קשה, אני צריך לרוץ לכל מיני מקומות, לסדר כל מיני דברים, אני נמצא בדאגה, בפחדים, בחרדות, בכל מיני דברים. אולי זה בגלל שאני לא מבין שזה תהליך ריפוי, ואיך אני יכול לעשות כאן איזה שינוי.
ואז באה חכמת הקבלה ומסבירה לי, וודאי שאתה צודק, אתה נמצא בתהליך של הריפוי. אבל בהבראה כזאת אתה יכול לחיות עוד מי יודע כמה זמן. יש תרופות ויש אפשרויות לזרז את ההבראה שלך מהרע לטוב, תעשה כך וכך ויהיה לך טוב.
חכמת הקבלה מסבירה לי איך אני יכול להגיע מהר לטוב וללא ניתוחים קשים חס ושלום, או כל מיני בעיות. קח "כדור" קטן ותבריא.
אורן: אבל בספרים של הקבלה, אנחנו יודעים שמפורטים כל מיני תיקונים וזה נראה כמו משהו כזה נסתר, סודי, לפעמים אפילו מאגי. האם תיקון קשור במשהו לתהליכים מאגיים?
אין בזה שום מאגיה, אין בזה שום דבר שבו מפעילים כוחות מיוחדים, לא.
אורן: אז בוא תסביר לי, מה זה בדיוק תיקון?
תיקון זה שאני מתקן את האגו שלי, שבמקום צורה אגואיסטית אני אראה כאדם האלטרואיסטי.
אורן: מה זה אומר אדם אלטרואיסטי?
אדם שרוצה את טובת הזולת.
אורן: זה כל התיקון?
זה כל התיקון, אין יותר למה להגיע, רק ל"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".
אורן: התיקון הזה צריך לכלול את כל האנושות בסופו של דבר?
כן.
אורן: אנחנו מתקדמים פה כל אחד בפני עצמו, או ביחד כמין האנושי?
גם כל אחד וגם יחד.
אורן: באיזה שלב האנושות נמצאת עכשיו, אם אתה מסתכל ממבט על?
במצב מאוד מיוחד שהיא עוברת מתיקונים בדידים, שכל אחד פה ושם מתקן את עצמו, כפי שכוחות הטבע מעוררים אותנו, דוקרים אותנו, מושכים אותנו לזה, עד שבקרוב נכנס לשלב שנקרא "התיקון הכללי", שבו אנחנו כולנו נתחיל להרגיש בעולם כולו ייסורים, וגם צורך להתקשר סביב כל כדור הארץ.
אורן: אלו תוצאות יהיו בעולם כתוצאה מתהליך התיקון אם נתקדם בו ונניח שנתחיל להתקדם בו קצת באופן הכרתי?
שאנחנו נחליט שאין לנו ברירה, אלא אנחנו חייבים להתעלות למעלה מהאגו שלנו ולהתייחס כל אחד לאחר כמו לקרוב שלי. למה? כי אנחנו כולנו חלקי הכלי שנקרא "אדם".
אורן: יש מושג כזה בקבלה "גמר התיקון".
כן.
אורן: מה הוא אומר, מה זה גמר התיקון?
שכולנו מתחברים "כאיש אחד בלבד אחד". בצורה כזאת שכל אחד מרגיש את הזולת, מוכן לעשות הכול לטובתו. וכך אלו לאלו, כולם, כל האנושות כך, עד שאנחנו נרגיש שאנחנו כולנו ממש לא קבוצה אפילו, אנחנו הופכים להיות בזה עד כדי כך קשורים זה אל זה, שנהיה אחד.
אורן: זה יפה.
כן. כמו שאנחנו קראנו בטח כל אחד, שהבורא ברא אדם. אז אנחנו נרגיש את עצמנו שאנחנו כולנו אותו אדם.
אורן: לימדת אותי היום המון דברים מקסימים על המושג הזה של "תיקון". מה לדעתך הכי חשוב שאני אזכור לגבי תיקון?
"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" כאן מדובר על הכול. שום דבר אל תעשה, חוץ משאתה מתקן את עצמך לאהבת הזולת. ובזה בטוח תגיע לאמת, ולתיקון ולמימוש נכון של החיים שלך.
אורן: כמישהו שמתחיל עכשיו את התהליך הזה של לימוד הקבלה, מה אתה מאחל לי בקשר למושג "תיקון", בהתפתחות הרוחנית שלי ספציפית?
רק להבין שחכמת הקבלה היא חכמה פרקטית, מאוד מאוד מעשית, שמסבירה לנו איך נכון להתייחס מאדם לאדם. ובצורה כזאת אנחנו מגיעים באמת לחיים נצחיים, שלמים, כל כך טובים, שחבל שאנשים עדיין לא רואים שההזדמנות הזאת נמצאת לפניהם. אני מאחל לכולם לפקוח את העיניים, לקבל את החכמה הזאת, ולממש אותה. אין יותר חשוב מזה ואין יותר נחוץ מזה. בהצלחה.
(סוף השיחה)
-
סוף תפילת "שמונה עשרה".↩