חיים חדשים

1159

החוקה של הטבע

שיחה 19.9.19 עם רב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1159, והנושא הוא "חוקה ישראלית". למדינת ישראל אין עד היום הזה חוקה, ננסה להבין למה זה כך, האם צריכה להיות חוקה, ובעיקר מהי היא צריכה לכלול.

ניצה: כן, אז באמת עד כה לא נוסחה חוקה פורמאלית בישראל. במהלך השנים נחקק אוסף של חוקי יסוד, סך הכול 13 שזה לא הרבה, שכל חוק עוסק בתחום של המדינה אם זה בכנסת, בצבא, נשיא וכן הלאה. ובנוסף לזה גם בנושא של זכויות חובות אזרחים במדינה. בעצם יש איזה אוסף של חוקים כאלה, חוקי יסוד, והם בעצם מנהלים ומטווים את הדרך, את השלטון, את המדיניות וכן הלאה.

והיום אנחנו נרצה גם לברר. קודם כל זה נורא מעניין, כי למדינות אחרות יש חוקות מוסדרות. אחת החוקות שנחשבת לחוקה שממנה הרבה לוקחים דוגמה, זו החוקה האמריקאית למשל. מעניין לשאול, מה דעתך על זה שבעצם אין בכלל חוקה פורמאלית לישראל?

בשביל מה?

ניצה: כן, זו שאלה, האם צריך?

אני לא יודע. קודם כל אני רואה שאנחנו חיים ובלי חוקה, אז כבר אפשר לחיות. זאת אומרת חוקה זה לא חובה, שבלי זה אפשר להתקיים, זה דבר אחד. דבר שני, מה קורה עם אלה החוקות שישנם במדינות אחרות, זה עוזר להם במשהו?

ניצה: אני חושבת שזה מטווה, זה נותן איזה גבולות גזרה, כללים.

את יודעת, זה בדרך כלל כתוב בצורה כזאת שאפשר לסובב אותו לכל הכיוונים, וזה מראה עד כמה שהמדינה הזאת היא הומאנית, הומניטארית, תרבותית וחינוכית, ואוי ואבוי איפה שהיא שם למעלה מעלה מכולם. ככה כל אחד ואחד. זאת אומרת, אין בזה יותר מהרפרזנטטיביות השקרית, לא יותר מזה.

ניצה: לא יותר מזה.

לא. זה דבר אחד. אני זוכר שחייתי ברוסיה בכל זאת עד גיל עשרים וחמש או שש, אחר כך יצאתי לליטא, ומליטא הגעתי אחרי ארבע שנים לישראל. אז ברוסיה כולם היו מאוד מתגאים מזה שיש להם חוקה הכי הכי פרוגרסיבית, מיוחדת, ממש מתקדמת מכל המדינות והעמים ובכלל. ולעומת זאת מה שהיה שם זה היה זוועה, דיקטטורה, פחד, הגבלות, אפס חופש, וכן הלאה. אז מה מזה שיש חוקה.

ניצה: באמת יש חוקה, אבל בסופו של דבר בפועל מתקיים משהו אחר לגמרי, ואז יש פער בעצם.

מה זה חוקה? אם אנחנו היינו יודעים את יסודות הטבע, את היסודות של החברה האנושית לפי הטבע ולא לפי מה שבא לנו, אז היינו מתוך זה קובעים למה כדאי להתקדם, מה כדאי לעשות, והיינו אז באמת נמצאים במצב שצריכים חוקה. כי אני יודע מי אני היום, ולאן כדאי לי להגיע בהתאם לחוקי הטבע.

ניצה: איך הכרת חוקי הטבע קשור לחוקה?

אז בשביל מה לי חוקה? חוקה זו התוכנית הגנרלית, הגלובלית הכי כוללת את כל המהות החיים שלנו כמדינה, כעם או אוסף העמים.

ניצה: זה כמו איזו מפת דרכים, כמו איזה מטווה, כן?

כן. אבל אם אני לא יודע איך זה קיים ולאן זה צריך להגיע, ועושה מזה איזה מין סלט כזה שנראה שככה זה טוב או אחרת זה טוב, או אם אדע איך לקיים את זה, ובכלל להחיות את החוקה הזאת, לקרב אותה למציאות, את עצמי לקרב לחוקה. אני לא יודע. יש לנו כאן חוסר ידיעה ממש יסודית, חוסר ידיעה בכלום, כי אנחנו לא יודעים מהי חברה אנושית, מה טבע האדם, למה לפי הטבע החברה האנושית חייבת להתקדם לפי הטבע, כי אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו רואים שאנחנו חיים.

אף אחד לא יודע מה יקרה לנו בעוד דקה, אף אחד לא יודע איזה צורה תקבל החברה שלו, המדינה שלנו נגיד, או כל מדינה אחרת, כל חברה אחרת בעולם בעוד 10 שנים או 100 או 1000 שנה, אז איך אנחנו יכולים לכתוב חוקה? חוקה זה כאילו מעל זמן, תנועה, מקום, מעל הכול. אנחנו בני אדם מסוגלים לזה? איזה צחוק אנחנו עושים מעצמנו.

ניצה: זאת אומרת, לכתוב חוקה שבאמת תשמש אותנו ותקדם את החברה בכלל, לא רק הישראלית. אתה מדבר פה על חוקה שהיא בינלאומית, אם אני מבינה, כן?

אני מדבר על המושג "חוקה".

ניצה: והתנאי הראשון נגיד כך על החוקה, זה להכיר את טבע האדם ואת טבע העולם.

את טבע האדם, טבע החברה, טבע העולם, ואיך שלושת הדברים האלה, האדם, והחברה האנושית, והעולם, הם כולם מתגלגלים לפי חוקי הטבע הכללי, שאנחנו לא חיים איך שבא לנו, אנחנו נמצאים בתוך איזו מערכת שזו מערכת הטבע עם החוקים שלה, עם החוקה שלה. על החוקה הזאת אני צריך לדעת, שזאת חוקה של הטבע שזה לא תלוי בי, שזה מעלי, כי אני כבר נולדתי והתפתחתי וקיים בזה.

איך אני פתאום אשב עכשיו ואכתוב מפני שבא לי כך או כך לתאר לעצמי את כל הדברים האלה? לפי השכל שלי הנוכחי? אפילו שכתבתי נכון להיום, מחר זה כבר לא עובד. מאיפה אני יודע את זה? זו כזאת טיפשות שהאנושות כותבת את זה, אלא כותבים את זה כדי להשוויץ אחד כלפי השני, עד כמה שאנחנו עם נאור ומתקדם, המאיר לכל האנושות את הדרך. סתם שטות

אורן: אתה לא רואה היגיון בלשבת ולכתוב חוקה לישראל?

לפני שאנחנו יודעים את כל חוקי הטבע, ואנחנו מבינים אותם, ולומדים אותם, ומקבלים, מגלים אותם ורואים את כל הדברים האלה, אז אין לנו שום סיבה מוצדקת לחשוב בכלל שאנחנו יודעים מה זה חוקה. זאת אומרת מי אנחנו, מה אנחנו, באיזה צורה ולאן מתקדמים, זה דבר אחד. דבר שני, אחרי שהתגלו לי את הדברים האלה על החוקה של הטבע, על אוסף החוקים, המצבים, התנאים מהטבע, אז אני צריך לכתוב רק על זה, ולא על שום דבר. זאת אומרת, סך הכול אנחנו צריכים ללמוד את חוקי הטבע.

ניצה: האם יש איזה עיקרון על לחוקי הטבע, או איזה עקרונות, יסודות לחוקי הטבע, ל"חוקה של הטבע" כמו שקראת לה.

בבקשה תכנסי לחכמת הקבלה ותלמדי מהו טבע האדם והטבע הסובב, איך הם משפיעים על זה, ולאן הם מתקדמים מתחילת ההיסטוריה ועד סוף ההיסטוריה. וזה כל החוקה. וזאת חוקה אבסולוטית שהיא שייכת לכולם, הכוללת את כולם, שאף אחד לא יכול לערער עליה.

אורן: בוא ננסה לכתוב אותה ככה במילים פשוטות וברורות, שכל אדם במדינה יוכל להבין. מה היינו כותבים כסעיף ראשון?

סעיף ראשון? שהטבע הוא כוח אחד, ולא שניים שלושה או כמה, ואנחנו כולנו נמצאים בו.

ניצה: מה המשמעות של זה? בוא ננסה רק להבין את המשמעות של החוק הזה?

השם של החוק הזה, זה נקרא "אין עוד מלבדו".

ניצה: זה חוק יסוד ראשון, "אין עוד מלבדו".

כן. חוק יסוד ראשון.

ניצה: אוקי. מה המשמעות של זה?

שאין רשות אחרת חוץ מהטבע שאנחנו כולנו נמצאים בו, והוא קובע את הכול. מחשבות, רצונות של אחד, של כולם, בכל הזמנים, בכל המקרים, בכל מה שיקרה, היה, הווה ויהיה.

ניצה: איך ההכרה של החוק הזה "אין עוד מלבדו" ככוח אחד, משפיע על הסדר בתוך המדינה, על מערכות היחסים בין האזרח לבין המדינה ברמה המדינית, ברמת הממשל, השלטון?

קודם כל לפחות שאני לא אחפש לכתוב חוקה בעצמי. לפחות את זה.

ניצה: אז זה טוב, במובן הזה שכבר הבנו שזה שאין חוקה בישראל זה דווקא לא רע, זה אפילו טוב.

נו נגיד. זה לא במקרה.

ניצה: נתת את חוק היסוד הראשון. אני מבינה שיש חוק יסוד, הנקרא "אין עוד מלבדו", שיש כוח אחד.

זה כבר מחייב אותי אם זה נכון, שכולם, כל באי העולם ידעו על היסוד הזה.

ניצה: למה זה חשוב שכולם ידעו?

כי אם יש מעליי, מעלייך, מעליו ומעל כולם כוח אחד שהוא השולט, והוא מנהל את הכול, אז כבר זה קובע משהו כלפינו או לא?

ניצה: זה קובע על זה שיש איזה חוק אחד שמנהל את כולנו קודם כל.

כן. וכולל את מה שאת הולכת לחשוב.

ניצה: כולל את מה שעכשיו אני הולכת להגיד.

כן.

ניצה: זאת אומרת שיש איזה כוח אחד שהוא חוק על, שמייחד את כל באי עולם בלי קשר לאיזה תרבות, מדינה, שום דבר.

את זה גם הוא קובע. זה הכול נכלל בחוק הזה. החוק הזה אומר שאין תרבות, חינוך, מחשבות, רצונות, מעשים כתוצאה מזה בכל העולם, גם באדם, וגם בחיות, בצמחים ובדומם. על כל דבר שאנחנו יכולים להגיד משהו, אנחנו יכולים להגיד שהדבר הזה הוא תוצאה מאותו החוק, "שאין עוד מלבדו", שיש כוח אחד שמחזיק את הכול בתוכו, ופועל בכל פרט ופרט ללא לשאול אף אחד.

ניצה: בוא ננסה להבין באמת ברמה הפרקטית, המדינית, או ברמת המשטר, השלטון איך שלא נקרא לזה, כי אנחנו רוצים לראות באמת איך זה מתלבש על חוקה של מדינה, אולי של כמה מדינות.

בשביל מה חוקה למדינה? כל אחד צריך לקחת מהחוק הזה את כל התוצאות, ולדעת איך שהוא משתווה לחוק הזה. כי החוק הזה הוא כללי, והוא משפיע על כולם, על כל פרטי המציאות. ואם אנחנו כבר מממשים אותו, אז אין לנו יותר מה לעשות.

אורן: לא הבנתי את התשובה.

אנחנו נכללים בחוק הזה, בכוח הזה העליון לפי ההכרה שלנו, לפי הרצון שלנו, לפי ההתנהגות שלנו, אז אנחנו בעצם ב 100% מזדהים עימו. זה נקרא ש"מקיימים את החוקה".

אורן: אמרנו שאנחנו לא יכולים לשבת ולהגות בעיני רוחנו חוקה ולכתוב אותה, אלא צריכים ללמוד את החוקיות שפועלת במערכת שבתוכה אנחנו מתקיימים, שהיא מערכת הטבע. ואז כשנגלה את החוקיות הזאת שפועלת במערכת הטבע, יהיה מובן לנו שזו בעצם חוקת המציאות, והיא מעל זמן, תנועה ומקום. משהו אבסולוטי כזה.

כן.

אורן: מצוין. אמרתי לך, בוא נתחיל לנסות לכתוב את החוקיות הזאת. מה יהיה הסעיף הראשון? אמרת לי סעיף ראשון זה שהטבע הוא כוח אחד. מה נגזר מזה אל החיים שלנו? זאת אומרת, חוקה זה משהו שמגדיר את צורת החיים, את צורת ההתנהלות בתוך חברה, בתוך מדינה. מהסעיף הזה בחוקה שהטבע הוא כוח אחד, מה אנחנו גוזרים מזה למעשה בחיי מדינה, לצורך העניין.

אני לא יודע על חיי מדינה.

אורן: חוקה זה משהו שמדינה קובעת. נתת לי לדוגמה את רוסיה כחוקה.

זה חוקת הטבע, זה לא חוקת המדינה ולא חוקת האומה והעם. וכאילו הם יגידו שיש להם צורך לכתוב לכל קבוצה איזו חוקה, אז אני לא מתייחס לזה. אני מגיע מצד הטבע, ולא מצד זה שהאנושות ממציאה לעצמה כל מיני חוקים.

אורן: נקודה ברורה לגמרי. עכשיו אני רוצה לשאול, את חוקת הטבע אנשים צריכים להכיר?

כן.

אורן: סעיף ראשון בה, זה שהטבע הוא כוח אחד?

כן.

אורן: למה זה חשוב לאנשים לדעת את זה?

למה זה חשוב לאנשים לדעת? כי אם אני רוצה לא לטעות בחיי, ולא ללכת נגד הכוח הזה האחד שהוא פועל, אז אני צריך להכיר שהוא פועל בכל פרטי המציאות שבי ולפניי, בכול.

ניצה: ואז מה המשמעות של זה?

שאני לפני שאני חושב, לפני שאני עושה, פועל, אני לוקח בחשבון שאני נמצא בכוח אחד הזה. ואם אני לא מזדהה עימו, אז אני גורם רע לעצמי ולאחרים. ואז פועל אותו חוק אחד כדי לתקן את הסטייה שלי שאני גרמתי, ומתוך זה אני מתחיל להרגיש את החיים שלי שהם כלולים מכל מיני השפעות שליליות עליי מכל מיני הכיוונים כדי לאזן, כדי להחזיר אותי לאיזון.

ניצה: אם אני מסתכלת על המוסלמים או על היהודים, או על כל מי שחושב שיש באמת כוח אחד, מונותיאיזם, אללה אחד. מה ההבדל בין מה שאתה אומר לבין האמירה הזו?

אני לא יודע, ולא רוצה לדעת את זה. אני לא רוצה להתבלבל עם מה שאנושות המציאה בכל הדתות והאמונות שיש שם קרוב לשלושת אלפים סוגים של דתות ואמונות, ולא רק אסלאם, נצרות ויהדות.

ניצה: נכון, שהם נגזרות. אבל מתפיסה ראשונית שאומרת יש א-לוהים אחד, יש כוח אחד.

לא, יש כאלה שיש להם הרבה א-לוהים.

ניצה: נכון. אבל אני מתייחסת למונותאיזם. אמרת, יש אין עוד מלבדו, מה ההבדל בין האין עוד מלבדו שאתה מציין, לבין אין עוד מלבדו בדתות המונותאיסטיות?

לא, אפשר להגיד ש"אין עוד מלבדו" יש באסלאם וודאי שביהדות, מה שאין כן בנצרות, שם זה כבר עם כל מיני תוספות גדולות מאוד של כל הקדושים למיניהם. ואני רוצה להגיד שזה שהטבע הוא אחד וכוח אחד פועל, זה מחייב את האדם כדי לא לטעות בחיים, להכיר את הכוח אחד שבטבע ולהיות כל הזמן בהשתוות, בהזדהות, בהתחברות עימו, כך שכל החיים שלי הם צריכים להיות מכוונים לכך שאותו כוח אחד יפעל עלי בלי שאני אפריע לו לפעול.

וכאן אנחנו מגיעים לסעיף מספר שניים. שכדי להכיר את הכוח האחד הזה שפועל, ואין עוד מלבדו, אז יש כאן עוד כוח הפוך. כאילו שיש עוד חוץ מאין עוד מלבדו שהוא מופיע בי, כדי שאני דווקא על ידי שני הכוחות האלה אברר שאין עוד מלבדו, שכוח אחד פועל ולא השני. זאת אומרת, הכוח השני מגיע בכל מיני צורות בי, כדי להטות אותי מלראות שאין עוד מלבדו, כדי לבלבל אותי. ודווקא על ידי הבלבולים שלו אני מכיר שאין עוד מלבדו, שיש רק כוח אחד. שהשני הוא נקרא "עזר כנגדו".

ניצה: יש לו שם לכוח השני?

"יצר הרע".

ניצה: "יצר הרע" קוראים לו?

"מלאך" הוא נקרא גם כן. שהוא עושה הכול כדי שאני אתבלבל. כי מתוך הבלבול הזה אני אכיר את הכוח אחד שהוא באמת אחד, ואין עוד מלבדו וטוב ומיטיב וזהו.

ניצה: אז אתה אומר, יש חוק מספר אחד ש"אין עוד מלבדו", וחוק יסוד מספר שניים הוא, שיש כוח נגדי לו, שנקרא "יצר הרע".

כן, העוזר שלו.

ניצה: שהוא הפוך, שהוא העוזר שלו.

כן. שהוא ההפוך. כביכול הפוך. הוא לא ממש פועל כהפוך, הוא פועל כדי שאני אלמד את הכוח הראשון שאין עוד מלבדו משלילה, מדבר ההפוך, מדבר והיפוכו, אחרת אני לא אוכל לתפוס.

ניצה: שתיארת קודם את החוקה באופן כללי אמרת, מה זו בעצם חוקה. חוקה זה אוסף של כללים, חוקים, עקרונות שאמורים להוביל את האדם, את החברה האנושית ובכלל, להתקדמות. כל הזמן להתקדמות. ומאחר ואתם לא מבינים את ההתקדמות, אז אתם יושבים וממציאים איזה חוקים, שנראה לכם שאלה החוקים ההגיוניים.

כביכול מתוך זה שאתם מבינים את הטבע.

ניצה: כן, לכאורה מתוך ההבנה.

ההבנה של טבע האדם, טבע הסובב, כל המנגנון, וזאת טעות טיפשית ממש.

ניצה: אתה אומר, היכולת שלכם בעצם להבין את החוקיות הזאת היא מוגבלת, ובמסגרת המוגבלות שלכם כתבתם את החוקה שאתם מכירים היום. אבל יש חוקת על שהיא הרבה יותר גבוהה, ואם לא תכירו אותה, אתם בעצם לא תוכלו להתפתח.

הצגת את החוקה העליונה ואמרת, יש בה שני עקרונות יסוד ראשונים. איך שני העקרונות האלה של הכוח האחד והכוח השני ההופכי, המנוגד שנמצא בי כמו שאמרת, מוביל אותי כחברה, כאנושות להתקדמות?

נותנים לך בלחיות, בלהתפתח, בלעשות כל מיני מחשבות, רצונות, חשבונות כמה דרכים שבכולם את טועה, אם את לא מקבלת את התנאי שאין עוד מלבדו, ולוקחת את החוק הזה כחוק חייך.

ניצה: כתנאי בסיסי לחיים.

כן.

אורן: דיברנו על זה שאנחנו חיים במערכת הטבע. והחוקה האמתית זאת החוקה שהטבע הגדיר, החוקיות הכללית שפועלת בטבע.

כן.

אורן: אני מנסה להבין מה למדתי בנוגע לחוקת הטבע. אז למדתי סעיף ראשון שאנחנו נמצאים בתוך מערכת הטבע, ופועל בה כוח אחד כולל. את הסעיף השני לא בדיוק הבנתי, וגם לא הבנתי איך הדברים האלה קשורים להתנהלותנו כבני אדם, כעמים, כמדינות. זה בעיקר מה שלא הבנתי. כאילו הדיון שלנו היה נשמע לי כזה קצת פילוסופי, לעיתים דתי.

לא, לגמרי לא. כדי להכיר את הכוח האחד, אני צריך את הכוח השני כנגדו. אני לא אוכל אחרת להכיר משהו. "יתרון אור מתוך חושך". אני לא יכול להבדיל במשהו, אם אין כנגדו משהו שונה ממנו. לכן כדי להכיר שזה כוח אחד, אני צריך שיהיו שניים. כדי שיהיה כוח הטוב, אני צריך שיהיו גם רע. שזה לכל הכיוונים אני צריך משהו הפוך ממנו. אז יש כוח אחד שהוא טוב ומיטיב, אינסופי וכולי, וכנגד זה צריך להיות משהו הפוך ממנו. לאותם התכונות שיש בכוח אחד, שיהיה לי כוח הפוך בדיוק לפי העוצמה, לפי הכוח ולפי הכול עד כדי כך שאני אטעה בין אלו לאלו. אבל בסופו של דבר אני אברר מה ביניהם, והאחד הוא מצביע על השני. כי יתרון אור יהיה רק מתוך החושך.

אורן: הבירור הזה בין שני הכוחות הוא מתנהל בתוך החברה, יש לו ביטויים בחיי היומיום של אנשים?

בכל מצב, בכל דבר, אלא הבעיה שלנו שאנחנו לא שמים לב על זה, שאנחנו לא מבינים איך שמשחקים איתנו כוחות הטבע בעד ונגד, כדי לברר ביניהם את העיקרון הזה ש"אין עוד מלבדו" ולהידבק בו, דווקא בעזרת השני.

אורן: איך נראית חברה או מדינה, שמצליחה להתקדם לפי ההגדרות האלה של חוקת הטבע? לאן היא מתקדמת בעצם?

לאמת. נגיד שמזדהה תיאורטית, כי אין דבר כזה. נגיד שפעם הייתה תקופה קצרה כזאת, שעם ישראל היה בזה שנמצאים בהזדהות עם כוח הטבע האחד, מפני שמגלים את הטבע השני ומתרחקים ממנו. שאי אפשר להידבק לאחד, אם אתה לא דוחה את השני. אנחנו נבראים יכולים להבדיל רק מיתרון אור מתוך החושך, אחד לגבי השני.

אורן: יש לזה ביטוי בחיי חברה, בחיי מדינה? תן דוגמה אחת למשל?

וודאי. בכל דבר ודבר אני צריך לגלות רע וטוב. ואז לדעת לָמה זה הטוב, כי הוא שייך לאותו כוח העליון. ומה זה הרע, שהרע הזה מתגלה אך ורק כדי שאני אכיר את הכוח העליון הטוב, לכן הוא נקרא "מלאך".

אורן: כשאנחנו מדברים על כוח טוב, כוח רע, איך זה קשור ליחסים בין אנשים, בין מגזרים בתוך חברה, חלקים שונים בתוך אומה?

כל העולם הזה הוא נברא אך ורק כדי שאני אברר את הטוב מתוך הרע, אוכל מתוך הפסולת.

אורן: הרב לייטמן, רצינו לדעת מהי חוקה ישראלית.

לגלות כוח אחד, ולהידבק בו. זה הכל.

(סוף השיחה)