לא נרדמים בלילה מרוב דאגות? כשמשהו מלחיץ נכנסים לחרדות מוגזמות? מרגישים חוסר איזון שעולה בבריאות? השיטה האינטגרלית, שרואה את האדם, החברה והטבע כמכלול, מסבירה מה אפשר לעשות בנידון.
האדם הוא מערכת פרטית שזקוקה לאיזון, והאיזון שלה תלוי במערכת הכללית. בימינו, כשהעולם נעשה מקושר כל כך, המערכת הכללית היא בעצם גלובלית, כי כל בני האדם מחוברים ברשת. משפיעים זה על זה, תלויים זה בזה, וצריכים להתקדם למצב שמשלימים זה את זה. כמו שכל הטבע מחובר במנגנון אינטגרלי, כך נהיה גם אנחנו בדרגת ההתפתחות הבאה שלנו, וזה מה שיביא את המין האנושי לאיזון כולל. מכאן יבואו רוגע, בריאות ואושר, תפיסת מציאות אחרת לגמרי. הכוחות האבולוציוניים דוחפים למצב המחובר הזה: מכניסים אותנו לתוך סירה אחת, ומראים שאם לא נלמד להסתדר אז כולנו נטבע. כשהאסימון ייפול יתחיל תהליך של פיתוח מודעות אינטגרלית, בנייה הכרתית של אדם חדש, אנושות חדשה, עולם חדש.
מהתמונה הרחבה הזו עולים הצעדים שיכול כל אדם לעשות היום כדי להביא איזון לחייו הפרטיים. תהליך האיזון מתחיל מלמידה איך אנחנו בנויים, כלומר מהן המערכות שבנו וכיצד נוכל לנהל אותן.
מצד הטבע האדם הוא יצור חברתי, תלוי בחברה שסובבת אותו. לכן, אין בכוחו לשנות את עצמו באופן ישיר, כי אם דרך המערכת שמקיפה אותו. אנחנו מוקפים בגורמים חיצוניים שונים, לחלקם אנחנו רוצים להגביר את הרגישות שלנו, לחלקם להקטין, ובסך הכול לבנות לעצמנו מעטפת כזו שתקדם אותנו לאיזון.
לשם כך, אנחנו צריכים לתאר לעצמנו את המצב הרצוי. להגדיר באיזו צורה אנחנו רוצים לחיות, מה נוכל לצייר לעצמנו כחיים מאוזנים, שאנחנו מתקדמים לאיזו מטרה, נמצאים בהשתתפות נכונה עם הסביבה, וכן הלאה. אחרי שתיארנו לעצמנו את צורת החיים הזו, עלינו לבדוק איך נוכל להתקדם אליה, על ידי בחירת גורמים חיצוניים שיסייעו לנו בכך.
השיטה האינטגרלית מלמדת לעשות זאת במסגרת קבוצתית קטנה, של כעשרה אנשים. לצורך המחשה, נתאר לעצמנו קבוצה כזו שהמשתתפים בה חווים רגישות יתר, דאגות, חרדות וכדומה. כל אחד מרגיש צורך לשנות את החיים שלו ולהגיע לנקודת האיזון, והם מוכנים להיכנס לתהליך משותף. אחרי שתיארו את המצב העתידי, הרצוי, היפה, הם מתחילים לשחק אותו.
בשביל מה? המשחק של היום הוא המציאות של מחר, והרגל הופך לטבע שני. משחק זה דבר מאוד רציני, כי הוא בעצם בונה את העתיד.
אז אנחנו מתחילים לשחק חיים רגועים, חיים שבהם אנחנו מצויים באיזון, ביחס יפה בינינו. כל אחד מקרין על כולם הרגשה טובה, חום, ביטחון, רוגע. אנו נותנים זה לזה דוגמאות איך להתייחס לחיים בצורה רגועה, איך לא להזדעזע מיד מכל דבר שבא, אלא קודם להסתכל עליו מהצד.
הקבוצה שאנחנו בונים נותנת לנו כוחות לעשות זאת, משפיעה עלינו לטובה, מספקת לנו הרגשת יציבות וגישה נכונה. כמה היא תפעל עלינו? כמה שנצליח להיכלל ממנה, להכניס אותה לתוכנו, להתרשם ממנה. ככל שנתקדם בזה, נראה איך היחס שלנו לחיים משתנה.
התכללות הוא מושג מרכזי בשיטה האינטגרלית. כדי להיכלל מהקבוצה, כל משתתף צריך להציב את עצמו בצורה מיוחדת כלפיה, וגם זה חלק מהמשחק שהזכרנו. היחס הזה מורכב מכמה רבדים.
ראשית, יש להעלות את ערכה וחשיבותה של הקבוצה הזו בעינינו, לברר מה אנחנו יכולים לקבל ממנה שאין לנו, ועד כמה הדברים הללו נחוצים לנו. ככל שהקבוצה תהיה חשובה לנו, נוכל לקבל ממנה השפעה גדולה יותר.
שנית, כל אחד ישים את עצמו בעמדה של קטן מול גדולים, כדי שיוכל להיכלל מהם כמה שיותר. דומה הדבר לחוק כלים שלובים, מי שנמוך יותר, הוא שמקבל. בפועל זה אומר להשתדל להעריך את הדוגמאות שהאחרים נותנים, להתייחס אליהם בכבוד כמו ילד שרוצה ללמוד מההורים חכמת חיים.
שלישית, כל אחד יתאמץ בתורו לתת לאחרים דוגמאות טובות של יחס רגוע ומאוזן לכל מיני מצבים. כאן היחס הוא הפוך מהיחס הקודם, כלומר של גדול כלפי קטנים. אמנם ביני לבין עצמי אני יודע שאני לא כזה, אבל כדי לעזור לאחרים אני משחק דמות של אדם מאוזן יותר, רגוע יותר, שמאזן עם השכל את הרגשות שצפים.
וכך, לכל משתתף יש יחס דואלי לקבוצה: פעם הוא קטן, פעם הוא גדול, כדי להיכלל מקסימלית מהאחרים, כלומר לקבל ולתת דברים חיוביים.
בכל האינטראקציות הללו בינינו אנחנו נותנים זה לזה הרגשת ביטחון, תמיכה, חום, חיבור, אהבה. שיש לצדנו אנשים שתמיד מוכנים לעזור. הדבר חשוב מאוד, כי חוסר הביטחון הוא מקור לבעיות בריאות רבות. צריך תמיד להעלות את מצב הרוח, לדאוג שלכולם תהיה שמחה מכך שבנינו לעצמנו חממה שבה כל אחד יכול לפרוח, לנטרל את כל ההשפעות המלחיצות מהתקשורת, המדיה, הרשתות החברתיות, מערכות השיווק האגרסיביות ועוד, ולחיות באיזון. לחיות טוב.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 87 – bit.ly/3MSh61F