פעם, אדם שרעב ללחם עלול היה למות ברחוב. גם מי שחלה ולא היה לו כסף לשלם לרופאים נקלע לסכנה. היום יש ביטוח לאומי, קופת חולים, מערכות סוציאליות של המדינה. רחוקות מלהיות מושלמות ודאי, אבל בכל זאת, עשינו כברת דרך ארוכה. מה תהיה המדרגה הבאה? הרהורים על תפיסת הכסף והיכולת לספק את צרכי קיומך, לאור העלייה ביוקר המחיה והמשבר בכלכלה.
בהגדרה, הכסף הוא אמצעי לכסות את הצרכים והרצונות של האדם. ככל שהחברה התקדמה, כאמור, המצאנו מערכות שדואגות לצרכי הקיום של כל הפרטים בחברה. הכסף הציבורי מגיע מהמיסים שלנו, כמובן, אבל מפני שהקופה היא כללית אז כולם מרוויחים. הרי לא כל אחד צריך כל יום אשפוז בבית חולים.
יש מדינות עם תנאים סוציאליים מעולים, כמו לימודים חינם מגיל הגן ועד לאוניברסיטה, חופשות לידה ארוכות וכן הלאה. ויש מדינות שבהן ההתמודדות של הפרט עם החיים היא הרבה יותר קשה. איך שלא יהיה, המצב הכלכלי מחייב מציאת פתרונות יצירתיים למציאות העגומה.
בגדול, ככל שהמדינה תיקח על עצמה את אבטחת צורכי הקיום הבסיסיים של האדם, כמו מזון וקורת גג, כך נהיה מוכנים יותר לעתיד. מומחים צופים שתוך מספר שנים רוב האוכלוסייה תישאר ללא עבודה, מחשבים ורובוטים יתפסו את מקומה. אם לא ניערך לכך מבעוד מועד, המציאות תטפח על פנינו בעוצמה רבה.
בנוסף להיערכות ברמת המדינה, יש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות כבר עכשיו, מלמטה, בהתארגנויות פרטיות בבניין, בשכונה, בקהילה. להלן מספר רעיונות שממחישים את הפוטנציאל שבהתקשרות הדדית משלימה.
יד 2 למסירה. לכל אחד יש בבית מלא דברים במצב טוב שהוא לא משתמש בהם. בגדים, נעליים, כלי בית, מכשירי חשמל. חבל שיעלו אבק עד שיימאס לנו מהמקום שהם תופסים, ונזרוק אותם לפח. אחרים יכולים ליהנות מהם. כדאי לארגן שוק קח תן, מחסנים קטנים של ציוד להשאלה, וכדומה.
חוגים ובעלי מקצוע. היום כל אחד משלם על חוגים ושירותים שונים של בעלי מקצוע המון כסף. תארו לעצמכם שהיינו מצליחים לארגן את החוגים בעצמנו, על בסיס זמן פנוי ורצון לתרום, בלי כל תשלום. כך למשל, מוזיקאי שיש לו שעה או שעתיים פנויות, יעשה פעם בשבוע חוג נגינה. מישהו אחר ילמד כדורגל, איפור, וכן הלאה. אותו דבר אפשר לעשות גם עם עזרה מקצועית של שיפוצניקים, לצורך המחשה, או התייעצות עם עורכי דין, רואי חשבון, פסיכולוגים. אין אחד שלא יוכל לתת משהו טוב מעצמו לסביבה, וחשוב יהיה לתת הערכה פומבית והוקרה.
ירקות ופירות. אפשר לגדל ירקות ופירות בחצר, בגג של הבניין, בשטחים ציבוריים, בפארק השכונתי. יהיה כיף לטפל בזה, וגם טעים ובריא. אפשר גם לעשות קניות מרוכזות של כל מיני מוצרים, ולקבל תעריפים מוזלים.
אם רק נשב ונחשוב יחד, נמצא המון דברים שניתן לעשות ויחסכו לנו כסף, יכסו את הצרכים שלנו, ויגרמו להיווצרות קשר הדדי. תהליכים כאלה יקרו מאליהם, אם מצוקה קיומית לא תותיר ברירה, אבל עדיף להקדים תרופה למכה.
בהדרגה, האווירה תהפוך למחוברת וחמה. מתישהו אולי יבוא לנו לארגן איזו פעילות משותפת בסופשבוע או בחגים, אולי משהו בגינה. הילדים שלנו יתרשמו מכל התהליך, יספגו דוגמאות וערכים, ואנחנו נרגיש איך אנחנו מתעשרים. לא רק מצד החיסכון הכספי, אלא גם ברגשות פנימיים. ככל שנתקרב זה לזה נגלה שיש בחיבור כוח מיוחד, הרמוני, שממש מחייה ומרפא. הכוח הזה נותן הרגשת חיות, מרומם נפש. משהו נעלה.
אי אפשר לקנות בכסף שום דבר דומה לזה.
הרי מה זה כסף בכלל, במהות של הדברים?
כבר אמרנו שכסף מייצג כוח קנייה, יכולת לספק צרכים, לממש שאיפות.
ונניח שעבדתי כמה שנים, חסכתי כסף, קניתי אוטו חדש. חלום שהתגשם. וואו! אבל תוך חודש, כפי שמראים מחקרים, ההתרגשות פוחתת. אני נכנס לאוטו בבוקר, מניע, נוסע, הכול באוטו כבר מוכר לי, אין התחדשות, אין התפעלות. עבר.
כמה שנים חיכיתי לרגע הזה, לקחתי הלוואות שעוד יֵשבו לי על הראש הרבה זמן, ומה נשאר לי עכשיו? רק לדאוג, להיות בחרדה שלא ידפקו לי את האוטו. מה יוצא לי מזה?
כך קורה בהמון היבטים בחיים. אני משיג משהו שמאוד מאוד רציתי, והנה "פוף", ההנאה ממנו מתפוגגת תוך זמן קצר. הדירה החדשה שעליה חלמתי שנים, הופכת להיות דבר שבשגרה תוך כמה חודשים. המנה הטעימה ביותר במסעדה היוקרתית ביותר, מאבדת את אנינות טעמה בביס הרביעי. התופעה בולטת מאוד בתענוג ממין. רגע של שיא, וזהו.
הנאה מחיבור טוב עם אחרים היא ההנאה היחידה שיכולה להיות בלתי פוסקת, ואף לגדול עוד ועוד. מדוע? כי היא לא רק נותנת סיפוק לי, באופן אישי, ממלאת אותי, סותמת אותי ונעלמת כלא הייתה.
הנאה מהסוג המתמשך היא הנאה ממצב שנמצא בינינו. אנחנו בונים אותה במאמצים הדדיים לעשות טוב זה לזה, לחיות באהבה, ולכן היא יכולה לשמש כנביעה של שפע, ביטחון, שמחה, איכות חיים ורוח חדשה.
נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 64 – bit.ly/462XyyU