התפיסה הרווחת בחברה שלנו היא שעל מנת להעריך מישהו אחר, האדם צריך להרגיש הערכה עצמית גבוהה. אם הוא רוצה לאהוב את האחר, עליו לאהוב את עצמו ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: איך אדם חסר בטחון עצמי, יכול להעניק תשומת לב ואהבה לאחר, אם בהרגשה שלו שהוא עצמו חסר? למה הכוונה המעשית במשפט " ואהבת לרעך כמוך" - כפי שחכמת הקבלה מציעה? למה הכונה שהאדם נולד עם "אהבה עצמית", ואיך זה מתבטא בחיים שלו? מדוע האדם לא מסוגל לאהוב את הזולת, מבלי לצפות לתמורה? כיצד האדם נדרש בהתפתחות שלו להגיע למצב של אהבה לאחרים, על פי חכמת הקבלה? מהו קנה המידה שעל פיו אנחנו יכולים למדוד את הערך "ואהבת לרעך"? האם אהבה אמיתית, זה לראות איך האדם מנצל את כל המשאבים שנתן לו הטבע, כדי למלא את הזולת? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן