חיים חדשים

שיחה 818

האם שומרים עלינו מלמעלה?

שיחה 26.01.17 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

אורן: אנחנו היום רוצים לברר עם הרב לייטמן אחת ולתמיד את הנושא של שמירה מלמעלה. יש אנשים שמאמינים ששומרים עליהם מלמעלה, אחרים חושבים שזה שטויות. ננסה לעשות סדר בדברים, בדרך לחיים חדשים.

יעל: אני רוצה לפתוח בשיר, בית משיר, השיר שנקרא "אלוהים מרחם על ילדי הגן", של יהודה עמיחי.

"אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר, ועל הגדולים לא ירחם עוד, ישאירם לבד. ולפעמים יצטרכו לזחול על ארבע בחול הלוהט כדי להגיע אל תחנת האיסוף והם שוטטי דם".

אנחנו רואים שהשיר הזה מעלה תהייה, האם באמת שומרים עלינו, מתי שומרים עלינו. קורה לנו שבמצבים של סכנה או של איזה אסון שהצלחנו לצאת ממנו, נסענו בכביש אפילו ועברנו סיבוב חד ופתאום הגיע רכב מהצד השני ובשנייה האחרונה סטינו, יש איזו הרגשה, גם לי כחילונית, שיש מישהו ששומר עלי, מישהו ששומר עלינו. והרבה פעמים המצב הוא כל כך לא נעים ולא טוב ואנחנו עוברים כאלה מצבים קשים, או שעזבו אותנו או שמלכתחילה בכלל לא היה שם אף אחד ששמר עלינו. ובאמת, בעולם המודרני יש פחות נטייה להאמין שיש איזו השגחה. ואני רוצה לפתוח בשאלה, האם שומרים עלינו מלמעלה?

אני מדבר עכשיו איתך כפסיכולוגית, או עם מי?

יעל: אנחנו נדבר לקהל הצופים שלנו, אנשים מכל מגוון הקשת, שכולם מרגישים מידי פעם שיש שמירה, ולפעמים מרגישים שאין שום דבר ושואלים את עצמם האם באמת יש מישהו ששומר עלי מלמעלה או לא.

ברמה פשוטה.

אם אדבר מעצמי, לא מצד האדם, ואומר שאנחנו נמצאים לא בשמירה, אלא אנחנו נמצאים כמו עובר בתוך הרחם, במערכת שקושרת אותנו מכל הבחינות, ואין לנו שום בחירה חופשית, שום תנועה, לא פיסית, לא נפשית, לא מוחית, לא רצונית ומעל הרצון, לא אינסטינקטיבית, מה שלא תגידי, אין. אלא הכול סגור בתוך המערכת בשרשראות ברזל, שאין לנו לגמרי דבר שאפשר לדמות אותו לאיזה חופש באיזה מובן.

והכוח הזה, שסוגר אותנו באלפי פרטים, הוא נסתר. ולכן נראה לנו שאנחנו חופשיים ולא יודעים מה לעשות ומה יקרה, ואיך אני עושה, וגם איך המערכת הכללית שאני נמצא בה מגיבה על זה. הכול זה הסתרה, סך הכול הסתרה. וההסתרה הזאת, למה לי? למה הטבע עשה כך? כדי שאני אגלה את המערכת הזאת שבה אני נמצא. אגלה את אותה המערכת, אלמד אותה, ארגיש אותה, אבין אותה, עד כדי כך שאני והיא במודעות שלי, ברצון שלי, בהרגשה שלי נהיה כאחד, שאני אהיה חלק אינטגרלי בכל הצורות עם המערכת הזאת.

זה סך הכול המקום בו נמצא האדם, מה הוא צריך לעשות, מה הוא תפקידו, ומה מטרתנו שלנו כאן בעולם הזה.

יעל: דיברת על עובר בתוך רחם. כשאני למשל בתור אמא שומרת על הילדים שלי, משגיחה על הילדים שלי, אז אני דואגת להם ומנסה להביא אותם למקומות הכי טובים, מנסה לגרום למצב שיהיה להם הכי טוב שאפשר, זאת אומרת להגן עליהם ולשמור עליהם מכל משמר, זאת המטרה שלי. לא תמיד אני מצליחה, אבל זאת הכוונה שלי וזאת המטרה שלי. מה זה אומר כשמישהו בעצם מנהל אותי, או שאני נמצאת כעובר בתוך רחם?

את מתארת עובר בתוך רחם, מתארת את החיים שלו?

יעל: עד כמה שאני יכולה.

כן, ברור, כמה שאנחנו יודעים בכלל. כל הכוחות פועלים מגופה של אמא עליו, מנהלים אותו במאה אחוז, מסדרים אותו כך שהוא מתפתח על ידי המערכת העליונה של אמא.

יעל: בצורה שמגנה עליו, ששומרת אותו?

בכל הצורות, לא חשוב להגדיר עכשיו באיזו צורה. במערכת הזאת ישנה מטרה, לגדל אותו ולהביא אותו ללידה, שהכול יסתיים בלידה בריאה ונכונה.

במערכת הזאת ישנם כוחות בעד ונגד, כי הכול מתרחש בין שני כוחות, חיובי ושלילי כביכול. יש מערכות של ספיגה ופליטת חומרים, והכול מגיע בשליטת גופה של האם על גופו של העובר, ולכן אנחנו חושבים שהכול יוצא בטוב, זה לא כך. בחכמת הקבלה אנחנו לומדים עד כמה הכוחות האלה מנוגדים, עד כמה הם נוקשים, חזקים, ופועלים בשיטת הניגוד זה לזה. יש כוח שגורם להתרחבות וכוח שגורם להתכווצות, כמו הנשימה למשל, כמו דופק הלב, כמו כל המערכות שאנחנו רואים, ויש פעולות שאנחנו לא רואים, אבל ההתפתחות היא תמיד על ידי שני כוחות מנוגדים, שפועלים כמו פלוס ומינוס, והחומר נמצא ביניהם, וכך הם פועלים על החומר.

ולכן אם את חושבת שהכול כל כך יפה וטוב, זה לא כך, אלא זה עובר על העובר בצורה מאוד לא פשוטה. אבל הוא בצורה אינסטינקטיבית מתנגד ומסכים, ועושה כל מיני פעולות, יש לו מלחמה גדולה לקבל את הכוחות הנכונים ולהוציא מעצמו כל דבר שלפי הטבע מרגיש שהוא זר לו. יש כאן עבודה גדולה מאוד בבירור, בספיגה ובפליטה.

והעבודה היא במשך תשעה חודשים, וזה לא סתם, הוא לא גדל באופן פסיבי והאם עושה את הכול. אנחנו לומדים מחכמת הקבלה מה העובר עושה יום יום, איזה כוחות משתלבים יותר ויותר עד שמציירים את הצורה החיצונית והצורות הפנימיות. כשהוא נולד, אז יש לו כבר מילוי כזה שאחר כך הוא לא צריך כלום, הוא צריך רק אנרגיה מבחוץ ומילוי לתאים, לזיכרון ולכל מיני דברים, אבל בעצם יש בו הכול. את הדברים האלה הוא רוכש במלחמה גדולה, בעד אמו ונגד אמו, ממש בצורה כזאת. יש לו שם כוחות המסך, התנגדות, צמצומים, ספיגה, והוא עושה עבודת הבירור, עבודת החיבור. ולכן זו מלחמה, ממש מלחמה פנימית, אחרת הוא לא יגדל.

כך גם אחרי שנולד, הוא נמצא במלחמות פנימיות שלו עם העולם, קולט אותו. ודרך אגב הוא מרגיש הכול, כבר כשהוא בן מספר ימים זה נקרא "ג' ימי קליטת הזרע" ו"ארבעים יום יצירת הוולד". ואחרי ארבעים יום יצירת הוולד הוא כבר ולד, הוא כבר מתחיל להצטייר, מתחיל לספוג את המידע, הוא מתחיל להיות אדם. זה כבר לא כמה תאים מחוברים, אלא ממש אדם לכל דבר. גם כשהוא ברחם הוא נמצא בהתקשרות, בקומוניקציה מיוחדת עם האם, אבל כשיוצא החוצה הוא מרגיש את העולם בצורה יותר חיצונה, זו דרגה חדשה של הקיום. אבל אפילו בעודו בתוך האם, דרך האם וגם לא דרך האם, הוא נמצא בספיגת הסביבה החיצונה.

יעל: נתת בעצם דימוי של עובר שנמצא בתוך רחם אמו, תחבר לנו את זה לשמירה על אדם בחיים הרגילים.

כמו שאנחנו נמצאים בכוחות שמפתחים אותנו בתוך האם, אז כשאנחנו נולדים, אותם הכוחות, רק בצורה יותר גדולה כביכול, פועלים עלינו ומפתחים אותנו. ואין שום דבר שקורה פתאום, שבטבע זה לא מחושב וקורה כי "כך קרה", אין דבר כזה באף אחד, לא עם הילד ששבר צלחת, ולא עם הגדול שנפל בכביש ולא עם אף אחד, כלום, אלא הכול קורה לפי תכנית הבריאה מהתחלה ועד הסוף.

ככל שאנחנו לומדים יותר את הטבע, אנחנו רואים שזו מערכת סגורה, אינטגרלית, רצינית ביותר, שפועלים שם חוקים מוחלטים, ואין שום דבר שיכול לקרות ממשהו שמישהו כך עשה וכך עשה, מהצטברות כל מיני דברים מקריים. אלא, מה שכן קורה, זה שאנחנו מרגישים את כל מה שמתרחש איתנו ומסביבנו לפי ההתפתחות שלנו, עד כמה שאנחנו מזדהים או לא עם מערכת ההנהגה וההפעלה. אדם רגיל לא יודע שום דבר על מערכת ההנהגה וההפעלה, הוא חי וזהו, ואז בצורה אינסטינקטיבית, ללא דעת, עובר ככה את החיים שלו, אין לו שום דבר, הוא עושה הכול במאה אחוז במה שהמערכת מפעילה אותו. אין בו בשום דבר בחירה חופשית, פעולה חופשית, מחשבה חופשית, רצון חופשי. ואנחנו לא יכולים, אם כך, להתייחס אליו כמו למישהו שמגיע לו שכר או עונש, אלא ככה הוא, כמו העץ, נפל איזה גרעין והוא גדל, ועושה משהו לפי הטבע שלו ולפי התנאים החיצוניים וזהו. כך גם האדם, כעץ השדה.

יעל: לאן המערכת מכוונת אותו?

המערכת מכוונת אותו למצבים שהוא יתחיל להכיר את המערכת, וייכנס בחיבור, בהדדיות, בקומוניקציה כזאת, בהתקשרות עם המערכת כולה. המערכת הזאת נקראת הטבע או הא-להים, שזה אותו דבר, או כוח עליון.

יעל: אני רוצה להכניס שני מונחים. אנחנו מדברים בדרך כלל על השגחה כללית ועל השגחה פרטית. כשדיברת על מערכת הנהגה והפעלה למה התכוונת?

אני התכוונתי שאנחנו נמצאים כולנו בהנהגה והפעלה בלתי פוסקת, מדויקת מאוד.

יעל: כללית או פרטית?

גם כללית וגם פרטית, זו מערכת אינטגרלית. אלא כשאנחנו לומדים את אותה מערכת, ורוצים להיכנס להתקשרות איתה, אז אנחנו מחלקים את פעולתה לכללית ופרטית. אבל בעצם כל המערכת קיימת, זה כמו איזו מערכת גדולה, שמתגלגלת למצב שכל החלקים שבה דומם, צומח, חי, ומדבר היינו אדם, יהיו מקושרים בצורה נכונה ביניהם, בהכרה ובהבנה מצידם. ובהתקשרות הנכונה השלימה והמליאה ביניהם יגלו בקשר ביניהם אותו הכוח של המערכת, אותו המוח של המערכת שפועל בכל המערכת מלכתחילה אבל היה נסתר. ואז הם מזדהים עם הכוח הזה, שזה נקרא שהם דבוקים בו, וזאת מטרת התפתחות המערכת בכל חלקיה.

יעל: למה שהם יהיו דבוקים בו?

דבוקים זה נקרא שהם לוקחים על עצמם את כל התפעול, כל התפקיד, כל התיקון, כל הפעולות, הכול הם לוקחים במקום הטבע או במקום הא­לוהים לא חשוב איך להגיד, על עצמם.

יעל באיזשהו שלב התפקידים מתהפכים?

לא אותו דבר נשאר. רק במקום שהכוח העליון הזה, הטבע או הבורא קדוש ברוך הוא, לא חשוב איך לקרוא לזה, הוא, הכוח הזה פועל על הנבראים דומם, צומח, חי, מדבר ומפעיל אותם בעל כורחם והם לא יודעים לא מבינים, נמצאים בחוסר הכרה לזה. או שהם בעצמם מתחילים להכיר את ההפעלה שלהם מלמעלה, מקבלים את ההפעלה הזאת על עצמם, מפעילים את עצמם מתוך השגת העליון ונעשים בזה כמו העליון. זה נקרא שמגיעים לדבקות בו.

יעל: אם אנחנו מדברים על השגחה כללית, אני רוצה להתייחס רגע למערכת כולה עוד לא לפרט הבודד, להשגחה הכללית. אז על מה משגיחים, ואיך משגיחים?

כדי להביא כל פרט ופרט ואת כולם יחד להכרה בכוח המנהל והמפתח את המערכת.

יעל: וכל דבר שקורה לנו בחיים קורה במטרה לקדם אותנו להכרה הזאת?

לגילוי הבורא, במילים אחרות.

יעל: ואיך זה נעשה? איך אותו טבע, או אותו כוח עליון או איך שלא נקרא לו, איך הוא עושה את זה? איך הוא מכוון אותנו למקומות האלה?

הוא מכוון את זה על ידי זה שהוא מביא את האדם, כי דומם, צומח, חי, בהם אנחנו לא מתחשבים בינתיים, כי הם כולם כלולים באדם ועולים ויורדים יחד עימו בהשגת המערכת הזאת בהתכללות באדם. אבל הכוח העליון הזה מביא את בני האדם לפי סדר ההתפתחות שלהם למצבים, למקום, לספרים, ללימודים, למורים. האנשים האלו המיוחדים שכבר בשלו לדברים האלה, יכולים לקבל שם את ההדרכה, ולהמשיך את ההתפתחות שלהם כבר בדרגה אחרת, בהכרת המערכת העליונה והכוח העליון.

יעל: אז הם מקבלים איזו שהיא הדרכה כדי להבין איך להכיר את המערכת הזאת, איך להתחבר אליה ולהבין איך היא פועלת?

כן.

יעל: אמרת שדומם צומח וחי תלויים בהם?

הם נכללים בדרגת האדם.

יעל: עליהם אין השגחה?

ישנה השגחה אבל אין להם בחירה חופשית. בעניין הבחירה החופשית הם תלויים באדם, האדם עושה את העבודה עבור כולם.

יעל: ואיך העבודה שלו תשפיע בסופו של דבר גם עליהם?

כי כולם נמצאים במערכת אחת, רק הם דרגות יותר פחותות, יותר נמוכות, יותר פשוטות מהאדם ולכן מלכתחילה הם כלולים באדם.

אורן: זה היה על ההשגחה הכללית. על ההשגחה הפרטית אני רוצה להתחיל מסיפור אישי ושאלה כדי להבין את הנושא של השגחה פרטית. ענית קודם שיש גם השגחה כללית וגם פרטית כי המערכת זו מערכת אינטגרלית. לפני שנתיים בערך אני, אשתי ושני ילדי הולכים בעיר, שבת אחרי הצהריים, אין מכוניות, פחות או יותר הכול פסטורלי לגמרי. הולכים לכיוון הבית, טיול כזה בעיר. מגיעים למעבר חצייה, ממש אין נפש חיה מסביב, חוצים את מעבר החצייה בנחת. אנחנו חוצים ופתאום אני קולט שהבן שלי טיפה התעכב ומגיע מהרחוב אוטו יחיד, ממש אין בכלל רכבים.

מגיע איזה אוטו ממרחק מאוד גדול, יש לו שדה ראיה הכול בסדר, והוא טס ומעיף את הבן שלי, כי הוא לא קלט. אנחנו קלטנו אז קפצנו וצרחנו אבל הוא לא שם לב. הוא מעיף אותו, נותן לו מכה במותן, הוא עף על מכסה המנוע ונזרק לכביש. כאילו זה בא משום מקום, כי באמת אתה יודע אין אף אוטו, אין כלום, יש לו שדה ראיה, הנהג דיבר עם מישהו. לא יודע מה ואיך, הוא יצא מזה בשלום. ממש סרט, לא מובן איך זה קרה, לא מובן איך יחסית בשלום יצא, זה מצב של מוות באלף אחוז ממש. עכשיו אומר אלברט איינשטיין "לדעתי הרעיון של א‑לוהים אישי הוא ילדותי". ואני שואל, יש שמירה מלמעלה בסיטואציה כזאת פרטית או אין, מה קורה פה?

אין, אין לא שמירה ואין כלום. השגחה פרטית היא רק כדי להביא את האדם להתכללות במערכת בצורה הכרתית. כל יתר הדברים קורים לפי צורך המערכת להתקדם לגילוי של הכוח הפועל בה.

אורן: לא הבנתי את התשובה.

מה זאת אומרת השגחה פרטית?

אורן: הסרט הזה שנפל עלינו ככה משום מקום.

לא, זו לא השגחה פרטית זה הכל קורה לפי המערכת, כי ככה היה צריך לקרות באחד מהמרכיבים שלה.

אורן: וזה שהוא יצא מזה חי?

גם כן, זה הכול במערכת. אני לא מבין למה אתה מתכוון בהשגחה פרטית? אצלי השגחה פרטית זה נקרא שחלק אחד מהמערכת בולט מתוך כל המערכת במידה מיוחדת, מצטיינת, באיכויות הפנימיות שלו, והוא מגיע להתפתחות יתר מכל יתר החלקים, מכל החלקים האחרים. והתפתחות הזאת מביאה אותו לדרגה אחרת מכל יתר בני דורו מה שנקרא, מכל יתר חלקי המערכת כי הוא צריך לעלות ולקיים בה איזה תפקיד מיוחד.

אורן: זה כמו שהסברת קודם שאדם צריך לפתח את ההכרה שלו כדי להכיר את המערכת שמנהלת ולהזדהות איתה ואז לקבל שליטה לידיים שלו?

כן.

אורן: את זה הבנתי. אז אולי המונחים שאני משתמש בהם לא נכונים, אז תדייק אותי, זו בדיוק מטרת השאלה.

מפני שאני רוצה להגיד שמה שקרה עם הבן שלך, ברוך ה'. אבל אין בזה לא ברוך ה' ולא לא ברוך ה'. יש בזה מערכת שפועלת והייתה צריכה להביא את הדברים האלה בצורה כזאת שזה יקרה. למה? ככה. אולי אחר כך כשאתה תתפתח והשאלה הזאת עוד תישאר, למרות שאני חושב שהיא כבר לא תישאר. לא שאתה תשכח אלא יהיה לך ברור בדרך שאין כאן שום שאלה, אלא המערכת הייתה צריכה כך להתנהג כדי להביא ידיעה והרגשה גם לילד שלך, גם למשפחה שלך, וגם לנהג, לכל הדברים האלה. אתם הייתם צריכים להגיע לאיזו התקשרות ביניכם, אולי רגעית וכך להתקדם. אבל כל דבר שקורה, קורה אך ורק כדי לקדם אתכם להכרת הכוח המפעיל את המערכת.

יעל: גם הדברים החיצוניים האלה כמו מה שקרה לבן של אורן?

אין שום דבר שקורה מחוצה לתכנית הזאת ולמטרה הזאת.

אורן: אז מה זה אומר הדוגמה הזאת שנתתי, מה היא מלמדת אותנו לגבי הנושא של הדיון שלנו, שמירה מלמעלה?

אני לא יודע מה אתם חושבים.

אורן: את זה בדיוק אנחנו רוצים ללמוד ממך.

זה אתם שקראתם לנושא של היום שמירה מלמעלה.

אורן: מה אתה חושב על המושג הזה של שמירה מלמעלה, יש או אין?

אני לא חושב על זה כלום, לא. זה רק לאנשים יחידים שנמצאים כבר בהתפתחות מיוחדת, אישית, אינדיבידואלית, עם הכוח העליון. הם היוצאים מן הכלל והם מתחילים לפתח את ההרגשה שלהם, ההבנה, העבודה בתוך המערכת בצורה פרטית, ולוקחים על עצמם תפקיד של הכוח העליון. ואז הם נכנסים למערכת בצורה מיוחדת, ויש להם השגחה פרטית. אבל זה בגלל שהם מתעלים מעל ההשגחה הכללית, הם לא שייכים להשגחה הכללית, הם רוצים לתפקד לפי ההשגחה הפרטית. יש להם תפקיד מיוחד, הם אנשים מיוחדים. נניח כמו בממשלה, יש לך חמישה אנשים שמחליטים ועושים כביכול, כי בממשלה כולם רובוטים, אבל נניח, כי ככה זה. האנשים האלה המיוחדים נקראים אנשי ה'.

אורן: נראה אם הבנתי, השגחה כללית זה אומר שכל דבר שקורה במציאות, הכול מנוהל על ידי מערכת ההפעלה הזאת העליונה?

כן.

אורן: זה נקרא השגחה כללית.

כן.

אורן: והשגחה פרטית זה כשבן אדם כבר מתחיל לפתח את ההכרה שלו, להכיר את המערכת הזאת, ומקבל את ההגה לידיים שלו, אז זה נקרא שעליו בלבד יש השגחה פרטית?

כן. הוא לוקח מהכוח העליון פעולות נוספות שהוא יכול לבצע, בנוסף לאחרים.

יעל: וזה קשור להתפתחות הפנימית ובכלל לא לכל מיני דברים חיצוניים שקורים לנו בחיים?

ודאי.

אורן: זו נקודת הבחירה של האדם, כדי לסגור את המעגל?

כן.

אורן: זו הבחירה החופשית של האדם, לקחת את ההגה לידיים שלו?

כן.

(סוף השיחה)