כל טיול מסתיים ברצון לחזור הביתה. כל הנאה מתפוגגת אחרי שהשגנו אותה. האם יש דרך להרחיב את גבולות ההרפתקה, לפרוץ את גבולות ההנאה? טיול לעמקי הטבע, למדרגת ההתפתחות הבאה.
אנחנו בנויים בצורה כזו שלא יכולים להרגיש טעמים בלי רעבון. בילויים הם טובים כל עוד יש אליהם תיאבון. ואפשר להיכנס להרגשה טובה בלתי פוסקת, לטיולים פנימיים שבהם נרגיש התחדשות מתמדת. להרפתקה מיוחדת במינה שבה כמה שנהנה, נרצה עוד יותר ליהנות. לא נתעייף, לא ניסָתֵם, לא יימאס. וכל הזמן שנשיג משהו, הוא יתפתח למשהו אחר. טעמים חדשים יבואו עם תיאבון חדש, וכך זה ילך ויתגבר.
מדובר בפיתוח יכולת להרגיש חיים טובים בכל מקום שבו אנחנו נמצאים, בכל פעולה שאנחנו מבצעים, בכל המצבים שבאים, אפילו אם הם קשים. שנדע למה עובר עלינו כל דבר, מאיזו סיבה הוא נובע, מה עלינו לבצע, לאיזו תוצאה להגיע. ושבכל השלבים הללו נרגיש בטוב, מפני שאנחנו קשורים למשהו שלם ונצחי.
זוהי הרפתקה רוחנית, שכל הזמן מרחיבה לאדם את החושים ואת המוח. הוא מרגיש את המציאות יותר לעומק, מבין את הסיבות לכל דבר. אם למשל הוא רואה נוף מסוים, כמו הרים, גבעות, ים, מדבר, או צמחים, או בעלי חיים או בני אדם, הוא רואה אותם לכל עומקם. מבין מה מניע אותם, מה הם רוצים, מדוע הם פועלים כפי שהם פועלים, מה עשוי להועיל להם, מה עלול לסכן אותם. וכשהוא מסתכל כך על התמונה הוא מבין מה יקרה ברגע הבא, ומה כדאי לעשות כדי להתאים את עצמך לזרימה.
מעבר לכך, האדם מרגיש את כוח הטבע הכללי שמניע את כל פרטי המציאות. הוא מגלה לאן הוא מקדם את כל ההתפתחות, לפי איזו תוכנית, איך כל פרט משתלב בה עם האחרים, איך הם זזים ומתקשרים, לאן הם מובלים. ראייה זו נותנת לו הרגשת חיים מלאים. החיים הופכים להיות עבורו כמערכה גדולה, עשירה, מאוד רבגונית ועמוקה, שבה מתממשת מול עיניו מחשבת הטבע.
הוא נכנס לפנימיות הטבע, רואה איך בא כוח הטבע מבפנים ומחייה את הכול, איך הוא מנהל את הדומם, הצומח, החי והאדם. איך כולם חיים מאותו כוח אחד, תוכנת ניהול אחת, וקשורים זה לזה באופן הרמוני, מושלם. אין הנאה גדולה מהגילוי הזה, שבו הכול מתחבר למין סימפוניה אלוהית. לאחד.
כדי להתחיל להרגיש את כל זה, אנחנו צריכים להוסיף לעצמנו יכולת פנימית ברגש ובשכל. לפתח בתוכנו רגישות לתדרים העדינים שישנם בטבע, אלה שלא נכנסים לתפיסה השטחית שיש לנו עתה.
המעבדה שבה מפתחים כזו יכולת קליטה היא מסגרת קבוצתית קטנה של כעשרה אנשים, בהדרכה של מומחים בחכמת הקבלה. השיטה הזו מלמדת איך לקבל נכון יותר את התמונה השלמה של הטבע. איך לגלות את השורשים למה שנעשה איתנו ובכלל, את הסיבות והתוצאות של כל דבר ועניין.
בגדול, ההדרכה מכוונת את האדם איך לצאת מהתפיסה הצרה שלו ולהיכנס להרגשת הזולת. ככל שהמשתתפים נכנסים להרגשה הדדית, נכללים בזה בזה, הם מתחילים לרכוש תכונות שאין בטבע האדם מלכתחילה. התנאי העיקרי לכניסה אל עמקי הטבע הוא אהבה לזולת. האדם מפתח רצון לצאת עם הלב והמוח שלו מחוץ לגופו כביכול, להרגיש את האחרים ולשאוף למלא אותם בכל טוב. וכאשר הוא באמת מצליח להתעלות לאהבה, מתחיל הטיול הפנימי לעומק הטבע, לעומק הבריאה.
במבט רחב, האנושות מגיעה היום לרמת התפתחות שבה שום דבר מוכר לא יכול למלא את האדם בסיפוק פנימי, לעשות אותו מאושר. במקביל, העולם נעשה מקושר כל כך ובכל תחומי החיים יש משברים שאי אפשר לפתור עם התפיסה הישנה. וכך, מבפנים ומבחוץ, מצטברים הלחצים שידחפו אותנו לפרוץ למציאות חדשה.
אכן כן, בפנינו הרפתקה מיוחדת במינה. ולפי רמת ההשקעה, כך נהיה מסוגלים לחוש הנאה עליונה.
> נכתב בהשראת דברר הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 73 – bit.ly/3JOUQDS