פעם אישה הייתה מרגישה מתי היא בביוץ, האם נכנסה להריון, באיזה שבוע היא נמצאת, וכדומה. כיום בלי מכשור ובדיקות רפואיות קשה להבחין, ויש גם המון קשיים מהכניסה להריון ועד הלידה. האם יש דרך להתחבר אל הטבע ממקום חדש, להרגיש מה בדיוק מתרחש בתוך גופנו, אולי גם בינינו, ובכלל, בדומם, בצומח ובחי? על מה שכדאי ללמוד מתהליך יצירת החיים, לגבי ההתפתחות הבאה של האנושות כולה.
אין ספק שעניין יצירת החיים הוא באמת פלא. שיש התפתחות, שמשהו יוצא ממשהו. בדרגת הדומם, אנחנו מבינים שנוצרים שינויים בחומר, אינטראקציות, המרות אנרגיה. אבל איך מהדומם יוצאת איכות חדשה של צומח – זה לא ממש מובן. מדובר בדרגה חדשה, שחוץ מקיום יש בה גם חיים, התפתחות אישית וסביבתית גדולה.
צמחים מולידים צמחים, בעלי חיים מולידים גופים חיים, ונראה שבצומח ובחי יש איזה חלק מכוח שבורא, כוח שנמצא ביסוד היקום, ביסוד הטבע. כוח שמנהל את כל מערכת הטבע, וכנראה מוביל את התפתחותה לאיזשהו כיוון. איך שלא יהיה, אנחנו רואים שהתפתחות החיים היא בדרך של סיבה ומסובב.
מין האדם שייך לעולם החי, ובתוך גופנו יש מנגנון של יצירת חיים. קליטת הזרע בתוך הרחם, התפתחות העובר, יחס הגוף של האם אליו לאורך חודשי ההריון, הלידה עצמה, אחר כך הנקה, טיפול ברך הנולד, חינוך, השפעת הסביבה – כל התהליך מאוד מדויק, מדורג, עד שמתקבל אדם בוגר שמסוגל להמשיך את התפתחות החיים. התעמקות בעניין תעזור לנו להבין יותר מה רוצה הטבע, אם אפשר כך לומר, כשהוא מפתח את החיים.
בתקופת ההריון העובר מתפתח בתוך הרחם. היא מהווה עבורו סביבה מושלמת, בית גידול אידיאלי שמספק לו את כל צרכיו. חום, ביטחון, שמירה, הזנה. אחר כך העובר נולד, וכתינוק הוא ממשיך להיות עטוף באהבה. אך ככל שהילד גדל, הוא יוצא מהבית לחיי החברה והסביבה הופכת להיות יותר קרה, יותר עוינת, יותר מלחיצה. משחקי אגו בכל פינה, תחרויות הורסות, מאבקי שליטה.
כאן זו הנקודה העיקרית לשיפור שעלינו לקחת כמשימה. אם רצוננו לראות אדם שמתפתח בצורה הכי טובה, אנחנו מוכרחים לבנות עבורו סביבה טובה, בטוחה, תומכת, כמו אותה רחם שבה היה. דרך גוף האם, אחר כך דרך אהבת האם לילדיה, הטבע מראה לנו איך אמורה להיראות חברה אידיאלית שבה כל אדם יצמח כמו פרח. ילבלב ממש.
אם נדמה את התפתחות האנושות לעובר שהולך ומתפתח, נוכל לומר שעד כה התפתחנו רק בכוח של ספיגה. כמו עובר ברחם, שמקבל דרך חבל הטבור את כל מה שנחוץ לו לגדילה. ועכשיו אנחנו כמו נולדים, יוצאים מהרחם לסביבה חדשה, שבה ניתנת לנו בהדרגה יכולת בירור וקביעה. מה נרצה לאכול, מתי, כמה. מה טוב לנו, מה רע. מה נרצה לקרב, מה להרחיק, וכן הלאה. איכות הבירורים הללו תקבע את הצורה העתידית שלנו, את קוד הקשר בין הפרט לחברה.
אנחנו רואים שהעולם שלנו נהיה מקושר יותר ויותר, התלות ההדדית ברמה מאוד גבוהה, וכל הזמן עולה. כולנו, פתאום, מגלים את עצמנו באותה סירה. במציאות כזו אין ברירה אלא ללמוד לשתף פעולה. להתעלות מהראייה האגואיסטית הצרה של 'זה אני מולך', אל ראייה אינטגרלית של 'כולנו משפחה'. עד שלא נפתח יחד את התפיסה האינטגרלית האמורה, נביא על עצמנו מכה אחר מכה. בסוף נבין שמוכרחים לארגן לעצמנו חברה חדשה במהותה, עם ערכים אינטגרליים של דאגה הדדית, חיבור והשלמה.
ככל שתיבנה בינינו הרמוניה, כמו שמתקיימת מאליה במערכת הטבע שכל חלקיה משתלבים למארג חיים נפלא, כך נתקדם למצב של איזון. היחסים בינינו יתאזנו, מצב הרוח, הבריאות הנפשית והגופנית. אנחנו ניכנס בקלות להריון, נעבור בשלום את הלידה, נדע איך לבנות לילדינו סביבה טובה. יסתדרו הקשרים בין בני זוג, בין הורים לילדים, במשפחה, בעבודה, בעסקים, במדינה, בעולם, במערכת האקולוגית כולה.
הכול מתחיל ונגמר בבניית סביבה נכונה, שתהווה מצע להולדת תפיסת מציאות חדשה. אם נתמקד בעבודה הזו, נתקדם יחד לדרגה האבולוציונית הבאה. "ואהבת לרעך כמוך" יהיה קוד ההתקשרות המלאה, וכשנהפוך אותו מסיסמה יפה להגדרת פעולה, אנחנו נראה איך נפתחים בנו חושים פנימיים חדשים ודרכם נתחיל לחוש את הטבע כרחם אחת גדולה.
בהדרגה, נתחבר יותר ויותר אל הכוח שעומד ביסוד החיים, ונגלה שתכונתו השפעה טובה, אהבה ונתינה טהורה. ההשתוות המשותפת אליו תאפשר לנו להרגיש מה קורה בגופנו, מה קורה בינינו, כמו גם מה קורה בדומם, בצומח ובחי. הטבע ואנחנו נהפוך להיות כמו אחד, וכתוצאה מכך תהיה לנו הרגשה והבנה שלמה של כל מה שקורה בבריאה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 96 – bit.ly/3N3HBBo