אנחנו שומעים שחכמת הקבלה היא שיטה סדורה, שיטתית, והיא משהו שאפשר לעבוד איתו בצורה מסודרת ולהתפתח איתו ומאוד. מעניין לערוך השוואה בין שיטת המחקר של המדע לבין שיטת המחקר של חכמת הקבלה. למדע יש צורה שנקראת "חשיבה מדעית", ואותה המדע חוקר בכלים שהוא בונה, האם אפשר להגיד את אותו דבר בקשר לחקר חכמת הקבלה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מאוד מעניין לערוך השוואה בין שיטת המחקר של המדע לבין השיטה של חכמת הקבלה? מהם הכלים בעזרתם חוקר המקובל את חכמת הקבלה? האם חכמת הקבלה משלימה את המחקר המדעי, או שהיא נמצאת בסתירה אליו? מהם הקריטריונים שעל פיהם המקובל ניגש לחוקר את חכמת הקבלה? איך מגדירים את הטבע העליון? מהם שני הכוחות בטבע, שמהווים קריטריונים בלעדיים למחקר של מקובל? מה בתוצאה הסופית המקובל מגלה, ובמה זה שונה מחקר המדע?שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

חכמת הקבלה חוקרת את העולם הנסתר שלא נקלט בחושינו ובתכונותינו הטבעיות.

• דטרמיניזם: חכמת הקבלה מתייחסת לא-לוהים כאל הטבע העליון, שיש בו חוקיות קבועה.

• אמפיריזם: חכמת הקבלה התגלתה מתוך מחקר והשגת הטבע העליון, מחשבת הבריאה.

• כל חכמת הקבלה בנויה על ניסויים שאדם עורך בתוך עצמו, לאחר שמתעלה מהטבע שלו.

• שאלת המחקר העיקרית היא בנוגע להשגחת הבורא, ואותה חוקר המקובל.

• לפני הניסוי, על החוקר להכין את עצמו ולהימצא בשני כוחות הטבע, נתינה וקבלה.

• המקובל בודק את תפיסת המציאות, עד כמה העולם שהוא מרגיש תלוי בתכונותיו עצמו.

• כדי לחקור, על המקובל לשנות בתוכו את הרצון לקבל לרצון להשפיע טוב שקיים בטבע העליון.

• ההתקדמות במחקר היא בגילוי העובדה שאנו מצויים בשליטתו המלאה של הכוח העליון.

• המקובל חוקר את הטבע שלו לעומת טבע הבורא, שהוא כוח עליון, כוח נתינה, השפעה טובה.

• שאלת המחקר של המקובל: איך אני מגלה את הכוח העליון בצורה מרבית, בכל רגע ורגע בחיי?

• מטבע בריאתו האדם הוא חיה קטנה ואגואיסטית שאינה רואה מעבר לגבולות תפיסתה.

• אובייקטיביות: בחכמת קבלה אינני חוקר מתוך תכונותיי, אלא מתוך תכונות הבורא שרכשתי.

• הכוח העליון קבוע ובלתי משתנה, האדם הוא שמשתנה בהתאם לתכונות הבורא שהוא רוכש.

• רק לאחר התעלות מעל הטבע שלנו ורכישת טבע הבורא, אפשר לחקור את השגחתו עלינו.