207 חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס'
סמכות הורית
מטרות :
להמשיך להעמיק את המודל של "משפחה עגולה".
להבין מהם העקרונות הנוספים שמתקיימים עפ"י הגישה הזו, כיצד נתפסת סמכות ואחריות הורית, וכיצד לומדים ההורים להציב גבולות לילדיהם.
פתיחה:
לסבינו ואולי אף להורינו, לא היה קושי להעמיד לנו גבולות משום שהם לא חשבו על יחסיהם עמנו. הם לא רצו להיות חברים שלנו ולכן לא חששו להיות לא נחמדים. הסמכות שלהם, בעיניהם, נגזרה מתוך תפקידם כהורים. היום אנחנו רוצים להיות החברים של הילדים שלנו ולכן מתעקשים להיות נחמדים אליהם, אך שוכחים שתפקידנו כהורים הוא להכין אותם לחיים ולהעניק להם את הכלים להתמודד עם החיים שבחוץ, והיום נרצה לשוחח על נושא סמכות הורית והצבת גבולות.
זרימת התוכנית:
סמכות הורית
מהי אחריות הורית
שאלות פתיחה :
מהי סמכות הורית עפ"י גישתך?
מדוע זה מרגיש מורכב יותר כיום לייצר סמכות ולקבוע גבולות אצל הילדים שלנו?
מהן המיומנויות הנדרשות מאיתנו כהורים, על מנת לייצר את הסמכות המייטיבה?
איך נוצר הבלבול הזה של הורים בנוגע למשמעות של סמכות והצבת גבולות?
איך אפשר למחוק את מה שעשינו ולהתחיל דף חדש?
כל ילד נולד לאותה משפחה, אבל במצב אחר, איך להצליח להיות בסמכות או להציב גבולות לכולם? אותם גבולות או שזה קשור לגיל? לתפקוד של הילד? ליכולת שלו? ואיך להגיב על "למה לו מותר ולי אסור?"
הסמכות ההורית והצבת הגבולות נפגעים מכך שההורים אינם מסכימים על דרכי חינוך משותפות בהם אחד היסודות זה הצבת גבולות. גם הקשר בין ההורים לקוי בהצבת גבולות זה עם זו. לא יתקיים תיקון הקשר אלא הפער בין ההורים ילך ויגדל עד כדי כך שהזוגיות והמשפחתיות מתפרקת בעקבות אי יכולתם לגבות סמכות הורית, בעיקר מכיוון שהם מתנהגים כמו ילדים בעצמם. הילדים שלהם חשים זאת ומעבירים להם מסרים על ידי התנהגותם המוקצנת שהם צריכים לתקן את הקשר הזוגי והתקשורת בינהם כדי לגדל אותם ילדים בריאים בנפשם ומתפקדים בזוגיות עתידית, במשפחה ובחברה. אנו מצפים במידה מסויימת מכל בוגר שיוכל לתפקד כראוי בחברה תוך כך שהוא יודע ומודע למשמעות הכל כך חשובה של הצבת גבולות (לעצמו ולדור הבא) תוך הבנת המשמעות של בטחון כללי ואישי וידיעה ברורה של המרחב הרגשי והטכני, מוסרי, מצפוני, תרבותי וחוקי שאמור בוגר להציב לעצמו.
סמכות
הורית
גישת סופר נני:
ילדים נולדים בלי שום ידיעה על העולם, ותפקידנו כהורים הוא ללמד אותם מה מותר, מה אסור ואיך להגיב בסיטואציות מסוימות. עלינו להפעיל על הילדים את הסמכות שלנו. סופר נני מיכל דליות מסבירה שפירוש המילה "סמכות" היא "לסמוך" – כדי שתהיה לנו סמכות הורית, הילדים שלנו צריכים לסמוך עלינו.
למה ילדינו סומכים עלינו פחות ממה שאנחנו סמכנו על ההורים שלנו? משום שפעם ההורים אולי עשו הרבה טעויות, אבל הם עשו אותן בביטחון. ולכן הילדים גדלו בתחושה שהם מוגנים, שיש בבית שני מבוגרים חזקים שניתן לסמוך עליהם. סיבה נוספת לאובדן המסכות ההורית היא משום שהורים נוטים לאיים ולהזהיר, אבל לא לעמוד במילה שלהם.
תקציר מודל הסמכות השלמה על פי אריה טבעון:
"סמכות על פי הבנתי מקורה מהשורש "סמך" דהיינו לסמוך, ובמשמעותה העמוקה הינה היכולת לתת אמון, לקבל אמון להאמין ולהזדהות. היא קשורה בקרבה (להיות סמוך ל.. סומך נופלים= תומך). היא קשורה בהיות הדמות בר- סמכא= מקור ידע, ערכים אמונה, קשורה באמינות וביכולת לסמוך על עליו בפועל, וקשורה בהסמכה= קבלת כוח פורמלי –אחריות, להטיל מרות". אריה טבעון.
טבעון משתמש בתיאוריות התפתחות שונות ולפיהן משלב 4 אשכולות של סמכות, לסמכות אחת שלמה:
1. קירבה, קשר תמיכה
2. מקור ידע, תובנה ואמונה, התמצאות
3. מכוון למטרה, מעשי, נחוש ואסרטיבי
4. מגן ושומר במקרי חירום, מאלץ, מגביל אוכף –הירארכי ולאו דווקא דיאלוגי –הפעלת מנגנון החירום בעת סכנה.
המשפחה, היא סביבה בה מוקנית חוויה של סמכות שלמה שמחברת את כל החלקים שתיארנו קודם. הורים עושים את זה בצוות. לפעמים אפשר לראות שבתוך המשפחה כל אחד מבני הזוג לוקח תפקידים שונים ומשלימים. טבעון קורה לזה "נדנדת הסמכות",. "זהו מצב נורמאלי, כל עוד ההשלמה נעשית בדרך של אמפטיה בין ההורים. לא משנה אם שני ההורים שונים בדרך בה הם בונים את הסמכות, העיקר שהם עובדים לכיוון אותה מטרה ותומכים זה בזה.
http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=62
דעה מקצועית:
סמכות הורית צריכה לתת גדר, גבולות, משענת בטחון לגדילה של הילדים. סמכות הורית ניתנת על ידי שלושה מצבים.
על ידי פחד מההורה
2 .על ידי כבוד והערכה (הדדים בדרך כלל) בין ההורה לבין הילד.
3. על ידי מה שהם רואים וחווים בבית בין ההורים כך שהם יכולים לשחזר את זה.
סמכות הורית זה לדעת בזמן הנכון להעמיד גבול חדש שלא היה קודם כשהילדים זקוקים לו כדי להיות בריאים ובטוחים. סמכות הורית מתבטאת בחינוך קבוע של הילדים לכך שלהורים יש סמכות (לא במילים) סמכות הורית נדרשת על ידי הילדים כדי שיוכלו לראות את צוות ההורים פועל במשותף באחריות ובסמכות כדי לחנך, לנהל ולתקן את דרכי הילדים. כל אלו כדי להביאם למקום בריא נפשית ומאושר בחלקו. דוגמה מוקצנת: ילד שהתחיל לעשן בגיל 10 וההורים לא מרשים לו יאמר "למה לכם מותר? למה לי אסור?!!" זה מעיד על קשר לא תקין ועל סמכות הורית בעייתית. נערה בת 13 שקובעת עם ההורים לחזור ממסיבה עם חברות ובשעה יעודה וחוזרת מאוחר בלילה מהמסיבה, זו בעיה בסמכות ההורית.
דעה מקצועית: היום הורים רבים מעוניינים שהילד שלהם ירגיש תחושה תמידית של מלאות, סיפוק ואושר. אבל מאחר שכדי לגדל ילד שיהיה בריא בנפשו ויהפוך לאדם מתפקד שמשתלב באופן אינטגרלי בחברה צריך לגדל אותו באופן מאוזן ומציאותי כך שבאופן טבעי לא יוכל לחוש תמיד אושר וסיפוק. על ידי חינוך נכון הילד ירכוש יכולת לקבל "לא" ולא רק "כן", לדחות סיפוקים, להתמודד עם אכזבות וכשלונות ולהתחשב בסביבה. ילד שרק שומע "כן" ולא מציבים לו גבולות גדל להיות ילד אגוצנטרי, נרקסיסטי ומפונק שיתקשה להשתלב בחברה כמבוגר. זו המשמעות המלאה והנכונה של "חוסך שבטו, שונא בנו", המשפט הוא לא על מכות פיזיות אלא על הצבת גבולות וחינוך מאוזן.
מהי אחריות הורית
דוגמא לאחריות הורית:
http://www.lifecenter.org.il/category.php?id=33&pageCatID=113
הדילמות ההוריות הן בשלושה תחומים:
א. בתחום הקוגניטיבי: מה נכון – ומה אינו נכון: מהי הדרך הנכונה בהורות ? תחום זה כולל עמדות, תפיסות עולם, דעות, השקפות ומחשבות על פיהם מפורשים אירועים ומצבים ונקבעות התייחסויות והתנהגויות. מה נכון ומה אינו נכון על-פי איזו אמת מידה ? על-פי החוק, הדת, האמונה, התיאוריות הפסיכולוגיות ו/או הערכים התרבותיים ?
ב. בתחום האמוציונלי: מה מתאים – ומה אינו מתאים ? מהי הדרך המתאימה בהורות ? תחום זה כולל רגשות, תחושות וחוויות.
מה מתאים להורה לעשות על-פי אישיותו ומה אינו מתאים לו, כמו גם מה מתאים לילדו, למשפחתו ולסביבתו וכיצד לעשות התאמות בין ההתאמות השונות.
ג. בתחום ההתנהגותי: מה משפיע – ומה אינו משפיע. תחום שכולל התנהגויות ועשיות הוריות.
מה מתוך הפעילות ההורית מקדם את ההורה להשגת מטרות הוריות ובאותה מידה מה
בהתנהגותו בפועל מרחיק אותו מהן.
g
נמצאים
הורים
במתח
המתמיד
בין:
צריכים,
רוצים
ומסוגלים.
צריכים
על-פי
חוק,
ציוויים,
ציפיות
ובקשות.
רוצים
מתוך
ערכים,
תפיסות
עולם,
שאיפות
ואמונות.
מסוגלים
על
סמך
ידע,
מיומנויות
ומודעות
אישית
ותפקידית.
יש לציין שבזמננו המתח בין מרכיבים אלו עוד מחריף משום ריבוי האלטרנטיבות בכל מרכיב וריבוי אפשרויות הצירופים ביניהם. מצב זה מעצים את המתח ההורי, גורם קשיים ומעלה שאלות.
לכן, המציאות ההורית מאופיינת, כיום, במתח הזיקות שבין מרכיביה ובעמימות, אי-ודאות וקונפליקט לגבי כל מרכיב בפני עצמו.
ניתן לומר שבמציאות זו הבלבול, המבוכה, הספק וחוסר הבטחון כמו גם החרדה והדאגה הם מנת חלקם של רוב ההורים. משום כך התפקיד ההורי מוגדר בזמננו כתפקיד עמוס, דילמי, קונפליקטואלי ועמום.