היסוד של עם ישראל הוא אוסף מ-70 אומות העולם. כשהפסקנו להיות בחיבור מעל כל ההבדלים, נחרב הקשר בינינו ויצאנו לגלות. מאז, כל יהודי מפוצל פנימית לחלק שבעד היהדות וחלק שנגד, כלומר בעד ונגד חיבור. מכאן נובעת התופעה של יהודים ששונאים יהודים יותר מכולם.

יהודי לא יכול להיות ניטראלי, או שהוא בעד החיבור או שהוא נגד ואז הוא שונא יהודים.

המצב בארץ לא קושר את האדם לכאן, כי אין חיבור ואהבת הזולת כפי שצריך להיות. הבעיה שאיננו מחנכים לחיבור אלא להיפך.

לפני 100 שנה כל יהודי הרגיש קשר ושייכות לארץ ישראל, כיום אבד הקשר שלנו עם השורשים. האגו שגבר בקרבנו גורם לאנשים דחייה מעם ישראל, הכול הפך להיות "ביזנס", הכסף מנהל את העולם. זה קורה משום שאנו בנויים פנימית משני חלקים, אגו וניצוץ, אותו כוח מיוחד שחיבר בינינו.

מבחינה רוחנית, לא הצלחנו לבנות שוב את עם ישראל ולכן אנחנו לא נמשכים לארץ. השיטה לבניית העם, הארץ והמדינה לא ידועה לאף אחד, רק למקובלים.

אחרים יכולים לעבור ממדינה למדינה, רק היהודים לא ימצאו מנוח עד שלא יתחברו. יש בנו ניצוץ מיוחד, יש לנו משימה היסטורית, להראות לכולם דוגמה לחיבור ואהבה.

הבעיה איננה במי שעוזב את הארץ, אלא בחוסר חינוך נכון לחיבור ואהבה מעל הכול, כמו המצב שהיינו בו ביסוד האומה בימי אברהם אבינו.

אם לא נממש את ההזדמנות שקיבלנו לחיבור ואהבה, לא נוכל להתקיים בארץ ישראל בעתיד.