מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

1114 - 1115חומר רקע לשיחות "חיים חדשים",

אמנות החיבור בטבע,

נוסחת החיבור הנכון

 

מטרות:

• מה המייחד בחיבור הרמוני?

• מנגנון החיבור בטבע - איך דברים מתחברים ולמה? האם ניתן להשליך מזה על החיים שלנו?

• מהו חיבור נכון, מוצלח?

• בטבע ישנם חיבורים, שיוצרים חומרים ותהליכים חדשים. לפעמים צריך להשקיע אנרגיה כדי לחבר בין חומרים, וחומרים אחרים מתחברים לבד. מה ניתן להבין מכך על צורות החיבור השונות?

• מה צריך לדעת בשביל ליצור חיבורים נכונים?

• מה טבעם של החיבורים שמייצרים אנשים ביניהם? מה טבעה של רשת הקשר שאנחנו יוצרים בינינו?

• האם הטבע מוביל אותנו ליצירת סופר-אורגניזם?

זרימת התכנית:

• מנגנון החיבור בטבע.

• סוד החיבור המוצלח.

• השקעת אנרגיה לחיבור.

• הידע הנצרך ליצירת חיבור.

• חיבורים בין תרבויות וארגונים.

• סופר אורגניזם אנושי.

פתיח:

הטבע כולו בנוי מחיבור בין חומרים וחלקיקים שיוצרים את כל מה שאנחנו רואים סביבנו. גם אותנו כיצור אנושי. אנחנו מכירים חיבורים גם מהדברים הכי בסיסיים בחיינו - חיבור של מילים למשפט, חיבור של מוצרים לתבשיל, חיבור חלקים שונים יוצר מבנה/ מוצר/ מכונה, חיבור של בניינים לשכונה וכו'. בתכנית היום נרצה להסתכל על מנגנון החיבור בטבע - בתחילה על המנגנון של הדומם ובהדרגה נתקדם למנגנוני החיבור האנושי.

מנגנון החיבור בטבע

חיבורים בטבע: תרכובות ותערובות:

תרכובת היא חומר הבנוי משני סוגי יסודות או יותר, הקשורים ביניהם בקשר כימי כלשהו וביחס קבוע של כמויותיהם. לתרכובת תכונות כימיות משל עצמה, השונות מתכונות מרכיביה. למשל, מלח בישול בעל הנוסחה האמפירית NaCl, הוא תרכובת של המתכת- נתרן, והאל מתכת- כלור. לתרכובת הרכב קבוע ומוגדר של אטומים; הרכב זה ניתן על ידי הנוסחה האמפירית של החומר. מספר התרכובות הידועות למדע הוא עצום. נכון ל-2006 ידועות למדע מעל ל-30 מיליון תרכובות שונות. יש להבדיל בין תרכובת לבין תערובת, המכילה מספר אטומים או תרכובות יחדיו, אך ללא קשר כימי ביניהם, כך שכל חומר שומר על תכונותיו הכימיות והיחס בין מרכיביה אינו בהכרח קבוע. תמיסה, למשל, היא תערובת. הדגים, לדוגמה, אינם נושמים את החמצן המהווה חלק מן התרכובת מים - הם נושמים את החמצן המומס במים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%AA

• איך דברים מתחברים? 

• למה חומרים בטבע מתחברים?

• מה מחבר בין חלקים שונים בטבע (חלקיקים, חומרים)? מה יש בחיבור ביניהם? 

קשר כימי נוצר כאשר המולקולה שנוצרת יציבה יותר מהאטומים הבודדים.

https://bit.ly/2EoeXXI

• מה ניתן ללמוד ממנגנון ההתקשרות בין אטומים על מנגנון החיבור של הטבע? 

• איך מחברים נכון בין חלקים שונים?

• חיבור בין חומרים דומים לעומת חיבור בין חומרים מנוגדים/ שונים - מה משותף ומה ההבדל? 

מה הטבע מעדיף? למה? 

• כשחומרים דומים מתחברים - מה מחזיק אותם יחד? מה מחבר ביניהם? 

• כשחומרים שונים מתחברים - מה מחזיק אותם יחד? מה מחבר ביניהם? 

כל החומרים מורכבים מיחידות בסיס הנקראות מולקולות, המולקולות עצמן מורכבות מאטומים, (כמו חמצן, מימן, פחמן וכד') האטומים מכילים בתוכם אלקטרונים, יש אטומים שחסר להן אלקטרונים ויש כאלה שיש להן אלקטרונים עודפים, האטומים נוטים להתחבר לאטומים אחרים כדי שיהיו במבנה יציב,  האטומים 'מוסרים' או 'מקבלים' אלקטרונים, וכך בעצם מתרחש החיבור, חיבור זה נקרא קשר כימי. כאשר מדברים על רדיקלים חופשיים מדובר במולקולה המורכבת, בין היתר מאטום חמצן שחסר לו אלקטרון מה שגורם למולקולה להיות בלתי יציבה בטבע, מולקולה השואפת להשלים את אטום החמצן באלקטרון החסר לה ממולקולות אחרות מסביבתה. במילים אחרות, רדיקל חופשי הינו גורם מחמצן חזק, רדיקלים חופשיים נמצאים בגוף באופן טבעי, כיוון שהם מוצר לוואי של תהליכים ביוכימיים. לגוף מנגנון מיוחד לטיפול ברדיקלים חופשיים הוא מייצר אותם באופן מכוון, למטרות מסוימות. מערכת החיסון מייצרת, בין היתר רדיקלים חופשיים, כדי לפגוע בחיידקים ולהרוס מולקולות שהגוף אינו זקוק להן יותר. לכן בעצם דלקת היא גם גורם ליצירת רדיקלים חופשיים. הרדיקלים החופשיים גורמים לפירוק מולקולות של הגוף, מולקולות שהקשר ביניהן חלש, ובעצם 'גונב' מהן את האלקטרון החסר לו. כך שהמולקולות שהתפרקו הופכות להיות רדיקלים חופשיים בעצמן. מה שמגביר את תהליך יצירת הרדיקלים החופשיים בגוף.

אובדן אלקטרון ממולקולה שאיננה רדיקל נקרא חמצון או אוקסידציה. קליטת אלקטרון ע"י מולקולה נקראת חיזור או רדוקציה. אפשר לראות את התהליך הזה מתרחש בטבע, כמו למשל חלודה, או השחרה של פרי ברגע שחותכים אותו והוא חשוף לאוויר. שני תהליכים המדגימים חימצון.

http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/2035098

• האם כל חומר בטבע הוא בר-חיבור? 

• האם הנטייה של חומר להתחבר זוהי תכונה שאפשר לכמת? 

גזים אצילים הם יסודות כימיים המשתייכים לטור השמיני ולקבוצה ה-8 בטבלה המחזורית. [..] מבחינה כימית, הגזים האצילים יציבים מאוד מכיוון שהם מכילים 8 אלקטרוני ערכיות בקליפת האלקטרונים החיצונית שלהם, שהוא המספר המקסימלי שהקליפה החיצונית יכולה להכיל (פרט להליום ולמימן שבהם 2 אלקטרונים בקליפה החיצונית). כתוצאה מכך הם ממעטים להשתתף בתגובות כימיות, ומכאן שמם. [..] היציבות הגבוהה של הגזים האצילים נובעת מכך שהאורביטלים החיצוניים שלהם (s ו p) מלאים לגמרי. [..] לכן הגזים האצילים מופיעים בטבע כמעט רק בצורה של גז חד אטומי, ולא מתרכבים עם יסודות אחרים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%96_%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%9C#

רדיקלים חופשיים (באנגלית: Free Radicals) הם צורונים כימיים אטומיים או מולקולריים בעלי אלקטרונים לא מזווגים, בדרך כלל כתוצאה ממספר אי-זוגי של אלקטרונים. מצב זה על פי רוב אינו יציב כימית ולכן הרדיקלים משתתפים בקלות בתגובות כימיות. רדיקלים מצוינים בכתיב כימי כנקודה בודדת בסמוך לאטום או למולקולה.

בגוף נמצאים באופן טבעי אנזימים נוגדי חמצון, שתפקידם לווסת את ריכוזי הרדיקלים החופשיים ולמנוע את פגיעתם בגוף. במצב חוסר איזון, הרדיקלים החופשיים יתקיפו את החלבונים, יחמצנו שומנים בגוף ויהפכו גם אותם לרדיקלים חופשיים, ינוונו את המיטוכונדריה של תאי המוח, יפגעו בממברנות התא, יקטינו את יכולתו לספוג חומרי מזון ולסלק פסולת, וישנו את מבנה ה-DNA. בכך הם גורמים לבלאי מוקדם ולהתנוונות והזדקנות הגוף. מעריכים שמספר רב של מחלות קשורות לתהליכים אלו, ובהן גם סרטן.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D

גזים אצילים - חומרים יציבים, לכן אין להם צורך בחיבור. 

אין להם עודף אלקטרונים ולא חוסר באלקטרונים. יש להם את כל מה שהם צריכים. לכן  הם נחשבים ליציבים והם לא מתקשרים עם יסודות אחרים. 

רדיקלים חופשיים - חומרים לא יציבים, לכן בעלי נטיה לחיבור כדי להתייצב.  

חומר שטעון באלקטרונים עודפים ולכן נוטה להתחבר עם חומרים אחרים. בכך הוא עלול גם להרוס חומרים שנמצאים כרגע במצב יציב. 

• הטבע בנוי על חיבורים. האם יכולת החיבור של חומר היא תכונה מוערכת בטבע? או להיפך, חומר שקשה לחבר אותו הוא הרצוי ביותר (בשל יציבותו)? 

• האם הטבע מעריך חומרים בעלי יכולת חיבור גבוהה?

• האם יכולת החיבור של חומר היא התכונה המתקדמת ביותר של החומר?

• יציבות של חומר בטבע מקטינה את הנטייה שלו להתחבר לחומרים אחרים. אם כך, האם יציבות בטבע היא יתרון או חסרון? 

סוד החיבור המוצלח

לפעמים מחברים 2 חלקים ורואים שהחיבור לא טוב (כמו בפאזל, בבישול). בפאזל - אין המשכיות/ רצף, התוצר נראה לא טבעי, מאולץ, מעוות, בבישול- לא טעים, אין הרמוניה, בעיצוב פנים - כשיש חיבור נכון בין הפריטים בחלל אז יש הרמוניה. כשאין - ההרגשה לא נוחה, דיסהרמוניה. 

• מה זה חיבור נכון וטוב בין חלקים? מהו סוד החיבור הנכון?

• מה קורה בחיבור נכון בין אלמנטים (פרודוקטים במתכון בישול), שיוצר טעם גן עדן? 

• מה קורה כשהחיבור לא נכון? 

בבישול - פריטים בודדים שלא התחברו יותר טעימים מפריטים שהתחברו לא טוב: 

• מה יש בחיבור לא טוב שהורס את הקיים? 

בטבע יש חיבורים שיוצרים חומר חדש:

• התופעה הזאת של יצירת חומר חדש לחלוטין ממרכיבים ידועים - מה כדאי ללמוד ממנה? 

• איזה סוג של חיבור יוצר חומר חדש, כך שהמרכיבים ממש הופכים לחומר אחר?

• האם נשאר משהו מהמאפיינים של התוצרים המקוריים או שהם לחלוטין הפכו לדבר החדש? מדוע בחיבור טוב נוצר חומר חדש לגמרי?

• מה ההבדל בין חיבור בין חומרים לאבולוציה? 

לפעמים יש חיבור שיוצר דבר חדש שלא מכירים, שלא התכוונו. המצאה. צורה חדשה בלגו, מתכון חדש באוכל, חומר חדש בכימיה..

• איזה תהליך יוצר גילוי של דבר חדש?

• איזה סוג חיבור יוצר וריאציה חדשה? 

• מה החידוש? האם החידוש הוא חיבור אחר בין חומרים מוכרים?

• האם יש גבול לחדשנות או שיש אינסוף ואריאציות לחבר בין דברים?  

• האם התהליך הזה מתרחש בכל רמות הקיום? דומם-צומח-חי? 

• מה מיוחד בכל רמת קיום? בכל חיבור שנוצר בה?

• למה החיבורים הם בכל רמה בנפרד ולא בכמה רמות בבת אחת? 

• מה יקרה אם מדענים ינסו ליצור חיבורים מכמה רמות יחד? הטבע מקבל או מעוות את התוצאות? 

יש דברים שלא מתחברים - שמן ומים: 

• האם יש דברים שלא אמורים להתחבר? למה?

• האם אפשר לחבר ביניהם? איך? 

• התופעה הזאת של דברים שלא מתחברים - מה ניתן ללמוד ממנה?

• מדוע זה קיים? מדוע יש דברים שלא מתחברים? 

השקעת אנרגיה לחיבור

לפעמים צריך להשקיע אנרגיה כדי לחבר בין חומרים, וחומרים אחרים מתחברים לבד - נמשכים אחד לשני.

• באיזה מצבים צריך להשקיע אנרגיה כדי לחבר?

• מדוע יש חומרים שלא צריך להשקיע אנרגיה כדי לחבר אותם?

• האם יש חיבור טבעי וחיבור לא טבעי?

• האם כדאי לחבר דברים שבאופן טבעי לא מתחברים וצריך להשקיע בשביל זה אנרגיה?

• מהי אנרגיה שמחברת? 

האנרגיה הכימית האצורה במולקולות ובאטומים משתחררת בעת יצירת קשרים כימיים חדשים (אפשר גם לומר שבתגובה כימית שמשחררת אנרגיה לסביבה – הקשרים החדשים שנוצרים הם יותר יציבים מהקשרים הכימיים שהיו קיימים במגיבים, ולכן בסה"כ שיחרור האנרגיה בעת יצירת הקשרים החדשים גדול יותר מהשקעת האנרגיה הנדרשת בעת פירוק הקשרים הישנים).

https://www.google.com/amp/s/davidson.weizmann.ac.il/

• אפילו אם נבסס את נושא החיבור על פי הקשרים הכימיים בטבע, אנחנו יודעים שכאשר נוצרים קשרים כימיים חדשים משתחררת אנרגיה גבוהה יותר מאשר האנרגיה הנדרשת בעת פירוקם, כלומר תמיד קיימת יותר אנרגיה ביצירה מאשר בהרס, מדוע זה כך?

אֶנְזִים (באנגלית: Enzyme, מיוונית: Ένζυμο, שפירושו: 'בתוך שמר') הוא חלבון המזרז תהליכים כימיים ביצורים חיים. אנזימים מזרזים התרחשות תגובות כימיות שמבחינה תרמודינמית מסוגלות לצאת אל הפועל. התגובות המזורזות על ידי האנזים יתרחשו גם בהיעדרו, אך בקצב איטי ביותר שלא יאפשר את תפקוד התא החי. האנזים מזרז את התגובה באמצעות הורדת אנרגיית השפעול שלה. במקרים רבים נקשר האנזים לחומרים המגיבים, מקרב אותם ומכוון אותם בזווית הרצויה לתגובה. התקרבות זו בכיוונים הנכונים תיקח זמן רב עד שתקרה באופן מקרי ללא האנזים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D

• האם האנזימים הם מזרזי חיבור של הטבע?

הידע הנצרך ליצירת חיבור

• מתוך מה שלמדנו על עקרונות החיבור בטבע, מה צריך לדעת בשביל ליצור חיבורים נכונים בין אנשים?

• מהו מנגנון החיבור ברמה האנושית?

• מה ההבדל בינו לבין מנגנון החיבור בטבע? 

• האם יש אנשים שלא אמורים להתחבר? כמו שמן ומים? למה? 

• לפי איזה חוקים אפשר ליצור חיבורים נכונים בין אנשים?

• האם אפשר לדעת מראש איזה בני אדם אפשר וצריך לחבר ואיזה להרחיק?

• באיזו אנרגיה משתמשים כדי לחבר בין אנשים?

• האם יש אנשים באנושות שתפקידם לחבר - כמו אנזימים בטבע? האם הם קיימים כעת או יתפתחו בעתיד? 

• מה נחשב לחיבור מוצלח ברמה האנושית? 

• בטבע כאשר שני חומרים מתחברים הם יוצרים תרכובת חדשה בעלת תכונות חדשות, אופי אחר, מה קורה בחיבור אנושי? מה נוצר בניהם? 

• מה נוצר כתוצאה מתקשרות בין אנשים? איזה סוג של חיבור? 

• איזה סוגים של חיבור יש בין אנשים? 

• האם כל חיבור בין אנשים, כמו תרכובת, משנה את האנשים כמו שבתרכובת משתנים החומרים המקוריים? 

• מה דומה בין יצירת הרמוניה בטבע ליצירת הרמוניה בחברה האנושית?

• כיצד יוצרים אותה? האם זה על ידי אותם חוקים ליצירת הרמוניה בטבע?

• האם בחברה האנושית צריך להצטייד בכישרונות של מדען או פסיכולוג כדי לחבר, או שמא כל בני האדם מסוגלים לבצע בעצמם חיבורים ברמה האנושית? 

חיבורים בין תרבויות וארגונים

גישת הפונקציונליזם המבני מדגישה את הדמיון שבין התרבויות. על פי גישה זו, לתרבות יש תפקיד – תרבויות עונות על צורכיהם של בני האדם בחברה. מאחר שלבני האדם באשר הם יש צרכים מסוימים דומים, תמיד יימצאו קווי דמיון בין תרבויות שונות בכל רחבי העולם. אנשים בני חברות שונות נבדלים במשמעות שהם נותנים לאירועים ולהתנהגויות, אולם למרות הרב-גוניות והשוני הגדול ביניהם, קיימת אחידות בולטת בין בני התרבויות השונות. הגם שאין דפוס התנהגות שהוא אוניברסלי לכל התרבויות, נמצא כי ישנם אירועים הממוסדים בכל החברות המוכרות לנו. יסודות משותפים אלו, המכונים "אוניברסלים תרבותיים", הם רעיונות או דפוסים אחידים בכלל התרבות האנושית.

תהליכי מיזוג של חברות מתרבויות שונות

בספרה "Culture, Self-identity, and Work" מתארת פרופ' מרים ארז את הנתח המשמעותי שתפסו בשנים האחרונות מיזוגים בכלכלה האמריקנית. בשנים 1987–1989 נרשמו 11,428 מיזוגים בערך כולל של כ-645 מיליארד דולר, מתוכם 1,412 היו מיזוגים עם חברות זרות. במיזוגים מהסוג הזה מביאה איתה כל חברה את האקלים התרבותי והתרבות הארגונית שלה. בשנים האחרונות התרחשו מספר מיזוגים שכשלו והביאו להתרסקות חברה, זאת עקב התנגשות וקושי לשלב את שתי התרבויות הארגוניות שחברו יחד במיזוג. דוגמה לכך היא המיזוג בין שתי חברות הענק מענף יצור המכוניות: דיימלר הגרמנית וקרייזלר האמריקנית. מנהלי החברה לא השכילו לבצע את המיזוג כהלכה ולא הבינו את ההשפעה הפסיכולוגית והחברתית העצומה של תהליך מסוג זה על העובדים והתהליכים בחברה, ועל כן המיזוג נכשל.

תהליך מיזוג של שני ארגונים בעלי תרבות ארגונית שונה יכול להסתיים בכל אחד מארבעת התרחישים הבאים:

• היטמעות (Assimilation) – חברי הארגון הנרכש מוותרים מרצון על התרבות הארגונית הנוכחית שלהם, מאמצים ונטמעים בתרבות של הארגון הרוכש.

• אי-אימוץ (Deculturation) – חברי הארגון הנרכש אינם מרוצים מהתרבות הארגונית שלהם, אך אינם נמשכים לתרבות של הארגון הרוכש ולכן חשים בלבול וניכור.

• שילוב (Integration) – מצב אידיאלי: אינטראקציה ואימוץ הדדיים של שתי התרבויות, אשר מסתיימים בהתפתחות תרבות חדשה המייצגת את הטוב ביותר משתי התרבויות. הבעיה היא שהדבר דורש איזון מלא בין שני הצדדים, ובמיזוגים לרוב יש צד חזק יותר.

• הפרדה (Separation) – חברי הארגון הנרכש מתנגדים לכל ניסיון להיטמעות או אימוץ של תרבות הארגון הרוכש. סביר שהמיזוג יסתיים במאבקי תרבות וחוסר לכידות.

מיזוג מוצלח דורש לקחת בחשבון את המאפיינים התרבותיים שמביא עִמו כל ארגון השותף למיזוג, ולבצע שילוב עדין תוך כבוד הדדי ונכונות ללמוד על התרבות של "השותף החדש".

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D

אינטראקציה בין אנשים מייצרת תיאום בפעילות הפיזיולוגית שלהם: ידוע כי בעת אינטראקציה אנשים מסתנכרנים אחד עם השני בתנועותיהם, בהבעות הפנים ובמצבים רגשיים. מחקרים מהעת האחרונה מראים כי תיאום בין-אישי כתוצאה מאינטראקציה בין אנשים איננו מוגבל רק לתיאום התנהגותי, אלא מופיע גם במערכות הפיזיולוגיות של המשתתפים באינטראקציה. במחקר אחר חקרנו את המצבים הפיזיולוגיים המאפיינים רגעים בולטים של תחושת "יחד". על מנת לעורר מצבים אלו במעבדה השתמשנו בתרגול מעולם הריקוד והתיאטרון, הנקרא משחק מראה, שבו אנשים מייצרים תנועה מסונכרנת יחד. אנשים העוסקים בסוג זה של תרגול מדווחים על רגעים מיוחדים בעת התרגול בהם הם מרגישים מיזוג הדדי וחוסר הפרדה. מחקר זה הצליח להניב פירות מדעיים עשירים וחשף עדויות רבות לתפקיד המיוחד של סנכרון פיזיולוגי בכינון קשרים בין-אישיים. חשוב לציין כי ממצאים אלו יכולים לתרום אף לתחום הקליני, בכך שהם מעשירים את ההבנה של התשתית הביולוגית העומדת בבסיס יכולת אנושית מופלאה ליצור ולשמר יחסים בין-אישיים.

https://bit.ly/3BWM00i

• מה זה חיבור, ומהי אמנות החיבור?

• להצליח בחברה השסועה שלנו, שבה הדעות כ"כ שונות והאמוציות מרקיעות שחקים. האם זה אפשרי?

• איך אפשר ליצור חיבור כשיש דעות מנוגדות? על פני מה מתחברים?

• יש תחושה שכל אחד מתבדל ומתנתק יותר ויותר מהשני. גם בעבודה. איך יוצרים הרגשה של חיבור. של הבנה שהקשר יהפוך את המפעל יותר מצליח?

• מחלקות שונות במקומות עבודה עובדים בנפרד, לא משתפים, ויוצרים בזבוז ואי העברת מידע, דבר המקשה על התקדמות והצלחת מקום העבודה. איך יוצרים חברת עבודה יותר מחוברת?

• ההתנהגות בחברות הילדים היא בעיקר - כמה אני יותר טוב, מוצלח, מצליח, מנצח, יפה מהאחרים. איך ליצור אווירת חיבור?

• האם טבע האדם הוא להתבדל? או להתחבר? מה חכמת הקבלה אומרת על הנושא?

• מהו חיבור אמיתי עפ"י חכמת הקבלה?

סופר אורגניזם אנושי

מתוך הספר מחוברים: "פריחתה של ההתעניינות ברשתות אינה ייחודית לעולם האקדמיה. הופעת האינטרנט המחישה את מושג החיבוריות עם היטמעותה בכל תחומי התרבות. אנשים החלו להיות מחוברים, וכיום כמעט כל אדם מכיר אתרים של רשתות חברתיות דוגמת פייסבוק או מייספייס. המשך ההתעמקות ברשתות החברתיות הניב את התפיסה שלהן כסופר ־ אורגניזם, מעין יצור על־אנושי, הצומח ומתפתח כל הזמן, תכנים שונים ומגוונים זורמים ונעים בתוכו. לסופר־אורגניזם הזה מבנה משלו ותפקיד, ואנו חשנו צורך עז להבין את שניהם. התפיסה שלנו את עצמנו כחלק מסופר־אורגניזם מאפשרת לנו לראות את פעולותינו, את הבחירות שלנו ואת ניסיון החיים שלנו באור חדש. אם אנחנו מושפעים מהיותנו חלק בלתי נפרד מהרשתות החברתיות ומאנשים אחרים שקשורים אלינו בקשרים קרובים או רחוקים, אנחנו מאבדים בהכרח חלק מההשפעה שיש לנו עצמנו על ההחלטות שאנחנו מקבלים".

http://matarbooks.co.il/index.php?book=1703&step=&incat=0201&nav=4

• האם הטבע מקדם אותנו ליצירה של סופר אורגניזם אנושי? 

• מה הקשר בין הפרטים/ בני האדם, לבין מערכת הקשר שהם יוצרים ביניהם?

• האם חיבור בין אנשים מתרחש באופן טבעי? או רק באמצעות פעולה מודעת של האדם?

• האם החיבור מפתח את האדם? באיזה אופן? 

• איזה חלק באדם מתפתח בתהליך ההתקשרות?

• מיהו אותו סופר-אורגניזם אנושי? 

  • מה מאפיין אותו? 

  • מה חשוב לו? 

  • איך הוא חי? 

  • במה הוא שונה מאיתנו? במה הוא דומה? 

  • מה מייחד אותו? 

  • מה מייחד את הקשרים שלו עם הסביבה/ אחרים? 

  • לאן הוא עתיד להתפתח? מה כוון ההתפתחות שלו?