חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 300

החזרה אל הטבע

מטרות הפרויקט:

• ללמוד איך לשפר ולבנות מערכות יחסים טובים ומאושרים ביננו, המיקוד בסדרת השיחות האילו הוא ללמוד מהתבוננות מושכלת בטבע כיצד לעשות זאת, בצורה טבעית, בריאה והרמונית.

• להשלים חומר שחסר בתחום הזה בחינוך האינטגראלי, לפשט ולהנגיש רעיונות כמו: דצמ"ח, תוכנית הבריאה, התפתחות בדרגת האדם.

• לדבר על "תוכנית הטבע" מתוך גישה פרקטית וקרובה לאדם.

• הבנת התועלת הפרטית של כל אדם בהכרת "תוכנית הטבע" וכיצד הכרה זו תשפר את חייו ותהפוך אותם לחיים מלאי שמחה. מה אני יכול לקחת מזה עכשיו, לחיים שלי?

• להבין במה שונה הגישה האינטגראלית הלומדת מהטבע, משאר הגישות החוקרות ומתחקות אחר הטבע.

מטרות התוכנית:

• להבין מה אנחנו אמורים ללמוד מהטבע

• להבין איך הטבע מכוון אותנו ליחסים בינינו

• להבין במה שונה הגישה האינטגראלית הלומדת מהטבע, משאר הגישות החוקרות ומתחקות אחר הטבע.

• להבין כיצד ההתחקות אחר הטבע יכולה לעזור לנו להיות אינטגרליים
  

זרימת התוכנית:

• התנתקות האדם מהטבע

• הטרנד של החזרה לטבע

• המיוחד בגישה האינטגרלית לטבע

פתיחה:

אנחנו מזכירים בתוכניות שלנו הרבה את הטבע, ולא רק בסדרה הזו של האדם והטבע. למעשה הגישה האנטגרלית שמלמדת את היחסים הטובים בינינו לשיפור חיינו, משתמשת או מתחקה אחר הטבע. והיום היינו רוצים לסקור ולראות איך האדם כבר שנים רבות מתחקה אחר הטבע, לומד ממנו, מה הוא לומד ממנו, איזה משמעות הוא מוצא בו ובאמת כיצד הוא יכול ללמוד מהטבע על יחסים טובים יותר בחייו.

אפשר לראות שהמון שנים ועם ההתפתחות התעשייתית, די התנתקנו מהטבע, ואילו בכמה עשורים האחרונים יש מעין טרנד של חזרה לטבע, שנראה לכאורה מאוד חיובי, בריא, שמירה על כדור הארץ, על החיות. יחד עם זאת האנושות עדיין לא מאוזנת עם הטבע, המשאבים של כדור הארץ מתכלים, ואי אפשר לומר שרובנו חיים בהרמוניה בינינו כפי שהטבע משקף לנו את עצמו. אז למרות שחקר הטבע על כל הבטיו נמשך כבר שנים, ואנחנו מתפעלים מהטבע ועוצמתו, נראה שאנחנו לא מצליחים ממש ללמוד ממנו. וזה דבר תמוה שהיינו רוצים לבדוק ואולי אפילו לשנות כך שבסוף התוכנית היום ידע כל אחד מאיתנו להתחקות נכון אחר הטבע לשיפור מיטבי ומירבי של חייו וחיי הסובבים אותו.

התנתקות האנושות מהטבע

עוד מימי קדם, האדם חיפש דרכים לשפר ולייעל את חייו, כששיפשף שתי אבנים הוא גילה את האש שעזרה לו להתחמם, לבשל וגם להלחם. במאה ה-19 הומצאה הנורה החשמלית ונכנסה לשימוש רחב, התנורים, מקררים, מנועים ומזגנים. אם פעם היה האדם נתון לחסדי הטבע לצורך השרדות, לגידול המזון שלו, או שהיה הולך לישון עם חשכה וקם עם אור ראשון, המציאות שבה אנחנו מאריכים את היום עם חשמל, ומשנים את מזג האויר עם מזגן זו מציאות שהיא חלק אינטגרלי מחיינו. התנתקנו מהטבע, מהמחזוריות הטבעית של היום והלילה, של עונות השנה, של מולד הירח והתלות בו, עזבנו את האדמה לטובת התעשייה, אנחנו מגדלים גידולים בהשקייה יזומה, בתיאורה מלאכותית, גם מזרזים למשל בקיעת ביצים וגידול אפרוחים, וגם האוכל שאנחנו אוכלים מכיל חומרים שאינם טבעיים כבר. כלומר הגוף שלנו וגם הנפש שלנו לא מסונכרנים עם מה שאנחנו קוראים לו הטבע הסובב אותנו.

• כפי שהאש התגלתה ושינתה את חיי האדם הקדמון והחשמל פתח לנו שליטה מוחלטת כמעט במציאות שלנו, איך אפשר להתייחס להתפתחות האנושית שתיארנו פה, מה המשמעות של ההתפתחות הזו?

• לאן מובילה אותנו ההתנתקות מהטבע? האם היא בהכרח שלילית?

• מה מונעת מאיתנו הטכנולוגיה?

• שמעתי סיפור לא מזמן על אדם שהיו לו בעיות שינה, לא היה נרדם בלילה. הרופא אמר לו לצאת לעשות קמפינג ולישון תחת כיפת השמיים כמה ימים, שהעיניים שלו יחשפו לאור לפי המחזוריות הטבעית שלו, ובאמת ידוע שייצור המלטונין שאחראי למחזוריות השינה בגופנו מושפע מאור השמש בלבד. האדם נרפא. - אתה מכיר סיפורים כאלה?

• האם ההתנתקות מהטבע היא שלילית רק כלפי הבריאות הפיסית, או שיש לה השלכות נוספות על חיינו? באיזה עוד רמה אנו נפגעים מהניתוק הזה?

• איך ההתנתקות השפיעה על היחסים בינינו?

"..לא כן האדם בן התרבות החושב והמרגיש. הוא אינו מסתפק במה שמוכן ודורש רק לקיחה או תפישה, אלא שהוא שואף לברוא מה שאינו מוכן; הוא אינו מסתפק במה שמגולה, אלא הוא מבקש לחדור לתוך מצפוני הטבע ולראות את הנעלם ממנו.  מצד אחד, הוא סוקר ומסתכל, בוחן ובודק, מנתח ומרכיב, חוקר ודורש–מבקש לדעת פרטי כל הדברים. ומצד אחר להשיג, מה שהוא יותר על הפרטים ועל הסכום הכולל שלהם–את ההרמוניה העולמית, את האמת העולמית–את חיי העולם. הוא מוציא הרבה, הוא מבזבז הרבה 'אור', ובהכרח עליו להכניס הרבה, בהכרח הוא זקוק לזרם שאינו פוסק, מתחדש ומתגבר של 'שמן למאור'.

ובפועל אתה רואה ממש ההפך מזה. רואה אתה, כי האדם במידה שהוא לוקח יותר מן הטבע, הוא הולך ומתרחק ומתעלם ממנו; במידה שחייו מתעשרים, מתרחבים ומתעמקים הוא הולך ובונה לו חיץ יותר ויותר עבה בינו ובין הטבע, הולך ומצטמצם ומתכווץ בתוך חומותיו כצב הזה בתוך שריונו עד כי כבר הורגל לחשוב למכשול ראשון, כי חיים לחוד וטבע לחוד. "

(מתוך מאמר האדם והטבע של א"ד גורדון) http://benyehuda.org/gordon_ad/haadam_vehateva_01.html

• לפי גורדון ככל שהמדע מתפתח ואנחנו כביכול מנסים ללמוד את הטבע, להשתמש באוצרותיו, כך אנחנו מתעלמים ממנו, פחות מרגישים אותו, וכפועל יוצא פוגעים בו. מדוע זה כך?

• האם הניכור שלנו כלפי הטבע מתבטא גם בניכור שלנו אחד כלפי השני? מדוע?

טרנד החזרה לטבע

בשנים האחרונות יש טרנד של חזרה לטבע. ניתן אולי לראות את זה באופן מובהק בשנות השישים בתופעת ילדי הפרחים בארה"ב.

"אנשי דור הפרחים היו בעיקרם ילדי הבייבי בום, גל הלידה הגדול של אחרי מלחמת העולם השנייה, דור זה היה הדור הראשון בעולם המערבי אשר השפע היה מבחינתו דבר ברור מאליו, ובשל היעדר ההכרה בצורך הישרדות יומיומי פנו רבים מהם לבקש משמעות חדשה לחיי היומיום שתהיה מנותקת מהדפוסים הקודמים של שגשוג כלכלי, לאומיות ומיצוב חברתי, וכתחליפים לכך הם פנו לחפש תכנים בנהנתנות, מיסטיקה, אחדות המין האנושי, שיבה לטבע ולפשטות ואמנות.

ילדי הפרחים האשימו את המבוגרים בהרס העולם ולכן ביקשו למרוד בהם. הם הטיפו לשלום, שוויון, אהבה, שימוש בקנאביס ובסמים פסיכדליים אחרים (כמו LSD), אחווה בין בני האדם ושמירה על הטבע ועל בעלי החיים."

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%99%D7%9D

• היית חשוף למסרים של ילדי הפרחים?

• הכרת תופעה דומה בארץ הולדתך?

• למרות שרעיון השיבה לטבע, לקומונה נשמע חיובי, הוא לא הצליח, לא הצלחנו להסתדר בינינו. איפה פספסנו?

את הטרנד הזה אפשר לראות עוד אצל אנשים רבים גם היום שבוחרים למשל לחיות בכפר, לגדל את מזונם בעצמם, רבים בוחרים להיות צמחונים, טבעונים, לאכול אורגני, נא- בכלל יש טרנד שלם שמתמקד רק באוכל, כביכול שהתזונה היא היחידה שמשפיעה על הבריאות ואיכות החיים של האדם. יש אנשים רבים שבוחרים במה שנקרא "תאורית הרצף", מדובר בנשים שיולדות ללא מכשור, בצורה טבעית, מניקות את הילד עד שהוא בוחר להפסיק לינוק, וההורים ישנים עם הילדים, עד שאלה בוחרים לעזוב ולישון בנפרד, אלה דוגמאות שונות מהבחירות שאנשים עושים היום תחת הטרנד של "החזרה לטבע".

• מה קורה למעשה שיותר ויותר מחפשים אלטרנטיבה, לכאורה טבעית יותר, לאורח החיים המודרני?

• איך אתה רואה את התופעה הזו בתוך ההתפתחות הכללית, האם זה יגבר?

• איזה צורה זה יתפוס?

• האם זוהי מגמה חיובית?

• כמות הטבעונים למשל בעלייה מתמדת. לא אוכלים שום דבר מן החי, בדרך כלל בגלל אידיאולוגיה שלא רוצה לפגוע בחיות. האם זה טבעי?

לטרנד הזה יש גם משמעות נוספת כאמור, פילוסופית יותר, של שיבה לטבע. למשל א"ד גורדון במאמר "האדם והטבע" אומר:

אדם באשר הוא אדם, צריך להיות תמיד בתוך הטבע; כי הטבע הוא לאדם המרגיש והמכיר ממש מה שהמים הם לדג.  כי לא רק להשתקפות בבואתו של הטבע בתוך נפשו זקוק האדם. זקוק הוא לספירה של הטבע, ללחיצה המקפת והמאחדת, שהטבע, שההוויה אין-הסופית לוחצת על כל נקודה מנקודות גופו ונפשו ומכריחה אותו לחיות, להיות אדם ולהיות פרט בפני עצמו; זקוק הוא לקשר בלתי האמצעי והתמידי שבינו ובין הטבע אין-הסופי, ליניקה הנעלמה, שכל אחד מאטומי גופו ונפשו יונק מן הטבע האין-סופי ושכולו יונק מן האין-סוף; זקוק הוא לא רק להכרה ולהרגשה, זקוק הוא לחיי עולם.

http://benyehuda.org/gordon_ad/haadam_vehateva_01.html

הרבה אנשים ולא רק "רוחניים" או מחפשי משמעות, מרגישים שבטבע יש משהו גדול מהחיים, שבהתחקות / התבוננות  בטבע, נוכל להשיג הבנה עמוקה יותר על סיבת החיים. במובן מסוים, גם המדע (לפחות המדענים הגדולים שהקדישו את חייהם למדע כמו אנשטיין ובוהם) מחפש בטבע משהו גדול יותר מהטבע עצמו, איזו תוכנית כללית שתכניס משמעות לחיים שלנו כבני אדם.  גם כשאנו סתם יוצאים לטבע אנחנו יכולים להעיד עם תחושות מיוחדות, על עוצמה, הטהרות, משמעות, עומק, חיבור לשורשים.

• האדם המחפש משמעות חוזר אל הטבע, מדוע?

• מאיפה האפקט הזה של הטבע עלינו, והאם יש בו ממש?

• האם האנושות מחפשת בכיוון הנכון?

• האם ימצא האדם את המשמעות והאושר בחזרה אל הטבע?

• אז מה באמת מקומו של האדם בטבע?

• מה מקומה של החברה האנושית בטבע?

• למה אחרי זמן מה האפקט העוצמתי של הטבע מתפוגג מהשפעתו עלינו ואנו חוזרים לשגרת החיים?

• מה כן עלינו לקחת מהטבע?

• איפה נמצאת נקודת האיזון בין השימוש בטבע לכבוד כלפי הטבע? איך שומרים על זה?

• מה אנחנו אמורים ללמוד מהטבע?

• אז מה זה בעצם לחזור לטבע?

המיוחד בגישה האינטגרלית לטבע

כמעט בכל התוכניות שעשינו עד היום אתה מזכיר המון את הטבע ואת זה שאנחנו לומדים מהטבע. והגישה האינטגרלית לפי דבריך למעשה מבוססת על הטבע, על תכונות טבעיות.

"אנו שבים אל הטבע, אבל לא בתור עבדים ולא בתור אדונים, אף לא בתור תיירים וחוקרים, המסתכלים מרום ידענותם במה למעלה ומה למטה, כי אם בתור שותפים אקטיביים ובתור אחים נאמנים: אנחנו באים להשתתף עם הטבע בחיים וביצירה. יותר נכון, אנחנו באים להתאחד עם הטבע בייחוד שלם, בבחינת: האדם והטבע - חד הוא."

חשבוננו עם עצמנו, א.ד גורדון, בתוך: האומה והעבודה, ירושלים : הספריה הציונית, תשי"ז , עמ 373

http://midreshet.org.il/ResourcesView.aspx?id=4799

• מה ההבדל/הקשר בין החיבור של האדם לטבע שגורדון מדבר עליו לבין חיבור שאתה מדבר עליו ביחסים ובקשרים בינינו של אדם לאדם אחר?

• איך החיבור בין אנשים יוביל אותי לחיבור עם הטבע בסופו של דבר?

• למה זה לא ההפך? למה לא להתחבר קודם לטבע ואז להיות כתוצאה מזה אדם טוב יותר כלפי אחרים?

• אז קודם כל אם אתה יכול לתת הגדרה לשימוש שהגישה האינטגרלית עושה עם הטבע?

• מה שונה הגישה של החינוך האינטגרלי לטבע מיתר הגישות הפילוסופיות שמדברות על אחדות הטבע, והשאיפה ללמוד ממנו ולהתחקות אחריו?

• אם אפשר למקד, מה הייחודיות של המושג "לפי הטבע" בתוך השיטה?

• מה הקשר בין טבע ליחסים בין בני אדם? לכאורה יש טבע דצמ"ח ויש אותי ביחס אליו, אז איפה נכנס האדם השני?

יש גישה חינוכית (לילדים) שנקראת וולדורף (אנטרופוסופיה) :

במרכז תפיסתו החינוכית של חינוך ולדורף ניצבת גישה של פסיכולוגיה התפתחותית של שטיינר. גישה זו דומה בקוויה העיקריים לתפיסות ההתפתחותיות המרכזיות בחינוך, כגון אלו של פיאז'ה, אריקסון וקולברג. הגישה רואה את הילד כיישות מתפתחת, ואת הילדות כפרק זמן משמעותי ובעל ערך בפני עצמו. הילדות נתפסת כתקופה של בשילה, של צמיחה פנימית ושל התפתחות הדרגתית של כישורים, איכויות והבנות.

לאור גישה זו, נתפס הילד כיישות בהתהוות וצמיחה אלי הבגרות, ולא כמבוגר קטן. חינוך ולדורף אינו שואל מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו. תוכניות הלימודים, המתודות ודרכי הלימוד, הגישה לילד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית הספר מותאמים לשלב ההתפתחותי שבו נמצאים הילדים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A3

• גם זו נראית גישה שמחנכת בהתאם להתפתחות טבעית, אז איך הגישה האינטגרלית רואה את ההתפתחות הטבעית של האדם?

• איך מתחקים נכון אחר הטבע?

• איך מתחברים לטבע לפי הגדרתך בלי לשנות את אורח החיים התעשייתי שלי?

• איך גישה נכונה לטבע יכולה להשפיע על היחסים בין בני האדם?

• יחסים טובים בין בני אדם לא נראים בהכרח דבר טבעי ופשוט כפי שנתפס הטבע, מדוע?

• לאיזה טבע אתה מתכוון שאתה אומר טבע של יחסים, או יחסים טובים? האם הוא קיים?