צעדים ראשונים בקבלה

שפת הקבלה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 01.07.19- אחרי עריכה

גלעד: אנחנו ממשיכים את השיעור שלנו "צעדים ראשונים למתחילים". בשיעורים הקודמים דברנו על כך שחכמת הקבלה פותחת לאדם עולם חדש, היא משנה את תפיסת המציאות שלו, ומה זה בכלל אומר לשנות תפיסת מציאות. הזכרנו שמה שעושה את זה, זה המאור המחזיר למוטב ואותו יחס נכון ללימוד שגורם לכך שהאדם יצליח לשנות את תפיסת המציאות.

בהמשך הדרך נרחיב עוד נקודה אחת שנושאו, חוק שורש וענף והשפה שבה המקובלים מדברים.

מה זה אומר חוק שורש וענף?

חוק שורש וענף אומר שיש מערכת כללית אחת שלימה שבה קיימים חוקים, כוחות, שכולם קשורים יחד בצורה אינטגרלית, אחידה. המערכת הזאת פועלת על כל חלקי המציאות, וכל המציאות נמצאת בתוך אותה מערכת. ומה שיש בתוך המערכת הכללית, כל החוקים, כל התנאים, הכול פועל על חומר הבריאה שהוא הרצון לקבל, ולא יכול להיות שיש משהו בתוך חומר הבריאה שאין בחוקים שמנהלים אותו. זאת אומרת, יש סך הכול שניים, יש כוח עליון שהוא המערכת שמפקחת, מנהלת את הכול, ויש חומר שהמערכת הזאת מנהלת. וזה החוק - השורש שהוא המערכת הכללית שקיימת סביב הענף שלה שהוא חומר הבריאה, רצון לקבל, רצון ליהנות.

הרצון לקבל כלול מדרגות דומם, צומח, חי ומדבר, והכוח הכללי שקיים ולוחץ על הנברא הזה, על הדומם, הצומח, החי והמדבר מכוון בעיקר לדרגת המדבר כי היא הכי מפותחת. בהתחלה זה חומר דומם, אחר כך עליו חומר צומח, אחר כך חומר חי ואחר כך חומר המדבר. וודאי שכל הכוונה היא לחומר המדבר, איך לפתח אותו כך שכול הצורות האלה דומם, צומח, חי, מדבר, יקבלו צורה, טבע של אותו כוח שמנהל אותם. אומנם כולם הם רצון לקבל, אבל הם יקבלו את ההבעה והביטוי שלו שהוא על מנת להשפיע. מכול ארבע דרגות חומר הבריאה, רק הדרגה האחרונה שהיא המדבר יכולה להשתתף בהכרה, בהבנה, בבחירה חופשית, ולכן כל חוקי הטבע מכוונים אליה.

גלעד: השורש הוא המערכת, והענף או התוצאה הוא הרצון שלנו שאנחנו יכולים להרגיש אותו, שבתוכו יש מדרגות שונות, דומם, צומח, חי, מדבר.

כן.

גלעד: אנחנו חיים בעולם שלנו והאדם החי יודע שהוא רוצה. כלומר, אני כל הזמן רוצה משהו ולא יכול לא לרצות משהו. האם הרצונות האלה הם כבר תוצאה של שורש עליון?

כן, ודאי.

גלעד: האם הרצונות הם לא שלי?

לא. מאיפה יש לך רצונות?

גלעד: אני מרגיש שאני רוצה, אני רוצה לאכול, אני רוצה כבוד, אני רוצה ידע, אני הוא שרוצה.

מאיפה אתה רוצה?

גלעד: אני לא יודע.

זה בא מהאוויר? ממה זה מגיע?

גלעד: אני באמת לא יודע. מה המקובלים מסבירים, מאיפה אני רוצה?

חכמת הקבלה מסבירה שזה לא יכול לבוא סתם, אין דבר שהוא מעצמו, כמו שילד אומר, "אוי נפל לי, נשבר" כאילו זה קורה מעצמו, אלא לכל דבר יש סיבה. והסיבה שמתעורר בנו איזה רצון היא ההשפעה עליו מכוח חיצוני שנקרא "אור", והכוח הזה מעורר בנו כל מיני רצונות וכך אנחנו נפעלים. אין שום בחירה חופשית בזה אלא אנחנו נפעלים, "כולם כבהמות נדמו". זאת אומרת, כולם, כל הטבע של העולם הזה נקרא דומם, צומח וחי, ואפילו האדם בתוכו בדרגת החי.

אבל לאט לאט מדרגת החי הזה מתעוררים אנשים שרוצים להכיר את השורש, מאיפה הם מקבלים השפעה, מי מפעיל אותם, האנשים האלה נקראים "מקובלים", כי הם רוצים לקבל את הידיעה ולהתקשר לשורש, והם פיתחו זאת מדור לדור.

גלעד: המקובלים האלה גם נולדו כאנשים פשוטים עם רצונות רגילים, רק נכנס להם עוד איזשהו רצון לדעת ולהכיר איך המערכת פועלת.

כן.

גלעד: האם הם חקרו והכירו את השורש, הם למדו איך השורש הזה עובד?

כן. יש חכמה שלמה שהמקובלים פיתחו וגם כתבו מדור לדור כדי להקל על כל הדורות כאשר יבואו אנשים וירצו לדעת מאיפה הם, למה, לאיזה כיוון, מה עליהם לעשות, מה הטבע רוצה הם, ועל כך הם כתבו.

גלעד: כשמקובל מדבר על חוק, האם הוא יכול לבדוק את זה על עצמו ולהגיד לדוגמה, "אני עכשיו רוצה משהו, ומאיפה בא הרצון הזה? אני רואה את השורש שלו מאיפה הוא בא ולמה הוא בא", ואז הוא יכול להגיד, "אני מכיר את החוק, את השורש ואת הענף"?

כן. זה כמו כל מדע. אחרי שהאדם מקבל קצת כוחות לדעת על השורש ולהכיר אותו קצת, הוא מתחיל לחקור אותו יותר ויותר, כרגיל כמו בכל מדע, כמו בפיסיקה, בכימיה ובכל מדעי הטבע. זה גם הטבע, הא‑לוהים בגימטרייה זה הטבע, רק הטבע הכללי, לא שהוא מתחלק לחלקים. ולכן לחקור את הטבע או לחקור את הא‑לוהים זה אותו הדבר.

גלעד: הטבע הזה הוא גם מרגש?

כשאנחנו מתחילים לחקור את יחס הטבע אלינו, ומפני שאנחנו בעלי הרגשה, אנחנו מדברים על זה שזה מרגש, מרגש את האדם. לכן כמו שאנחנו חוקרים משהו, אנחנו כבר מייחסים את הרגשות שלנו למה שמרגש אותנו.

גלעד: עכשיו הגענו לנקודה שהיא מאוד מתסכלת, אבל גם מאתגרת. כשלמדתי באוניברסיטה, ראיתי מרצים שהם פרופסורים מעולים בתחומם אבל לא יודעים להסביר במילה אחת את מה שהם מכירים. לעומת זאת כאלה שרק סיימו לא מזמן לימודים מסבירים הרבה יותר טוב מהם את הדברים.

זאת תופעה ידועה.

גלעד: איך מקובל שמגיע להשגה של שורש רוחני, של תכונה חדשה, השפעה, שלא קיימת בעולם שלנו, מבטא את זה עבור אדם שלא מבין כלום מהחיים שלו, שרק מתחיל את הדרך וטבול עדיין כולו בתוך הרצון לקבל שלו?

התשובה הפשוטה נקראת "בחסד עליון". הוא מקבל במידה מסוימת יכולת להגיד כך שיבינו אותו, וגם לא כולם, בהדרגה, ככל שבני האדם מתפתחים. אבל הוא מאוד רוצה לעזור לבני אדם להתעלות למעלה מהטבע ולהכיר את הטבע העליון, את הכוח העליון שפועל עלינו שנקרא א‑לוהים או הטבע, וכך זה קורה. יש בני אדם שמסוגלים לזה.

גלעד: באיזו שפה הוא עושה זאת? איך הוא יכול להביע משהו שאין לו תפיסה בעולם שלנו?

השפה שהמקובלים המציאו נקראת "שפת הענפים". אין לנו מילים בעולם שלנו להסביר את השורש העליון, איך הוא פועל עלינו, אילו מערכות הוא מפעיל בנו. אנחנו לא יכולים להסביר כי אין לנו אחיזה בכך. ואפילו כשאנחנו מתחילים להרגיש משהו מההשפעה שלו, אין במילון שלנו מילים כאלה. ולכן המקובלים המציאו מאגר מילים שיכולות באופן כלשהו להידמות לפעולות של הכוח העליון עלינו ומשתמשים בזה.

גלעד: למשל משה שהיה מקובל ענק כתב תורה במילים מאוד פשוטות. יש לך חמור יש לך פרה, את זה אתה יכול לשחוט, את זה אתה לא יכול לשחוט, ואם אתה שוחט תשחט באופן מסוים. הוא הסביר זאת במילים כל כך פשוטות עד שזה מבלבל, אתה יכול לקחת ולעשות את זה גשמי.

ודאי, וזאת הבעיה, אתה קורא מה שהוא כתב ונראה לך שהוא כתב רומן, סיפור, הרפתקה היסטורית, אפילו גיאוגרפית ומדעית במשהו, ומסופר על אהבה, על החברה האנושית, על המשפחה וכן הלאה. כלומר יש לך ספר מיוחד מאוד הכולל בתוכו את כל הז'אנרים של החיים שלנו, לכן לא הייתי חושב שמדובר שם על משהו א‑לוהי.

גלעד: מתי בפעם הראשונה התגלה לך שמדובר באמת במשהו שהוא לא סיפור?

אני זוכר שהסבירו לי את זה כבר כשהגעתי לרב"ש. אבל בתורה היה לי קשה מאוד להבין את זה, אפילו כששמעתי ששם טמון כל דבר, אבל איפה זה טמון? אחרי מה? בין הדפים? מאחורי המילים? את זה קשה להבין.

כשהגעתי לרב"ש אמרו לי לנסות לקרוא את הספר הזה כך שאני לא מכיר אף מילה, אלא לחשוב על הכוחות, שאברהם זה כוח, יצחק זה כוח, יעקב זה כוח, כל מה שקורה שם לא מדובר על ללכת ולעשות משהו בעולם הזה, אלא מדובר על היחסים בין הכוחות. וזה היה דווקא קרוב אלי.

גלעד: כי אתה מדען בטבעך.

כן. ואז התחלתי בעצמי לתרגם כביכול, לא ידעתי אם זה נכון או לא, אבל זה לא חשוב, שאברהם הוא מערכת, יצחק הוא מערכת וכן הלאה.

אלו מערכות שנמצאות תחת המערכת הגלובלית הלא ידועה שנקראת "בורא". אל המערכת שהיא הבורא אנחנו לא יכולים להגיע, אלא אם כן נתחיל להכיר את המערכות אברהם, יצחק, יעקב, עם ישראל, מצרים ועוד. מתוך זה שאנחנו לומדים על היחסים בתת המערכות הללו, נדע על הכוח הכללי שבתוכו המערכות האלה קיימות.

למדתי באוניברסיטה קיברנטיקה ביולוגית, על מערכות גוף האדם, מערכות בטבע, בקיצור, מערכות, ולכן היה לי יחסית קל. כלומר אדמיין לעצמי שזאת מערכת וכך היא עובדת, ואז מתוך ההתקשרות בין חלקי המערכת אבין את הכוח היותר עליון שמפעיל אותה, וזה נתן לי אור ירוק להתקדם לחכמת הקבלה. הייתי קרוב לזה, רציתי כל החיים לדעת על המערכת שבה אנחנו קיימים, מה הטבע, היקום, רוצה מאתנו. זאת הייתה השאלה שלי מגיל קטן.

גלעד: האם זה בעצם מה שמוביל את כל המקובלים?

יכול להיות. כל אחד לכיוון שונה, אולי בסגנון אחר, אולי לא דרך בחינת המערכות כמוני. עד היום אני מאוד רוצה להשיג את מערכת ההפעלה וההנהגה, זה פשוט החלום שלי והוא לא עוזב אותי. מאז שאני זוכר את עצמי, לפחות חמישים שנה או יותר, את זה אני רוצה.

גלעד: לדבר הזה שאתה רוצה יש שפות שונות. כי אנחנו רואים שאחרי משה פיתחו את שפת ההלכה ואחר כך את שפת האגדה ושפת הקבלה. האם כל השפות האלה מביעות את אותו דבר?

בסופו של דבר, כן. הן רק מסבירות באופנים שונים את אותה המערכת.

גלעד: אז למה צריך כל כך הרבה שפות?

כי גישת האדם הבנוי בצורה כזאת כוללת בתוכה ארבע שפות, ארבע צורות הסבר. זה כמו שיש לנו מערכת עצבים, מערכת לימפה, מערכת דם, כל מיני מערכות, וכל מערכת מסבירה לנו את תפקוד הגוף הכללי רק מכיוון אחר.

גלעד: אי אפשר להבין אף מערכת אם לא מבינים את הגוף כולו.

דרך כל מערכת מבינים יותר את הגוף, דרך כללות כל הגוף מבינים את כל המערכת.

גלעד: הוצאנו פעם ספר על הקשר שבין הרב קוק לבין בעל הסולם ואותי זה מאוד הפליא. הרי כשאתה קורא את הרב קוק אתה קורא סגנון ציורי, אמנותי.

הרב קוק היה פייטן.

גלעד: כן, מסוג אחד. ואילו בעל הסולם הוא כמו מדען, חד כמו סכין לייזר, לא יכול להיות סכין חד יותר ממנו בברורים של נקודות. ומספרים שהם ישבו שעות ודברו ביניהם. זה כמו מישהו שמדבר סינית ומישהו שמדבר אנגלית.

הם הבינו זה את זה, אומנם זה לא תמיד קורה. מקובלים שכתבו בדורות שונים, יש כאלה שממש לא יכולים בדיוק להבין, לעכל את השפה האחרת. כל דור ודורשיו.

גלעד: איך זה יכול להיות, אם הם רואים את אותה מציאות?

הוא לא יכול לראות את המציאות כשמדובר בשפה זרה לו כביכול. הוא רואה, הוא מבין, הוא מרגיש משהו, אבל זה לא קרוב לו. כך הוא מבנה הנשמה.

גלעד: הרב"ש נותן דוגמה יפה מאוד ב"שמעתי", שאם אדם מגיע ללונדון, רואה ומתאר אותה, אז כשאדם אחר מגיע גם הוא ללונדון, אפילו לא באותו זמן, הוא אומר, "הנה, אני רואה שהוא דיבר על אותם דברים". אז איך השפה מפרידה ביניהם?

כאן לא מדובר על זה שהיא ממש מפרידה, אבל קשה לו. לאחד שמדבר דרך שפת הענפים בצורה אחת, קשה לדבר דרך שפת הענפים בצורה אחרת. אנחנו רואים את זה בתקופות של מקובלים. בימי רמב"ן למשל, הם דיברו בסגנון קצת יותר פילוסופי. מקובלים בימי בעל הסולם דיברו יותר בשפת המדע, גם הוא בעצמו. וזה כבר בא מהאר"י שדיבר גם הוא בשפת המדע, בשפת חכמת הקבלה ממש. עם זאת היו מקובלים שכתבו בלשון המדרש. זה תלוי בשורש הנשמה, וכמו במערכת השלימה יש נשמות ששייכות גם לדם וגם ללימפה וגם לעצבים, וכן הלאה. ואין מה לעשות, הגוף צריך את כולם.

גלעד: האם בקרב התלמידים שלך אתה מזהה כאלה שהם יותר עם נטייה לשפה מסוימת?

בזמננו לא כל כך. אם היית שואל מה ראיתי לפני שלושים שנה, אז היו אנשים שהתחילו ללמוד בתחילת המאה הקודמת, ואפילו לפני המאה הקודמת. כשלמדתי בשנות השבעים ראיתי אנשים שנולדו לפני המאה העשרים.

בזמננו הכול נכנס תחת הסגנון של הדור האחרון, כלומר הכול מופיע בצורה מדעית. כל הלשונות כמו של המדרש או החסידות אלו לשונות לא מדויקות, רק שפת הקבלה היא לשון מדויקת. גם בשפת הקבלה יש את קבלת רמח"ל, קבלת האר"י, קבלת אגרא, ויש את קבלת בעל הסולם. כולם מדברים על אותו דבר וכולם בעלי השגה עצומים, אנחנו לא מגיעים לקרסול של כל אחד מהם, אבל הכי קרוב אלינו הוא בעל הסולם כי הוא מדבר לתקופה שלנו, לאותו סוג הנשמות שעכשיו מתגלות בעולמנו.

גלעד: ועם זאת, אני רואה לפעמים כשאנחנו יושבים ולומדים בשיעור "פתיחה", או "תלמוד עשר הספירות", אנשים נרדמים, לעומת זאת כשלומדים "כתבי רב"ש", אנשים ערניים ומתרגשים.

זה משהו אחר, זה לא שייך לסגנון, זה שייך ללימוד. כמו בכל בני אדם יש כאלה שנמשכים למדע ויש כאלה שנמשכים להרגשה. יש שהולכים למוסיקה, לספרות, לתיאטרון, לפסיכולוגיה, לפילוסופיה, וליד זה יש חכמה, מדע, שהם פיזיקה, מתמטיקה, ביולוגיה, זואולוגיה, כלומר דבר קונקרטי שיש בטבע ואתה צריך לחקור אותו ולהביא חוקים. אם יש חוקים, אז כן. אם אין, זה לא נחשב. גם כאן אותו דבר.

כשאני הגעתי למכון פילוסופי גבוה כדי לקבל תואר דוקטור בקבלה היה לי קשה, כי זו פילוסופיה ואילו אני מדבר בצורה מדעית, פרקטית, וכאן חכמת הקבלה שייכת לפילוסופיה. לא הייתה לי ברירה הייתי צריך להשתדל לדבר גם כך וגם כך לשביעות רצון כולם.

גלעד: מספרים ששלמה המלך היה מדבר עם חיות, עם עצים. האם זה סמל לזה שהוא הכיר את הרצונות הפנימיים שלו, או שהוא באמת דיבר עם חיות ועם צמחים והבין אותם?

אני לא בדרגה שלו ואני לא יכול להגיד עליו, אבל נראה לי שכן. מפני שהחיות הן נפעלות על ידי כוחות מאוד מאוד ישרים, לא מורכבים, לכן אפשר להבין איך הכוח העליון מנהיג אותן, מפעיל אותן, ואין בהן שום בחירה חופשית, הן נפעלות.

גלעד: אני מכיר אנשים שמגדלים צמחים שהם מאוד אוהבים, והם אומרים, "אני מדבר עם הצמח שלי", הם מרגישים אותו.

נכון, ואפילו עם דומם זה כך. אני דיברתי עם אסטרונומים, מדעני חלל, והם אמרו שכל החלל הוא מחשבה. איזו מחשבה? על מה אתה מדבר? מה אני רואה שם? גופים מתנוצצים. הם אומרים שזו מחשבה שממלאה את כל היקום והיא עוטפת אותנו וכולה פועלת עלינו.

גלעד: כלומר הם מרגישים את המחשבה שעוברת דרך הדומם.

כן. בזמנו עבדתי במכון הדם והייתי קשור למכון המוח בסנט פטרבורג, והם דיברו וגם עכשיו מדברים על כך שאנחנו מקבלים את המחשבות שלנו מהיקום. איך מקבלים אנחנו לא יודעים בדיוק, אבל המוח שלנו, הקופסה הזאת, הוא מקלט מחשבות שנמצאות סביבנו. לא מדברים על הסביבה האנושית, בין בני אדם, אלא על כוחות יותר גבוהים שנמצאים בחלל ממש, ואנחנו מקבלים אותם ונפעלים על ידם. על זה מדברים מדענים, מדעני מוח.

אתה יכול גם עכשיו להיכנס ולשמוע מה שהם אומרים.

גלעד: אני רוצה לגעת בשפה האחרונה שעוד לא נגענו בה, שפת המוסיקה. בעל הסולם כתב ניגונים וגם הרב"ש כתב ניגונים. מה הם מביעים בשפה הזאת שהם לא יכולים להביע בשפת הספירות או בשפת האגדה?

זו שפה מאוד קרובה לרגש, היא פועלת ישירות על הרגש, אתה לא מעביר אותה דרך השכל. לכן זו שפה שמאוד קרובה ללב האדם. ודאי שהיא דורשת הכנה מצד האדם, איך הוא ירגיש את זה, יבין את זה, יש סוגים שונים, וגם כל אחד לפי המוצא שלו, זה לא פשוט, אבל ההשפעה של המוסיקה היא מאוד חזקה, זו הרגשה. את ההרגשה הזאת אתה לא יכול להגביר, להפוך אותה, להכניס אותה למילים, זו כבר בעיה, זו שפה מופשטת.

גלעד: האם היא מביעה את אותם דברים? אם בעל הסולם אומר "זעיר אנפין דאצילות ומלכות דאצילות עושים זיווג", האם הוא יכול עכשיו להביע את זה בצורה של מנגינה?

אנחנו יכולים להגיד מה הן שבע התיבות האלה, שהן חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, אבל לקשור אותן לספירות ולעשות מהן ממש מוסיקה, זה כבר משהו שצריכים לזה השכלה עליונה, קבלית.

גלעד: ואיך אפשר להבין משהו מהשפה הזאת?

דרך מוסיקה אי אפשר. אנחנו יכולים להבין רק דרך המילים, לכן למקובלים זה מספיק.

גלעד: מילות סיכום על השפה שבה המקובלים מביעים את עצמם.

שפה היא ביטוי פנימי שיש בכל אדם. אי אפשר להגיד שבכל אדם נמצאת אותה שפה. אלא כל אחד צריך להשתדל להבין איך מדבר איתו הכוח העליון, ולהשתדל לפתח בתוכו, כמו ילד ששומע את אימא ולאט לאט מגיע לשפת האם, כך אנחנו צריכים להגיע להבין ולדבר בשפת האב.

גלעד: שפת האב זו השפה שהמקובלים מדברים בה.

כן.

גלעד: לא לחשוב שאנחנו מבינים אותה, אלא לרצות להבין אותה.

כן. נשתדל.

(סוף השיחה)