האזנה לקטעים נדירים מתוך שיעוריו של הרב המקובל ברוך שלום אשלג,

בתוספת ביאור של תלמידו וממשיך דרכו, הרב לייטמן.

בכדי שנוכל לכוף את עצמנו, זה תלוי בשיעור האמונה שיש לנו אמונה בחכמינו ז"ל, שאמרו לנו, שזהו דרך אמיתי, ורק זה דורשים מאיתנו, לעשות לשם שמיים.

נמצא בכוחות עצמנו אין לנו, אנחנו לא מבינים, רק בכוח אמונה, שהם מבינים יותר מאיתנו, אף על פי שהדעת שלנו לא יכול להבין את זה, אני אומר, שהם מבינים יותר ממני, הם יותר פיקחים, והם בטח יודעים, מה שטוב בשביל הנבראים האלו, ואנחנו רוצים ללכת בתלם שלהם, ולעשות פעולות: תורה, מעשים טובים, תפילה - בכדי להגיע לנקודה זו, הנקרא "לשם שמיים".

תלמיד: אמונת חכמים....

רב"ש: ...בשביל מה אני צריך לתת התגברות? היות שאני מאמין, מה שהם אמרו, [ש]בכוח האמונה הבן אדם יכול לכוף את עצמו. אחרת, אין חומר דלק אחר, אין סיבה אחרת, רק לפי סימן שאדם מסוגל לקבל עליו אמונת חכמים [סדר היום, לימוד, קבוצה, הפצה], להאמין מה שחכמינו ז"ל אמרו, בשיעור זה הוא יכול לכוף את עצמנו.

ושייך כפייה זאת .... .... .... קודם כל שיהיה לי רצון על זה. אם יש לי רצון ואני לא יכול, אז שייך כפייה. אבל אם בן אדם לא רוצה, מה זה שייך כפייה?

אני מבין מהשכל שלי, שאני צריך לדבר עם בן אדם הזה, וזה לטובתי. אבל אני לא יכול לסבול אותו, אני לא יכול להסתכל בפנים שלו, הוא עושה לי הרבה צרות. לאהוב אותו? אהבה זה התעוררות שבלב. זה אני לא יכול להתגבר על ההרגשה שלי. אבל אדם יכול להתגבר על חיצוניות שלו. הוא יכול ללכת לשני, לפלוני אלמוני, לדבר איתו, לתת לו מתנות, אף על פי שזה רע עין, ולא רוצה. זה נקרא "אל תלחם לחם רע עין", אבל כך יכולים.

מי השונא שלנו? - תורה ומצוות! אנחנו לא רוצים את זה. רק בכוח האמונה, אנחנו עושים ואוהבים, אתה רואה, מנשקים את הציצית, מנשקים את התפילין, את הספר תורה. בדרך כלל עושים ביקורת, בזמן שבן אדם ... זאת אומרת מה אני מנשק? אף על פי שאין לי שום אהבה לזה, אני מכריח את עצמי.

הוא לא יודע מה, אומרים "נעשה ונשמע". בזה שאני עושה מעשים, אף על פי שאין הלב מסכים לזה, על ידי המעשים הלב מתהפך, אח"כ מקבלים אהבה כמו המעשים. אבל זה אהבה, לא יכולים להכריח את עצמו.

נישקת את הציצית, פעם חשבת את מה אתה מנשק? - שעושים ביקורת – "אהה! איזה ציצית גדולה! ציצית!"

אבל על עשיית חיצוניות, לכן על חיצוניות אמרו, לא כל [כך] חשוב, העיקר הפנימיות, היות חיצוניות יכולים לכוף את עצמו. אבל פנימיות זה אנחנו לא בעלי-בתים. רק מה? מחיצוניות באים לפנימיות. זה נקרא "נעשה ונשמע".

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישיכדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

ירידה - מקודם העליה

ירידה - מקודם העליה

ירידה - מקודם העליה

קבלה מדיה© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם