חיים חדשים

שיחה 975

גבול התערבות האדם בטבע

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 06.03.18 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על ההישגים המתקדמים ביותר שלנו כמין אנושי בתחומי הגנטיקה, הרפואה, השיבוטים. דברים מאוד מאוד מתקדמים שהגענו אליהם. ננסה להבין מאין הגיעו אלינו היכולות האלה ולאן הן אמורות להוביל אותנו בדרך לחיים חדשים.

יעל: ובהמשך, גם להבין מה ההבדל בין מה שהאדם מפתח בטבע, ברמת החקלאות, המדע, מזג האוויר, שיבוטים, פיתוחים, חיסונים, הגדלת תוחלת החיים, כי המדע מאוד מאוד מתפתח בשנים האחרונות והאדם משנה ומשפר הרבה מאוד דברים שהיו לפני כן, לבין הדברים שקיימים היום בטבע. מה ההבדל בין הדברים הטבעיים לבין הדברים שהם פרי מעשיו של האדם?

אני אתן דוגמה, מה ההבדל בין חיה שנולדה באופן שהטבע יצר לבין חיה שנוצרה משיבוט מלאכותי על ידי האדם? ואנחנו יודעים שיש מעבדות שמשבטות בעלי חיים, גם לשימושיים רפואיים וגם לאנשים שהכלב, ידידו הטוב של האדם, נפטר, הם רוצים בדיוק את אותו דבר, שיבוט מדויק של מה שהיה. יש היום מעבדות, בעיקר בדרום קוריאה, גם בארצות הברית שיודעות לעשות את זה מצוין.

אני לא רואה בזה שום דבר מיוחד.

אורן: אין הבדל בין חיה שנולדה בתהליך רגיל טבעי לבין חיה שנולדה במעבדה כתוצאה משיבוט.

לא.

אורן: אותו דבר.

אנחנו כאן שולטים על איזה תהליך.

אורן: זה ברור, אבל בתוצאה, בתוצר?

אותו כלב.

יעל: כל תהליך השיבוט של חיות התחיל כששיבטו את הכבשה דולי ב-1996, הכבשה דולי נפטרה כי בעצם חייה לא היו חיים טובים. היו הרבה מאוד מחלות ובעצם לא הצליחו ליצור יצור חי שממש מדמה את מה שקורה בטבע. היו כל מיני סיבוכים שנולדו בעקבות השיבוט המלאכותי הזה. כנראה ששיבוט אנושי הוא עדיין לא שווה ערך למה שהטבע עושה באופן טבעי. והשאלה שלי האם זו רק נקודה זמנית כרגע, ויהיה ניתן להגיע לשיבוט מצוין של בעל חיים, שיחייה חיים טובים, איכותיים ממש כמו כל חיה אחרת בטבע? האם ניתן לעשות דבר כזה?

למה לא?

יעל: לי זה נראה פלא מדהים.

אני לא רואה בזה שום פלא. אם אנחנו לוקחים זרעים ומזרע אחד, מגרעין אחד יכולים לפתח עשרת אלפים גרעינים, אז למה אנחנו לא יכולים לעשות אותו דבר בדרגת חי? ואדם הוא שייך בזה לדרגת חי.

יעל: אני אאתגר אותך יותר מזה, לשבט בן אדם.

מה ההבדל בין בן אדם, לדולי, לכלב? רק מערכות יותר משובחות.

יעל: מחשבה יותר מפותחת.

אנחנו לא עושים שם השוואה.

יעל: רגש יותר מפותח.

אנחנו בזה לא נוגעים. זו תוצאה מזה שאנחנו גורמים להיווצרות האדם, ללידת האדם. אנחנו עוד לא מגיעים לרגש ולשכל שאנחנו קובעים שיולד אדם עם תכונות כאלו וכאלו, עם רגש כזה וכזה, עם שכל כזה וכזה. אנחנו בזה לא מבינים.

יעל: איפה הגבול? עד לאן האדם יוכל לשבט אדם, במה הוא כן יוכל להתערב ובמה הוא לא יוכל להתערב להערכתך?

הוא יוכל להתערב בכול מה שניתן לנו בעולם הזה לאדם שנמצא בעולם הזה.

יעל: כולל שכל.

כולל שכל ורגש בהמי שיש לאדם שבעולם הזה.

יעל: ואתה מדגיש רגש ושכל בהמי.

כי אדם זה בהמה, מה יש לו יותר? זה שהוא יודע להשתמש ברגש ובשכל שלו להתפתחות שלו. אז התפתחות ודאי שיש לו יותר ממה שלחיות. בחיות בדרך כלל זה בצורה אינסטינקטיבית, ולאדם זה בצורה שהוא מתפתח.

יעל: יש איזו תפיסה שאומרת שהטבע הוא הרמוני וכשבני האדם מנסים בצורות יזומות ליצור משהו משלהם, לתקן, לשפר, הם גורמים בסופו של דבר לנזק במקום אחר. אנחנו יודעים שכדורים שאנחנו לוקחים הם מועילים לנו במשהו אחד, ומזיקים במשהו אחר. כשאתה מפתח, מתערב באיזו מערכת אקולוגית, יכול להיות שאתה באמת מצליח לשפר למראית עין משהו אחד, אבל בסופו של דבר מתברר שאתה מזיק לסך הכול במקום אחר.

השאלה היא האם באמת כל התערבות מלאכותית של האדם בסופו של דבר גורמת לנזק במקום אחר? למרות שעל פניו אולי הוא לא נראה בהתחלה אבל בסופו של דבר יתברר שכן.

תלוי באיזו כוונה אנחנו עושים זאת ולמה בזה אנחנו גורמים. אי אפשר להגיד לא ואי אפשר להגיד כן.

יעל: מה זה אומר כוונה?

ניתן לרופא רשות לרפא, אז אם על ידי זה אני יכול לרפא את הדברים, נזקים שיש בגוף, אז למה לא?

יעל: רופא יודע לרפא, אבל למה זה קשור לכוונה?

הכוונה היא לטובת החולה.

יעל: זאת אומרת אם הכוונה מראש היא כוונה טובה.

אז ניתן את זה לעשות.

יעל: יש אפשרות שהתוצאה הסופית תהיה תוצאה טובה שלא גורמת נזק.

אני לא יודע אם יש אפשרות או לא, תלוי אצל מי ואצל מה. אבל ניתן לבצע.

יעל: אני רוצה לתת דוגמה, האם אפשר למשל ליצור איזשהו פיתוח רפואי, כדור שכן יוכל בסופו של דבר רק להביא טוב בלי לגרום לשום נזק באף מערכת אחרת של הגוף שלנו?

בחיים לא. אף פעם.

יעל: למה?

כי טוב ורע זה כבר לא שייך לכדור.

יעל: תסביר לי.

זה הבדל. מה זה תסביר? אין לי מה להסביר.

יעל: לא הבנתי את המשפט שאמרת ואיך הוא קשור לכל מה שאמרת עד עכשיו.

אין דבר כזה, אין כדור שיכול לגרום לאדם טוב. אלא הוא יכול לשמח אותו, הוא יכול להרגיע אותו אם האדם חושב שזה טוב או לא, אבל כדור שנקרא טוב, אין דבר כזה.

אורן: אז אולי המילה טוב היא לא נכונה. אמרת קודם ניתנה רשות לרופא לרפאות ואם הוא בא בכוונה הנכונה לטובת החולה אז הטבע כאילו נותן לו לגיטימציה.

כן.

אורן: תעשה, תרפא.

מותר.

אורן: נניח שאני רופא ומישהו חולה ואני בא ומבצע פעולה מסוימת, אני כאילו מתערב פה בכל התהליך שמתרחש בטבע כאדם.

ודאי. זה נקרא ניתנה לרופא רשות.

אורן: להתערבות שלי יש לפעמים השלכות. היה איזה פאזל מושלם, באתי והזזתי איזה חלק, ואפילו אם אני עוד לא מבין מה בדיוק עשיתי, יכול להיות שבאיזה מקום במערכת גרמתי לאיזה קלקול שאולי יתגלה בעוד חמש שנים.

בסדר.

אורן: האם יש מצב שבעתיד השכל שלנו יתפתח לרמה כזאת שנדע איך לעשות את ההתערבויות האלה בצורה כל כך נקייה שלא יהיה מזה איזה קלקול אלא רק תיקון?

הכול תלוי בהתפתחות שלנו.

אורן: זה בכלל אפשרי?

אפשרי. מה הבעיה?

אורן: מה חסר לנו היום שאנחנו עושים נגיעות כאלה בטבע וגורמים לקלקולים?

חוסר ידיעה, חוסר דיוק, הרבה גורמים.

אורן: ונוכל להשתבח בזה?

מיום ליום.

אורן: אז האדם יוכל לעשות פעולות שהן כביכול מושלמות.

בטח.

אורן: באמת?

כן.

אורן: יפה.

יעל: הוא יעשה את זה מתוך כוונה טובה כמו שאמרת שתיצור את הסך הכול המושלם או שהוא ילמד להכיר את כל המערכת שהוא עדיין לא יודע להכיר היום?

מה זה כל המערכת אני לא יודע.

יעל: למשל היום כשמפתחים איזה פיתוח רפואי או עושים איזה שינוי אקולוגי, אנחנו לא באמת מכירים את כל המערכת ואת כל ההשלכות של הנגיעה שאנחנו עושים על שלל ההיבטים שלה. אנחנו עושים את הטוב ביותר שאנחנו יודעים בהתאם לידע הקיים היום ואולי זאת אחת הסיבות לכך שאנחנו בעצם גורמים לאיזה נזק בסופו של דבר בקצה אחר שאותו אנחנו לא מספיק מכירים.

מה יש לעשות?

יעל: השאלה שלי היא כזאת, אתה אומר בצורה מאוד ודאית שהבן אדם ידע לעשות בסופו של דבר פיתוחים כאלה שיהיו רק לטובה.

זה תלוי ברמת ההתפתחות שלנו. מה יש כאן לדבר כל כך הרבה? בא היום חולה ומגלים לו סרטן באיזו עצם, אז אומרים לו "אין לנו ברירה, אנחנו כורתים לך את הרגל". כורתים? כן. הוא מסכים? מסכים. אין ברירה, אחרת זה יתפשט הלאה.

יעל: נכון.

הוא יבוא בעוד מאה שנה, יגידו לו אתה צריך לקבל זריקה או מספיק לך אפילו כדור, כי יש לך בעיה והיא תעבור.

יעל: מה יהיה ההבדל בין היום לעוד מאה שנה?

אנחנו נדע יותר נכון את המחלה ואיך להתמודד עימה. מה זאת אומרת? שום דבר חוץ מזה. מה את מחפשת כל הזמן איזה סודות פנימיים כאן? זו ידיעת הטבע, והתחקות אחרי הטבע. לא יותר מזה.

אורן: והאם יהיה גבול לידיעת הטבע? אני אתן לך דוגמה, מפני שבמשפחה שלי יש היסטוריה של מחלת הסרטן אמרו לי לפני כמה שנים, יש לנו היום מעבדה חדשה לגנטיקה, תבוא לשם עם כל הממצאים, נעשה לך סדרה של בדיקות, בדיקות דם וכן הלאה, ואז נדע לזהות מראש האם יש לך מוטציות מסוימות שעלולות להתפתח. נדע את זה מראש, תהיה במעקב מראש, נשים לב, נתפוס לפני, נמנע. לפני עשרים שלושים שנה לא היו כאלה דברים. התקדמנו.

נכון.

אורן: הלאה, קח אותי לאופק. האם ההבנה שלנו באופן שבו המנגנון הזה של החיים והבריאה והטבע עובד תלך ותגבר ובאמת לא יהיה גבול ליכולת האנושית? האם לשכל האנושי אין לו גבול בהתפתחות או יש לו גבול?

כל מה שיש לנו בעולם הזה ניתן לנו להשיג ולהשתמש.

אורן: אז אתה אומר שאין גבול.

אין.

אורן: אין גבול. תן לי איזה פרומו, מה הבן אדם ידע לעשות בעתיד שהיום אנחנו עוד לא יודעים?

כל מה שהוא צריך לחיים הבהמיים הטובים שלו.

אורן: איך אתה מגדיר חיים בהמיים?

הגוף, אנחנו נוכל לרפא את כל הבעיות הגופניות.

יעל: בן אדם יוכל לחיות לנצח?

לא. אנחנו לא בנויים בצורה כזאת.

יעל: כאן זה גבול למשל.

לכל גוף מתפתח יש גבול.

יעל: אז כאן יש גבול.

כן.

יעל: זאת אומרת, חיי נצח שזה משהו שמנסים לעבוד עליו, זה משהו שהוא בלתי אפשרי.

בלתי אפשרי. שמעתי שמישהו כתב עד שלוש מאות שנה אנחנו נוכל לחיות, עד אלף שנה נוכל לחיות, זה הכול פרסומת כדי לקבל כסף מהתורמים ולהמשיך באיזו עבודה שלהם.

אורן: בוא נקפוץ קדימה. כשהשכל שלנו ילך ויתפתח וכמו שאמרת קודם נוכל לרפא את כל הבעיות הגופניות, כשנהיה יצורים עם שכל יותר מפותח, איזה דברים יהיו בחיינו שאין היום? למשל, נוכל לרפא את כל הבעיות הגופניות. מה עוד יהיה שם שאנחנו לא מכירים היום?

לכל אחד יהיה מטוס, לכל אחד יהיה טיל, כל אחד ייסע לירח לסוף שבוע. מה אתה רוצה?

אורן: אני שואל.

מה כבר תוכל? למעלה מגבולות העולם הזה אתה לא תוכל לצאת. אלא אם כן, אבל זה כבר משהו שנצטרך לדבר עליו לחוד.

אורן: אז איך יראו החיים?

במסגרת החיים שלנו הגשמיים אתה תוכל לבנות סביבה יותר ידידותית. אתה תוכל באמת לטייל ביקום הקרוב. אם זה מעניין אותך, אני לא בטוח.

יעל: יחד עם זה שאתה אומר שאין גבולות אתה אומר במסגרת הגבולות של החיים הבהמיים.

כן. בטח.

יעל: מה יש מעבר לאותם חיים בהמיים ומה הם הגבולות האלה?

שם יש חיים אחרים, שלא שייכים לחיים שלנו כאן.

יעל: מה יש שם?

שם התפתחות היא אחרת לגמרי. בתכונות חדשות, אחרות. בתכונות שנקראות העולם הבא, העולם העליון. תכונות הפוכות מהעולם הזה, שהן כולן השפעה ואהבה.

יעל: מה יש שם שאין פה?

הכול הפוך.

אורן: תעשו לי סדר, אתם כבר שם. איפה זה שם?

בממד אחר.

אורן: אתם כבר בממד אחר?

כן.

אורן: איזה סוג של ממד?

סוג אחר.

אורן: תספר קצת. מה זה אחר?

יעל: מה מתלבשים שם אחרת? מה קורה שם אחרת? מה זה הממד האחר הזה?

איפה זה?

אין איפה זה, כי זה לא נמדד במסגרת העולם הזה. אין את זה. אין מקום.

יעל: איפה זה קורה? איפה הממד הזה קורה?

זה קורה ברצון של אהבת הזולת. הרצון של אהבת הזולת נקרא "המקום הרוחני".

יעל: מה אפשרי שם, כמו שאמרת, שלא ניתן לפתח בגבולות החיים הבהמיים האלה?

הכול מעבר לחיים הבהמיים נמצא שם.

יעל: מה נמצא מעבר לחיים הבהמיים, שנבין קצת על מה מדברים?

חיים ללא הגבלה, בזמן תנועה ומקום.

יעל: אז אתה אומר, שגם עוד מאה שנה, עוד אלף שנה, לא משנה מה, במסגרת שנהיה ממש חכמים, אנחנו לא נוכל לשלוט בזמן, במקום וגם לא?

בתנועה, לא חשוב.

יעל: זאת אומרת יש משהו מעבר לכמה שהאדם יהיה מפותח, כמו שאמרת, אין חיי נצח.

אין.

יעל: זו שליטה בזמן, אבל האם יש ממדים שבהם אנחנו לא נוכל לשלוט גם אם נהיה ממש ממש חכמים, אבל הם כן אפשריים באותו ממד שאתה מדבר עליהם.

כן.

יעל: מה יש שם, מה צריך לקרות כדי לעבור לאותו ממד, למה צריך לעבור לאותו ממד, למה כדאי לעבור לאותו ממד?

אדם שמחפש ומתפתח הוא בטוח יגלה צורך לעבור לממד יותר גבוה. כי הוא ירגיש הגבלה, עוד הרבה לפני מה שדיברנו. אני מקווה שבשנים הקרובות יותר ויותר בני אדם, עם הייאוש שיש היום, הם יתפתחו למצב שהם יגידו די, אנחנו חייבים לעבור לממד הבא.

יעל: מי הוא אותו אדם שחי בממד הבא?

הוא נקרא "אדם רוחני".

יעל: הוא נראה כמו בן אדם רגיל?

הוא לא נראה, כי אין שם את כל הצורות, הדמויות, המרחקים, ונפח.

יעל: אז מה כן יש שם? כי אני כבר לא יודעת במה להיאחז.

נכון, אין לך במה להיאחז לכן את לא מרגישה שום דבר משם.

אורן: איפה זה "שם"?

"שם" זה נקרא רצון להשפיע או רצון לאהוב.

אורן: הרצון לאהוב? מה איתו?

הוא בסדר גמור.

אורן: דיברנו עד כה על זה שהאדם לאורך הדורות הלך ופיתח את השכל ואת הרגש שלו יותר ויותר, והגיע למצב שהיום הוא יכול לעשות דברים נפלאים, שלפני עשר שנים הוא לא היה יכול. אתה אומר, זה ילך ויגבר ויעשה כול פרפקט. יופי. מעבר לזה, פתאום זרקת שיש עוד דבר. הרצון לאהוב, הרצון לעשות טוב, להשפיע טוב.

הרצון הזה, הוא משהו שצריך להתפתח בתוך בן אדם, זה רצון.

נכון.

אורן: אז כשרצון כזה יתפתח בתוך בן אדם, זה יביא אותנו להתפתחות מסוג אחר מכל היכולות שתיארנו עד כה?

באותו רצון שהוא יתפתח, אתה תראה את חיים אחרים, יכולות אחרות.

אורן: איזה יכולות?

יכולות להשפיע ולאהוב.

אורן: כשאתה משתמש במילים יכולת לאהוב, יכולת לתת, להשפיע, לאהוב, יכול להיות שאתה לא מזהה היום בעולם?

בעולם שלנו?

אורן: כן.

בשום צורה.

אורן: בשום צורה?

כן. אם אנחנו מדברים על הגדרות מדויקות, העולם שלנו הוא לא יכול להכיל בתוכו רצון להשפיע, לתת, לאהוב.

אורן: למה?

כי החומר שלנו האגואיסטי, הרצון שלנו, הוא כולו בנוי לקנות, למלאות את עצמו בלבד. ואם אפילו עושה איזה פעולות כביכול של השפעה, נתינה, אהבה, זה מפני שטוב לו, שהוא רוצה למלאות את עצמו.

אורן: וההתפתחות הזאת הבאה שעליה אתה מדבר, מה מהותה?

השפעה ואהבה.

אורן : לא, אבל אמרת שהחומר שלנו הוא חומר הפוך, הוא בנוי כדי לרכוש. אפילו אם הוא מיטיב ואוהב ונותן זה על מנת למלא את עצמו באיזה אופן.

נכון.

אורן: זה החומר שממנו אנחנו בנויים.

כן. ומה שמתואר בו זה נקרא העולם הזה.

אורן: אתה לא מעביר ביקורת, זאת אומרת זה לא אנשים רעים או אנשים טובים, פשוט כולם ככה.

כולם, כולם.

אורן: אז לכן אתה קורא לזה חומר, כי זה לא חומר שאפשר למשש אותו בידיים. איזה מין חומר זה?

כל מה שאנחנו מרגישים זה רצון, סוגי רצון ליהנות לעצמי.

יעל: הרצון הזה אחרי אלף שנה, כשהבן אדם יצליח ליצור רפואה שכל בעיה שיש לו הוא יתקן, הוא יוכל להגיע לטייל בירח, ויהיה לו כל מה שתיארת לנו עד עכשיו. יהיה לו בית, שהוא רק יעשה סימן והכול יקרה, האם הוא יהיה מבסוט?

לא, כי אנחנו בנויים בצורה כזאת, שלפי תכנית ההתפתחות שלנו, האדם אף פעם לא מרוצה. ודווקא אחרי שיהיה לו הרבה, הוא ירצה לצאת עוד למעלה מזה ואז הוא ירצה לעבור לממד השני.

אורן: ובממד השני מדובר, שמחליפים את החומר שלנו מחומר אגואיסטי שרוצה כל הזמן לספוג לתוכו לחומר אחר?

כן.

אורן: האחר, מה הוא?

אהבה והשפעה.

אורן: החומר שלי עכשיו רוצה לספוג, והחומר הבא מה הוא רוצה?

לתת.

אורן: וההתפתחות הזאת היא כאילו מחכה לנו באבולוציה שלנו?

בטוח.

אורן: וכשאני אעבור שינוי כזה, אני צריך מעבדה לשיבוט?

אתה לא צריך שום מעבדה. אתה צריך לעשות פעולות כדי לפתח את הרצון הזה ההפוך שבך.

אורן: החדש, המתקדם יותר.

כן.

אורן: שהוא יפתח בפניי משהו חדש?

ממד חדש, עולם חדש.

אורן: חדש במה?

בזה שאתה תראה את החיים בהשפעה, בכוח נתינה, חיים בלתי מוגבלים.

אורן: קודם אמרת שבמקום שבו אנחנו נמצאים היום, החומר שלנו מחפש כל הזמן לספוג ולהתמלא, ואף פעם האדם לא יהיה מבסוט גם אם יהיה לו וילה בירח. במקום הבא שאליו אנחנו צריכים להתפתח, כשהחומר הוא הפוך, כשהוא רוצה להוציא מעצמו החוצה, לתת, לאהוב, להשפיע, שם האדם כן יהיה מבסוט? ואם כן, ממה שאין לו היום, ולמה?

כי הפעולות והמילוי שיקבל מהפעולות האלו הן בלתי מוגבלות.

אורן: במה הן בלתי מוגבלות?

בנפח בכול. פעולת האהבה שאתה מוציא מעצמך כלפי הזולת, לטובת הזולת, היא באמת נותנת לך מילוי אינסופי.

אורן: למה?

כי בזה אתה רוכש עוד רצונות כמה שאתה רוצה, ועוד מחשבות מחוצה לך, ובזה אתה לא מוגבל. אתה לא כמו בעולם הזה, מקבל משהו ונסתם. אלא כשאתה ממלא את האחרים, אתה בעצמך לא נסתם.

אורן: החלפת הרצון, מרצון לספוג ולמלא את עצמי, לרצון שעובד בעצם בכיוון הפוך, להוציא מעצמי לאחרים, איך הוא ישפיע על התפתחות השכל?

השכל גם כן יעזור לך לרגש החדש. ואותו רגש של השפעה ואהבת הזולת, לטובת הזולת, השכל יעבוד אז לטובת הרגש.

אורן: הוא יביא עימו יכולות שאנחנו לא מכירים היום?

כן.

אורן: איזה למשל?

השכל יהיה בלתי מוגבל. הוא יתחיל לעבוד כדי להתקשר עם כל הרצונות שמחוצה לו, לראות אותם, להרגיש אותם, לספח אותם אליו כדי למלאות אותם. זאת אומרת, האדם מתחיל לכלול בתוכו כל מי שהוא רוצה ויכול להשפיע לו. זאת אומרת, אדם אחד יתכלל בכל הנשמות מה שנקרא, בכל הרצונות, בכל הידיעות שבכל היקום הזה העליון.

אורן: והתפתחות כזאת, תעשה את האדם מבסוט?

כן. כי בהשפעה יש לו תענוג בלתי פוסק ובלתי מוגבל.

אורן: ספר לי קצת, מה זאת אומרת תענוג בלתי פוסק?

שאין מי שיפריע לו בזה.

אורן: מה מפריע לי היום, כשיש לי הנאות ותענוגים בחיים, למה הם פוסקים?

כי אתה נסתם. אפילו כשאתה מקבל משהו מאוד מאוד נעים, כמה אתה יכול לקבל? אתה מוגבל בכלים שלך.

אורן: קראת לזה "נסתם". ובמצב המתקדם?

אתה ממלא את האחרים ונהנה מזה שאתה ממלא אותם, כמו אימא שממלאה את התינוק ויש לה מיליארדי תינוקות והיא מסוגלת למלאות אותם, ואיזה תענוג יש לה. זו קניית היכולת ליהנות ללא הגבלה.

אורן: וזו הדרגה הבאה באבולוציה שלנו כיצורים מתפתחים?

כן, ודאי.

אורן: הטבע שמתוכו בעצם נולדנו, הוא יודע שאנחנו הולכים להתפתח למקום הזה?

אנחנו בזה מבצעים את התכנית שלו?

אורן: כלומר?

כי זה הכול לפי תכנית הטבע. האם אנחנו חיים ככה סתם בלי תכנית, איך שבא לכל אחד מאיתנו? כל התכנית הזאת, היא כדי להביא אותנו לייאוש מכל החיים שלנו המוגבלים ולהביא אותנו לחיים הנצחיים.

אורן: אז למה הטבע נותן לאדם לפתח את השכל שלו לרמות כל כך גבוהות כמו היום?

כדי לעכל שההתפתחות הזאת היא התפתחות נוראית.

אורן: במה היא נוראית?

כי אנחנו עושים רק רע לעצמנו ולאחרים ואף אחד לא נהנה מזה.

אורן: הרע זה, שכל מה שלא נבנה ונשיג ונתפתח ונרכוש, הוא בסופו של דבר מבחינה רגשית, לא מביא אותנו לתחושה הזאת של טוב?

ודאי. אפילו שתעשה כמה כלבים יפים בשבילך או משהו אחר כמו שסיפרת, מה זה חשוב? אם אני מוגבל, אם אני לא ממלא את עצמי, אם אני לא שמח, מאושר, מה אכפת לי מה שתציע לי, עוד טיסות לירח? אני לא רוצה אפילו לצאת מהבית. תראה את הדור הצעיר.

אורן: אז בפסגה של האבולוציה, הבן אדם אמור להיות יצור חכם או יצור שמח?

הוא אמור להיות יצור שמח וחכם ומלא בתענוגים אינסופיים בצורה רוחנית.

אורן: המילה אחרונה מה היא אומרת?

בהשפעה ואהבת הזולת.

(סוף התכנית)