חיים חדשים

1096

סודות הטבע

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.3.18 – אחרי עריכה

אורן: מספר התכנית שלנו היום הוא 1096, והנושא הוא סודות הטבע. אנחנו חיים בעולם שהוא מלא בסודות, נרצה להבין למה זה כך, והאם אפשר לגלות אותם, לפצח את הסודות הגדולים של הבריאה. תהיו איתנו בדרך לחיים חדשים.

יעל: אנחנו חיים בעולם שנדמה לנו שאנחנו מכירים אותו. אבל לאורך כל ההיסטוריה האדם רוצה או מנסה לגלות יותר ויותר. הוא שולח חלליות לכוכבים אחרים, הוא מפתח את המדע לרמות דיוק גבוהות, הוא בונה מאיצי חלקיקים, הוא כל הזמן מנסה להבין איך העולם הזה פועל. ועוד יותר מסובך, איך אנחנו כבני אדם פועלים בתוך העולם הזה.

ובאמת, נרצה בתכנית שלנו היום לדבר על הסודות של הטבע. מה הטבע מסתיר מאיתנו, למה הוא מסתיר מאיתנו, איך אפשר לגלות את כל הדברים האלה, האם כדאי לגלות את כל הדברים האלה. אולי עדיף שהכול יישאר כך מרוחק מאתנו, ונמשיך לחיות כמו שאנחנו.

אני רוצה לפתוח בשאלה, אנחנו באמת יודעים שיש סודות בין אנשים. איזה סודות יש לטבע מאיתנו? מה הטבע מסתיר מאיתנו? האם יש סודות של הטבע?

שום דבר הוא לא מסתיר. הטבע לא מסתיר מאתנו שום סוד. אין סודות בטבע, אלא הכול תלוי במוגבלות של האדם, בתפיסת האדם. הכול בנו.

אורן: תסביר בבקשה.

הכול בנו. אם אני מוריד משקפים, אני לא רואה. יש כאן עוד מישהו בחדר? לא. כלום. יש כאן איזו מנורה שמאירה קצת, יש איזה דגים שנמצאים שם באקווריום? לא, אני לא רואה כלום. מה אני אעשה? אז אני חי בדבר כזה. נגיד שאין, ולא יהיו לי משקפים. פתאום יש לי משקפים, אני רואה. פתאום חוץ ממשקפיים אני לוקח משקפת, או דברים יותר משוכללים. במקום אוזניים איזה רדארים למיניהם, וכן הלאה. אז העולם הוא הופך להיות כלול מהרבה מאוד תופעות. לפני זה, זה היה נסתר, סוד. עכשיו זה לא נסתר, פְּשט, פָּשט את הצורה שלו הנסתרת. אז זה הכול תלוי באדם.

על העולם סביבי אני גם לא יודע באיזה צורה הוא קיים, מה קורה כאן, אני שום דבר לא יודע. אנחנו סתם קצת כך על פני כדור הארץ כמו איזה נמלים קטנים כאן בינינו מסתובבים וחושבים שאנחנו כאלה גדולים. הכול תלוי בהסתר וגילוי שבתוך האדם. צריכים לפתח, לפתוח את כלי הקליטה שלנו, לאיזה כיוונים? אנחנו לא כל כך יודעים. ואם היינו יכולים לפתוח אותם, אז היינו באמת מגלים עולם שכולו אחר לגמרי.

יעל: אז זה כן נשאר כסוד בפני האדם.

זה לא סוד, אני אפילו לא יודע מה חסר לי. "סוד" זה נקרא, שאני יודע על זה, שזה נסתר ממני. אנחנו לא כל כך יודעים מה נסתר.

יעל: אז זה עוד יותר מוסתר מאתנו, ממה שאנחנו אפילו מבינים בסופו של דבר.

כן, זה נקרא "הסתר כפול".

יעל: ולמה העולם בנוי כך? למה האדם לא נכנס לעולם, ומראש יש בו איזו תוכנה כזאת שיודעת הכול. בשביל מה כל הסיפור הזה? למה אני חיה במקום שאין לי מושג אפילו מה יש בו, והמושג הקטן של הדברים שיש לי, אני מרגישה שחלק עוד מוסתר ממני. איך אני אחיה בתוך דבר כזה?

אבל ניתן לך להרגיש שאת לא יודעת בשביל מה את חיה, ואיפה את חיה.

יעל: חלק מהאנשים מרגישים באמת שיש להם את השאלות האלה, וחלק מהאנשים לא.

אז אין להם סוד. אם אין להם סוד, אז הכול בסדר.

יעל: יכול להיות שלהם אין סוד, אבל הם לא חיים את החיים במלואם.

מה זה במלואם? יש משהו שנסתר מהם, ישנה הרגשה כזאת או לא?

יעל: גם אם אין הרגשה, יש הסתרה.

אין הסתרה, אלא רק כלפי הרגשת האדם. מה זאת אומרת שזה נסתר, זה לא נסתר, הכול ברור. יש אנשים כאלה שכך אומרים, מה נסתר, שום דבר לא נסתר. אתה רואה, שמש, ירח, כדור הארץ, אני, אתה, זה הכול ברור. מה, שום דבר לא נסתר, כל החיים לפניך.

יעל: זה בעיניים של בן אדם, אבל כל אחד נמצא ברמת התפתחות אחרת, וכל אחד רואה את החיים אחרת.

אז לכן גם אני אמרתי.

יעל: יש מצב אובייקטיבי כזה שבכל זאת יש?

אין שום דבר אובייקטיבי, אלא הכול כלפי האדם, אם הוא מרגיש את ההסתרה או לא מרגיש. ומה נסתר? כדי להרגיש שנסתר משהו, אני צריך להרגיש שיש משהו שהוא נסתר.

יעל: אוקי. אז אנחנו מרגישים שנסתר מאיתנו או לא מרגישים שנסתר מאתנו? בלבלת אותי.

נניח היום בצהרים מדענים יגלו שסביב כדור הארץ חוץ מירח מסתובב עוד גוף אחד גדול, כמו ירח. זה נסתר היום מאתנו או לא?

יעל: בוודאי.

מה בוודאי? מה זה נסתר? מישהו מרגיש שזה נסתר?

יעל: אף אחד לא מרגיש. אני חושבת שאנחנו מדברים כאן בשתי שפות שונות.

זה מה שאני רואה. "נסתר" זה נקרא שישנה בי ההרגשה שיש משהו, וזה במשהו נסתר.

יעל: למה כל כך חשוב לך להדגיש את זה, שדווקא זו ההרגשה של האדם?

כי אם זה לא מדובר כלפי האדם, אז אין לנו על מה לדבר. יש הרבה דברים שהם נסתרים או לא נסתרים, אז מי יודע, מה יודע? סתם להגיד על משהו?

יעל: אני אתן לך דוגמה על הילדים שלי. הילד שלי נולד בתור תינוק הוא לא יודע כמעט כלום, לא חסר לו גם כלום מבחינתו. יש לו כרגע אוכל זמין.

ברור.

יעל: הוא נמצא ליד אמא שלו, הוא לא צריך בעצם שום דבר.

כן.

יעל: אני יודעת בתור אמא שיש לי תפקיד לחשוף אותו לאט לאט לחיים. גם הטבע שלו והביולוגיה, וכל התפתחות האדם הטבעית, תיצור מצב כזה שבעצם לאט לאט הוא יגלה כל מיני דברים. ומתפקידי גם לחשוף בפניו את המציאות, למה? כי אני רוצה שבסופו של דבר תהיה לו את האפשרות לחיות את החיים בצורה שהיא תהיה מותאמת.

כן.

יעל: אני מסתכלת עלי כרגע בתור אותו ילד שנמצא בתוך עולם שיכול להיות שהוא לא יודע שיש שם הרבה מאוד דברים, יכול להיות שכרגע אפילו אין לי את הצורך לגלות אותם, אני אפילו לא מרגישה שהם מוסתרים ממני. אבל האם יש שם משהו נוסף מעבר למה שאני יודעת כרגע, וכדאי שאני אדע אותו כדי שתהיה לי התפתחות יותר טובה, כדי שאני אחיה חיים יותר נכונים מול המציאות?

את זה יש לנו תמיד כך, ודאי. אנחנו מגלים בכל המדעים שלנו, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה, הכול על פני כדור הארץ או למעלה מכדור הארץ, ביקום. אנחנו כל הזמן מגלים דברים חדשים.

אורן: למה?

כי יש לנו בזה נטייה.

אורן: למה לא ידענו אותה מלכתחילה?

גם עכשיו אנחנו לא יודעים. על 99% אנחנו לא יודעים איפה אנחנו קיימים.

אורן: זאת השאלה. למה?

למה זה נסתר?

אורן: כן.

יעל: כן.

זה משהו אחר. זה נסתר מפני שאנחנו צריכים לפתח את עצמנו כדי לגלות שמה שאנחנו תופסים, אנחנו תופסים בחמישה חושים שלנו, ועם השכל שאחר כך מעכל את זה. אז אם אני לא מפותח מספיק, אני אפילו לא שואל איפה אני נמצא. אחר כך לפי ההתפתחות שלי אני מתחיל לשאול למה, מאיפה, בשביל מה? זה הכול תלוי בהתפתחות האדם. אבל מדברים תמיד כלפי האדם. ללא אדם אני לא יודע למי לייחס את זה, האם זה קיים, לא קיים. גם התפיסה שלנו בכל המציאות היא רק מתוך האדם.

אורן: למה?

המציאות היא לא כזאת שאנחנו מרגישים, יש לה צורה אחרת לגמרי, אם בכלל ישנה צורה. אלא כך אנחנו מרגישים את המציאות.

אורן: אז נראה אם אני מבין. אמרת במשפט הראשון, הטבע לא מסתיר מהאדם כלום, הכול תלוי במוגבלות התפיסה של האדם. עכשיו הוספת, שהאדם במהלך חייו צריך להתפתח יותר ויותר, ואז הוא יגלה יותר ויותר דברים שקודם לא הייתה לו יכולת לקלוט אותם.

כן.

אורן: הבנתי. אני חוזר על השאלה. למה מלכתחילה הוא לא יודע את הכול, למה מלכתחילה לא הכול פתוח בפניו, למה דרושה התפתחות מצד יכולת התפיסה של האדם? למה כך בנויים החיים?

כי אנחנו חיים בעולם שכל הזמן מתפתח כולו, וכל הדרגות של דומם, צומח, חי, מדבר נמצאות בהתפתחות, ולכן לפי דרגת ההתפתחות של כל שלב ושלב, כל מדרגה ומדרגה, דומם, צומח, חי מדבר, כל מין ומין, לפי זה הוא מגלה את החיים. מגלה את עצמו. ואת הסביבה שבו הוא נמצא.

אורן: מה מגלה אבן?

אבן מגלה שהיא צריכה להחזיק את הצורה שלה, ולכן היא שומרת את עצמה.

אורן: מה מגלה צמח?

צמח מגלה שהוא צריך לצמוח ולקבל יותר אור, חום, מים, מינרלים וכן הלאה. וזה החיים שלו, לזה הוא דואג.

אורן: מה מגלה כלב?

כלב מגלה שיש לו מקום, בעל בית שדואג לו, וכן הלאה. כל אחד ואחד לפי הצרכים שלו.

אורן: מה מגלה אדם?

אדם מגלה גם לפי דרגת ההתפתחות שלו, את מה שיש לו ואת מה שחסר לו.

אורן: זה חייב להיות כך שהאבולוציה מפתחת יצור שמגלה יותר ויותר?

לא, אנחנו מוגבלים באבולוציה שלנו. אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מרגישים שבתוך החמישה חושים שלנו, ראייה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש, אנחנו יכולים לגלות רק את מה שנכנס לתוך החושים האלו, ולמעלה מהחושים האלו אנחנו לא יכולים לגלות. וכאן יש לנו בעיה, כי אנחנו מתחילים פתאום להרגיש שאני מוגבל, אבל הרצון שלי לגלות הוא יותר מזה. ואז אנחנו נתקעים במה שנקרא "סודות הטבע". שאלה סודות כבר לא בזה שעדיין אני לא יודע בדיוק ולא מכיר מה קורה שם אחרי הפינה, אלא שאני מתחיל להרגיש שזה נסתר ממני בגלל שאני מוגבל, ומוגבל בחושים שקיבלתי מהטבע. יש לי חמישה חושים, כמה שאני אמלא אותם 100%, בכל זאת אני נשאר בהגבלה. למעלה מזה יש עוד משהו, ואני את זה לא יודע.

למה אני כך חושב? כי למעלה מהתפיסה שלי נמצא שם משהו שמתכנן לי את החיים, מתכנת לי את החיים, מנהל לי את החיים. שכל היקום שלנו נמצא תחת איזה תכנית, תוכנה, מנוהל על ידי איזה כוחות, ואת זה אני מגלה רק עם קצת סימנים לזה, אבל לא יותר. אני לא מסוגל להשיג את זה, מפני שאני חי בתוך חמישה החושים שלי בלבד. וכאן יש לי בעיה. אז כל מה שנמצא מעל חמישה החושים שלי, אני אומר, זה סודות הטבע, זה שייך לניהול הטבע, מלמעלה, מחוצה ליקום שלנו, ואת זה אני רוצה להשיג. כי שם גם מדובר עלי, על הגורל שלי, על התהליך שאנחנו עוברים. שם אני צריך למצוא, אני מסוגל למצוא אולי, אבל חייב למצוא אם אני רוצה להבין את החיים. ובחמישה חושים שלי אני כמו בהמה, קצת יותר מפותח מכלב.

אורן: קודם הסרת את המשקפים, גם אני עכשיו אסיר את שלי, ואמרת לי, תשמע, כשאני מסיר את המשקפים אני בכלל לא קולט אם יש פה או אין פה משהו, אולי קולט אותו במעומעם. אחד יהיה עם משקפים במספר גבוה, אחד עם מספר נמוך, יראה יותר.

מה הם המשקפים שאני צריך להלביש על הראייה שלי, כדי לקלוט את המנגנון הזה הנסתר שמנהל את הטבע? איזה משקפים אני צריך, כדי להתחיל לחשוף את "סודות הטבע", כמו שקראת להם?

אין לך.

אורן: מה הם אבל?

הם חושים נוספים. חושים, תפיסה נוספת. שהתפיסה הזאת לא מגיעה לנו דרך כל חמישה החושים לרצון לקבל שלנו. אנחנו, כל היסוד שלנו זה רצון להנות, רצון לקלוט, "רצון לקבל" מה שנקרא בחכמת הקבלה. אז אם אני לא קולט בתוך הרצון הזה, כי בו אני מוגבל בחמישה חושים. אם אני יוצא מתוך הרצון לקבל שלי, מתוך חמישה החושים ורוצה להתחיל לגלות בצורה אחרת, במגמה אחרת, להשפיע, לצאת מעצמי, אז אני בזה מתחיל לגלות חמישה חושים נוספים שהם לגמרי לא תלויים בגוף שלי, אלא זה נקרא "הגוף הרוחני".

אי אפשר להסביר. מי שמבין, מי שמרגיש את זה, אז הוא מרגיש. מי שלא מרגיש, לא מרגיש. חכמת הקבלה רק מסבירה לאדם, איך להגיע לזה.

אורן: אמרת לי קודם, יש דברים שחמשת החושים שלי לא יוכלו לקלוט אף פעם. אפילו אם אני ארחיב את גבולות התפיסה שלהם יותר ויותר ואמלא אותם לגמרי, עדיין יישאר רובד בתוך הטבע שהגדרת אותו כסודות הטבע, שפשוט מכשיר הקליטה שלי שבנוי מחמישה חושים לא מסוגל לחדור אל הרובד הזה.

כן.

אורן: ולכן הוא נקרא "סודות הטבע".

יעל: זה לא המכשיר הנכון.

זה לא המכשיר הנכון, זה אפילו פרימיטיבי מאוד, כי סך הכול מה אנחנו מגלים? אנחנו מגלים דומם, צומח, חי, שעל פני כדור הארץ, כל היקום שזה גם כן דומם, עם כל התיאוריות של איינשטיין וכל הדברים האלה שרוצים להגיד לנו שזה סודות עליונים. זה לא סודות עליונים, זה סודות של הדומם שאותם אנחנו לא יודעים. אבל אין בזה שום דבר מיוחד.

כשאנחנו חודרים לתוך האדם, אנחנו נשארים מיד בפסיכולוגיה שהיא מאוד מוגבלת, שאנחנו לא יכולים לחדור יותר פנימה. כי יותר פנימה נניח לתוך המחשב, אז נגיד שאנחנו נגיע, אבל המחשב הוא סך הכול עובד עם הנתונים. אבל פנימיות האדם, שזה דברים שהם נעלמים מתפיסה שלנו, אנחנו לא יודעים. ולכן כל תפיסת המציאות שבזה בעצם אנחנו, כי כך אנחנו מכירים את עצמנו, זה נסתר מאתנו. ובמידה שאני לא מכיר את עצמי, אני לא מכיר את המציאות שאני נמצא בו.

יעל: ומה זה אותו המכשיר הנוסף? אתה אומר, עד לכאן הגענו. את החלקים האלה המדע בעצם יכול לחשוף.

אנחנו כולנו נמצאים בדרגה שנקראת "כולם כבהמות נדמו". זו דרגת חי, שבה אנחנו חיים בתוך חמישה חושים כמו החיות, ויותר מזה אנחנו בינתיים לא יכולים להשיג. אלא אם כן, אז רק בתנאי שאנחנו מפתחים את עצמנו לדרגה הבאה שנקראת "דרגת האדם".

יעל: השכל של האדם שהוא יותר מפותח מאשר שכל של החיה, הוא לא תורם בעניין הזה?

לא הוא גם כן, אין לשכל יותר ממה שהוא משרת לאגו שלנו, לרצון לקבל שסגור בתוך חמישה חושים.

יעל: אז גם השכל שלי עדיין בתוך כל אותה מערכת של חמישה חושים שעליהם דיברת.

בטח. כן.

יעל: אוקי.

אורן: אז מהו המכשיר להרחבת התפיסה שלי?

רק לשנות את ההתנהגות שלנו מקבלה לנתינה.

אורן: מה הקשר?

כי אז על ידי זה אנחנו יוצאים מהגבולות האגואיסטיים שלנו ומתחילים להגיע לקליטה חדשה, בהשפעה, שאני רוצה להרגיש את הזולת במקום את עצמי. שאני רוצה למלאות אותו במקום שאני ממלא את עצמי, שאני רוצה לחשוב על כולם, על מה שיהיה לטובתם, ולפזר להם את כל מה שאני מסוגל במקום לעצמי. כשאני הולך להתרחב בצורה כזאת, אז אני מתחיל בזה לפתח "חמישה חושים רוחניים" מה שנקרא, שלי.

יעל: במה זה שונה ממה שיש היום? לתת לאנשים אחרים. במה זה שונה או מה זה מפתח פתאום?

שונה בכוונה שלך. שונה בכוונה לשם מי, לטובת מי אני עושה.

אורן: תסביר קצת את עצמך.

יעל: ולמה זה ממש מכשיר אחר?

אורן: ואיזה חושים מתפתחים כתוצאה מזה?

אני בכל מה שאני עובד וקיים, אני בזה חושב רק לטובת עצמי, רוצה או לא רוצה. אני קשור לזה, אני נמצא בזה, בלי שום אפשרות לצאת.

אורן: ובן אדם שנמצא בנתינה.

בן אדם שהוא רוצה להיות בנתינה, הוא חייב חברה שהיא תעזור לו לצאת מבית הסוהר הזה.

אורן: איזה, של כוונה? אמרת השינוי הוא בכוונה. מה זה המושג הזה "כוונה"?

כוונה, מחשבה שלי לשם מה אני עובד.

אורן: נגיד שאני בנתינה, ואני עושה את זה. מה זאת אומרת לבדוק לשם מה? נאמר שאני בנתינה, אז אני צריך לבדוק לשם מה?

כן, לשם מה אתה עובד?

אורן: לשם מה אני נותן?

כן.

אורן: מה, תן לי כמה אופציות שיהיה לי כלפי מה למדוד.

לטובת אחרים, או לטובת עצמך.

אורן: מה זאת אומרת נתינה לטובת עצמי?

לטובת עצמי, שאני נותן להם כדי להרוויח.

אורן: כמו מה?

שידברו עלי יפה, נגיד. שיחשבו עלי. שלא ירביצו לי או עוד משהו.

אורן: ואם אני פשוט מרגיש מזה טוב?

אז זה אגואיסטי. זאת אומרת שאז אתה משפיע ודאי לא לטובתם, אלא לטובת עצמך.

אורן: לטובת ההרגשה הזאת הטובה?

ההרגשה, כן.

אורן: זאת אומרת, אם אני בנתינה כי זה עושה לי טוב, אז הכוונה הזאת שאתה אומר, לשם מה אני עושה את זה, זה כאילו עדיין נסגר באיזה לופ כזה בתוך עצמי?

ודאי.

אורן: זו הקליטה שהגדרת אותה קודם כיסוד שעומד לפני חמשת החושים, אמרת שזה הרצון של האדם להנות.

כן.

אורן: אז יש אדם שנהנה מזה שהוא נותן, אז זה עדיין בעצם אגואיסטי, נכון?

כן.

אורן: אז זו עדיין התפיסה שלו בתוך כלל הטבע. הבריאה היא מוגבלת, והוא לא יוכל לחדור לרמה הזאת שקראת לה "סודות הטבע"?

לא.

אורן: עם איזה כוונה אני כן יכול לחדור לרמה הזאת?

באמת לטובת הזולת. להתנתק מעצמו, ולטובת הזולת בלבד.

אורן: תסביר קצת, טיפה.

אני לא יכול להסביר, זה הכול מונח בתוך המילים האלו.

אורן: תרחיב קצת שנבין, נרגיש קצת.

האדם צריך לקנות, לרכוש יכולת לחשוב לטובת הזולת, ללא שום קשר לעצמו.

יעל: הוא יכול לעשות דבר כזה?

לא. מה?

יעל: אז איך?

לכן הוא צריך שיטה מיוחדת שנקראת "חכמת הקבלה".

יעל: אז חכמת הקבלה בעצם, היא זאת שמאפשרת לו להרכיב משקפים אחרות, ומתוך המשקפים האחרות האלה, להרחיב את ראיית המציאות שלו? לגלות את סודות הטבע?

"להרחיב המציאות" נקרא, שהוא יידע את הסיבה לכל דבר.

יעל: מה יש בסודות הטבע האלה?

את הסיבה לכל דבר.

יעל: למשל? תיתן לי קצת שנרגיש, סיבה למה?

למה, ולשם מה כל דבר קיים.

יעל: קיים, פועל, ממש כל המנגנון שמאחורי?

כל היסודות של הפעולות שאנחנו רואים.

יעל: זאת אומרת שאם אני נמצאת, אם אני כבר מרכיבה אותם המשקפים שדיברת עליהם כרגע, אז בעצם הכול, הכול חשוף בפניי. אני רואה בעצם איך המציאות פועלת, ואיזה דבר גורם למה, ואם אני אמשוך בחוט הזה, מה יקרה בסופו של דבר. אז אני אבין את עצמי יותר טוב?

ודאי. כן.

יעל: איזה מין חיים יהיו לנו, איזה מין יחסים יהיו לנו, מה זה ייתן לי הדבר הזה?

כמו שאמרת, שהכי טוב זה אם לא היו סודות.

יעל: ואז מה. אתה פתאום לוקח אותי לרמה אחרת שאני צריכה עכשיו להתחיל להבין ולעכל אותה. מה, איזה מין חיים יהיו לי שם? מה אני אעשה, אם אני אראה את הכול?

חיים גלויים, פשוטים, יפים לטובת הזולת.

יעל: מה אני ארגיש אז במצב הזה, איזה יחסים יהיו לי, איך תיראה המשפחה שלי, מה יש שם? זה מרגיש מאוד לא ברור.

כולם קיימים לטובת כולם. אם את לא יכולה להסביר לעצמך את המשפט הזה, אז אין לי מה להמשיך.

יעל: נכון, כי זה מאוד נוגד היום את התפיסה ואת המשקפים שבהם אני רואה את המציאות הקיימת.

אורן: אז נראה אם אני מבין. כמו שהסברת לי קודם מאבן לצמח וכל זה, האבולוציה בעצם מקדמת אותנו היום לרכישת מכשיר קליטה חדש.

כן.

אורן: שהוא על טבעי ביחס למכשיר הטבעי שאתו אני קולט היום. למכשיר החדש הזה קראת "כוונה", שהשינוי בכוונה בין מה שאני נמצא עכשיו לבין לאן שאני צריך להתקדם מחר, זה שהיום הכוונה שלי היא תמיד נסגרת בסופו של דבר בלהיות לטובת עצמי, ומחר, במקום המתקדם יותר שאליו האדם צריך להתפתח, הכוונה שלו היא לטובת מי שמחוץ לו.

כן.

אורן: זה בונה בו את חמישה החושים הנוספים?

כן.

אורן: קראת להם חושים רוחניים.

כן.

אורן: כמה מילים על החושים האלה, ומה נקלט בהם שעכשיו אני לא יכול לקלוט בחמשת החושים הרגילים שלי?

הרגשת הזולת, שהוא הופך להיות לי, יותר חשוב מהאני עצמי.

אורן: והחושים, החמישה חושים?

חמישה חושים של נתינה, במקום חמישה חושים של קבלה שיש לי.

אורן: מה זה חושים של נתינה?

שאני בזה מרגיש את הזולת, ודרך אותם חמישה חושים אני משפיע לו.

אורן: משפיע לו, הכוונה.

ממלא אותו.

אורן: ממלא אותו.

במה שחסר לו.

אורן: במה שחסר לו. מה זה עושה לי?

אני נהנה.

אורן: איזה סודות אז נגלים בפניי שאותם עכשיו אני לא חש?

אין סודות. כי גם בקליטה לקבל אני נמצא, וגם בנתינה אני נמצא, אז אני סוגר את כל הטבע, והכול נגלה לפניי.

אורן: אדם שהטבע גלוי בפניו.

כן.

אורן: מה הוא מרגיש?

נצחיות. נצחיות ושלמות שבטבע.

אורן: מה זה אומר?

ככה הוא מרגיש.

אורן: מה, תן כמה מילים.

אני לא יכול להגיד. על זה כתוב, "גלו וראו כי טוב ה"'. חיים טובים, חיים נצחיים. מרגיש את הנצחיות שבטבע, כי בכוח השפעה אנחנו לא מוגבלים בזמן, אנחנו עולים מלמעלה מזמן, תנועה, מקום. ככה. אנחנו עוברים ממצב למצב.

יעל: יותר טוב לו מאשר בחיים האלו? הוא יותר מאושר? בן אדם מחפש אושר בחיים.

כן. ודאי שלגמרי אין שום חסרונות.

אורן: חסרונות, הכוונה דברים שחסרים לו?

משהו שחסר, כן. וגם אין שום סודות, הכול נגלה.

אורן: האדם הופך להיות יותר חכם?

כולל כל הטבע, וכל מה שקורה, וכל מה שמתכונן והכול. אין גבול. הוא עולה למעלה מדרגת האדם לדרגת האלוקות.

(סוף השיחה)