|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "מושגי יסוד בחוכמת הקבלה". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות " מושגי יסוד בחוכמת הקבלה" בקישור הבא: https://kabbalahmedia.info/he/programs/c/ZhlEuYWR |
חומר רקע לשיחות, "מושגי יסוד בחוכמת הקבלה", 35
מושגי יסוד בחכמת הקבלה:
השגחה
מטרות התוכנית:
להבין שהשגחה זה מערכת הגורמת לכל דבר לקרות בעולם
להבין מהו הטוב אליו מובילה אותנו ההשגחה
להבין למה ההשגחה נסתרת מאיתנו
להבין מהו היחס הנכון לקיומה של ההשגחה
להרגיש חסרון להגיע להשגחה גלויה
זרימת התוכנית:
קיומה של ההשגחה
מהותה של ההשגחה
השגחה כללית והשגחה פרטית
השגחה מטרתית
הגדרת המושג
הסתרת ההשגחה
השגחה גלויה
להשפיע על ההשגחה
היחס הנכון להשגחה
מבט גלובלי
סיום התכנית
פתיחה:
בתוכנית הזו אנחנו משתדלים להגדיר בצורה הכי פשוטה וגם הכי קרובה לרגש, מושגים בסיסיים בחכמת הקבלה עבור מי שמתחיל להתעניין בה. היום נדבר על המושג "השגחה".
קיומה של ההשגחה
בעולם שלנו משגיחים על משהו כדי לשמור שלא יקרה לו משהו רע, כמו שאנחנו משגיחים על ילדים. גם כשמדברים על המושג של השגחה מלמעלה, מתייחסים בדרך כלל למצב בו יש איזשהו כוח ששומר עלינו מפני משהו רע, או שומר שנגיע לטוב. לפעמים קוראים לזה גם "יד מכוונת".
האם יש באמת מישהו או משהו שמשגיח עלי מלמעלה?
האם אותו גורם שמשגיח באמת משגיח בכל דבר ודבר?
מי או מה בדיוק משגיח עלינו?
כשאומרים את המילה 'השגחה' זה מרגיש כמו פעולה קרובה ואישית. אבל שמעתי הסבר שהטבע הוא מערכת. אז איך כדאי להתייחס למושג השגחה? יש שם איזה מנגנון שמשגיח עלי, או שזה יותר דומה לאמא אוהבת שדואגת לי?
לפעמים מדברים על מלאכים ששומרים עלינו, גם כתוב על זה בכל מיני ספרים. מה זה מלאך שומר?
האם יש רגש בהשגחה? איזה רגש?
מהותה של ההשגחה
מה היא בדיוק ההשגחה הזאת:
מה הכוונה ב'השגחה'? האם זו שמירה עלי?
מפני מה משגיחים עלי?
האם זה דומה למילה "שמירה"? כמו ליווי צמוד?
השגחה כללית והשגחה פרטית
שמעתי שמסבירים בקבלה שיש השגחה כללית והשגחה פרטית. תוכל להסביר מה ההבדל?
מהי השגחה כללית ומהי השגחה פרטית:
כשמדברים על השגחה כללית:
מה הכוונה השגחה כללית?
מה זה כללית? על מי משגיחים? על כולם?
ההשגחה היא לכל הבריאה? גם על צמחים, חיות?
"חז"ל אמרו "אין לך עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו, ומכה אותו, ואומר לו גדל".
כשמדברים על השגחה פרטית:
יש השגחה על כל אדם?
גם עלי משגיחים באופן אישי?
רק בדברים גדולים משגיחים עלי או גם בכל דבר קטן שקורה לי?
זה קורה בכל רגע?
עכשיו כשאני מדבר איתך, משגיחים עלי?
האם יש ייחודיות בהשגחה על בני אדם? מהי?
המערכת הזאת נקראת "העולם העליון". ביחס אליו, העולם שלנו נקרא "העולם התחתון". אנחנו חייבים לדעת באיזו צורה מסודרת המערכת העליונה, מפני שאנחנו נמצאים תחת הנהגתה הקבועה.
ההשגחה העליונה מתחלקת להשגחה פרטית והשגחה כללית: ההשגחה הפרטית משפיעה על כל אחד מאיתנו, והכללית – על כולם יחד בו זמנית.
אנחנו נמצאים תחת השפעתם של כוחות שכל הזמן משתנים לפי תוכנית קבועה משלהם. בהם תלוי הגורל שלנו. אבל יש לנו אפשרות להשפיע על הכוחות האלה, וכתוצאה מכך להשפיע על הגורל שלנו.
https://kabbalahmedia.info/he/publications/blog/laitman-co-il/41044
שאלה: מה זאת השגחה כללית והשגחה פרטית?
תשובתי: אנחנו נמצאים במציאות של רצון ליהנות, כוח הקבלה. וחוץ מזה, במציאות הזאת פועל כוח ההשפעה, כוח האור.
כך הטבע פועל בכל דבר: מינימום השקעה במקסימום השפעה. המנגנון הזה פועל עלינו, וכשאנחנו מרגישים את התוצאות של השפעתו, אנחנו מכנים אותו "השגחה". ההשגחה יכולה להיות פרטית וכללית. השגחה פרטית מתייחסת לכל תא של הגוף וקובעת כיצד החלק הנתון צריך להתקדם, כך שבכל פעם הוא מקבל את צורתו הפרטית בהתאמה עם ההתקדמות של המערכת הכללית.
ביחס לכל אדם קיימת השגחה והנהגה כללית ופרטית של הטבע/הבורא. השגחה והנהגה כללית פועלת על כולם ומתייחסת אלינו כאל אחד שלם. אפילו אם אדם אחד יעשה משהו לא טוב, כמו ילד קטן במשפחה, אז כולם יסבלו מפני שהוא בן משפחה.
חוץ מזה, ישנה גם השגחה והנהגה פרטית, על כל אחד מאיתנו משפיע הכוח העליון. בהשפעה הזאת ישנו חלק מהמצב הכללי של האנושות שמשפיע על כל אחד וגם השפעה פרטית מלמעלה. אם אני רוצה להבין את הבורא, בראש ובראשונה חשוב לי להתחיל לקבל ממנו אותות בהשגחה והנהגה פרטית שמכוונות דווקא אליי. מפני שהודות להשפעה הזאת יכול להיות שאוכל להבין הכול בצורה יותר נכונה.
אנחנו מדברים בדרך כלל על השגחה כללית ועל השגחה פרטית. כשדיברת על מערכת הנהגה והפעלה למה התכוונת?
אני התכוונתי שאנחנו נמצאים כולנו בהנהגה והפעלה בלתי פוסקת, מדויקת מאוד.
גם כללית וגם פרטית, זו מערכת אינטגרלית. אלא כשאנחנו לומדים את אותה מערכת, ורוצים להיכנס להתקשרות איתה, אז אנחנו מחלקים את פעולתה לכללית ופרטית. אבל בעצם כל המערכת קיימת, זה כמו איזו מערכת גדולה, שמתגלגלת למצב שכל החלקים שבה דומם, צומח, חי, ומדבר היינו אדם, יהיו מקושרים בצורה נכונה ביניהם, בהכרה ובהבנה מצידם.
...
אם אנחנו מדברים על השגחה כללית, אני רוצה להתייחס רגע למערכת כולה עוד לא לפרט הבודד, להשגחה הכללית. אז על מה משגיחים, ואיך משגיחים?
כדי להביא כל פרט ופרט ואת כולם יחד להכרה בכוח המנהל והמפתח את המערכת.
https://kabbalahmedia.info/he/programs/cu/EjUupCyB?mediaType=video
השגחה מטרתית
השגחתו ית' הוא "השגחה מטרתית"
זהו מובן לנו, מכל מערכות הטבע, המוצגים לעינינו, אשר כל בריה, קטנה איזו שהיא, מד' הסוגים: דומם, צומח, חי, ומדבר, הן בכללם והן בפרטם, אנו מוצאים בהם השגחה מטרתית. כלומר, גידול איטי, והדרגתי, בדרך התפתחות של "קודם ונמשך". כמו הפרי על האילן, אשר מושגחת במטרה טובה לסופה, שתהיה פרי נאה ומתוקה לחיך.
וצא נא ושאל להבוטניקאי, כמה מצבים הם העוברים על הפרי הזאת, מעת שנראתה לעינים, עד ביאתה לתכליתה, שהוא גמר בישולה, אשר כל המצבים הקודמים לתכליתה, לא די שאינם מראים לנו שום דוגמא מותאמת לתכליתה, המתוק והיפה, אלא עוד כמו להכעיס, מראים לנו את ההפכי להצורה התכליתית. דהיינו, כל שהפירי יותר מתוק בסופה, היא נמצאת יותר מרה ויותר מגונה, במצבים הקודמים של סדר התפתחותה.
וכן במין החי והמדבר. כי הבהמה, אשר דעתה מועטת בסוף גידולה, איננה לקויה כל כך בדרך התפתחותה. בניגוד להאדם, שדעתו מרובה בגמר גידולו, ולקוי ביותר בדרך התפתחותו. כי "עגל בן יומו קרי שור". כלומר, שיש לו כח ושכל השמירה, לעמוד על רגליו, ולטייל אנה ואנה, ולהשמר מפגע רע, הנמצא על דרכו.
מה שאין כן האדם בן יומו, שהוא מוטל לעצמו, כמו נטול החושים. ואם יצוייר לנו, מי שאינו מורגל בהויות עולם הזה, שהיה מסתכל בשתי הולדות האלו, בטח שהיה אומר על יליד האדם, שגם בתכליתו לא יצלח למאומה. ועל יליד הבהמה, היה אומר, שכאן נולד נאפוליאן חדש. דהיינו, אם היה דן על פי שיעור חכמתו של העגל, לעומת יליד האדם, הטפש והנטול מכל החושים.
הרי בולט לעיניך, שהשגחתו ית' על המציאות, שברא, אינו אלא בדמות של "השגחה מטרתית". מבלי לקחת כלל בחשבון, את סדר השלבות של התפתחות. כי אדרבה, דרכם - לרמאות אותנו ולהעתיק עינינו, מלהבין את תכליתם, בהיותם תמיד במצב ההפכי אל גמר מלאכתם.
ועל דברים כאלה אנו אומרים: "אין חכם כבעל נסיון". כי רק בעל הנסיון, שיש לו ההזדמנות, לראות את הבריה, בכל מצבי התפתחותה, עד ביאתה לשלימותה, הוא יכול להרגיע את הרוחות - שלא להתפחד כלל, מכל אותן התמונות המקולקלות, שהבריה אוחזת בהן במצבי התפתחות, רק להאמין בגמר בישולה היפה וברה. וטעם הסדר הדרגתי הזה, המתחייבת לכל בריה, מבואר היטב בחכמת הקבלה, ואכמ"ל.
והנה נתבאר היטב, דרכי השגחתו ית', בעולמינו, שהיא בחינת השגחה מטרתית בלבד, שאין מדת הטוב ניכרת בה כלל, מקודם ביאתה של הבריה להנקודה הסופית שבה, לגמר צורתה ובישולה.
ואדרבה, דרכה להתעטף תמיד במעטפה של קלקולים, כלפי המסתכלים.
הרי לעיניך, שהשי"ת משפיע לבריותיו, תמיד רק טוב בלבד. אלא, שהטוב הזה, מושגח הימנו ית', בדרך השגחה מטרתית.
והנה נתבאר, אשר השי"ת, הוא הטוב המוחלט. והוא משגיח עלינו, מתוך מדת טובו השלימה, בלי שום עירוב של רע. אכן, בבחינת השגחה מטרתית! שפירושו, שהשגחתו ית', מכרחת אותנו, לקבל סדר של מצבים שונים, על דרך עילה ועלול, דהיינו קודם ונמשך, עד שנעשינו מוכשרים, לקבל את הטוב הרצוי, ואז נבוא אל תכליתינו, כמו הפרי היפה בגמר בישולה.
בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה
יש מושג שנקרא "השגחה מטרתית" - למה הכוונה? מה המטרה שלה?
לפי מה שהבנתי מטרת ההשגחה היא להביא אותנו לטוב. מהו הטוב הזה?
האם בעזרת ההשגחה מובטח לי שלא יקרה לי רע?
למה למרות ההשגחה בכל זאת קורים לי דברים רעים? האם הם אכן רעים או שהם רק מורגשים בי ככאלה?
אם יש השגחה על כולם, אז איך זה שחיים של אנשים שונים נראים אחרת, ולחלק קורים דברים טובים ולחלק לא?
יש לי חברה שבעלה, בן 60 בערך קיבל אירוע מוחי וכרגע הוא משותק, לא מדבר, לא מתפקד. היא כועסת מאוד. איזו מין השגחה זו?
אם דברים ''רעים'' אכן יקרו לי בחיים, אז במה ההשגחה שומרת עליי?
מה היא מבטיחה? במה אני יכול לסמוך על ההשגחה?
האם הכוונה בהשגחה פרטית היא שהיא תטפל בי כפרט שאתאים למערכת?
מה הבטחון שאני יכול לקבל מהמושג הזה?
מה תפקיד המנגנון הזה של ההשגחה? מה בדיוק הוא עושה בחיינו?
האם מטרת היעד היא קבועה מראש? אתה יכול לתאר לנו את היעד?
הגדרת המושג
לפני שנתקדם, סיכום ביניים: אז איך היית מגדיר את המושג 'השגחה'?
הסתרת ההשגחה
בעולמנו, לא חסר לנו, אלא השגחה גלויה. כי אם הייתה לנו השגחה גלויה, היו כל באי עולם צדיקים גמורים. וגם היו דבקים בו, בתכלית האהבה. כי ודאי, לכבוד גדול היה זה, לכל אחד ממנו, להתיידד ולהתאהב בה', בכל לב ונפש, ולהידבק בו תמיד, בלי אפילו הפסד רגע. (בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות מ"ב)
למה ההשגחה נסתרת ולא כמו ילד שיודע שאמא שלו משגיחה עליו?
אפשר לפגוש את מי שמשגיח עלי, או שהוא תמיד יהיה נסתר?
והנה נתבאר היטב, דרכי השגחתו ית', בעולמינו, שהיא בחינת השגחה מטרתית בלבד, שאין מדת הטוב ניכרת בה כלל, מקודם ביאתה של הבריה להנקודה הסופית שבה, לגמר צורתה ובישולה.
בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה
למה אי אפשר לראות שההשגחה עלינו היא טובה? למה זה נסתר מאיתנו?
השגחתו יתברך, אינה גלויה, ואי אפשר לראותו יתברך, אלא בהסתר פנים, דהיינו רק דרך אחוריו, בדומה לאדם, הרואה רעהו מאחוריו, שעלול להטיל ספק, ולחשוב, אולי אחר הוא. הנה בדרך זאת, נמצאת תמיד, הבחירה בידי האדם - אם לקיים רצונו ית', או ח"ו לעבור על רצונו.
בעל הסולם, הקדמה לתע"ס
מתארים בקבלה את הסתרת ההשגחה כמו פרי שאנחנו מסתכלים בו לפני גמר בישולו, שיכול להיות מר בהתחלה, ורק מי שמכיר את ההתפתחות עד תומה, יודע שבסוף הוא יהיה מתוק.
מה אנחנו יכולים ללמוד מהדוגמא הזו על הסתרת ההשגחה בחיים שלנו?
מי מכיר את ההתפתחות עד תומה ויכול לראות שאנחנו נמצאים במצב מתוק בסוף?
אם עכשיו אני לא רואה שיש השגחה, אז במה זה עוזר לי לדעת את זה שיש השגחה?
השגחה גלויה
מתי אדם מתחיל להרגיש תחת השגחה?
אמנם, אחר שרואה השי"ת, שהאדם השלים מידת יגיעתו, וגמר, כל מה שהיה עליו לעשות, בכח בחירתו והתחזקותו באמונת השי"ת, אז עוזר לו השי"ת, וזוכה להשגת ההשגחה הגלויה, דהיינו לגילוי פנים.
ואז, זוכה לתשובה שלימה, שפירושה, ש"שב" ומתדבק בהשי"ת, בכל לב נפש ומאד, כמו שנמשך מאליו, מצד ההשגה של ההשגחה הגלויה.
בעל הסולם, הקדמה לתע"ס
כתוב שאחרי שהאדם מסיים לעשות מה שמוטל עליו, אז הבורא עוזר לו, והוא זוכה להשגת ההשגחה הגלויה. מה אני צריך לעשות כדי לזכות לזה?
אתה יכול לעזור לי למצוא דרך להתקרב למושג בצורה ריאלית, אבל רגשית?
כאשר אדם מגיע ללימוד רוחני, ההשגחה הביאה אותו לכך?
האם מרגע זה יש טיפול שונה באותו אדם?
האם לימוד חכמת הקבלה משפיע על ההשגחה?
מה קורה ליחס בין אדם למנגנון ההשגחה כאשר האדם מתקרב לרוחניות?
להשפיע על ההשגחה
אני כמו בובה על חוטים או שיש לי שליטה?
אני יכול להתנגד להשגחה? או שהיא תמיד תחכה לי בסיבוב?
אם פעם אחת אני מודע להשגחה אז תמיד אוכל להיות מודע אליה? או שזה בא והולך? במה זה תלוי?
האם למקובל יש תפקיד מיוחד או יכולת השפעה על ההשגחה?
האם ניתן להשפיע על ההשגחה או שהמטרה שלנו צריכה להיות להצליח להיות בסנכרון איתה?
האם אנחנו יכולים לשנות את ההשגחה, או שהצלחה מבחינתנו היא שהצלחנו לשנות את עצמנו בהתאם אליה?
מה זה אומר מבחינתנו? מה עלינו לעשות?
מה זה אומר הסנכרון עם המערכת בפועל? איך זה יתבטא בחיים שלנו? אנחנו נראה הבדל? נרגיש אחרת?
כיצד הידיעה על קיום ההשגחה יכולה להטיב לחיי?
איך ניתן להשתמש בלימודיי כדי להגיע למצב האופטימלי מול ההשגחה?
היחס הנכון להשגחה
איך צריך להתייחס ל'השגחה' הזו מצידנו? האם פשוט לסמוך על אדון כל העולמות והמצבים, וזהו?
האם האדם יכול להיות מודע אליה?
איך הוא מרגיש אותה? בשכל או בלב?
מה זה תורם לו לדעת שיש כזאת?
מה הוא יכול לעשות כדי להיות בהתקשרות עם אותה ההשגחה?
מה קורה אם בסביבה שלי אין בכלל התייחסות לדבר הזה? ואם כן במה זה תורם ולמי?
מה צריכה להיות הגישה שלנו למושג הזה? איך להתייחס אליו בחיינו?
האם יש תפקיד מיוחד לחכמת הקבלה במערכת ההשגחה?
מבט גלובלי
מה יקרה אם יהיו יותר אנשים שיהיו מודעים לעניין הזה של השגחה? אילו שינויים זה יחולל בחברה?
אתה יכול לתאר לנו תמונה עתידית של איך עולם כזה יראה?
נניח שיותר ויותר אנשים יבינו את משמעות המושג השגחה, איך זה ישפיע על הבעיות שיש בחיי היומיום שלנו? אלימות, שחיתות, יוקר המחיה, טרור, מלחמות…
איזו איכות חיים זה יכול להוסיף לנו כחברה אנושית? תוכל לתאר לנו איך זה ירגיש?
מה העולם ירוויח מכך?
לאן זה יוביל אותנו כחברה?
סיכום
לימדת אותי המון דברים על השגחה, בוא נתחיל לסכם כדי שיישאר לי משהו מסודר בראש:
מהי ההגדרה הכי פשוטה למושג הזה: השגחה?
איך כל מה שהסברת לי בתוכנית לגבי 'השגחה' יכול לתרום להתפתחות הרוחנית שלי?
מה אתה מאחל לי, כאדם שמתחיל עכשיו ללמוד קבלה, בקשר למושג "השגחה"?