חיים חדשים
שיחה 894
התגברות על קשיים
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 2017.08.08 אחרי עריכה
אורן: היום אנחנו רוצים ללמוד מהרב לייטמן איך כדאי להתגבר על קשיים בחיים. כשאנחנו חיים יש לנו קשיים. אנשים שכבר לא חיים אולי אין להם קשיים אבל לא משנה מי אתה, מה אתה, איפה אתה חי, בן כמה אתה, תמיד יש קשיים בחיים. ננסה להבין למה זה כך ואיך אפשר להתגבר בדרך לחיים טובים יותר.
יעל: באמת החיים שלנו לפעמים מורגשים כמן מרוץ מכשולים, וכל פעם יש איזה מכשול אחר. אנחנו מצפים שהחיים יהיו קלים, טובים וכל פעם אתה נדרש להתמודד עם איזו בעיה חדשה, להתגבר על עוד מכשול ועוד מכשול. יש לנו הרבה סוגים של מכשולים בחיים, החל ממכשולים לאומיים כמו מלחמות ומצבים גלובליים של אי ודאות או מצב כלכלי לא טוב ועד למצבים מאוד אישיים, של מחלות, של פטירה של אדם שמאוד קרוב אלינו, מצבים של משברים בחיים. באמת הנושא הזה מאוד מגוון וברגע שאנחנו לא מתגברים על מכשול, ההרגשה היא של איזה חוסר בטחון, של דכדוך, של תסכול וזה מוריד אותנו עוד ועוד למטה.
בתוכנית שלנו היום אנחנו נרצה לשוחח על כוח ההתגברות של האדם, מה עוזר לבן האדם, מה דוחף אותו, מה עוזר לו להתגבר על מצבים שונים שבהם הוא נתקל במהלך החיים שלו. ואני רוצה לפתוח בשאלה, האם בכלל צריך להתגבר על דברים? למה לא פשוט לעשות את מה שבא לי בקלות ולוותר על כל דברים הדורשים איזה מאמץ מיוחד בחיים?
ככה אפשר לוותר על כל החיים. "לא הם ולא שכרם" ולא כלום. בשביל מה אני צריך להיאבק כל החיים כדי לקבל כמה גרמים של תענוג שמגיעים לי בקושי רב? לא הם ולא כלום. בשביל מה להוליד ילדים אם אנחנו יודעים שהם יצטרכו לעבור את החיים כמונו או אפילו עוד יותר גרוע? למה אנחנו אגואיסטים כאלה, שאנחנו מולידים ילדים? בגלל שזה נעים לנו? נעים לנו לעשות אותם ונעים לנו לשחק אתם כשהם קטנים, אבל אחר כך אנחנו סובלים מהם כל החיים. זאת אומרת, החשבון הוא לא כל כך קצר.
אנחנו באמת צריכים כאן לראות את זה לא מרמת הפסיכולוגיה, או הסוציולוגיה וכל הדברים. למרות שאני רואה, שכל מדינה משקיעה בזה הון, ממש, כנכס הלאומי שלנו, בכל חברה, אני לא רואה אנשים שהם שמחים ומאושרים. ואם הם כן עושים את עצמם כאילו שמחים ומאושרים, אז אני רואה שזה סוג מסוים של אנשים שיכולים להגביל את עצמם או שאולי הם מוגבלים מלכתחילה ולכן כמו בצפון אירופה ועוד כל מיני כאלה חברות קטנות, שהם פשוט עדיין מפגרים בהתפתחות האגו שלהם ולכן הם לא ראויים למכות. אבל "מוסיף דעת מוסיף מכאוב" ולכן כמה שמתפתח האדם והחברה שבה הוא נמצא לדרגות אגו יותר גדולות, אז ודאי שהוא יסבול יותר והחברה תסבול יותר גם ממנו וגם מכולם וכך אנחנו מתפתחים.
השאלה היא, האם אנחנו צריכים להגביל את עצמנו וזו הדרך, האם הפתרון הוא שאנחנו נברח מהחברה? בשביל מה לי דרך החברה לקבל עוד יותר הכבדות הלב וכל מיני מכות ובעיות שאני צריך להתמודד איתן? אבל אנחנו רואים שאין ברירה, אנחנו בכל זאת מתאספים לערים גדולות, שם הילדים שלנו וגם אנחנו, כמו דבורים בכוורת. אנחנו לא יכולים לברוח מהתאספות גדולה שמכבידה עלינו מאוד והחברה האנושית כנראה שהיא הולכת לפי איזה תהליך ומדור לדור כמו שכתוב "ידו בכל ויד כל בו".
יעל: יש סיפור עם מאוד יפה על איכר סיני, שמתבונן על פרפר שבוקע מהפקעת שלו והפרפר מנסה לצאת. גידלתי בזמנו תולעי משי, אז יש שלב שהם מתגלמים ואחר כך הפרפר בוקע ויום שלם לוקח להם לצאת מהפקעת שלהם, הם חיים אחר כך אולי יום אחד בסך הכול. הוא מתבונן ומתבונן והוא רואה שהפרפר מאוד מאוד מתקשה לצאת והוא עוזר לו. הוא עושה חתך כזה בגולם והפרפר יוצא החוצה, אבל הוא לא יוצא פרפר מתפקד. הוא יוצא פרפר שלא מסוגל בעצם לעוף. המסקנה של סיפור העם, שאין מה לעשות, כחלק מההתפתחות אתה מחויב לעבור שלבים של התגברות על קשיים. והשאלה האם באמת גם אתה רואה את הנושא של קושי והתגברות כחלק מתהליך ההתפתחות הטבעי של טבע האדם?
אבל אנחנו רואים שהטבע שלנו זה לברוח. מה שאנחנו רוצים גם לילדים שלנו, אם הם היו חיים חיים טובים, שלווים, אז לא היינו מכינים את האנשים, הילדים שלנו להיות חזקים, להיות מסוגלים להתגבר. בשביל מה, אם כך שיהיה לילד טוב, אני מפנק אותו וכל הזמן פינוק יותר ויותר וילך לחיים גם כן טובים והחברה טובה והכול יפה וטוב. אז בשביל מה הוא צריך את כוחות ההתגברות, לראות את כולם, להתאזר בסבלנות ובהתקפה ובכוחות לסבול?
יעל: ונעלב.
כן, בשביל מה הוא צריך את זה? ודאי כשהוא נעלב הוא צריך להתמודד עם כל הדברים האלה, עם עלבון, עם פחד, עם אלף ואחת תחושות לא נעימות, בשביל מה? העולם שלנו הוא רע כל כך ולכן אנחנו צריכים לשאול למה הוא כזה? מפני שהעולם שלנו הוא כולו אגואיסטי וכל אחד רוצה להרוויח על חשבון הזולת ולכן אנחנו כולנו צריכים להכין את הילדים שלנו, או להיות בהתגברות ובהתגוננות כלפי העולם או שאנחנו צריכים לתקן את העולם או שאנחנו צריכים עוד לפנות לצד שלישי. וזה מה שבעצם ממליצה חכמת הקבלה.
מצד אחד, היא אומרת שאנחנו צריכים להסביר לאדם באיזה עולם הוא חי וגם לתת לו כוחות ולפתח בו תכונות כאלה שהוא יוכל להתגבר על הכול, אבל לא להתגבר באגו שלו על האחרים כי זה לא יעזור. אנחנו גם כן צריכים לפנות לחברה האנושית ואנחנו צריכים גם לטפל בחברה האנושית שגם החברה תהיה יותר סבלנית רכה ונחמדה ומבינה את האדם והאדם שדרכה הוא יכול גם לפתח את עצמו ולהיות קצת יותר פתוח ולא סגור ומסכן, נסגר עם הפלאפון ומחשב שלו בתוך ארבע קירות ולא רוצה יותר כלום מהחיים.
יש דרך שלישית והיא באמת לא דרך התגוננות, מה שמטפלת בזה הפסיכולוגיה, לא דרך טיפול חברתי שמטפלת בזה החברה האנושית וגם הדת, "בואו אנחנו נבנה חיים יפים בחברה יפה, טובה" והם בונים לעצמם קהילות קטנות כאלו, שם זה באמת יחסית, עם הגמ"חים, עם כל מיני צורות חסד כאלו הם יכולים יותר לשרוד, פחות לסבול בחברה מאוד הומוגנית, שכולם מקבלים חינוך אחד, כולם מהילדות יודעים איך הם יתחתנו, איך הם יגדלו ילדים, איך הם יהיו וכן הלאה.
יש דרך שלישית, שהיא באמת הדרך שלוקחת בחשבון את כל הסבל שאדם חוטף בחיים היא מסבירה לנו שאנחנו דווקא דרך הסבל הזה, כמו שסיפרת על הפרפר הזה שיצא מהפקעת שלו, היא אומרת שאנחנו חייבים נכון להתייחס לסבל שלנו והסבל הזה הוא הכרחי, הוא בא מהטבע ומהטבע לא בא שום דבר שאין בו צורך, שהוא זר, שהוא ממש לא לטובתנו, כמו שאנחנו רואים את זה לפי מוסר השכל בסיפור היפה הזה, ואם אנחנו עוזרים לאותו פרפר לצאת, הוא לא כשיר לחיים.
אז מה עושים? דווקא אם אני מתייחס נכון לכל צורות הסבל האלו, שממש פוקדים, נופלים עליי משך כל החיים מתוכי, מהחברה, סך הכול יש לי שני גורמים, אני בעצמי עם האגו שלי, ובחברה בעצמה עם האגו שלה. אם אני מתמודד עם זה בצורה נכונה, מה זה בצורה נכונה? שגם אחריי וגם אחרי החברה עומד כוח טבע עליון, שעיצב אותי ועיצב את הסביבה, את החברה, הטבע כולו והכוח הזה שמעביר אותי דרך כל המאורעות האלה הקשים, הוא כמו אותו פרפר, מכין אותי לחיים יותר נעלים, יותר גדולים.
ובאמת אני צריך לעבור בלימוד הזה הנכון רק יום אחד, כמו הפרפר, שהוא אחר כך מת. גם האדם, החיים שלו קצרים כמו יום של פרפר. אבל אני בחיים האלו משיג את הכוח העליון על ידי זה שמקבל ממנו בצורה ישירה את כל מה שהוא מביא לי, ולמרות שהוא מביא לי כל מיני צרות ובעיות מתוכי ודרך החברה, אני משתדל בכל כוחי להחזיק את עצמי בקשר עמו. שזה בא ממנו, שאין עוד מלבדו, רק הוא מטפל בי ורוצה לגדל אותי לדרגה יותר נעלה.
ולכן אני צריך ללמוד מהיום הזה, מהחיים שלי הקצרים האלה כיום, ובקושי כמו שהפרפר הזה יוצא מהפקעת הזאת, אני צריך לצאת מהחיים האלו ברווח טוב, בנכס גדול, ודווקא על פני כל הקשיים שהחיים הביאו עליי, אני לא נפרדתי מאותו כוח עליון שהוא שלח לי אותם למרות כל הקשיים, אני כל הזמן אהיה קשור אליו. ואז כל הקשיים האלה הופכים להיות ללא קשיים, אלא קשרים בלגלות אותו ולהחזיק בו ולהמשיך עמו לחיים החדשים.
לכן מי שמסתכל על החיים שלנו, שהם נתונים לאדם רק כדי לגלות את הכוח העליון, ואדם מקבל כזאת הדרכה ומשך כל החיים שלו הוא יותר ויותר מחזק את הקשרים שלו עם הכוח העליון, שדווקא אין עוד מלבדו טוב ומיטיב, אמנם רואה המון מקורות רעים בחיים אבל משתדל לא להיות נפרד מאותו הכוח, אין עוד מלבדו טוב ומיטיב, אז אדם הזה זוכה באמת לנכס גדול בחיים.
ואז הוא נעשה אדם שמח, מאושר, תיקן את עצמו ביחס, בקשר שלו עם הכוח העליון וממשיך גם בעולם הזה כמה שנותר לו עד שהוא עדיין קיים לסוף חייו הגשמיים, אבל כבר בחיים הגשמיים האלו הוא מגלה גם את החיים שלו הרוחניים. שנמצא בקשר, בהתקשרות עם אותו כוח העליון.
זו הדרך השלישית. הדרך הראשונה היא זו שאנחנו נותנים לאדם כל מיני חיזוקים, קביים מצד הפסיכולוגיה. ומצד שני, נותנים לו גם כן קביים מצד הדת. ואנחנו מגיעים לדרך השלישית, שהוא חייב לגלות את הבורא, בזה הפתרון.
יעל: למה התכוונת כשאמרת, "תיקון היחס לכוח העליון", אני מבינה שהכוח העליון זה אותו כוח הטבע העליון שדיברת עליו לפני כן.
כוח הטבע העליון. כי בטבע יש הרבה כוחות, דרגות, זה הכוח העליון הכללי שעוטף, מקיף את כל היתר בו, הוא נקרא כוח העליון.
יעל: שהוא גם כוח ההתפתחות.
הוא הכול. כל מה שנמצא נמצא תחתיו, והוא מפקח ומוליך את הכול לצורה סופית.
יעל: מה התיקון שאנחנו צריכים לעשות ביחס אליו? כי דיברת על תיקון היחס.
לא להיפרד. להיכנס לחברה שהיא לומדת חכמת הקבלה, שחכמת הקבלה מלמדת רק על זה. ואז אחרי הכנות, זה לא פשוט, ניתנו לנו חיים לזה, שאנחנו משך החיים האלו כן יכולים להגיע למצב שאנחנו נאתר את הכוח העליון הזה ונחזיק בו, נפתח איתו קשר, שלמרות כל הקשיים שזה הוא בעצמו שולח אלינו כדי כאילו להתנתק מאיתנו, כדי שאנחנו נתבלבל וכאילו נעזוב וכן הלאה, זה הכול לתת לנו קשיים כדי שאנחנו נצא מהקופסה שלנו בצורה חזקה, מוכנים לקשר עימו תמידי ונכון.
יעל: אני רוצה לעשות איזה סיכום ביניים בכמה מילים. מה המטרה של הקשיים בחיים ואחר כך מה המטרה של ההתגברות בחיים?
שכל הכוחות שמפריעים לי להתקשרות עם אותו כוח העליון, הם הופכים להיות כוחות ההתקשרות. כוחות ההפרדה, הנפילה, הירידה, בלבולים גדולים שאני חוטף ממש בלהחזיק בו, זה כמו שאותה הקופסה או הפקעת, בקבלה יש לנו סיפור על התולעת בצנון, שהיא רוצה לצאת מהצנון אבל לא יכולה, זה מאוד קשה. אבל כשהיא בוקעת את קליפת הצנון אז היא מגלה, איזה אוויר, שמש, ציפורים, איזה יופי. איפה הייתי כל החיים, באיזה צנון.
אז מי שמבין שזה מה שאנחנו יכולים לאחל לנו ולילדים שלנו, בכלל לכל האנושות, אז הוא הולך ומסביר את הדברים האלה לכל העולם.
יעל: אתה אומר שהקשיים הם סוג של קשרים.
עם הקשיים באים הקשרים.
יעל: זאת אומרת שאם יהיה לנו את היחס הנכון, אז הקושי יהפוך לסוג של קשר.
וכך מלכתחילה אנחנו צריכים ללמד אותו להתייחס לחיים שלנו.
יעל: ומה התפקיד של ההתגברות? מה נותנת ההתגברות לאדם?
שאני הופך את הקשיים לקשרים. ואני בזה מבין איך להיאחז בבורא, איך לפתח את כל הקשיים שלי, שזה רצונות אגואיסטיים שמנתקים אותי ממנו ומושכים אותי לכל מיני תאוות ושטויות שבעולם הזה, ואני במקום זה רוכש ממש קשרים חזקים כמו חבלים עבים, שאני קושר את עצמי לבורא, שאני לא אפרד ממנו, לא חשוב באיזה קושיות וצרות ובעיות הוא מביא לי. כשאני מסתכל עליהם נכון, אני רואה שאלה לא צרות ובעיות, שזה דווקא ההיפך, הוא בזה מלמד אותי איך עוד יותר אני יכול לאחוז בו ולהיכנס לכל אותו העולם הנאור.
יעל: אתה יכול לתת דוגמה מוחשית, למשל בן אדם פתאום חוטף מחלה, או משהו כזה שנופל על האדם, מין צרה כזאת שהוא לא ציפה לה והיא סוג של עצירה פתאום בחיים שלו בהכול. איך להתייחס למשל למצב כזה, בצורה שבה אתה הצגת לנו כרגע?
אינסטנט, תרופה מהירה נמצאת רק בפסיכולוגיה. לנו אין דבר כזה.
יעל: אני רוצה להבין רק את הגישה, עוד לפני שמוצאים פתרון.
הגישה, שהוא חייב להיות בחברה, שהחברה הזאת תלמד אותו. הוא חייב להיות קשור ללימוד. הוא חייב להיות קשור דרך החברה והלימוד לכוח מיוחד, אותו הבורא, אותו כוח עליון שיטפל בו, שיתן לו כוחות לאחוז בו לאט לאט. על ידי החברה ועל ידי הלימוד הוא לומד איך על ידי האמצעים הגשמיים הוא יכול להכין את עצמו לקשרים פנימיים, כי הבורא זה כוח נעלם, צריכים להיות לאדם כוחות מיוחדים כדי להיכנס מהחיים שלו דרך איזה מעבר, איזה מתאם לאותו כוח נעלם כדי להתקשר אליו, חייב להיות איזה אדפטור, איזה מקשר. את כל זה לומדים.
יעל: מה הוא אומר לעצמו, כדי באמת לפתח את היחס הנכון, כדי להסתכל על זה בצורה טובה?
את זה אי אפשר לספר לכל אדם, כי בדרך כלל הוא מעדיף לסבול ורק לא להיכנס לכל הדברים האלה. מתי אנשים מגיעים לפסיכולוגים? וכמה כוח סבל יש להם להמשיך בזה אולי שנים לפעמים. ככה זה.
גם החברה הדתית, מטפלת בחיי האדם בצורה צמודה במשך כל החיים, על יד אין ספור תרגילים, מצוות, כל מיני קשרים. וגם כאן, כי כל החיים בעצם ניתנו כדי למצוא קשר עם הכוח העליון. כי אדם זה נקרא שהוא עושה מעצמו דומה לבורא, דומה מהמילה אדם. ולכן אין לנו ברירה, אלא להבין שכאן אנחנו עומדים לפני בניית החברה החדשה האנושית, גם מקבוצות קטנות וגם מקבוצות וחברות ובכלל אנושות חדשה, שהיא תצטרך לגלות את הקשר שלה עם הכוח העליון שמוליד אותה, מוליך אותה, מחייה אותה. ובלי זה היא לא תוכל להיעלם סתם מכדור הארץ ובכלל, שיש כלפיה תכנית ותצטרך לבצע אותו.
אורן: הסברת עד כה, שהמטרה של כל הקשיים בחיי האדם היא ליצור קשרים עם הכוח העליון שבונה לו את כל המצבים האלה מתוך מטרה שהוא יתקשר אליו, דרך כל התמונות שיתקשר אליו.
אבל לזה צריכים חברה, לימודים, וכל הדברים. אבל מה שיש בפסיכולוגיה קצת ומה שיש בחברה הדתית, אלו חברות שהן טרומיות כאלו, שהן קודמות לחברה שחכמת הקבלה עוד עומדת להקים לטובת האנושות.
אורן: כשהאדם מצליח לקשור את עצמו לכוח העליון שפועל בכל הבריאה, מה זה התופעה הזאת, זה תופעה פסיכולוגית ההתקשרות הזאת? על מה בדיוק מדובר?
לא, היא לא פסיכולוגית אמנם הפסיכולוגיה מביאה את האדם לזה, הפסיכולוגיה המטריאליסטית גם עושה את זה, בעל הסולם כותב עליה כמה מילים יפות, אבל היא לא יכולה לעשות שום דבר, והדת לא יכולה לעשות כלום, אלא האנשים נמצאים בכל זאת בהתפתחות האגו שבהם מסכנים. והתיקון הוא רק על ידי תיקון האגו שבאדם, ואת זה עושה רק חכמת הקבלה.
אורן: אז מה זה אומר שהאדם אוחז בכוח העליון?
זה נקרא שהוא מקבל כוח חיובי, השפעה ואהבת הזולת במקום כוח שלילי שיש לו מלכתחילה, שזה כוח הקבלה ושנאת הזולת, שבה כולם נמצאים.
אורן: וזה נותן לו יכולת להתגבר על כל דבר?
כן. לא צריכים יותר שום דבר חוץ מלהפוך את כוח הרע הזה לכוח הטוב.
אורן: אנחנו עוד נחזור ונרצה להמשיך ללמוד ממך, כי אני חושב שאין נושא יותר רלוונטי לחיי האדם. כשאני לוקח בראש מכל מה שלימדת אותנו היום דבר אחד, על התגברות. תן לי את הדבר הכי חשוב שלימדת אותנו לגבי התגברות.
התגברות זה לראות במקום כל הקשיים, כל ההפרעות, כל הבעיות הפנימיות, החיצוניות, את הכוח העליון שעושה לי את זה כדי שאני דווקא על פני כל הקשיים האלה אתקשר אליו. "על כל פשעים תכסה אהבה".
(סוף השיחה)