בעביות דשורש אנחנו צריכים להתחיל. כשמנשקים את הציצית הוא לשם שמיים. זאת אומרת, יש מה לדבר, נדבר פעם אחרת, זה צריך ביאור ארוך, זה לא כל כך פשוט, כמו שחושבים. אני רוצה [לתת] רק דוגמה. ... נו, אם אתה רוצה משהו כזה. אתה אוהב את זה, לנשק. מספרים הרבה מעשיות, צדיקים היו מנשקים את המעשרות וכדומה וכדומה. אהה ... מנשקים את המעשרות, כל היום מתפלל. כן? איך שאתה מנשק את הציצית, אין לך התפעלות? אף פעם אתה לא מתפעל שאתה מנשק את הציצית. מדוע?
... חסר לי לשון, איך אני לא יודע עברית. ...
"מה ה' אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה אותי".
כל מה שאנו לומדים, ועושים מצוות, זה רק סגולה להגיע ליראה זו, מה שדורשים מאיתנו. באו חכמינו ז"ל ושואלים: "אטו יראה מילתא זוטרתא היא?", [כלומר] יראה זה דבר קטן? זה דבר גדול! אז שאלתי: יוצא, מהי דבר גדול? תשאל לילד קטן: בשביל מה אתה עושה, לא לשם שמיים? ...לשם שמיים? אתה זוכר שעשית פעם בחינה כאן – ש.. חיים, [הבן] של והב, שאלת אותו:
- "אתה יודע שצריכים לעשות לשם שמיים?"
- "בוודאי!"
ילד ב[גיל] שש, שמונה, גם יודע ש[צריכים לעשות] לשם שמיים. [אז] מה הם אמרו, שיראה זה דבר גדול?
תשובה: הם [המקובלים] ידעו מה שזה יראה – אמרו, זה דבר גדול! [ואילו] הם [האחרים] לא יודעים מה זה יראה, אז אומרים, זה דבר ... ... הם לא יודעים מה זה יראה, [לכן חושבים ש]זה דבר קטן, וכל אחד ואחד, ילד, ירא שמיים.