עד כמה מושפעת התקשורת בינינו ממערכת החושים? מה נמצא עכשיו סביבנו, שאנחנו לא מרגישים? על החוש שנצטרך לפתח כדי להתאים לשינויים שמתרחשים.
גששים מרגישים את מה שפעם כולנו היינו חשים. ככל שהתרחקנו מהטבע, איבדנו מיכולת החושים. טועמי יינות, למשל, גם הם נדרשים לשמור על חדות חושים. אבל רובנו לא ממש צריכים. מאז שיצאנו מעולם החי, בנינו לעצמנו מערכות שמאפשרות לשרוד גם בלי חושים חדים.
מאחורי מערכת החושים עומד הרצון של האדם, הרצון להתקיים בטוב, ליהנות, לא לסבול. הרצון הזה מפעיל את החושים, מכוון אותם למצוא מה יכול לעשות טוב ומה עלול להזיק. בנוסף, בתוך הרצון יש זיכרון שצובר הבחנות, גנים, הורמונים ותכונות מולדות, השפעות חינוכיות, חברתיות, תרבותיות ועוד. מכל זה גם יחד נוצרת באדם תפיסת עולם סובייקטיבית מאוד.
במציאות כזו, על איזו תקשורת אפשר לדבר? בין מי למי? הרי כל אחד בנוי אחרת מבפנים, וקולט תמונת עולם אחרת דרך החושים. מכאן היסוד לכל בעיות התקשורת שבהן אנחנו נתקלים.
אלה שכן מבינים היטב את מי שמולם הם אנשי מכירות. אצלם החושים סופר מחודדים. אבל מכירה היא לא תקשורת, במובן של יצירת קשר הדדי. גם כלי התקשורת ששוטפים לנו את המוח במה שהם רוצים, לא משרתים את המטרה של בניית קשר טוב בין אנשים. בדרך כלל הם זורעים פירוד ומלבים סכסוכים.
תוסיפו לזה את העובדה שבימינו פחות נפגשים פנים אל פנים, בני אדם מתקשרים דרך מסכים, ותקבלו מציאות שבה כל אחד מרוחק יותר ויותר מהאחרים. זה מתבטא בקריסת התא המשפחתי, בחוסר הרצון לתחזק מערכות יחסים. הניתוק מביא לבידוד, אחר כך לייאוש, לדיכאון, לריקנות. אולי יש שפע חומרי, אבל סיפוק נפשי – פחות ופחות.
במקביל, העולם שבו אנחנו חיים נעשה מקושר יותר ויותר, כולם משפיעים על כולם ותלויים בכולם. זה גורם לנו לאבד שליטה על המערכות שבנינו, כמו למשל הכלכלה. אם בעבר הייתה מלחמה אידיאולוגית בין הקומוניזם לבין הקפיטליזם, כיום ברור שאף אחד מהם לא מביא אל המנוחה והנחלה. ואם עד כה הכסף הגדיר בבירור את התקשורת ביני לבינך, כמה אני שווה, כמה אתה ואיזו עסקה משתלם לעשות איתך, היום גם זה משתבש. לך תדע מאיפה תבוא המפולת הבאה. בלונים, בועות, מציאות אשליה.
אילו הייתה בין כולנו תקשורת טובה, יכולנו לספק בקלות את צרכי הקיום של כל אדם וכל משפחה. עם הטכנולוגיות שפיתחנו זו ממש לא בעיה. אבל היחסים נעשים גרועים משנה לשנה. המשאבים שלנו הולכים למגננה ולמתקפה, והאיום של מלחמת עולם גרעינית הפך לדבר שבשגרה.
בסופו של דבר נעכל שאנחנו באותה סירה, ואין ברירה, מוכרחים ללמוד להסתדר, אחרת כולנו נטבע. ואז, יתעורר הצורך בחוש חדש. חוש אינטגרלי. חוש שיאפשר להרגיש את כולם כאחד, את העולם כמערכת שכל חלקיה מקושרים, שווים, חשובים.
התקשורת שלה נזדקק תהיה גם היא חדשה במהותה. תקשורת אינטגרלית, מחברת, מקרבת, שתביא להתקשרות רגשית עמוקה. בהתאם לזאת, כל צורות הקשר בין בני האדם יעברו שדרוג. התרבות, האומנות, החינוך. אנשים אינטגרליים יולידו יצירות אינטגרליות. המוזיקה, השירים, ההצגות, הסרטים, הסדרות, המשחקים, כולם יכוונו לפיתוח תחושת הקשר והאחדות.
מבחינה אבולוציונית יוצא כך: מתחילת קיומנו על פני האדמה הניע אותנו הרצון האינדיבידואלי, הרצון של כל פרט להשיג לעצמו תענוג והנאה, קיום בטוב, נוחות, סיפוק ושלווה. כל התקשרות לזולת ולסביבה באה לשרת את הרצון הזה, שנתן לאדם פקודה אחר פקודה. התקרבות, התרחקות, מה שלא היה, תמיד עמד שם החשבון 'מה יצא לי מזה, טוב או רע' או במהדורה של 'איך אני מנצל אותך'. ועכשיו אנחנו מתקדמים לדרגת תפיסה חדשה, שמורכבת מרצון אינטגרלי לחיבור ולהשלמה, מחוש אינטגרלי שרואה את כולם כחלק ממך, ומתקשורת אינטגרלית, אידיאלית, שלמה.
העולם שנגלה יהיה מעבר לכל מה שאפשר לדמיין עתה. שתהיה לנו דרך צלחה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 128 – bit.ly/3RGQ9yL