"פרשת השבוע"

פרשת "עקב"

בהשתתפות: גיל קופטש

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 07.01.09 – אחרי עריכה

גיל: שמחים שהצטרפתם אלינו לשיחה על "פרשת השבוע". לא תאמינו מה קרה פה.

שוב ושוב אתה מגלה את חוכמת הקבלה.

גיל: אני מגלה את חוכמת הקבלה טיפין טיפין, בזכות מורי ורבי הרב לייטמן.

אנחנו בפרשת "עקב". למשה רבנו יש סדרת נאומים. הוא הרי לא מקבל רשות להיכנס לארץ ישראל. דיברנו על זה שמשה הוא לא ברמה שמאפשרת לו בכלל להיכנס לארץ ישראל.

כן, הוא שייך ל"רעיא מהימנא", לדרגת אמונה. דרגת אמונה זה תיקון שמקבלים קודם במשך ארבעים שנה. ארבעים שנה זו האות מ', היא מסמלת לנו את המספר ארבעים. זו עלייה מקבלת התורה עד דרגת הבינה. כשאדם נכנס לדרגת הבינה, מתעלה מעל כל הרצונות הקודמים שלו, למעלה מהם בכוח הבינה, הוא יכול להחזיק את עצמו למעלה מהטבע שלו.

גיל: בזוהר קוראים למשה "רעיא מהימנא", הרועה הנאמן?

כן.

גיל: האם הוא לא ראוי להיכנס לארץ, או שהוא לא זקוק להיכנס לארץ?

הכוח הזה לא יכול להיכנס לארץ ישראל, כי ארץ ישראל זה כבר רצון שמעבדים. אחרי שאתה עולה לדרגת הבינה, אתה מתחיל מדרגת הבינה לרדת בחזרה לכל הרצונות האלה ולהפוך אותם ללקבל על מנת להשפיע.

גיל: "ארץ ישראל" זה הרצון.

זה הרצון. קודם כל הרצון המקולקל באדם, שהוא צריך להפוך אותו.

גיל: רצון שאני צריך להתמיר, לעשות לו טרנספורמציה.

נכון, לכן זה נקרא ששבעת עמים יושבים כאן.

גיל: מי הם באמת העמים האלה? גם משה מזהיר אותנו לסלק את עבודת האלילים של העמים, להתגבר עליהם, לנתץ להם את המקדשים של האלילים.

אסור להשאיר שום דבר.

גיל: זה לא נכון היסטורית, כי באנו וכמו יהודים טובים עשינו חצי עבודה, השארנו פה עמים.

וזאת הבעיה, כך מסופר, שעשינו חצי עבודה. השארנו בתוכנו, בעצמנו, את כל הרצונות שלנו, לא בדקנו אותם עד הסוף, לא הגענו בכולם להכרת הרע, לא עשינו את המיון הנכון, ולא סילקנו את הרצונות שאיתם אי אפשר להגיע לדביקות, להתחברות לרוחניות. ואז נעשה בלבול, המשכנו את הכול במלחמות ובבעיות עד שגורשנו מהארץ.

גיל: מי הם העמים האלה ששכנו פה?

הם שבעת שורשי הקליפות.

גיל: הם מסמלים את המניעות והעכבות שלנו להגשים את הרצון של עצמנו?

כן, והם טמונים בתוך האדם. אחרי שאדם על ידי לימוד חוכמת הקבלה מושך על עצמו את המאור המחזיר למוטב כי קיבל תורה, כתוב: "בראתי יצר רע בראתי לו תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב", על ידי המאור הזה תוך ארבעים שנה, שמסמלים את קליטת כל המאור, עלינו לדרגה שעברנו מהמדבר, מהמלכות, מהשממה הזאת, מהחיים הריקניים האלה, לדרגת הבינה, וקיבלנו כוחות לעמוד מעל הרצונות האלו. עכשיו להיכנס לתיקון הרצונות עצמם, כשאני עובד עם הרצון, זה נקרא שאני הופך אותו לישר- אל. ארץ ישראל היא ישר–אל. אני לוקח את כול הרצונות האלה וכבר מתקן אותם בעל מנת להשפיע, כלפי כולם, כלפי אחרים. אני מגיע לדרגת האהבה.

גיל: אלוהים אומר "לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם, כי ברשעת הגויים האלה ה' אלוקיך מורישם מפניך". במובן מסוים זה לא תלוי בנו, אלא בגלל שהגויים האלה רשעים כל כך, נותנים לנו את הזכות.

כן, וחייבים תיקון. אז באות הכוונות האלה שהן כבר כמשה, הוא מסר את עצמו כולו לכל העם, והעם עכשיו מגיע לרצונות הללו, לעמים האלו כדי לתקן אותם. התיקון שלהם הוא קודם כל להשמיד את כול הכוונות שנמצאות ברצון ישר–אל, ארץ ישראל, ולהביא את הכוונות מדרגת הבינה.

גיל: אחרי ספר דברים בא ספר יהושע, כיבוש הארץ, ההתנחלות, וספר שופטים. ואנחנו יודעים שבספר שופטים, בכללות, מתואר שהציק לנו איזה עם, ואז קם שופט, גמר אותו, השמיד את האלילים לאותו זמן, ואז ו"תשקוט הארץ ארבעים שנה". עוד פעם חוזר המספר ארבעים.

כן, זה בדיוק אותו דבר. כי אנחנו צריכים לתקן כל פעם את עצמנו בדרגת בינה יותר מתקדמת, בדרגת חפץ חסד, המשפיע. דרגת הבינה היא "אמונה" שהיא למעלה מכוחות הקבלה. אז כל פעם דרגת הבינה מתחדשת, משמידים עוד שכבה מהרצונות האגואיסטים שלנו, הופכים אותם לעל מנת להשפיע לכלל ולהתחבר, וכך עוד ועוד עד שאנחנו גומרים את כול הרצונות הללו מקל לכבד, ואז מגיעים לגמר התיקון.

גיל: מה שקורה היום במצב הפוליטי בין ישראל לשכנותיה, אפילו בישראל פנימה, ערביי ישראל למשל, מה זה?

זו העתקה מִמה שאנחנו בפנים. אם ישראל היו באהבה זה לזה, אז לא הייתה שום בעיה, הייִנו בוודאי מגיעים למצב השלום הכללי עם כל העולם. כך מסביר לנו בעל הסולם ב"הקדמה לספר הזוהר". כתוב גם בספר הזוהר, "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל". אנחנו אשמים בזה, כי אנחנו לא מתקנים את עצמנו לדרגת הבינה.

גיל: אולי אנחנו מנסים, אבל זה לוקח זמן, זה תהליך, זה לא הוקוס פוקוס.

זה נכון, אבל אפשר לזרז, ובכך אתה מסלק את כול ההפרעות החיצוניות. גם בעולם הזה תתחיל להרגיש את השקט והשלום בארץ, וגם במובן הרוחני אתה תגלה לפניך עולמות רוחניים, חיים נצחיים ושלמים. הכול תלוי בנו, כי בנו יש את האמצעי הזה, אנחנו בעלי האמצעי, בעלי חוכמת הקבלה.

גיל: מה הסיכוי שהארץ שלנו תשקוט ארבעים שנה, כי אפילו חצי שנה היא לא שוקטת?

רק לקבל את המאור המחזיר למוטב, כמו שהם עשו. אבל הם לא סיימו את העבודה, ואנחנו בדורנו צריכים לסיים. ומה שהם לא עשו בכל הזמנים בכניסה לארץ ישראל, מכיבוש הארץ והלאה, כל זה מקרין על ימינו.

גיל: "והיה עקב תשמעון, את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד". והיה אם תשמעון, יהיה לכם בסדר, ואם לא תשמעון את החוקים שלי, לא יהיה טוב.

כן, כי בסך הכול נתנו לנו אמצעי. אם נעבוד עם האמצעי הזה, נתקן את עצמנו ואת כל העולם, אז יהיה טוב. אם לא נתקן את עצמנו ואת כל העולם, אז נצטרך לקבל מכות עד שנעשה את זה בכל זאת.

גיל: רש"י מפרש "עקב", שאלו דווקא המצוות הקלות שאדם דש בעקביו, אלה שהוא לא שם לב אליהן, לא הגדולות והחשובות.

כי הם לא רוצים, תראה כמה האנשים מזלזלים. כולם יודעים מה זה "ואהבת לרעך כמוך", זה כתוב יפה, כולם מסכימים, אבל אף אחד לא נוגע בזה. כולם רק מדברים יפה, ולפעמים אתה שומע לפני בחירות כל מיני סיסמאות ולא יותר. זו הבעיה, שהמצוות הקלות נראות לנו כקלות.

גיל: מה הן מצוות קלות? לא ידעתי שיש חלוקה כזאת, מצוות קלות וכבדות.

"קלות", אלו מצוות בין אדם לחברו.

גיל: "קלות", זה בין אדם לחברו?

כן, שאנחנו מזלזלים בזה.

גיל: אנחנו מעדיפים לעשות את המצוות הגדולות, הפומפוזיות, להתפלל, להקריב קורבנות.

איזה קורבנות? אני מדבר על זמננו. תראה במה אנחנו עוסקים בחיצוניות, כמה אנחנו עושים את החיצוניות הזאת, כסף ופאר, בונים בתי כנסת גדולים, במקום לשים לב ולהזרים באמת את כל האמצעים שלנו להתפתחות הפנימיות שלנו, שאדם יתייחס אחרת לאחר. בכל זאת הדת חייבת להראות את עצמה כמכוונת את האדם לאהבה, להשפעה, לחסד.

גיל: אלו המצוות הקלות, בין אדם לחברו, חסד ואהבה.

אלו המצוות הקלות. אני לא מאשים חס ושלום אף אחד בזה, אני אומר שכך זה בטבע שלנו, שאנחנו מזלזלים בדברים האלו.

גיל: אנחנו יודעים שיש תרי"ג מצוות, ואין בעצם יהודי שמקיים את 613 המצוות.

אין לנו הכנה לזה. יש תרי"ג מצוות ברוחניות שאותן אנחנו כן יכולים לקיים. כי תרי"ג המצוות ברוחניות אלו הרצונות שלך שנקראים או "מדבר" או "ארץ ישראל" שאתה עובר בתהליך הזה ומתקן אותם, אבל בגשמיות אין לך.

גיל: בגשמיות אין מצב שאני אוכל היום למלא את 613 המצוות.

לא. יש לך מאתיים מצוות ששייכות לבית המקדש, עוד מאתיים ששייכות לחקלאות בקדושת הארץ, ואין לנו קדושת הארץ.

גיל: עוד ארבעים של העבדים וכאלה שלא עבדים.

כן, לא עבדים, ואתה לא כהן ולא לוי, ועוד ועוד. חוץ מזה, בחוץ לארץ אין מצוות, אנחנו מקיימים אותן כדי לחזור לארץ ישראל ואז נדע מה לקיים. מה שאנחנו עושים בעולם שלנו זו מין העתקה מהרוחניות, בחומר העתקה מהרוח.

גיל: השתקפות כזאת. למה רש"י מזכיר דווקא את העקב? הוא אומר, "עקב תשמעון - העניין הוא בעקב". מה המשמעות של "עקב"?

ב"עקב" יש שני משמעויות. הראשונה, שזה דבר הסוף, הדברים שלא שמים עליהם לב, שלא כל כך רוצים אותם ולא רוצים להגיע אליהם, כמו נעליים, כמו רגליים, דברים כאלה שמזלזלים בהם כביכול, לעומת הפנים, הדרת פנים, וכן הלאה.

גיל: אבל דווקא העקב הוא הבסיס של האדם, ממנו מתחיל האדם.

בסדר. אם לומדים על כל קומת האדם, אז באמת הכול תלוי בעקביו. חוץ מִזה זה סוף, זה סיום, ומי יודע מתי זה יקרה, ובשביל מה, ולכן אנחנו לא רוצים להכיר שאנחנו נמצאים בזמן ימות המשיח, בעיקבתא דמשיחא, בעקבות המשיח.

גיל: מה זה בדיוק ה"משיח"? אני שומע בהרבה סמינרים מכל מיני זרמים, שאנשים מצפים לאיזה משיח, לאיזה בחורצ'יק שיבוא על חמור לבן, יעשה ניסים ויביא גאולה ויתחיל לרקוד ברחובות.

לא. תקרא על "הפצת חוכמת הקבלה בכל העולם". אולי תתרגל לספר הזה זו גם תהיה תוצאה טובה מהלימוד שלנו.

גיל: "והפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם, שאפילו האומות ישמעו ויודו, כי יש חכמת אלוקים בקרב ישראל".

כל האומות ידעו שיש חכמה אלוהית בקרב ישראל.

גיל: זה ה"משיח?

זה נקרא "שופר המשיח", הפצת חוכמת הקבלה בכל העולם.

גיל: נחתום את זה שהמשיח הוא לא בן אדם, זה לא קשור לחמור שלו, זו תקופה פחות או יותר.

"חמור לבן" זה החומר שלנו שיתלבן, ובמקום שחור, במקום חושך, במקום האגו, יקבל תיקון ויהפוך ללבן. זה נקרא "חמור לבן", חומר לבן, צריכים להלבין אותו.

גיל: אני לומד בכל מיני זרמים, בכל מיני ישיבות, כל מי שרוצה ללמוד איתי אני שמח ללמוד איתו. אבל יש אנשים שמתחילים להגיד לי, שהמשיח יבוא "מַמֶש" בשר ודם, בן אדם על חמור. וזה סותם אותי, אני לא יכול לדבר עם הבן אדם הזה, זו נראית לי עבודת אלילים.

נכון. אבל ככה חינכו את בני האדם, אנחנו נמצאים עדיין בגלות מהקדושה, בגלות מהרוחניות, בגלות מהרגשת האלוהות. "חוכמת הקבלה", לפי ההגדרה, היא "גילוי הבורא לנברא", ואנחנו נמצאים בהסתר הבורא מהנבראים. יוצא שהם מדברים מתוך מה שנסתר. אבל אנחנו צריכים לדבר על האמת, לא מה שאנשים בינתיים חושבים, זה ישתנה בהם.

לפי האמת, התפשטות חוכמת הקבלה בכל העולם תביא לכל אחד בעולם את האור המחזיר למוטב, שימשוך את האדם מהאגו שלו למעלה, לרצון להשפיע, להידמות לבורא. בזה הוא יפתח את העיניים ויראה שסביב העולם שלנו יש אלוהות, הכוח שפועל בכל חומר, בכל מקום ובכל דבר, וזה בעצם ה"משיח".

גיל: כתוב בספר בראשית, "ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב". מה הקשר בין שמירת המצוות בדקדקנות הזאת, לבין הנשיכה של הנחש?

הנחש כולל את כל הרצונות לקבל הגדולים שלנו, את כל העובי שלנו, זה הסמל שלו, הנחש. ולכן תלוי איך אתה תופס את הנחש, בזנב או בראש.

גיל: יש כל מיני שיטות.

כן, אלו שתי שיטות, או שאתה לוקח את הרצונות בראש או בעַקב, ובהתאם לזה מתקן אותם.

גיל: נדמה לי שמשה רבנו שזרק את המטה והוא נהפך לנחש, לאחר מכן הוא תפס את הנחש בזנב.

כן. תראה סרטי טבע על זה.

גיל: אתה רואה סרטי טבע? אתה אוהב?

אני לפעמים רואה, אני מקבל מִשם דוגמאות. כי טבע זה טבע, זו אמת. חוץ מאדם שהוא שקר, הכול אמת.

גיל: אתה לא רואה פתאום נמר שמתחיל להתלבט, כן, לא, טוב ורע, הוא פשוט חי.

הוא מנוהל על ידי כוחות הטבע, אין לו בחירה חופשית. לכן אפשר לקחת משם דוגמאות להסבר מה הם חוקי הטבע, איך הם פועלים.

גיל: יש עוד עניין עם העַקב. "יעקוב" נקרא על שם העקב, הוא אחז בעקבו של עשיו.

כי עשיו הוא כל חומר הבריאה. יעקוב הוא קטן, הוא כאן רק כדי לתקן את עשיו, כמו שעם ישראל קיים בעולם רק כדי לתקן את הגויים, להיות אור לגויים, להיות המעבר המקשר בין הכוח העליון, בין הבורא, לבין כל העמים, ולכן אין לנו שורש בין שבעים אומות העולם. כשיעקוב ועשיו נולדים, לכל אחד יש תפקיד כאילו בשווה. עשיו צריך לגדול ברצונות הגדולים שלו, יעקוב צריך לגדול בתיקונים שלו, ואחרי שהם גדלים הם נפגשים לתיקון.

גיל: עדיין יעקוב צריך לעבור מסע, לעבור תיקון כדי להיקרא ישראל.

כן. יעקוב זה קטן וישראל זה גדול.

גיל: ליעקוב יש גם הקשר בשֵם, הוא מניפולטיבי קצת, הוא עוקב, הוא קומבינטור כזה.

כי גם לגדול הוא צריך על ידי עשיו, אחרת הוא לא יכול. לכן הוא בא ללבן, וגם חייב להילחם עם שרו של עשיו.

גיל: הוא צריך להתפתח עד שהוא מגיע לדרגת ישראל.

כן.

גיל: בפרשה אומרים על עם ישראל כמה פעמים, "עם קשה עורף הוא".

אני חושב שאנחנו רואים את זה יום יום.

גיל: מה זה קשה עורף? אני למדתי ממך ש"פרעה" הוא העורף.

כן. "פרעה" הוא האל שלנו. מי זה פרעה? זה כל האגו הגדול שלנו. כל הרצונות הגדולים שלנו לפעמים נקראים פרעה, והחלק הקטן והתחתון שבהם שאי אפשר לתקן, נקרא עמלק, ולכן צריך למחות את זכר עמלק. אפשר לברוח מפרעה, ואחר כך בהדרגה לתקן את הרצונות האלה כשהם מתגלים ברצונות שלנו כשבעת העמים הנמצאים בארץ ישראל. "קשה עורף" זה נקרא שהרצון האגואיסטי שלנו כל הזמן מתגבר ובא.

גיל: האם זה לטובה או לרעה? אני מרגיש שדווקא בגלל שאנחנו קשי עורף, אלוהים בחר בנו.

ודאי. כדי שיהיה לנו כוח בסופו של דבר להתמודד עם הרצון האגואיסטי של כל העולם. כשנבוא לתקן את העולם, להיות "אור לגויים", ונצטרך להפיץ להם את חוכמת הקבלה, להסביר ולהיות להם אור, "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", ללמד ולהסביר באיזה עולם אנחנו נמצאים ובאילו חוקים אנחנו מתקשרים עם האלוהות, צריך שתהיה לנו אותה עביות ואותה עוצמה כמו של אלו שאנחנו צריכים ללמד.

תראה מה קורה היום כשהמורה נכנס לכיתה, הוא מסכן. יש לי תלמידים שהרבה מהם מורים, הם אומרים שיש להם פחד להיכנס לכיתה, הם לא יודעים מה מחכה להם. אתה צריך לעשות שם כל מיני דברים מניפולטיביים, ולא נשאר לך ראש ללמד, רק איך להחזיק כיתה איכשהו.

לכן כשנצטרך לעשות את זה עם העולם, נצטרך להיות אז בכוח, בתפיסה, בהבנה, בעמקות, ובחוכמה כמו כל העולם, כי "חוכמה בגויים תאמין". "תורה בגויים אל תאמין", תורה אין להם, את זה אנחנו צריכים להביא. אבל כדי שיהיה לנו קשר, אנחנו צריכים גם לקבל מהם את החוכמה.

גיל: אבל זה שאנחנו "קשי עורף", אתה אומר שזה עוזר לנו לעשות את התפקיד שלנו. "עורף" זה האגו. אז דווקא בזכות האגו, הרצון לקבל הגדול שלנו, אנחנו יכולים לעשות את התפקיד שלנו.

כן. כי אנחנו מתעלים מעל לרצון לקבל הגדול הזה, מעל קושי העורף שלנו, ואז אנחנו מקבלים את הכוח הזה להילחם נגד הרצונות האגואיסטיים ממש.

גיל: בגדול אנחנו צריכים להגמיש את עורפנו, לא להקשיח אותו.

כן. אבל כמו ילד עקשן, כשאתה בכל זאת עובד ועובד עליו, אם הוא מתגבר על העקשנות שלו, אז הוא באמת עומד חזק. כי כל העקשנות עוזרת לו לקבל את הקו החדש שלו.

גיל: זה יסוד, עמוד שתומך בו.

נכון.

גיל: את פרשת "עקב" אנחנו בדרך כלל קוראים בחודש אב. כתוב בספר יצירה, שחודש אב קשור לחוש השמיעה. אולי זה זמן טוב לנו חודש אב.

"שמיעה" נקראת "בינה".

גיל: למה שמיעה זו "בינה"?

כתר - קדקוד הראש, "חכמה" - עיניים, "בינה" – אוזניים, ולכן יש ראיה ויש שמיעה. ראיה היא "חכמה" ושמיעה היא "בינה", ולכן יש כאן הרבה דברים שקשורים לבינה ולשמיעה, "עקב תשמעון", שזה בעצם לפני הכניסה לארץ ישראל, זאת אומרת הם מסיימים את דרגת הבינה.

גיל: זאת אומרת, אתה צריך להשגיח על עצמך, מה אתה שומע?

קיבלת כוח אמונה, קיבלת כוח להתעלות מעל האגו, שמעת הכול, הגעת למצב שקיבלת את כל הכוחות הרוחניים. עכשיו אתה צריך להיכנס לארץ ישראל ולהתחיל לכבוש אותה.

זאת אומרת, אתה בא אל כל הרצונות האגואיסטיים שלך ומתחיל לעבוד איתם כדי להפוך את השימוש שבהם. כמו שקודם רצית בכל רצון לקבל הכול לעצמך, עכשיו אתה רוצה להשתמש ברצונות כדי להתקשר לזולת ולהביא את כל מה שרק אפשר לזולת.

גיל: השמיעה מסייעת לי בזה?

השמיעה מסייעת, זו הדרגה הראשונה, ואחריה באה הדרגה השנייה, שזו כבר דרגת החוכמה, שרוכשים את הרצונות דקבלה והופכים אותם לעל מנת להשפיע.

גיל: אגב שמיעה, לאיזה סוג מוסיקה אתה מקשיב?

אני אוהב הרבה סוגי מוסיקה. גם למדתי בבית ספר, בילדות.

גיל: למדת מוסיקה, למדת לנגן?

כן.

גיל: על מה?

על פסנתר. אני אוהב הכול, אני אוהב קלאסיקה. לא את המוסיקה הקלאסית המודרנית, אלא ממש קלאסיקה.

גיל: מוצארט, בטהובן.

כן, דברים כאלה אני אוהב. אני אוהב אפשר להגיד רוק, ביט.

גיל: איזה רוק? רוק'נרול?

כן, מזמן שהייתי צעיר.

גיל: סיקסטיז, סבנטיז כזה?

כאלה דברים קטנים, אבל הקצב הזה מעורר את האדם. אני גם אוהב ראפ.

גיל: באמת?

אבל ראפ אינטליגנטי, טוב. יש לי כמה תלמידים שהם מומחים בזה, שזה המקצוע שלהם.

גיל: בוא נפתח להקה, אתה ואני.

יש לנו להקה, ולא אחת.

גיל: יש לכם כמה, אני רואה.

כן, יש לנו.

גיל: רק הגעתי היום והגישו לי איזה דיסק. אתם יוצרים הרבה דרך מוסיקה.

כן, נכון.

גיל: אתם מודעים לכלי החשוב הזה של הנגינה, של הניגון.

בטח. ועוד מילים בנוסף לצלילים, זה כוח אדיר.

המעניין בפרשה, שבכל הארצות, במצרים כך כתוב, ככל שאתה משקיע כך אתה מקבל, ובארץ ישראל זה לא כך, זה תלוי בשמיים, כביכול לא בהשקעה ישירה שלך.

גיל: כן. וגם אומרים לך, שאם אתה מקבל ומתפתח חומרית, אל תגיד "כוחי ועוצם ידי". זה נכון גם לצבא הגנה לישראל, אם אתה מצליח כמו בשישים ושבע נגיד, אל תגיד "כוחי ועוצם ידי", אלא הכול ממנו.

אם הייִנו מתחברים כך, לא היו לנו התוצאות האלה משישים ושבע ועד היום.

גיל: אשרינו שנגיע ליום הזה שנתחבר כמו שצריך.

הכול תלוי בחיבור. אז נרוויח שלא תהיה מלחמה וגם לא תהיה לנו בצורת וכן הלאה. מסבירים לך שהכול תלוי בשמיים. "שמיים" זאת אומרת, עד כמה אנחנו מגיעים לדרגת ההשפעה. "ארץ" נקרא קבלה, "שמיים" נקרא השפעה. אם אנחנו יכולים לחבר את שניהם יחד, הכול בידנו.

(סוף השיחה)