למעשה, לא קרה שום שינוי מהותי בתקופת הסגר של הקורונה בתפיסתנו את החיים
עם זאת, למדנו שהטבע מסוגל לחייב אותנו לשבת בבית, וזה כבר טוב
נתנו לנו הקלות, ומיד מזלזלים בכללי הזהירות, אז כמות הנדבקים עולה
אדם צריך ללמוד התנהגות חדשה, איך לא לפגוע בזולת
הדרגה הראשונה היא פחד להידבק בעצמי. הדרגה השנייה – פחד להזיק לזולת
אני צריך להתקדם לדרגה שבה יהיה אכפת לי הזולת
עליי לבדוק איך אני מתייחס אליו, לא רק פיזית, אלא פנימית. מתייחס טוב או רע?
תחילה שמרנו על כללי הזהירות כדי לא להידבק. עכשיו צריך להתקדם, כדי לא להדביק
המרחק הנפשי שצריך לשמור הוא לא לחשוב רע על הזולת
מחשבה רעה מזיקה יותר מווירוס ביולוגי. לא מוגבלת במרחק, פועל לכל כיוון
אם נפתח אהבה לזולת, לא יהיו לנו מחשבות רעות עליו, וזוהי השמירה הכי טובה
הטבע מעלה אותנו לקומה שנייה בהתפתחות האנושית. התחשבות בזולת במקום בעצמך
מחשבות טובות יכולות להביא לנו בריאות, אם אני והשכן נהיה מחוברים כמו גוף אחד
בגלל שאנו מעבירים זה לזה חיידקים, כל אחד אחראי על בריאות האחרים
כל בני האדם שייכים לגוף אחד, וצריכים להיות מקושרים מתוך דאגה לטובת הזולת
בשלב הראשון דאגתי לעצמי, בשלב השני שלא אזיק אני לאחרים
שינוי כזה הוא רגשי ומחשבתי גם יחד. שארגיש את הזולת כמו את עצמי
אנו מצויים כמו בתוך סיר מרק מלא וירוסים. קודם הטבע שמר עלינו, ועכשיו זמן לגדול
עלינו לעזור זה לזה להישמר מהאגו, שמפריע לנו לתפקד כמו מערכת אחת אינטגרלית
אם נעביר מחשבות טובות של דאגה לזולת, ונברך זה את זה בלבנו, הכול יהיה טוב