המון משאבים מושקעים בפיתוח ארגוני, ובכל זאת, יחסים לא טובים בין אנשים שמים מקלות בגלגלי ההצלחה של חברות וארגונים. מה אפשר להציע שיטרוף את הקלפים? קבלו הצצה אל הגישה שמחברת אבולוציה ועסקים.
הגישה האינטגרלית לפיתוח ארגוני ולהצלחה בעולם העסקי, היא בעצם גישה "טבעית" שאותה אנחנו למדים מהטבע. למרבה הצער, זמן רב סבלנו עד שהגענו להכרה, שכדי להמשיך להתקיים ולהצליח, עלינו פשוט להיות דומים לטבע.
התבוננות מעמיקה בדומם, בצומח ובחי מגלה ארגון נפלא, התארגנות מושלמת המאפשרת את התפתחות החיים. הטבע הוא מערכת אחת שלמה המאזנת את עצמה כל הזמן.
בטבע הכול קיים בצורה אינטגרלית. כל הגורמים שבו קשורים בקשר הדדי והרמוני ביניהם. שום פרט אינו רוצה להזיק לזולתו בכוונה, כדי לגרום לו סבל. יצורים ברמות שונות בטבע משתמשים אמנם זה בזה כדי לשרוד, לחיות, להתפתח, להתרבות, אבל אף אחד מהם אינו פועל מתוך רצון להרע לאחר, ולשאוב מכך הנאה עצמית.
לא הבחנו בכך במשך אלפי שנות התפתחותנו, כי התבוננו בטבע דרך משקפי האגואיזם הצר שלנו. חשבנו, לדוגמה, כי בלהקת זאבים היחסים קשים, כפי שאומר הפתגם "אדם לאדם זאב". אך כשהתחלנו לחקור להקות זאבים, גילינו שם הרמוניה מלאה, ידידות, חיבור, חלוקת תפקידים ודאגה הדדית.
הלוואי נצליח אנחנו, בחברה האנושית ה"מתקדמת", להתקיים על פי אותם חוקים. די להתבונן ולהעתיק, לא צריך יותר מכך כדי לבנות סביבת עבודה הרמונית, שתוביל לשגשוג ולפריחה לארגון ולעובדיו.
רוב הארגונים כיום אינם מתפקדים באופן מאוזן. הם מיוסדים על כוחניות, שליטה ועיוותים אנוכיים שונים, במקום על הבנה הדדית ושיתוף פעולה.
השיטה האינטגרלית מדרבנת את כלל עובדי הארגון להשתתפות פעילה במתרחש, מהמנכ"ל וצוות המנהלים, ועד לשומרים בשער ועובדי הניקיון. ובזה ייחודה.
השיטה הופכת את הארגון ל"עגול". ההיררכיה הפנימית והפירמידה הניהולית ממשיכות כמובן להתקיים, אך יחד עם זאת נוצר חיבור בין כולם, תוך הבנה ואמפתיה הדדיות.
בשיטה הזו מקיימים שיעורים, דיונים, סדנאות, תרגילים והפעלות מאתגרות, כדי לבנות "מעטפת" חדשה שתקיף את כולם, בסביבה שתשרה אווירה חדשה, חמה ומאחדת.
התועלת מהשיטה עשויה להיות רבה מאוד. נזכיר בינתיים שתי דוגמאות בולטות:
הרווח הראשון מהשיטה הוא זרימת תהליכים בחברה ללא התנגדות או התנגשות. אנשים מפסיקים להתחרות באופן דורסני זה בזה, ופועלים בשיתוף פעולה לטובתו הכללית של הארגון.
הרווח השני נולד בזכות הקשר הטוב בין העובדים והוא – האפשרות לפתח "שכל משותף". נולדים רעיונות, תכניות, ראיית העתיד לטווח רחוק ויכולות ביצוע, באיכויות שניתן להגיע אליהן רק בשיתוף פעולה פורה בין העובדים.
פיתוח הגישה האינטגרלית מעורר יצירתיות רבה, מעורבות ואכפתיות בקרב כולם. בעלי תפקידים שונים בארגון, זוטרים ובכירים כאחד, מתחילים להרגיש כיצד הם יכולים להועיל יותר. מתגלים בהם כוח יצירתי ויכולת פיתוח. כל אחד ואחד מתחיל לצפות כמה שלבים קדימה, ובהתאם לכך מבין כיצד כדאי להיערך.
העובדים מתחילים לחוש נכון יותר את הסביבה שבה הם פועלים, את הלקוחות, את הספקים ואת השותפים שלהם. זו יכולה להיות לדוגמה חברת ביטוח או מפעל ייצור, אין כל הבדל. כאשר אנשים הופכים להיות בעלי תפיסה אינטגרלית, הם מתחילים להרגיש את צורכי כל הגורמים שאיתם יש להם יחסי גומלין. כתוצאה מהרגישות הזו, מפתח כל אדם ראייה חדשה ורעיונות חדשים, והארגון כולו נעשה מוכן יותר ויותר לצעוד קדימה.
במקביל ליצירתיות המתעוררת בעובדים, מרחיבה השיטה גם במנהלים יכולת לקבל רעיונות חדשים, לעודד את העובדים לפתח אותם, ולחשוב יחד על הביצוע. כך מתחיל הארגון להפוך לגוף חי, שבו כלל העובדים משתתפים באופן פעיל בעשייה ובהתפתחות.
בהדרגה משתנה גם התרבות הארגונית. המבנה והנהלים נעשים ידידותיים יותר, גמישים יותר, "עגולים" יותר. הסיבה פשוטה: כאשר מתחילים בני אדם להתחבר והארגון נעשה אינטגרלי, פוחת הצורך בהנחתת פקודות חסרות רגישות מלמעלה, כדי להוכיח שליטה.
בניית הארגון כמשפחה, היא ה-מטרה של הגישה האינטגרלית. משפחה שמתפקדת היטב, מהווה דוגמה למערכת קשר בריאה, יציבה ומתקדמת ביותר. במשפחה כזאת כל חבר מרגיש תחושת שייכות חזקה, ומעוניין לתרום כמיטב יכולתו להצלחת המשפחה.
במבט כולל, ארגונים וחברות שיצליחו ליצור בתוכם קשר אינטגרלי ואווירה משפחתית חמה, יפרצו קדימה בענק. זאת משום שהם יתאימו את עצמם כבר היום, לצורה שתהיה מוכרחת לקבל בקרוב האנושות כולה.
בעולם שנהיה מקושר יותר ויותר ועם תלות הדדית כה גבוהה, לא נוכל לשרוד בלי שיתוף פעולה. כשנפנים זאת, וניישם את השיטה האינטגרלית לחיים בחיבור ובהשלמה, נהיה בהרמוניה עם מערכת הטבע הגדולה. אין נוסחה בטוחה מזו לשגשוג ולהצלחה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 106 – bit.ly/3YcHTYS