צעדים ראשונים בקבלה

מבנה העולמות

תכנית עם רב ד"ר מיכאל לייטמן 02.12.19 – אחרי עריכה

גלעד: שלום. אנחנו בתכניתנו "צעדים ראשונים בקבלה". שלום הרב לייטמן.

שלום לכולם.

גלעד: וכמו שאנחנו בתכניות האחרונות אומרים, הצעדים הראשונים האלה הם הולכים ומתקדמים. היום נדבר על נושא שכל תלמיד מחכה שנדבר עליו, ומשתוקק לדבר עליו, ונראה מה קורה אחר כך, אחרי שמתחילים "מבנה העולמות". נושא מאוד מורכב ללמד מישהו שהוא רק מתחיל, כי אנחנו לא מלמדים בנושא הזה משהו שהוא מוחשי, משהו שהוא פרקטי.

צריכים כמה שאפשר בכל זאת לצייר את זה בצורה כזאת, שאנחנו נמצאים במערכת. המערכת הזאת, היא כוללת אותנו.

גלעד: כשאנחנו מתחילים ללמד, אז מתחילים עם ד' בחינות דאור ישר, מסבירים את צמצום א', מתחילים קצת על מבנה עולם אדם קדמון, זה עוד איכשהו מצטייר. תמיד אומרים תביאו דוגמאות, אבל מנסים איכשהו. הדוגמה היחידה שיש לנו של בעל הסולם, זה על "בעל הבית והאורח", והוא גם נותן אותה בפתיחה. אבל ברגע ששומעים את הדוגמה אומרים, "אהה עכשיו זה מובן". ברור שזה לא מובן. ואחר כך שמתחילים להגיע לצמצום ב'. אני חושב שאני יודע טוב את החומר מבחינת לימודים, אני מכיר אותו על בוריו, להסביר את זה, זה בעייתי מאוד, זה מתנתק מכל תפיסת מציאות המוכרת של האדם.

אני לא יודע, בוא נראה. אני מוכן להסביר מה שאני מסוגל.

גלעד: אתה הסברת את זה עשרות פעמים. אני, והתלמידים הוותיקים שלך למדנו את זה עשרות פעמים. אני זוכר בשבתות עוד בתחילת הלימוד, אולי חמש שעות בבוקר למדנו רק את זה. היו שם אינסוף שאלות, ואין סוף פרטים. יש לי עד היום כאלה מחברות. אבל אם לאדם אין השתוקקות ללימוד הזה, איך עושים את לימוד מבנה העולמות פרקטי, כדאי לאגו, לאדם שרק מתחיל ללמוד?

לא, פרקטי את זה אי אפשר לעשות בינתיים. אנחנו מתחילים ללמוד במצבים שאנחנו לא מסוגלים להשתמש בזה בצורה פרקטית. זה כמו שאנחנו לומדים נגיד כל חומר בבית ספר, או באוניברסיטה, מה, אני לומד שם משהו פרקטי? ודאי שלא.

למדתי המון שנים, עשר שנים בבית ספר, עוד חמש או שש שנים באוניברסיטה, אחר כך דוקטורט. בכלל כל הלימודים, קורסים למיניהם, עוד ועוד. בכלל אני אדם שאוהב כל הזמן ככה לחטט בכל הספרים. ומתי אנחנו מגיעים ליישום? אבל קודם לימוד.

ולכן בוא נשתדל עוד ועוד להסביר את הדברים האלה, לקרב אותם לאדם שהוא לא רואה את העולמות, הוא לא מרגיש איפה הוא נמצא, אבל בכל זאת. אני רואה היום בטלוויזיה כמה תכניות יש על היקום, על הכוחות שפועלים ביקום, על איפה אנחנו נמצאים, מערכת השמש עם כדור הארץ, ירח, כוכבים, ושביל החלב וגלקסיות. זה בכל זאת.

גלעד: כן, אבל שם סומכים על זה שנאמר. פיסיקאים מדדו מדידות וראו קרינה קוסמית, וחישבו אחד ועוד אחד, והגיעו למסקנה שיש חומר אפל.

לא. אבל מראים את זה לאדם ומסבירים לו, אמנם שהוא לא כל כך תופס את זה, כי זה לא נמצא לפניו על השולחן. גם המקובלים כך, הם אומרים שאנחנו מגלים את זה שקיים כוח כזה סביבנו שפועל עלינו בכל מיני הפעלות, בכל מיני צורות, ואנחנו יכולים לגלות אותו ולהשתמש בו. אבל בשביל זה אנחנו צריכים מקודם לרכוש תכונות מיוחדות, כדי להתחיל להמחיש אותו, כדי להתחיל לגלות אותו, להרגיש אותו. זה סך הכול. אבל אפשר.

אם פיסיקאים אומרים, אנחנו צריכים לבנות כאלו וכאלו מכשירים, מיקרוסקופים, טלסקופים וכן הלאה. אז מקובלים אומרים כן, אנחנו צריכים לעשות גם מיקרוסקופים, גם טלסקופים, אבל בתוך האדם. בתוך האדם ולא מחוצה לאדם, משהו כזה מגושם גדול. זאת אומרת אדם צריך להוסיף לתכונות שיש לו מצד הטבע, שתהיה לו עוד תוספת. הוא צריך להוסיף לעצמו חושים. הוא צריך להוסיף לעצמו אפשרויות להיות יותר דק, יותר רגיש, יותר ניתן לשינוי, ואז הוא יוכל להרגיש בטבע תופעות שמצד הלידה הוא לא מרגיש.

גלעד: אז את מה שאתה אומר בדרך הלימוד, אנחנו כבר דברנו על זה שזה עושה מאור המחזיר למוטב. וההשתדלות של התלמיד להקשיב לעצות הרב, להתחבר עם החברים שלו ולגלות את זה בינינו, זה יחסית פרקטי, כי אומרים לך מה לעשות. תתחבר יותר עם החברים, תקשיב לעצות, תלמד גם אם אתה לא מבין, הכול בסדר. שיתנו לי משהו שהוא קרוב אלי.

אבל כשאני מתחיל ללמוד על גלגלתא, ע"ב, ס"ג, על אריך אנפין, זעיר אנפין, כל מיני שמות שבאמת אין לי מושג בתור מתחיל על מה מדובר, אני שומע את השמות האלה, ואם יש לי איזה מוח אנליטי, אז יכול להיות שאני מתחיל לצייר לעצמי, ובונה לעצמי התמונה בצורה כלשהי. אם לא, אז אני בכלל כבר בשיעור הראשון מתנתק וזהו. מה ישאיר אותי, יגרום לי לרצות לבוא לשיעור הבא?

תראה, אם אתה לומד תיאורטית מבנה העולמות שאנחנו נמצאים בתוכם, אנחנו כנקודה המרכזית וסביבנו כל הגלגלים האלה, כל הכוחות האלה, כל הספירות האלה נמצאים מסתובבים ומשפיעים עלינו, אז כדאי לי קצת לדעת עליהם כדי בכל זאת להבין איפה אני קיים.

יש כוחות הטבע כמו בפיסיקה, שזה המשך של אותה הפיסיקה, רק שזאת הפיסיקה הקטנה, המגושמת שלנו שאנחנו יכולים בינתיים לגלות, וכאן מדובר על הכוחות שהם יותר גדולים, יותר נעלמים. כל כוח שאנחנו משיגים ככוח יותר גדול, הוא כוח יותר נעלם. כמו נגיד כנגד הכוח הפיסי יש קרינה שאני לא רואה אותה, אבל התוצאות ממנה הם הרבה יותר גדולים, וכן הלאה.

זאת אומרת, כדאי לנו לדעת איך בנוי היקום, איך בנויה כל המציאות שלנו, מפני שדווקא זה עוזר לנו לאט לאט להכיר את העולם שבו אנחנו קיימים. אני רואה בסרטים שאנשים טסים באיזו חללית, ופתאום בחלון או באיזה מסך בתוך החללית הם רואים שמשהו מתגשם לפניהם, איזו חללית אחרת, ושם יוצאים כל מיני. אני רוצה לדעת האם זה באמת יכול להיות או לא, מאיפה זה פתאום מופיע? האם יש ביקום שלנו משהו שיכול להתגשם או לא? האם אנחנו נמצאים במצב שאנחנו יכולים להשפיע עליהם? האם יש כאלה יצורים שהם מרגישים אותנו גם עכשיו, ואנחנו לא מודעים לזה? אני רוצה את הדברים האלה לדעת.

גם בעולם שלנו אפילו בלי כל החייזרים האלה, אני רואה שאנחנו נמצאים בעולם שאנחנו לא מכירים אותו. לא מכירים. פתאום קורה משהו, אנחנו כמו תינוק אומרים "או זה נפל בעצמו". אנחנו לא יודעים את הסיבות, כי הסיבות נעלמות, לא נמצאות. פתאום קורה, מה פתאום? זה לא פתאום, תמיד יש סיבה ומסובב, תמיד יש איזה שרשרת פעולות. כדאי לנו להכיר את המציאות שבה אנחנו קיימים. ובוודאי שהחלק הגדול ממנה, זו מציאות נסתרת.

גלעד: כדאי, זה ברור, אחרת אדם לא היה בא ללמוד קבלה.

תראה, אפילו היום שאנחנו לא יודעים מה לעשות עם עצמנו עם המשבר הזה הכללי, עם מה שאנחנו עושים עם כדור הארץ, איך אנחנו נארגן את עצמנו כדי לחיות טוב, ולא בעולם שכולו מבולבל. כדאי לנו את זה לדעת. לכן להכיר את העולם הגדול שעליו מספרת חכמת הקבלה, אני חושב שזה הכרחי לאדם, דווקא לכל בני האדם שבימינו.

גלעד: אני חושב שזה גם מאוד מעניין, כי יש שם באמת פרטים, ורואים סיבה ומסובב, רואים איך גלגלתא מזדכך יוצא ע"ב, אחר כך יוצא עוד עולם. כל התהליכים, אם אדם מסתכל על זה כמערכת, זה מאוד לוגי ומעניין. אבל, לא זאת מטרת הלימוד, נכון?

מטרת הלימוד זה לפתוח לאדם את העיניים שהוא נמצא בעולם גדול, שהוא נמצא בעולם רחב שבו פועלים כוחות. והוא כשהוא מתחיל להכיר את הכוחות האלה, הוא גם מתחיל להכיר איך שהוא יכול לשפר את החיים שלו, לשפר את העולם שלו, שזה העיקר.

גלעד: כן, אבל עבור אדם מתחיל, שרק מתחיל ללמוד את הלימוד.

אבל בשביל מה הם באים?

גלעד: הם באים כי יש להם נקודה בלב שמתחילה להתעורר, ומעניינת אותם השאלה "מה הטעם בחיי", בסופו של דבר.

זאת אומרת, שהוא רוצה לשפר את החיים שלו.

גלעד: כן.

לשפר. אז חכמת הקבלה נותנת לו את ההזדמנות הזאת.

גלעד: אז נניח שאתה מלמד את השיעור הראשון על מבנה העולמות, עולם א"ק, ואז מישהו שואל אותך, ואיפה אני פה? איפה אנחנו כאן?

אתה נמצא במרכז של כל העולמות, רק שאתה לא מרגיש אותם. זה כמו שאתה יוצא בחורף, בקיץ, לא חשוב, ומסתכל כמו ילד קטן בלילה על השמיים ורואה כוכבים, ואין סוף מרחקים. ואנחנו מיום ליום מגלים שזה אין סוף, ואין סוף, עוד ועוד וממש, ואולי אנחנו בכלל חיים באיזה חור השחור וכן הלאה. זה מלא דברים. אז כשאתה רואה את זה בצורה כזאת, אתה רוצה לדעת בכל זאת מה קורה כאן? האם כל הדברים האלה ואני נבראו כדי שסתם כך החיים יתגלגלו, או שיש סיבה? לכל דבר שבטבע יש סיבה, מה הסיבה הראשונה שהדבר הזה יתקיים? ומהי המטרה הסופית לשם זה הדבר הזה מתקיים? ואת זה מסבירה לי חכמת הקבלה.

גלעד: כן, אבל הוא אומר לך, תראה לי בשרטוט איפה אני נמצא? אני רוצה לדעת איפה אני, כדי להתחיל להבין את זה.

זה כמו עיגול שיש לנו באמצע השולחן, ושם במרכז אתה נמצא.

גלעד: ולפי השרטוט ששרטטת לי עכשיו, איפה עולם א"ק הזה נמצא?

עיגולים. עיגולים. יש כאן הרבה עיגולים, עיגולים, עיגולים, ואתה באמצע.

גלעד: ומה הקשר שלי לשרטוט, למה ששרטטנו עכשיו?

אתה נמצא במערכת שהיא כולה עגולה, ופועלים עליך כל העיגולים האלו. אז חכמת הקבלה באה ואומרת, אבל אתה יכול להשפיע על כל העיגולים האלה מהמרכז שבו אתה נמצא, ולשנות בזה את כל הגורל שלך. ותדע שזה לפני שאתה נולדת, ובזמן שאתה חי, ואחרי שאתה מת, המערכת הזאת היא קיימת, היא נצחית, היא קיימת כל הזמן. ואתה יכול לנהל אותה, וכך לעלות למעלה מנקודת לידה ומוות.

גלעד: אני בכוונה מקשה. בסדר?

כן.

גלעד: אז עכשיו שרטטת לי גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה ובו"ן, כשאני פה באמצע המעגל הזה אעשה משהו, זה ישנה אצלם משהו? זה קיים, זאת מערכת קיימת, מה אני משנה אצלם?

בזה שאתה לומד, אתה לומד איך אתה יכול להשפיע על המערכות האלה. ושאתה לומד איך להשפיע, לאט לאט אתה גם לומד מאיפה אני אקח את הכוחות איך להשפיע, באיזה צורה להשפיע, מה המנגנון שאני יכול להשפיע. "אה, אני לא יכול להשפיע לפני שאני לומד להשפיע נכון, לכן אני צריך לכן לדעת חכמת הקבלה". אם יקבלו אותי למנגנון הזה אחרי שאני למדתי, אז אני גם אהיה כמו המקובלים משפיע למנגנון, ואני אז ארגיש את עצמי שאני נמצא יחד איתם בחללית. ואז אני טס מעל מהירות האור לגלות עוד עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה עוד ועוד.

גלעד: זה דימוי מאוד ציורי, מאוד יפה.

כן.

גלעד: אבל איך אני משפיע על העולמות? מי אני? אני כמו שאמרת, עכשיו לא רואה כלום.

מלמדים אותך שיש בך בפנים מכשיר. לכל אדם דרך אגב, אבל קודם כל לאלו שמגיעים ללימוד חכמת הקבלה. אז אתה אומר להם לתלמידים, אתם באתם לכאן ללמוד בגלל שבכל אחד ואחד מתעורר עכשיו רצון להכיר את המכשיר המיוחד שעל ידו אני יכול לפתוח את העולם בשבילי. לכן אתם הגעתם לכאן. זאת אומרת זה לא סתם מה שקורה לכם, אלא אתם ממש כמו חייזרים שנמצאים בעולם הזה, אנשים מיוחדים, שאוספים אתכם ללמוד איך אתם יכולים לפתוח את העולם כך שאתם תרגישו את עצמכם באיזה בועה, ובבועה הזאת אתם תתחילו לנוע לקראת גילוי העולם העליון, ולהיכנס בו ולעוף כך.

גלעד: ומה זה המכשיר הזה?

המכשיר הזה, את זה אתם ביחד תבנו אותו. זו קבוצה מיוחדת שצריכים לבנות אותה. זה יחס בין בני אדם, יחס מיוחד בהשפעה הדדית, בחיבור הדדי, שאתם בונים איזה בועה כזאת כמו כדור מזכוכית, ואתם נמצאים בו. ואתם יכולים אז, באמת לעוף.

גלעד: ואז שאנחנו נעוף, אנחנו נראה בדיוק את אותם עולמות שהמקובלים מדברים עליהם.

כן.

גלעד: זאת אומרת, אז אותו גלגלתא, ע"ב, ס"ג, יהפוך ממשהו בשרטוט, למשהו שהוא.

לגלגלים, לעיגולים, לכול.

גלעד: אז כבר כדאי. עכשיו ברור למה כדאי.

אז אתה כבר תבוא לשיעור הבא?

גלעד: כדאי. כן.

כדאי, כן.

גלעד: אם כל שיעור יזכירו לי, כי הרי ברור שאני אשכח תוך שנייה. אבל כל שיעור צריך להזכיר לי.

לא, אם אתה נותן להם ציור יפה וטוב, הם לא ישכחו. אדם לא שוכח מה שנעים לו.

גלעד: זאת אומרת, צריך פשוט לתת ציור טוב ויפה.

עכשיו, כדי לצאת עם החללית הזאת ולגלות את העולמות, אנחנו צריכים גם להבין איך אנחנו מגלים אותם. מה אנחנו עומדים לגלות. זה כמו נגיד שאנחנו הולכים עכשיו לאמזונה, לג'ונגלים. הג'ונגלים האלה נוראים ומי יודע מה יש שם, אולי יש כאלה נחשים, אתה יודע, זה משהו נורא. אז אנחנו צריכים לדעת לאן אנחנו הולכים, האם לדברים טובים, לדברים רעים, מה כן, מה לא, באיזה צורה אנחנו נכנסים פנימה, כי אנחנו לגמרי לא מוכנים לזה, לא מיועדים לזה.

אז אנחנו צריכים ללמוד קודם איך אנחנו מתחילים ללמוד את התנאים האלה, כדי לגלות ממש עולמות. זה לא על פני כדור הארץ, אתה יודע, זה לא להיות התייר המודרני שהכול נמצא לידו וכבר מכינים לו כל מיני דברים, אלא זה להיות באמת מגלה עולמות חדשים. אז אתה צריך להיות לזה מוכן. ולשמחתנו היו אנשים שעשו את זה, בעלי ניסיון שכתבו על זה, ואנחנו צריכים ללמוד את זה מספרי הקבלה, איך אנחנו מכינים את עצמנו לגילוי העולמות העליונים.

גלעד: כן. עכשיו אתה כבר הכנת חצי מהתשובה לשאלה הבאה.

כן.

גלעד: אפשר לראות שבעל הסולם כותב שני דברים שנראים מנוגדים, אבל צריך לראות איך שהם משלימים. מצד אחד הוא אומר, תאגור את הדברים כבקופסה, את כל הידיעות האלה שאני מלמד אותך אחד לאחד, כולל כל השאלות והתשובות וכל המושגים שהוא נותן בתע"ס בט"ו כרכים שם. מצד שני הוא אומר, מה שחשוב זה המאור המחזיר למוטב. בזמן הלימוד, זה שאתה מזכיר את השמות, פועל עליך מאור שמקרב אותך למטרה.

אז מה?

גלעד: אז ללמוד בעל פה, להתרכז בללמוד בעל פה? זה נאמר.

מה זה חשוב?

גלעד: או לחכות שהמאור בזמן הלימוד יאיר עליי? מה אני צריך לעשות כאן? זה קצת מבלבל, זה שני קצוות שונים לחלוטין.

לא. לא שום דבר. אנחנו נמצאים באותו עולם, רק פועלים עלינו כוחות יותר עליונים, יותר תחתונים, אבל אנחנו נמצאים באותו עולם. ולכן שאני לומד בבית ספר פיזיקה או דקדוק, או לא חשוב מה, גם פועל עליי אותו מאור המחזיר למוטב שעושה אותי קצת יותר חכם, שאני מבין על ידו יותר, מרגיש על ידו יותר. זה לא חשוב אם אני לומד פיסיקה, דקדוק, או אם אני לומד מוסיקה או ציור. ככה זה. האדם מתפתח על ידי זה.

אפילו על החיות שהם חיות ומתפתחות, גם פועל עליהם המאור המחזיר למוטב. על כולם. רק אם אני רוצה להכין את עצמי לגילוי עולמות עליונים, אז אני צריך באמת לבנות בי מכשירים מיוחדים שאני ארגיש את העולמות האלה, אחרת אין לנו כלים. אנחנו צריכים כלים נוספים. עם הכלים שלנו שאתם אנחנו היום חיים, אנחנו יכולים לגלות רק את העולם שלנו. אבל כמו באותו סרט שאנחנו יושבים בחללית, ופתאום דרך הזכוכית אנחנו רואים, בום לפנינו, משהו התגלה. איך אנחנו עושים את זה? הבום הזה לא היה קודם. הם עשו משהו החייזרים האלו, כדי שאנחנו נראה אותם.

איך אנחנו יכולים לרכוש כלים שאנחנו נראה אותם בעצמנו? אנחנו צריכים חושים נוספים, כי העולם הוא נסתר בעצם. "עולם" מהמילה העלם והסתר. אז מה אנחנו יכולים לעשות? כאן זה העניין. אנחנו צריכים לשנות בנו חושים נוספים, לבנות בנו חושים נוספים שאנחנו יכולים על ידם לראות את העולם הרוחני, העולם העליון, העולם הנוסף להרגיש אותו, לחקור אותו. לכן על זה מדברת חכמת הקבלה.

גלעד: זאת אומרת, אני צריך שיהיה לי לב חדש ועיניים חדשות.

לא חדש, אלא נוסף. נוסף כן. כמו שאני יושב בחללית ואני מרגיש מה שיש לי ולחברים שלי שאתם אנחנו נמצאים, ואני יכול לראות מחוצה לחללית שיש כאן מלא דברים. קודם היה רק חלל. כשאנחנו יוצאים ומסתכלים על השמים, נראה לנו שזה הכול ריק. למה מיליארדי הפרסאות האלה שיש בינינו, וכל הכוכבים והפלנטות, למה החלל הוא כל כך גדול? אנחנו פתאום נראה שהוא עד אפס מקום. יש כאן מלא, מלא דברים.

גלעד: זה מאוד מוחשי הדוגמה הזאת. אני שוב שואל, למה אם כך אני צריך ללמוד בעל פה את המושגים האלה, למה אני צריך להכיר אותם? אם אני אבוא לשיעור ואני לא אדע מה זה עולם האצילות, ולא אדע מה ההגדרה של בעל הסולם לזעיר אנפין, אז אני לא אדע, אז מה.

אם אתה לא יודע, אתה לא תזהה. בחוכמות אחרות אתה יכול להגיע לאיזה מפעל, לאיזה מקום שם, ולראות איך שאנשים אחרים עובדים ומה שהם עושים, ואפילו שאתה לא מכיר בכלל את המכשירים, אבל אתה רואה שיש כאן משהו.

בעולם הרוחני זה לא כך, כי בעולם הרוחני כאילו שאין לי עיניים, ואני רוכש משהו שנקרא "עיניים". אין לי אוזניים, אני רוכש משהו שנקרא "אוזניים". זאת אומרת בעולם הרוחני, כדי להרגיש את העולם הרוחני אתה צריך לרכוש חושים. כמו שאת גלי הרדיו אתה לא יכול לגלות, אלא על יד מקלט רדיו. ויש סביבנו מלא, מלא כאלה תופעות, שאתה צריך לגלות אותם על ידי חושים שאתה בונה, שאתה מפתח.

גלעד: ומה הקשר בין החושים האלה, לבין המושגים שאני צריך ללמוד?

אתה לומד את המושגים האלה, שהם קיימים. אז כל מה שיש בחכמת הקבלה אתה יכול להגיד, אני לא רואה את זה בחיים שלי, לא בסביבה שלי, לא ביקום, לא למטה ממני, למעלה ממני, לא רואה. נכון, יגיד לך מקובל. אתה לא רואה, אבל זה קיים. מפני שאם אתה יוצא מהחושים שלך למעלה מהם, בנוסף לזה שאתה רוכש עוד חושים נוספים, אתה רואה שזה קיים, ואתה נמצא בזה.

גלעד: אז כשאני כבר רואה, אתה כמדריך שלי יכול להגיד, הנה אתה רואה, זה זעיר אנפין, זה אריך אנפין.

למי אני אראה את זה?

גלעד: כשאני כבר אראה, אתה תבוא ותגיד לי, אתה רואה הנה זה, זה וזה.

אבל אני רוצה לפתח בך את החוש הזה, שאתה תתחיל לראות. וכשתתחיל לראות, אני אלמד אותך מה אתה בדיוק רואה. אז זו תהיה "קבלה מעשית" מה שנקרא. עכשיו זו "קבלה תיאורטית".

גלעד: למה בשביל לפתח את החוש, צריך ללמוד בעל פה את המושגים?

אני לא יודע מה זה "בעל פה". אתה אומר כמה פעמים את המילה הזאת "בעל פה".

גלעד: כשאתה מסביר על עולמות, אתה מצפה שהתלמיד יזכור, שהוא ידע?

לא, לא חשוב לי שהוא ידע את זה.

גלעד: יבוא לשיעור הבא וכאילו לא יודע כלום, זה בסדר?

לא חשוב לי גם כן. אני רוצה ממנו רק דבר אחד, שהוא ידע שיש משהו חוץ ממה שהוא תופס בחמישה חושים גשמיים, גופניים, שיש משהו מחוצה לזה, ועכשיו אנחנו נלמד איך אנחנו מגיעים לזה, איך אנחנו מגלים את זה באמת.

גלעד: כן. אבל הוא מתחיל ללמוד בספר נאמר פרק א', ואחר כך פרק ב', ואחר כך פרק ג', וכל פעם מתווסף משהו בידיעות שלו, מעבר לפיתוח החוש. בידיעות שלו בינתיים, כל עוד אין לו חוש. מה לעשות, משהו צריך להחזיק אותו.

נכון.

גלעד: האם חשוב שיהיה לו איזה צבר של ידיעות?

כן.

גלעד: למה?

זה משהו אחר. למה הוא צריך ללמוד בצורה סיסטמתית את כל מה שכתוב בספרי הקבלה, במידה המתאימה למתחיל כן? מפני שבזמן הלימוד הוא מעורר כוח העליון על דברים שהוא קורא, אמנם שלא מבין, הוא כאילו מושך מהם איזה כוח לעצמו, ואז הכוחות האלה, האורות האלה הם משפיעים עליו, והם בונים אותו.

גלעד: והכוח הזה נמשך רק בצורת הלימוד הזאת? אם הוא עכשיו ישב ויתחבר עם החברים שלו וירצה להרגיש את החיבור ביניהם, זה לא יהיה אותו כוח, זה משהו אחר?

זה לא יהיה אותו כוח. צריך לעשות את זה גם כן. אבל דווקא עם חברים האלה שהוא לומד איתם.

גלעד: אז מה הבדל בין הכוח שנמשך מהזכרת השמות והלימוד הסיסטמתי, לבין הכוח שנמשך מעבודת חיבור בין חברים? הם משלימים אחד את השני, מה קשר בין הכוחות האלה?

יש קשר ביניהם. כי אדם בינתיים נמצא בעולם הזה, ורוצה להגיע להרגשה של המדרגה הבאה. לכן הוא צריך גם את זה וגם את זה, לחבר בין שניהם.

גלעד: אבל כשאני לומד על אריך אנפין דאצילות, זאת המדרגה הבאה שלי?

כן. זו מערכת שהיא פועלת עליך, ואתה צריך לדעת איך אתה מושך ממנה את הכוח. והכוח הזה שאתה מושך, הוא מגדל אותך, הוא מרים אותך.

גלעד: זה אולי יותר ברור. אם נניח לומדים על מבנה אדם הראשון, או שבירת אדם הראשון, זה משהו שאולי מורגש קרוב אלינו.

כן. זה נכון.

גלעד: אתה רואה שאנשים יותר ערניים.

כי אנחנו תוצאה מזה.

גלעד: אבל יש תופעה כזאת שאתה מלמד צמצום א' מגיע לצמצום ב', פתאום אנשים נעלמים.

אני לא הייתי מלמד צמצום ב', זה מבלבל מאוד.

גלעד: אז מתי כן? מתישהו צריך ללמד את זה.

מתישהו, בעוד שנה. שהוא יתרגל יותר טוב להיות בזה, ויראה. יש מה ללמוד חוץ מצמצום ב'.

גלעד: למה זה ככה, הרי זה לפי הסדר. יש סדר, ובשלב מסוים מגיע צמצום ב'. למה שם מתנתקים אנשים מהלימוד?

כי זה לא נמצא בכוחות שלנו, את זה קשה להסביר. אדם בעולם שלנו הוא לא מסוגל ללמוד דברים שהם לא מציאותיים. אנחנו בפנים לא בנויים בצורה כזאת. אני צריך תמיד לבנות בי מודל, תבנית למה שאני לומד. אני מתאר מטוס, מתאר שולחן, משהו, כל זה מודלים שאני קודם כל מייצב אותם בראש, בהרגשה אפילו שלי. צמצום ב', אני לא יכול לייצב לא בראש, ולא בלב. לא במוח, ולא בהרגשה.

גלעד: זאת אומרת, צמצום ב' נכון ללמד ממש את המתקדמים.

אדם לאט לאט על ידי מאור המחזיר למוטב מתחיל לקבל אילו התרשמויות, ואז מתוך זה לאט לאט הוא בונה את היכולת שלו לבנות כאלו דברים. צמצום ב', אני זוכר את עצמי, לקח לי הרבה זמן עד שאני הצלחתי לבנות תבנית של צמצום ב' בי. ואז עם התבנית הזאת הפנימית אני יכול לשחק ככה וככה. למה זה כך, ולמה לא. איפה כאן זה בינה, מלכות, כתר. איפה אח"פ, העלאת מ"ן, ירידה, כל מיני דברים. זה חומר מאוד לא פשוט, כי אין לנו בעולם שלנו כאלה דוגמאות. על צמצום ב' הייתי נותן שיעור שלם, אבל לא למתחילים. אדם לא יכול לתפוס משהו שהוא לא מסובב את זה בפנים. אנחנו בכל זאת בעלי הרגשה קודם כל. כי רצון, הבורא ברא רצון, ואם אין לנו בתוך רצון תבנית, ציור, אנחנו לא יכולים לקלוט.

גלעד: רב לייטמן, אתה יכול לארוז לנו את הידע.

סבלנות. סבלנות, יחד לומדים, ומצפים להתחיל לגלות בחללית שלנו, בקבוצה יחד את העולם העליון. בהצלחה.

(סוף התכנית)