חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 738 - 739

קבלת החלטות,

האם יש בחירה או הכול בידי שמיים

מטרות:

• האם יש חופש בחירה

• כיצד אפשר להגיע לבחירות נכונות בחיים שלנו

• כיצד אפשר לכוון את חיי כך שמה שאני רוצה יקרה

• האם אכן מה שאני רוצה קורה או האם ישנה תכנית אחרת ואיזה חלק יש לי בתכנית הזו?

• מי הוא "האני הבוחר"? כיצד מבצע החלטות? כיצד בוחר חברים? מקום עבודה? בן זוג לחיים? מה הן בחירות הלב?

• מה קורה ל"אני הבוחר" שנכנס לתוך סביבה מסוימת, איך משפיעה עליו?

• מה היא בחירה מחושבת?

זרימה:

• איך לבחור נכון

• בעיות בקבלת החלטות

• בחירה חופשית

פתיחה:

יש בחיינו הרבה מאד גורמים משתנים. אנחנו צריכים כל הזמן לשקול את הנתונים שסביבנו, לחשוב מה האפשרויות הקיימות ולבחור מביניהן את האופציה הטובה ביותר.

לעיתים אנחנו רואים שהבחירות שלנו הביאו לתוצאות טובות, ולפעמים נראה בדיעבד שהיה טוב יותר אם היינו מחליטים משהו אחר.

איך לבחור נכון

• איך אנחנו יכולים לבחור נכון?

• כיצד לקבל החלטות שהתוצאות שלהן יהיו טובות?

• על מה אני יכול לסמוך? על האינטואיציה? ניסיון חיים? עצות של אנשים קרובים?

• האם יש שיטה לקבל תמיד את הבחירה הנכונה?

• מה אנחנו צריכים ללמוד על העולם, כדי לקבל החלטות נכונות?

• מה יכול לעזור לנו להחליט נכון?

• איך נלמד את הילדים שלנו לבחור נכון? לבחור במה שלטווח הרחוק ייטיב את חייהם?

לפי הרגש או לפי השכל:

יש בתוכנו שתי מערכות שעוזרות לנו לקבל החלטות. הרגש והשכל. לפעמים יש ביניהן גם מאבק:

• האם כדאי לבחור עם רגש או עם שכל?

• האם יש דרך להפריד את הרגש הרגיל ולבחור באובייקטיביות בעת קבלת החלטות חשובות?

אינטליגנציה רגשית – על החיבור המיוחד בין שכל, רגש והתנהגות:

אינטליגנציה רגשית זו הדרך בה אנו מנהלים את חיינו במודעות, תוך מתן מקום לרגשות, למחשבות ולהתנהגות ובעיקר לעצמנו.

זהו חיבור אמיתי בין הראש-השכל וההבנה הקוגנטיבית, לבין הלב – הרגש, לבין הפעולה – ההתנהגות שלנו.

יש אנשים שפועלים דרך השכל, זאת אומרת- הם מבינים רגשות, אבל עבורם זה מטרד, ולכן את רב ההחלטות יעשו לפי השכל. אך, אם מתעלמים מרגש, זה לא אומר שהוא אינו קיים: להפך! זה רק נותן יותר אפשרות לרגש "לשלוט" עלינו, או להכתיב את דפוסי ההתנהגות שלנו.

בעיניי, אינטליגנציה רגשית, היא אוסף של מיומנויות נרכשות שנוגעות בהעמקת המודעות של האדם.

אינטליגנציה רגשית היא גם העמקת המודעות לתקשורת – של האדם בינו לבין עצמו, בינו לבין זולתו ולבין העולם. כל אלו קשורים לאינטליגנציה הרגשית.
http://ronitnesher.com/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%91%D7%99

שכל, רגש ומה שביניהם - איך מסתדרים כשהרגש מבלבל?
האדם בחייו מנסה להגיע ליעדים שונים, מציב לעצמו מטרות שונות, אבל לפעמים מה לעשות, גם השכל בשלב כלשהו. מפסיד לרגש. האדם מתכנן הכל לפרטי פרטים במחשבה שלו, הוא כבר מריץ בפנים את התוכנית, אבל כשזה מגיע לשלב המעשי, משהו משתבש. הוא אמנם מבצע דברים אבל, לא כפי שהוא באמת רצה ולא באמת כפי שיכל מבחינה יכולת פוטנציאלית. והאדם נשאר מתוסכל עם הדברים לבד. וחוץ מזה, שהוא הגיע להבנה שזאת הייתה ההבנה באותו הרגע, הוא רוצה יותר מכל להבין איך המצב שלו עכשיו יכול להשתפר. הוא חושב על איך אפשר להתקדם מתוך ההירדמות של היכולות באותו הרגע.

אשר אדם נמצא במצב כזה של קונפליקט, הוא רץ לפתור את הבעיה ע"י הרגש האוטומטי כלומר, לחץ, כעס, חוסר הסכמה עם מה שקורה, חוסר הבנה. לאחר מכן, האדם לאחר שהוא נסחף רגשית לכל הסיפור הזה, מרגיש עם הסיפור הזה לבד. זה לא שאנשים לא עוזרים, אבל הוא מרגיש שהוא נתן לעצמו גול עצמי, וזה אוכל אותו מבפנים. הוא לא רוצה לראות את המצב ונכנס שוב למצב רגשי טעון, ואז כאשר הרגש מדבר, אז הוא עושה Mute לשכל.

http://yeda.eip.co.il/?key=734661

האם יש הפרדה בין הרגש להיגיון? ד"ר עידו מגן/ המחלקה לגנטיקה מולקולרית / מכון ויצמן למדע: השאלה המקורית: אנשים מרבים לעשות הפרדה מוחלטת בין רגש להיגיון. הם טוענים "אצל אלו זה רגש ואצל אלו זה היגיון". האם במוח יש הפרדה מוחלטת, כלומר חלק אחד שמוקצה להיגיון וחלק אחר שמוקצה לרגש? האם אנשים רגישים מאוד הם בהכרח פחות "שכליים" או הגיוניים? האם אנשים עם רגישויות גבוהות יותר הם פחות רציונליים ופחות אינטלקטואלים, כפי שתרבויות רבות ואנשים רבים נוטים לטעון? האם רגישות לפרטים מונעת חשיבה אובייקטיבית, או שהיא דווקא תורמת לה?

למרות ההבחנה שנעשית בפילוסופיה בין רגש להיגיון, נראה שההבחנה האנטומית הרבה יותר מורכבת, בין השאר משום שהגדרת המושגים "היגיון" ו"רגש" אינה ברורה וחד-משמעית דיה. במוח האנושי לא קיימת הפרדה אנטומית מלאה בין חלק שמוקצה להיגיון לבין חלקים אחרים שמוקצים לרגש. אמנם יש אזורים שנחשבים "רגשיים", כמו ההיפותלמוס, האמיגדלה וחלקים אחרים של המערכת הלימבית, ומעורבים בעיבוד תחושות כמו פחד. אולם אין אזור אחד במוח שאפשר לומר שהוא מוקצה להיגיון בלבד.

קבלת החלטות היא תהליך מסובך שמשקלל מרכיבים רבים, ביניהם רגש. יהיה נכון לומר, שאנשים שמקבלים החלטות על סמך ההיגיון שמים פחות משקל על גורמים רגשיים בקבלת ההחלטה מאשר על העובדות "היבשות", בעוד שאצל אנשים שמקבלים החלטות על סמך הרגש הדגש הפוך. עם זאת, לא נמצא להבדל הזה בסיס אנטומי מובהק וסביר יותר שהבדלים אלו מבוססים על ניסיון חיים שונה.
http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/med_and_physiol/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%92%D7%A9-%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F

• האם כדאי לסמוך על תחושות בטן או אינטואיציה?

ה"טכנולוגיה" של החלטת החלטות:

• כשאדם בוחר- מי או מה בתוכו בוחר? הפחד, התקווה, ההיגיון?

• מה קורה ברגע שהאדם מקבל החלטה?

• איך מגיע הרגע שמתקבלת החלטה?

• האם יש חלק בתוכנו ש"יודע"? שיודע מה נכון לנו, שיודע מה הולך לקרות? איזה חלק זה? כיצד מתחברים אליו? האם זה הרגש? האם אינסטינקט?

• ישנה גישה שאומרת שיש לבטל את השכל שלנו כדי להקשיב לקול הפנימי, לידיעה הפנימית? מה היא גישתך?

בעיות בקבלת החלטות

• בימינו מרוב עודף אינסופי של אפשרויות, אני פשוט קופאת במקום ומתקשה מאוד להחליט החלטות קטנות וגדולות כאחד, איך אוכל להחליט החלטות נכונות?

• אם אני בעקביות בוחר בחירות לא נכונות/ בריאות/ שגויות, האם זה אומר שהאני הבוחר שלי פגום? מה בי לא בסדר?

• כשאדם מחליט החלטה שנראתה נכונה אבל לאחריה הוא חושב שטעה כיצד הוא יכול להימנע מלשגות שוב ?

קבלת החלטות בעולם ללא וודאות:

ברור כי חסרים לנו הרבה מאד גורמים- מידע, ידיעת העתיד, הבנת תמונה גדולה יותר. כדי שנוכל לקבל החלטות בביטחון:

• כיצד נוכל לקבל החלטות בביטחון בעולם בו יש כל כך הרבה חוסר וודאות?

• האם כדי להרגיש בטחון בהחלטות שלנו עלינו לדעת בבירור שהן נכונות? מדוע?

• האם עלינו לדעת מה הולך לקרות לנו כדי לחוש בטחון?

• איך אפשר לקחת בחשבון את כל הפרמטרים כדי להחליט החלטה לטווח רחוק?

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים. לפי תפיסה זו לאדם יש יכולת להחליט וחופש לבחור את מעשיו והלכי-רוחו, ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו.

בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה הפטליסטית שלפיה גורלו של האדם קבוע מראש, השקפות דתיות מסוימות שלפיהן "הכל בידי שמיים", ההשקפה הדטרמיניסטית, הרואה כל התנהגות אנושית כנובעת משרשרת נסיבתית קודמת הכרחית, ועקרונות מסוימים בפיזיקה, שמצביעים על כך שכל מאורע נקבע באופן הסתברותי ו/או אקראי. תפיסות אלו רואות את האדם כמי שנשלט על ידי כוח חיצוני, על-אנושי, אלוהי או טבעי, אשר קובע באופן מוחלט את התנהגותו וגורלו בחייו, ולפרט אין אפשרות לשנות עובדה זו.

הדוגלים בבחירה חופשית רואים באדם ייצור שמסוגל לקבל החלטות מתוך שיקול דעת. עמדה זו מתאימה לאינטואיציה הבסיסית של מרבית בני האדם הרואים במעשיהם תוצאה של בחירה. האמונה בחופש הרצון אינה מכחישה את קיומן של השפעות על האדם, כגון גורמים פסיכולוגיים או פיזיקליים, אלא גורסת שאלה אינם מכתיבים את עתידו של האדם והוא עדיין נשאר בעל יכולת לבחור. היכולת של האדם לבחור אינה גוזרת שכל פעולות האדם הן בהכרח תוצאות של בחירה. יכולים להיות מצבים שהאדם אינו מפעיל שיקול דעת אלא פועל מתוך אינסטינקט או הרגל.^[1]

בחירה חופשית במדע:

עד גילוי תורת הקוונטים על ידי איינשטיין ונילס בור, שלט במדע זרם הדטרמיניזם המתנגד לקיומה של בחירה חופשית. לפי תפיסתם, האדם הוא תוצר של המטען הגנטי שלו מחד, וההשפעות הסביבתיות שהשפיעו עליו מאידך. היות שאין לאדם השפעה: לא על המטען הגנטי שלו (כי זה נקבע לפני הולדתו) ולא על ההשפעות הסביבתיות החיצוניות שמשפיעות עליו - כיצד תיתכן בחירה חופשית? אחד מההוגים הפליג בדבריו ואמר שאם היה יודע את מצב כדור הארץ בתחילת בריאתו, היה יכול לחזות את כל העתיד.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%AA

מתוך"המוח":

ד"ר דיוויד איגלמן, חוקר מדעי המוח, עומד מאחורי הסדרה בת 6 פרקים שחוקרת את נפלאות המוח האנושי במטרה לחשוף כיצד פועלים המנגנונים שגורמים לנו לחשוב, להרגיש ולהתנהג. הסדרה פונה לקהל רחב ומספקת תשובות והסברים בהירים תוך שימוש בויזואליה ואנימציה עוצרות נשימה. הסדרה, ששודרה בשידור הציבורי האמריקני, זכתה מיידית לאהדת הביקורת ואף נכללה ברשימה התכניות הטובות של הניו יורק טיימס בשנת 2015 פרק 3 - מי מנווט? - WHO’S IN CONTROL? בפרק זה בוחן ד"ר איגלמן את התת-מודע במוח ומגלה שהכול, מהתנועות שלנו ועד להחלטות ולהתנהגות שלנו, נשלט ומתוזמר במידה רבה על ידי עולם בלתי נראה של פעילות עצבית לא מודעת.

ד"ר דיווד מציין בתכנית פרק 3 כי "ההתעוררות בבוקר היא נס של לידה שבה המוח המודע נכנס לתוקף אבל זו תרמית שבה נדמה לנו שאנחנו מחליטים את כל ההחלטות, כאילו אנחנו מנהלים את המופע אבל זה לא כזה פשוט כי מה זה נקרא להיות מודע? להחליט מה לאכול או מה לעשות?  כי שאדם כל הזמן ער נדמה לו כי זה כל מה שקיים בו אבל המוח המודע הוא בכלל לא מה שנהל את חיינו רוב המעשים שלנו הם לא מודעים ואוטומטים מראש.

למשל ניתן להבחין בזה במצב שדורש תגובה מהירה, למשל  הוא מדגים מה קורה במשחק ביסבול שבו הכדור נזרק לעברו הוא חובט בכדור, אתה מודע רק לאחר מעשה ולא ברגע עצמו,ומציין כי עד שהמוח המודע מקבל את המידע זה כבר "חדשות ישנות" בגלל שהכדור שעף לעברו מהיר מידי בכדי שהמוח המודע  יוכל לזהות את מיקומו וזו רק דוגמא קטנה, פעולות כמו לשתות קפה, מעורבות בהמון פעילות אלקטרודות מהמוח ליד  המזהה טמפרטורה ,משקל הכוס וכו המון מידע והתאמה שמתקיים בין המוח לגוף שהוא לגמרי נעלם מהאדם וכל מה שהאדם קולט הוא את ההנאה מהשתיה."

"המוח היא מכונה מדהימה , ופועל בצורה מופלאה שאנו לא מודעים אליה כלל, המוח הלא מודע מסוגל להרבה יותר ממה שאנו יודעים אבל מדוע אנחנו לא מודעים לככ הרבה ממה שקורה לנו וסביבינו? ישנה אפשרות לחרוט מיומנויות של פעילות  במוח שלנו שהופכות את האותות והמידע לאוטומטי ואז הוא לא מבזבז אנרגיה רבה ומתקיים במנוחה ואף ללא מאמץ ,כמו קשירת שרוכים, נהיגה , קריאה הליכה וכו  ועד מיומנויות בלתי רגילות  כמו טיפוס הרים זה נקרא "טייס אוטומטי " של פעילות גופנית ומוחית אתלטים ומוזיקאים קוראים לזה הzone" שבו המוח המודע לא מפריע לאדם לעשות פעולה ובלי פחד מעין מצב שאותם המוזיקאים והספורטאים מדווחים על כך שכאילו לא היו שם…. מחשבות לא מודעות, ומנוחה פנימית, שנותנת הנאה.

רוב הזמן אנחנו לא מודעים להחלטות שבצורה לא מודעת נעשות עבורינו...שהעולם כולו משפיע על כל החלטות שלנו  באין ספור דרכים מריח עד טמפרטורות שמשפיעות על הדרך בה אנחנו חושבים ואף מביעים את עצמינו…

"המוח הוא כמו מנכל שמנהל המון מחלקות אברים מידע ותקשורת המנהלת מערכות פנימיות וחיצונית לה .

הסביבה היא המנהלת את התפתחות הגנים שנמצאים באדם וקובעת מה יצא לביטוי ובאיזה רמה מהתנהגות ועד מקצוע תרבות , רעיונות אמונות וכל המשתנים שמשנים פיזית את המוח שלנו ומי נהיה.

החופש שלנו מוגדר ע"י העולם שאנחנו גדלים סביבו וכי אנחנו לא מנהלים את חיינו כפי שהיינו רוצים להאמין ,,,

האם יש לנו בכלל בחירה חופשית מכל סוג?

זו שאלה שמעסיקה פילוסופים ומדעינים לאורך ההיסטוריה..ושום דבר ממה שניתן לתעד במדע מוח יכול לציין על בחירה חופשית"

ענבל- מצד המדע

ישנה כרגע תוכנית שהיא מאוד מפורסמת ומדוברת  באר"הב וגם בארץ -על חקר המוח

ניתן לנצל את זה לפרסום הנושא של בחירה חופשית מצרפת הקדמה על התוכנית כרקע וקטעים שקשורים לבחירה חופשית וידיעות מדעיות שמוסברות בפשטות בשפה של הקהל הרחב

http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2075081

בתכנית שמוקרנת בימים אילו על חקר המוח  ד"ר דיוויד איגלמן, מציג מחקר  של אלוורו בו ניתן ע"י גירוי מגנטי  חיצוני על המוח לשנות בחירה של אדם ולשנות את רצונו, אך גם אחרי שבוצעה הפעולת השינוי, האדם  הנחקר עדיין מאמין כי זה היה הרצון שלו והוא מספר ומדווח כי זו היתה בחירה חופשית.

• האם לאדם יש יכולת לשלוט על בחירותיו?

• אם אין בחירה חופשית, אז למה אני מרגיש שאני בוחר?

• אם אין בחירה חופשית, אז מה זה משנה מה אני מחליט?

• מה משפיע על בחירותיו של האדם?

• אם אדם לא שולט על בחירותיו - איך הוא יכול לכוון את חייו למקום טוב יותר?

• מתי היקום תומך בשינויים שאדם מנסה לעשות ?

• האם שליטה על רצונות היא בחירה חופשית?

• אם לא קיימת בחירה חופשית לאדם אז מהו חופש אמיתי? ואיך ניתן לזהות אותו?