ישראלים אוהבים לטייל, ואין כמו מסע שורשים כדי לקבל תובנות שיעזרו להתמודד עם הבעיות של היום. אז בואו נקפוץ לביקור בנקודת ההתחלה שלנו, כ-3800 שנה לאחור.
מסופוטמיה, ערש התרבות המודרנית, הידועה גם בתור "הארץ בין שני הנהרות". חבל ארץ ענק ופורה בין נהרות הפרת והחידקל, בעיראק של היום. מסופוטמיה הייתה מקום הולדתן של המצאות רבות שאִפשרו לתרבות האנושית להתפתח. שם הומצא הגלגל, התפתחו המתמטיקה והאסטרונומיה, ותורבתו לראשונה תבואות הדגן שעד היום הן המזון העיקרי בעולם. היא הייתה גם מקום הולדתו של אדם בשם אברהם.
עד לאותה תקופה האווירה שם הייתה די רגועה. "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" נאמר על כך במקרא (בראשית יא, א). אנשים הרגישו קרובים זה לזה, כמו במשפחה אחת גדולה. ופתאום, האגו של כל אחד התחיל לגדול בתאוצה, כפי שמסמל הסיפור על מגדל בבל. תחרות הורסת, קנאה רעה, מאבקי שליטה, ניצול ושנאה.
אברהם חקר את המתרחש, והבין שהם עוברים בירור חשוב מאוד: האם יקלטו שמוכרחים להתעלות מעל האגואיזם הצר ולבנות קשר נכון ביניהם, או שמא יעדיפו להתרחק זה מזה. הוא ניסה להסביר שכל הטבע מאוחד, שבחיבור ובהשלמה בין ניגודים מתפתחים החיים, ושגם אנחנו חייבים ללמוד לחיות בשלום זה עם זה. אבל רוב בני האדם לא היו בשלים לקלוט את הרעיון של אחדות הכול. הם בחרו לנתק מגע, ונפוצו מאותו אזור על פני כל תבל.
אברהם, שראה רחוק, ידע שאין בזה פתרון של ממש למשבר היחסים שנוצר בין אדם לאדם, אלא רק דחייה. ואכן היום, הגענו שוב לאותה נקודה. רשת הקשרים שנוצרה בקרב האנושות מכניסה את כולנו לאותה סירה. רוצים או לא, אנחנו תלויים זה בזה, ועם האגו העצום שהתפתח בכל אחד אנחנו לא יודעים להסתדר. אך בשונה מתקופת בבל העתיקה, הפעם אין עוד לאן להתפזר. כדי לשרוד נהיה מוכרחים ללמוד להתחבר.
מסע ההסברה של אברהם לא נחל הצלחה מסחררת, אבל בכל זאת התקבצו כמה אלפים ללימוד שיטתו. קהילת תלמידיו נעשתה בהמשך לעם ישראל, כפי שמתאר הרמב"ם בספר המדע.
אברהם לימד ש"יצר לב האדם רע מנעוריו", כלומר טבוע בנו אגואיזם צר, אבל בחיפוש איך להתגבר עליו אפשר להעלות את עצמנו לכוח עליון ממנו. "כוח עליון", אם כן, זה לא מאחורי הכוכבים, לא משהו מיסטי באיזשהם ממדים אחרים, אלא עליון יותר מהאגו, כוח שישלוט עליו.
מה שהבדיל את קבוצתו של אברהם מכולם הייתה הרגשה פנימית שלחיים יש מטרה גבוהה יותר מאשר להסתדר מבחינה חומרית. זה חשוב, אבל לא מספיק. 'אנחנו רוצים לפצח את סוד החיים', הרגישו האנשים.
אברהם לימד אותם שכוח האגו הוא טבעי. מתוכו אנחנו מרגישים דחייה מכל מי ומה שעלולים להזיק לנו, ומשיכה אל מי ומה שעשויים להועיל, להביא הנאה כלשהי. אפילו כשאוהבים מישהו ורוצים להיות קרובים, זה הכול על בסיס אגואיסטי, הכרתי או תת-הכרתי. האם בכלל קיים משהו מלבד כוח אגואיסטי? בדומם, בצומח, בחי ובאדם – אנחנו לא רואים. אפילו האינטראקציות שבין חלקי אטום או מולקולות מונעות על ידי כוחות אגואיסטיים טבעיים, שמחפשים השלמה, איזון וכן הלאה.
אבל לפני ששת אלפים שנה כמעט, התחיל להתגלות במספר אנשים רצון לגילוי כוח נוסף, מעבר לכוח האגואיסטי. כוח של השפעה טובה, נתינה טהורה שלא נמצאת כלל בעולמנו. האנשים הללו התפתחו לדרגת תפיסה מתקדמת יותר, שנקראת גם תפיסה רוחנית. אברהם הלך בדרכם, ומה שהבדיל אותו מקודמיו היה שבתקופתו פרץ משבר כללי.
אברהם הסביר שאם נלמד לעבוד על חיבור מעל האגו, אנחנו נגלה בקשר בינינו כוח עליון. כוח של השפעה טובה, אהבה ונתינה. ואלה יהיו השפעה, אהבה ונתינה אמיתיות, כלומר לא מפני שהאגו שלנו ייהנה מזה, אלא מתוך כך שפשוט נחיה בתוך הכוח החדש. כך נוכל להרכיב בינינו מערכת התקשרות חדשה, רשת אינטגרלית. וברגע שהיא תגיע לאיזון, נתחיל להרגיש בה משהו שנקרא "מקור החיים". הכוח האחד שביסוד כל הטבע, שממנו באנו ואליו אנחנו נמשכים.
אחרי שתלמידי אברהם התחילו לעבוד על החיבור ביניהם ועלו במקצת לדרגת הקיום הרוחנית, גדל בקרבם הכוח האגואיסטי המרחיק. הם הרגישו פרץ של שנאה הדדית, ומעליו היו צריכים להתגבר בכוח גדול יותר של השפעה ואהבה. כך הם התקדמו בכל שלב בהתפתחותם, כשנוסחת הפעולה הייתה: "על כל פשעים תכסה אהבה". עד שהגיע מצב החורבן. אז פרצה ביניהם שנאה גדולה, ולא היה בכוחם לכסות אותה באהבה. האגו תפס שליטה, ועם ישראל יצא לגלות בין אומות העולם.
כיום המעגל נסגר, הוחזרנו לכאן. אנחנו צאצאיה של קבוצת אברהם, וצריכים להקים את עצמנו ממצב החורבן. ללמוד שוב את שיטתו להתקשרות מעל האגו, ולהוביל תיקון עולם. המצב העגום של היחסים, מהרמה הבינאישית ועד לרמת המדינה והאנושות בכלל, מוכיח שאין ברירה: חיבור הוא ההצלה היחידה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 147 – bit.ly/3w9u9T9