חיים חדשים

שיחה 620

סליחות

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 01.09.15– אחרי עריכה

אורן: סליחות זה הנושא שלנו היום. חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, ננסה להתבונן עליו באור חדש, נדבר עם הרב לייטמן על כל מיני דברים שאולי הכרנו עד היום וננסה להתעמק בהם קצת יותר. תהיו איתנו. חודש הרחמים והסליחות.

טל: הגענו לסוף של שנה מאוד לא פשוטה שעברה עלינו כחברה, התגלו הרבה מאוד ליקויים בקשרים בינינו, שנאת חינם היתה בכותרות, פשעי שנאה, שחיתויות. המון המון דברים שקרו, המון כעס צף ברשתות, הייתי אומרת אפילו לכלוך, תחושת לכלוך כזה שצף בינינו. ולי באופן אישי יש איזו ציפייה, בתקופה הזאת של הסליחות. אמנם כאדם חילוני אף פעם לא קיימתי את המנהגים, אבל ממה שקצת שמעתי על זה, יש איזו ציפייה שאולי זו תהיה תקופה של קצת טיהור אוירה, איזה ניקיון, אם נדע להשתמש בה באמת נכון. אז באמת לא כולם מקיימים את המנהגים, יש כאלה שהולכים לכל מיני סיורים של סליחות בירושלים, יש כאלה שבאמת מקיימים אותם, ויש כאלה שלא מתייחסים אליהם בכלל. והייתי רוצה לשאול מה בעינייך החשיבות של הסליחות עבורנו השנה?

אני מסתכל על כל הדברים האלה כמו על התהליך שאנחנו צריכים לעבור כדי להתעלות מעל הטבע שלנו. וזה לא עניין של "תסלח לי תסלח לי תסלח לי", כי אם אני מכיר טוב את הטבע של האדם ואני גם בעל ניסיון מתוך החיים שלי, אני מבין שהטבע של האדם הוא האגו הגדול הבלתי מרוסן ואני לא מסוגל להבטיח שאני אהיה באמת בן אדם בדרגה הבאה ולא אפול להיות כמישהו שהוא נמצא אפילו בעולם החי. אפשר למצוא כאלו דוגמאות, מה האדם מסוגל להיות. זאת אומרת למטה מכל האינסטינקטים הבהמיים, להיות ממש היצור הכי הכי נבזה. ולכן מה יש לי בסליחות שאני ברגע הבא לא יכול להבטיח שאני אהיה יותר טוב מאתמול? ולכן זה הכל מנהג שבמשך השנים מקבל עניין ההרגל.

וכך עושים מין דברים שמבצעים אותם אוטומטית, בלי להוסיף לזה איזה לב, שבירת הלב או משהו. מי בוכה היום? ואם בוכה זה בגלל ש"פגעו בי" ולא שהוא פגע במישהו.

לכן אני לא חושב שיש לנו מה לגשת ישירות למנהג. אנחנו צריכים קודם להבין מה מהותו. ומהות המנהג היא בזה שאנחנו צריכים להבין את צורך העליון, שהוא למעלה מהחיים ומהמוות שלנו אפילו, בכל מנהגי ישראל, שהם כאן, בחודש אלול, בראש השנה, בעשרת ימי תשובה בין ראש השנה ליום הכיפורים, ומיום הכיפורים לסוכות עד שמחת תורה, שמיני עצרת ובכלל. כי אנחנו עוברים כאן מסע מאוד מיוחד, ואם נשים לב לזה, אז אנחנו נגלה, לא סתם מנהגים ש"בואו נעשה מהם משהו יפה, משהו מודרני, משהו משפחתי, בואו נעשה את זה בצורה יפה יותר, כך, כמו שסבא שלי עשה וכן הלאה, אלא בואו נצרף את זה לאמת ולא לאיזה מנהג".

טל: מה זאת אומרת האמת?

אמת, זאת אומרת שיש בכל המנהגים שלנו צורך גבוה מאוד מיוחד, צורך שהוא טמון בתוך הטבע. טבע זה כמו דומם, צומח, חי, כמו כל הטבע שבו אנחנו חיים. המנהגים האלה הם לא סתם מנהגים שאיזה עַם מקיים אותם בגלל שפעם היינו במדבר ובינינו סוכות, אז אנחנו נמצאים במנהג סוכות וזה הזכר לסוכות. פעם היינו במצרים ויצאנו, אז יש לנו פסח זכר ליציאת מצרים. אז היה פעם ועכשיו כך, אלא זה משהו הרבה יותר פנימי שטמון בתוך חוקי טבע, כמו כוח המשיכה, כמו הכוחות האלקטרומגנטים, כוחות הפיזיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה, זאת אומרת כוחות, חוקים, נוסחאות.

כך גם המנהגים שלנו, שהם כלפינו מנהגים, אבל בטבע הם קיימים כחוקי הטבע והם רק יותר נסתרים מאיתנו. כמו שאנחנו נמצאים היום במדע שעל ידו מגלים את הטבע, וכל פעם יותר ויותר נכנסים פנימה לתוך הטבע ומגלים בו חוקים חדשים. אז אנחנו עוד לא הגענו לגילוי החוקים האלו שהם נקראים "סליחות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, חנוכה, פורים, מתן תורה", ועוד ועוד כאלה דברים. אפילו יום חול, ושבת, וראש חודש ועוד ועוד. זאת אומרת, שאנחנו הגענו לגילוי החוקים האלה אבל הם נמצאים בתוך הטבע, רק אנחנו לא נמצאים עדיין ברמה שאנחנו יכולים להרגיש את החוקים האלה, לגלות ולקיים אותם. עוד לא, אנחנו עוד רחוקים מהקיום שלנו.

אלא נתנו לנו איזו מין הכנה לזה, כדי שאנחנו ניגש ונגלה, ואז אנחנו, על ידי זה שנתעמק בחוקים האלו, אבל נחדור דרך סתם מנהגים, דרך הקיום החומרי, הגשמי, האוטומטי שאנחנו עושים את זה כביכול "אז, קיבלנו את זה", אם אנחנו נקיים את זה לתוך העומק ונבין את העומק של החוקים האלה, אנחנו נראה שהם קיימים בטבע אבל בטבע הפנימי, היותר עמוק.

טל: מה זה אומר הטבע הפנימי?

טבע פנימי, שעוד לא גילינו אותו, כי בטבע יש כמה שכבות. אנחנו מגלים טבע בדרגה יותר עמוקה מאשר שחיות, וחיות מגלות את הטבע בצורה יותר עמוקה מהצמחים, והצמחים גם מגלים את הטבע בצורה יותר עמוקה מהדומם. אז אחרי הדרגה שאנחנו מגלים את הטבע כבני אדם בעולם הזה, שקיימים כאן, אנחנו יכולים לגלות מערכת יותר פנימית ושם, במערכת יותר פנימית קיימים החוקים האלו שאצלנו, בספירה שלנו, בטבע שלנו והם נקראים "מנהגי עם ישראל", אבל בספירה יותר פנימית הם נקראים "חוקי העולם".

אורן: אז למשל הסליחות הן חוק טבע שאנחנו עוד לא מכירים?

בטח.

אורן: מה הוא אומר החוק הזה?

החוק הזה אומר, שאם האדם רוצה להבין מה מהות החוקים והמשפטים שפועלים עליו בקיומו גם בעולם הזה, גם במציאות שאנחנו עכשיו נמצאים בה, אז גם במציאות הזאת שאנחנו נמצאים בה עכשיו, קיימים החוקים האלו ואנחנו יכולים לחקור אותם, לגלות אותם, כמו נניח שניוטון גילה את חוקי המשיכה, חוקי התנועה וכן הלאה. אז אנחנו יכולים לגלות את החוקים האלו שנקראים סליחות, שנקראים ראש השנה וכן הלאה.

אנחנו מגלים את זה רק בתנאי שאנחנו מבינים את הנוסחה הכללית של הטבע, מה הרמה הפשוטה ביותר של דומם, שאחר כך הופך לצומח, מה ההבדל בין דומם לצומח? אז בדרך הדוממים מתחילים להתקשר ביניהם, חלקיקים לאטומים, אטומים למולקולות, מולקולות מתחילות להתחבר, ולהתחלק ביניהן וכך להתרבות וכן הלאה, ומתחילים להיות חיים בכל מיני רמות, ואז מתחילה להיות צמיחה, זה עולם הצומח. עולם הצומח מתחיל לצאת מעולם הדומם בזה שיש למשל אלמוגים, שהם מצד אחד דומם, מצד שני זה כבר צומח. אחר כך בין שהצומח מתחיל להיות חי, יש חיות כאלו שנקראות "כלב שדה" שמצד אחד הן ניזונות מהקרקע כמו צומח, ומצד שני הגוף שלהם כבר מתחיל להיות במשהו חי.

ואחר כך עולם החי הגדול והעשיר, ופסגת עולם החי זה הקוף. ואחרי הקוף נמצא האדם שהוא כבר יצא מהקוף ולא שייך לעולם החי, הוא שייך לעולם המדבר, אבל אנחנו עוד לא מכירים את העולם המדבר הזה, כי אנחנו לפי החיים שלנו רק מקיימים את הגוף שלנו שהוא שייך לעולם החי, והחלק שלנו ששייך לעולם המדבר, אותו חלק אנחנו עוד לא פיתחנו. אז נתנו לנו בדיוק מנהגים שאנחנו נחקור אותם ונחדור לתוכם, כדי לפתח בנו את החלק המדבר שבנו.

אורן: אז מה אומר חוק הסליחות, חוק הטבע?

חוק הסליחות אומר לנו שאנחנו צריכים לחקור טוב את הטבע שלנו, שכולו אגואיסטי, זאת אומרת שאני חושב רק על עצמי ורוצה להיות נבדל מכולם, ולא שייך לאף אחד, ולהיות בקשר עם כולם אך ורק בתנאי שאני מקבל מהם כל דבר שטוב לי להנאתי, ורק לשם זה אני קיים. ואני מכיר את הטבע שלי ובזה אני חי, ובזה אני יותר גרוע מהחיות, למשל מהקופים שאני חלק מהם, למה יותר גרוע? כי הם עושים את זה בצורה אינסטינקטיבית ואני מפריז בהם, אני עוד מפתח מערכות גדולות מאוד כדי לנצל את הרוע שלי, האגו על היצר שלי, על הרצון שלי כדי מכסימום, כמה שאני מסוגל למצוץ כל מה שנראה לי טוב מכל הסביבה, מכל העולם. בצורה כזאת אני חי.

ולכן אני צריך להכיר מה זו הדרגה שנקראת "דרגת המדבר" ודרגת המדבר נקראת דרגת האדם. "אדם" הוא הדומה לעליון, דומה ל"א-לוהות", א-לוהות. "א-להים" בגימטרייה "הטבע" זה כל הטבע הכולל, הספירה היותר עליונה שהחוק שם זה חיבור בין כולם. שכמו שדומם, צומח וחי מחוברים בצורה אינסטינקטיבית, אני צריך להתחבר עם כל יתר בני האדם בצורה הכרתית, במודעות, וזה נגד הטבע שלי, של החי, ונגד הטבע שלי, של האדם שבי. כי האדם דעולם הזה, אני כאן, הוא רוצה להשתמש בכל והכל להנאתו. וכאן מדובר על ההתקשרות, וכתוב לנו שהחוק הזה של ההתקשרות הוא "ואהבת לרעך כמוך", "כל ישראל חברים", "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", להיות בערבות, בחיבור. ואני דווקא כולי כולי לפי הטבע שלי, נגד זה.

אז אני, שחוקר את הטבע שלי ורואה מה שאני כן נדחף לעשות, נאלץ מצד הטבע לעשות, אני עושה חשבון נפש מה עלי לעשות שאני בנוי כאגואיסט כל כך גדול, וזה מנוגד לרמה שאני צריך להגיע אליה. ובעצם אני נדחף לאותה רמה, אני צריך להגיע אליה, ואני נמצא בצרות, אני נמצא בבעיות, אני הורס את החברה האנושית וכולם הורסים את כולם, ומי יודע מה יקרה ואם אנחנו נוכל לשרוד.

ואז אני מחליט שאסור לי להיות בזה, אני דווקא צריך להתעלות מהרמה הזאת, מהיחס הזה, מההתנהגות הזאת. ולכן אלול זה "אני לדודי ודודי לי" זאת אומרת, שאני נמשך לאותה רמה, לאותו החוק, לאותו הבורא, לאותה הא-לוהות, לאותה התכונה, שהיא כולה אהבה וחיבור בין כולם. ואני עושה ביקורת, רוויזיה, בדיקה, על כל מה שאני ולא שאני מתחרט, זה הטבע כך הכין לי את התשתית הזאת, אבל אני מבין בזה שאני חייב כאן את הכוח עליון, לעזרה שאין בי שום התחלות, ההכנות להתעלות לדרגה יותר עליונה, ואני חייב כאן ממש את עזר העליון. אז להרים ידיים כי אני לא מסוגל, אבל להיות חזק בזה שאני כן חייב להשתנות, זה בעצם הסיכום שצריך להיות בחודש אלול.

ומה זאת אומרת? שמצד אחד "אני לדודי" אני כלפי אותו כוח של השפעה ואהבה וחיבור עם העליון, שנמצא בספרה עליונה יותר ואני צריך לעלות אליה, דומם צומח חי והמדבר שצריך להיות בטבע הזה, זה נקרא "אני לדודי, ודודי לי". וגם מתוך זה שאני רואה, וחושב, ומבין, ולומד את חכמת הקבלה, אני רואה שכל החוקים שאנחנו נמצאים בהם, הם גם מסודרים בצורה כזאת כדי לעזור לנו להגיע לאותה רמה, זאת אומרת, "ודודי לי". בתנאי שאני לדודי אז גם דודי לי, והוא עוזר לי לעלות לאותה הדרגה, אבל בתנאי שאני מבקש, שאני עושה את החשבון, שאני מבקש סליחה זאת אומרת, רואה את הטבע שלי כפסול.

טל: זה נקרא לבקש סליחה?

זה לא סליחה, אין לי ממה לבקש סליחה כי כמו שכתוב "בראתי יצר רע בראתי תורה תבלין", תורה זה נקרא "כי מאור שבה מחזירו למוטב". יש כוח עליון שמתקן אותנו במידה שאנחנו רוצים להיתקן, במידה שאנחנו רוצים להיות מחוברים יפה, להגיע "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה". ולכן אני צריך לבקש סליחה על אותן הזדמנויות שהיו לי בשנה שעברה ולא השתמשתי בהם.

אורן: איזה הזדמנויות?

הזדמנויות להשתמש בכוח עליון שיטפל בי, ירפא אותי מהרע, יתקן אותי לקראת החיבור טוב, נכון עם אחרים. זאת אומרת, הכל לקראת החיבור, כי חיבור זה מטרת הבריאה. אנחנו רואים גם לפי מה שמתרחש היום בעולם במיוחד, שהשבירה, כוח הפירוד יותר ויותר מגלה את עצמו, ולכן אנחנו צריכים לבקש סליחה על זה שלא נצלנו את ההזדמנויות. ונקווה מאוד שבשנה הקרובה אנחנו ננצל אותן נכון.

טל: אמרת שזה סוג של נוסחה או חוק, איזה מנגנון שאפשר ללמוד להשתמש בו. אנחנו מכירים את המנהגים להגיד כל מיני תפילות, לבקש מחילות, אבל איך זה עובד, איך מפעילים את הנוסחה הזאת?

בחכמת הקבלה יש לנו את כל התורה. אנחנו צריכים להתאסף בעשיריות כמו שיש לנו דוגמה מעם ישראל איך הוא היה מחולק לעשיריות, ובעשיריות בינינו בכמות מיוחדת שזה עשר, אנחנו צריכים להתחיל לקבוע קשרים נכונים בינינו. במידה שאנחנו יכולים להתקשר אחד לשני בצורה יפה, באותה צורה אנחנו בינינו בונים קשר נכון לכוח העליון, לבורא. ואז אם אנחנו יכולים לבנות את זה, אז אנחנו מגיעים לגילוי הבורא.

טל: אז זה לא עניין של אדם שמבקש סליחה, או מבקש מהכוח העליון שירחם עליו ומצפה לאיזו תגובה. צריך הכנה כדי שזה יפעל באמת?

כן, אנחנו חייבים ללמוד את חכמת הקבלה. המקובלים מדברים על זה, שבלי הידיעה שאנחנו נקבל על הקשר בינינו, על המטרה שלנו, בלי זה אנחנו לא נוכל להתקדם לחיבור. צריכים לדעת איך מזמינים כוח שיחבר בינינו, באיזה תנאים אנחנו צריכים להיות מחוברים. זאת אומרת, אנחנו צריכים ללמוד את החוקים שקיימים בחברה המתוקנת, ומשם לקחת אלינו דוגמאות ולהתחיל להנהיג אותם בינינו, זה נקרא "לעשות מצוות".

זה לא מצוות שאנחנו רגילים, אלא להשתדל להתקשר בינינו בצורה נכונה. במידה שאנחנו משתדלים, וודאי שאנחנו לא מסוגלים, אלא משתדלים כמו ילדים שמשחקים במשהו, אבל לפי המאמצים שלנו אנחנו מושכים עלינו מאור המחזיר למוטב, והוא כבר מתקן אותנו, האור הזה. ואנחנו, אחרי התיקונים שלו, מתחילים כל פעם להיות יותר ויותר מחוברים בינינו. וכך אנחנו מגיעים לגילוי של מדרגה יותר עליונה ששם אנחנו מחוברים. ובחיבור הזה בינינו אנחנו מגלים קיום חדש, עולם חדש שנקרא "עולם העליון" או "עולם הבא". הכוח שאז פועל עלינו ומפעיל אותנו, אנחנו מבינים אותו, מרגישים אותו, כי אנחנו בעצמנו נוהגים בינינו באותו כוח, באותה הצורה, וזה נקרא גילוי הבורא לנברא.

אורן: כשאתה מסתכל על החברה הישראלית, על מה היא צריכה לבקש סליחה וממי ביחס לשנה החולפת?

אנחנו נמצאים בחוב גדול מאוד.

אורן: מי זה אנחנו?

בני ישראל, כל עם ישראל. אנחנו נמצאים בחוב גדול מאוד, כי ניתנה לנו שיטה איך להתחבר ולהביא את כל העולם לחיבור.

אורן: איזו שיטה?

שיטת הקבלה, שיטת החיבור, "ואהבת לרעך כמוך". ניתנה לנו תורה, תורת אמת, תורת אור, שזה נקרא "חכמת הקבלה". אנחנו לא השתמשנו בה כדי להתחבר וכדי ללמד את כל אומות העולם גם איך להתחבר. זאת אומרת, להיות אור לגויים, להגיע למצב כמו שכתוב בנביא "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים", אנחנו צריכים לזה להגיע, זה היעוד שלנו. זאת אומרת, לא סתם לבקש סליחה ושיהיה לי טוב בשנה הבאה בצורה אינדיבידואלית. אנחנו חייבים לדעת שאנחנו נמצאים במצב שאנחנו חייבים בינינו קודם כל למצוא חיבור ולא פילוג, שמזה התחלנו לדבר. עד כמה זה נורא בעם ישראל, במדינת ישראל, במקום שהיא נקראת "ארץ ישראל", אנחנו נוהגים בצורה הכי הפוכה ממה שצריך להיות. הארץ הזאת עוד מעט מקיאה אותנו.

טל: אז איך יראה תהליך של סליחות בחברה שלנו, שאפשר יהיה לומר שאנחנו עכשיו עושים סליחות?

נקווה שאנחנו נוכל באמת להסביר את זה לכל העם, והעם יבין שהוא נמצא במצב כמעט אנוש, שהוא חייב להתעורר וחייב להשתמש בכל הכוחות שיש לו לזה, שזה נקרא "חכמת הקבלה". ויש קבוצת אנשים שמבינה את זה ומרגישה את זה, ויכולה להגיש לו את זה.

טל: והסליחות האלה זה בין אדם לחברו בתוך החברה?

הכל, בלבד.

טל: פניה לכוח עליון כמו שתיארת את זה קודם?

בין אדם לחברו מביא גם פניה לכוח עליון, זה אותו דבר, כי בתוך עמי אנוכי יושבת. אנחנו מגלים את הכוח עליון בקשר הנכון בינינו.

טל: מה זה בדיוק הכוח העליון לאנשים שלא מאמינים?

כוח השפעה ואהבה ששורה בינינו, ואז בתוך הקשר היפה, הנכון בינינו אנחנו מרגישים את הא-לוהות שכך הוא מתגלה.

אורן: בינתיים בישראל שורה כוח של פירוד ושנאה די חזק, לא כוח של השפעה ואהבה ששורה בינינו?

כן, זה דווקא המצב הטוב, נתחיל לגלות את החיבור.

אורן: לא הבנתי.

זה כמו יתרון אור מתוך חושך. שדווקא בגלל שאנחנו נמצאים במ"ט שערי טומאה כמו שכתוב ביציאת מצרים, אנחנו כן יכולים להשיג את מ"ט שערי הקדושה.

אורן: מה זה הדווקא הזה, זה לא ברור?

כי אין אדם עומד על דבר מצווה אלא אם נכשל בה. זאת אומרת, שאנחנו רואים עד כמה אנחנו גרועים, אך ורק בתנאי הזה אנחנו יכולים להגיד שכן אנחנו חייבים כאן תיקון. אתה לא הולך לרופא סתם אם אתה מתעטש, אבל יותר ויותר אתה מגיע למצב שאתה כבר מתחיל לגלות שאין לך ברירה שאתה חייב לפנות.

אורן: סליחות.

הגענו למצב שאנחנו חייבים לפנות לתרופה הנכונה שהיא חכמת הקבלה, שעל ידה אנחנו בהחלט נגיע לטיפול הנכון, לחיבור בינינו, להבראה, ולחיים אחרים בריאים, יפים, טובים, לכולנו.

אורן: אמן ואמן. תודה רבה הרב לייטמן. תודה טל. תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב חיים חדשים להתראות.

(סוף השיחה)