חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 274-275

האני והאגו

מטרות:

• לפתח את השיטה האינטגראלית לעבודה פנימית, כדי הגיע לנוחות ולבטחון כשאני נמצא בחברה: איך לחלק את עצמי לשני חלקים-  אני והאגו שלי.

• להבין כיצד להתגבר על פחדים, חרדות, ומצוקות חברתיות באופן יישומי

• להבין את העבודה, הטכניקה שהרב דיבר עליה בתוכנית הקודמת: לפצל את עצמי לשני חלקים , להרוג את האגו, להתעלות מעל האגו. הטכניקה לשחרור מפגיעות ופחד, וחוסר בטחון. (להגדיר את החלק העליון בצורה קרובה לאדם- המטרה שלי, היעוד שלי, המשמעות בחיים שלי, היותי חשוב ומיוחד ,האני האמיתי שלי, המהות שלי..)

• להבהיר את הנקודה המהפכנית- שכדי לזכות באהבה, באושר, בבטחון, בכל מה שאנחנו רוצים אנחנו צריכים לעשות את ההפך ממה שאנחנו רגילים! במקום להשקיע באהבה וקבלה של עצמנו, להשקיע באחרים. להשתחרר מעצמנו.

• להבין מהי אהבה עצמית בריאה לעומת אהבה עצמית לא בריאה.

• לדבר על ההשלכות השליליות של היותינו בתוך האגו (מגיפת הנרקיסיזם העולמית, פחדים, חוסר בטחון).

• לשאול: מיהו האני האמיתי. איך להסביר את מרכז הקבוצה ל99?

• להדגיש את נושא הבטחון העצמי, מאיפה הוא באמת מגיע.

• איך להשתחרר ממנגנונים שליליים פנימיים- שיפוט והאשמה עצמית.. "כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו"?

• איך להגיע להרגשת הבטחון מתוך היותי חתיכת פאזל חשוב ומיוחד..שמשלים את האחרים.

זרימה:

• אני והאגו - בהיבט החברתי

• טכניקות קיימות

• כיצד להשתמש בטכניקת "לחלק את עצמי לשני חלקים" בסיטואציות מן החיים.

פתיחה:

סיכום התוכניות הקודמות. מדוע אנחנו רוצים לדבר על הנושא

אנחנו בסדרה "אני והחברה", ובתוכניות האחרונות אנחנו מדברים בעצם על החוויה שלנו כיצורים חברתיים, נמצאים בחברה, גדלים בה, פועלים בה, רוצים להיות מאושרים בתוכה. ודיברנו על כל המורכבות שיש בכך מכיוון שלכל אחד מאיתנו אהבה עצמית, רצון להתקיים, שיהיה לו טוב ונוח, מצד אחד, ומצד שני אנחנו שואבים את הבטחון שלנו, את הטוב הזה מהחברה. ומהרגע הראשון אנחנו מחפשים להגדיר את עצמנו בעזרת החברה, ולקבל ממנה את כל המידע והפידבקים איך עלינו לנהוג כדי לקבל ממנה בחזרה אהבה, תמיכה, הערכה ובטחון. ודיברנו על כך שבשלב מסויים האהבה העצמית הזו, שהיא בסה"כ הטבע שלנו, הופכת להיות שלילית כי היא גורמת לחברה שלנו לצאת מאיזון, ולנו למכור את עצמנו לחברה הזו, שלא מקבלת אותנו ואוהבת אותנו אלא דוחפת אותנו לרדוף כל הזמן אחרי אישורים ולעמוד בסטנדרטים מטורפים, ולדאוג מה חושבים עלי ואיך רואים אותי בכל רגע ורגע. וכך יוצא שהאהבה העצמית מוכרת אותנו כעבדים ממש לחברה. כי יש לנו איזה "אני" כזה שאני צריך כל הזמן לתחזק אותו בעיני הסביבה..אפילו כשאני עם עצמי.. ובגלל זה אני חווה המון חוסר ביטחון, פחדים,דאגות, חרדות. אנחנו רוצים לצאת לחופשי מהמקום הלחוץ הזה ואת זה היינו רוצים לברר היום.

פעם לימדו אותנו שאם נאהב את עצמנו יותר נתחבר לעצמנו יותר נוכל להשתחרר מהלחץ החברתי ולהיות מי שאנחנו. אבל בתוכניות הקודמות הבנו שאהבה עצמית מוגברת לא תביא אותנו למצב הרצוי של אושר וחופש.. אז היום אנחנו רוצים להמשיך ללמוד איך לצאת לחופשי מפחדים, חרדות ולחצים חברתיים בגישה יעילה יותר.

באחת התוכניות, כשדיברנו על ביטחון עצמי, דיברנו על מצבים שבהם האדם נפגע מהסביבה שלו, ועל כך שלמשל ילד שהילדים בכיתה דחו אותו, לא מציאותי שהוא ימצא בתוך עצמו את הכוחות לאהוב את עצמו ולהינצל מבור הבושה שנפער מתחתיו בסיטואציה כזו. אנחנו רוצים ללמוד איך להיות אותו אדם חופשי, זה שלא תופס מקום ובזה ניצל מהסבל של כל הנוירוזות והחרדות.  

אז למדנו שאפשר לחלק את עצמנו לשני חלקים- אני והאגו שלי. היום נרצה ללמוד מה הם שני החלקים,  נרצה להבין מה תפקיד האגו, האם הוא יישות בפני עצמו, מה הדרכים הקיימות להביא אותו לאיזון. ומיהו האני הזה שנמצא מחוצה לאגו, איך מתחברים אליו, איך מוצאים אותו ומתקיימים רק בו. נתחיל מהכרות עם שני החלקים שבנו:

אני והאגו- בהיבט החברתי

קודם כל, דיברנו על כך שיש לנו אגו (קראנו לזה גם אהבה עצמית)

הגדרה: 1.אגו זו מילה בלטינית ויוונת שמשמעותה "אני", המובחן במיוחד מהעולם ומאחרים.

2. בפסיכואנליזה, זהו החלק של הנפש שהינו מודע, ושולט בצורה המיידית ביותר על מחשבה והתנהגות, ונמצא במגע הרב ביותר עם המציאות החיצונית.

3.א. יש גם התייחסות לאגו כאל תחושה מוגזמת של חשיבות עצמית ויוהרה ב. או לחלופים, גאווה נורמטיבית וראוייה בעצמי+ערך עצמי

http://www.thefreedictionary.com/ego

• איך נזהה את האגו שלנו? מהו האגו? זו אותה האהבה העצמית? הרצון להתקיים בנוח ובטוב?

• האם האגו הוא אמונה שלי לגבי עצמי? דמות של עצמי שבניתי?

• כיצד האגו שלי פועל כשאני בחברה?

נגיד אני נכנס לחדר ופוגש מכר שלי..

• מה האגו שלי אומר לי בסיטואציה כזו? אתה צריך להרשים אותו, להיזהר ממנו?

• מה התמליל שרץ לי בראש שהוא התמליל של האגו, ומה לעשות בסיטואציה הזו?

• איך באותה סיטואציה להגיב בצורה אחרת?

סיפור: הכנר

כנר בעל שם עולמי אמר פעם אחרי ביצוע מוצלח של הקונצ'רטו לכינור של בטהובן: "יש לי יצירה יפיפיה, כינור מדהים וקשת מאד מאד טובה. כשאני מחבר את כל שלושת אלה יחד, כל מה שאני צריך לעשות, זה לזוז הצידה".

"האני" נראה יותר כהפרעה ופחות כתרומה. אם ה"אני"מפסיק להפריע מה נשאר? הרבה פעמים משווים את ה"אני" למחשבות של האדם. http://www.meaningful-stories.com/taleweb/p001038/think_abouts/the_ego

• האם האגו זה המחשבות שלי?

• האם לאדם על אי בודד יש "אגו"? האם אגו זה רק ביחס לאחרים?

• מה החשיבות של האגו?

• בשביל מה הוא קיים?

• כיצד הוא משרת אותנו?

• האם האגו שומר עלי?

• כיצד אזהה את האגו שלי?

• אני זה האגו שלי?

• מדוע אינני רוצה לראות אותו?

• מדוע אני רואה פגמים באחרים ולא בעצמי?

• כיצד החברה פועלת על האגו שלי? מדוע האגו שלי הופך אותי לפגיע יותר למושפע יותר מן הסביבה?

• האם הוא המקור לכל הסבל שלנו? מדוע?

• מדוע האגו גורם לתחושה של חוסר בטחון?

• מה האגו גורם לי, האם בגללו אני לפעמים שונא את עצמי, אוכל את עצמי? חווה חרדות ופחדים חברתיים?

• ציטוט של ג'ון לנון: "חלק ממני חושד שאני לוזר, והחלק השני חושב שאני אלוקים בכבודו ובעצמו". למה האגו שלנו גורם לנו להרגיש לא ראויים, נחותים...בדיוק כשם שהוא לפעמים גורם לנו להרגיש מעל כולם?

• האם האגו שלי מתנגד לשינוי? לחיים באי וודאות והוא זה שגורם לי להיות תקוע בהרגלים לא יעילים ובתפיסות מיושנות?

• מה אני מפסיד מכך שאני בתוך האגו שלי?

• האם האגו הוא זה שגורם לאדם להישאר במצבים של סבל, "ליהנות" ממנו אפילו?

ציטוטים על האגו:

"בכל פעם שאני מטפס, עוקב אחרי כלב בשם "אגו"

פרידריק ניטשה

http://www.brainyquote.com/quotes/quotes/f/friedrichn103584.html#GIXrW7g9CRciS9tf.99

חשיבה או ביתר דיוק הזדהות עם המחשבות, מתחזקת את האגו שהוא בחברה המערבית יצא משליטה. הוא מאמין שהוא אמיתי ומנסה כל הזמן לשמר את עליונותו. מצבי תודעה שליליים ככעס, מרירות, קנאה הם תוצרים של האגו." אקהרט טולה

http://www.best-self-help-sites.com/ego-quotes.html

• האם יש טעם לחקור את האגו שלי?

ציטוט:"הבעיה עם חקירה פנימית, אינטרוספקציה, היא שאין לזה סוף"   סופר אמריקאי― Philip K. Dick  http://www.goodreads.com/quotes/tag/ego

החלק שבי שהוא מעל האגו:

• בסיפור הכנר, מה נשאר כשה"אני" זז הצידה?

• מהו הדבר אליו אני מתחבר בחלק "העליון" שלי, שנמצא מעל האגו? האם זוהי המהות שלי? מהו האני האמיתי?

• האם אני נולד איתו?

• איך אני יכול להתחבר אליו?

• מי זה אני בלי האגו שלי?

• למה חשוב לצאת מהאגו? (להרוג את האגו)

• האם זהו האני האמיתי? האם הוא קיים שם תמיד? האם זו המהות שלי? המטרה שלי? המשמעות שבחיי? האם אני יכול להתחבר אליו בכל רגע? האם זהו האני האותנטי?

האני האותנטי הוא החלק הטוב ביותר באדם. זה החלק שבך שכבר אכפת לו, שהוא כבר שואף להתפתח. כשהאני האותנטי מתעורר באופן ניסי והופך להיות חזק מהאגו שלך, אתה תתחיל לעשות שינוי אמיתי בעולם. תוכל להיכנס לשותפות עם הכוח היצירתי ביקום. ~Andrew Cohen~http://www.best-self-help-sites.com/ego-quotes.html

גישה אחרת לאהבה עצמית:

רובנו שומעים את המונח אהבה עצמית ומתמלאים בבלבול . "מה זאת אומרת לאהוב את עצמי? מי זה ה"עצמי" הזה בכלל? ומה פתאום לאהוב אותו – הרי זה נרקיסיזם, אנחנו אמורים לאהוב אחרים לא את עצמנו.

חינכו אותנו לחשוב שאהבה עצמית משמעה התעסקות עצמית חסרת פשר, אולם זוהי חשיבה מוטעית. נכון שהתעסקות עצמית פירושה התעסקות פסיכולוגית במחשבות, רגשות, תחושות, התעסקות שמרחיקה אותנו מעצמנו ואינה מאפשרת לנו לבוא במגע עם האהבה והנתינה שיש בנו כלפי אחרים.

לעומת זאת, אהבה עצמית אמיתית קורית, דווקא כשאנחנו מוכנים להפסיק להתעסק במחשבות המעכבות, וברגשות הסוערים שלנו, ודווקא מוכנים להישאר פתוחים וחשופים כלפי העולם. מוכנים לעזוב את המכור והידוע ויוצאים למסע אל פנימיותנו, אז מתגלה מקום בו עצמיותנו ממוזגת עם הטבע הנצחי, העצום והאינסופי שלנו. שם אנחנו מגלים מעיין של אהבה בלתי מותנית. משם נובעים שפע של רגעי השראה, יצירתיות ואינטילגנציה. ולמעשה בתוך המרחבים האינסופים הללו, אנחנו יכולים לרפא את עצמנו באופן יסודי וטרנספורמטיבי. שם אנחנו יכולים לקדד את עצמנו לשינוי אמיתי בתוך חיי היום יום. ברגע שאנחנו יודעים וזוכרים מי אנחנו, אז התשובה לשאלה מהי אהבה עצמית? הופכת לטבעית וחסרת מאמץ כי אהבה הופכת לטבע שלנו. אז אנחנו אוהבים את עצמנו ואוהבים את החיים ואין הבדל יותר.

ניתן לבחון אהבה עצמית, במידה שבה אנחנו מתנהגים כלפי עצמנו באצילות.  במידה שבה אנחנו נותנים כבוד לגופנו על ידי אכילה נכונה ובריאה, פעילות גופנית, דאגה לניקיון וטיפוח עצמי. במידה שבה אנחנו חיים בהרמוניה עם הסובבים אותנו. ובמידה שבה אנחנו חולקים את מתנותינו עם האחרים, מתוך חדווה ושמחת חיים. המידה שבה אנחנו מגשימים את חלומותינו, מוכנים ללכת מעבר לפחדים לספקות ולאישורים של הסביבה. מתוך ביטחון מלא בעצמכם וביכולות שלכם.

כאשר אנו מתחילים לבוא במגע עם האני האמיתי שלנו, זה שאינו תלוי בזמן, במרחב ובנסיבות חיים. לא משנה בני כמה אנחנו או אילו טראומות חווינו, לא משנה לאיזה תרבות או חברה אנו משתייכים, הוא שם – ממתין שניזכר באור הנצחי שממנו אנו עשויים.

הטיפול משלב טכניקות רבות עוצמה אשר מלמדות אותנו כיצד להתמקם בנוכחות גבוהה יותר, ולהוליד בתוכנו אהבה חדשה, כזו אשר פורצת את המחסומים הפנימיים והחיצוניים כאחד.

מתוך האתר של המטפלת שליו שמעוני

http://www.tipul-ipec.com/?page_id=130

טכניקות קיימות

- אהבה עצמית וקבלה עצמית (קואצ'ינג, פסיכולוגיה, עזרה עצמית)

-הדחקה, הכחשה, מנגנוני הגנה

-להסתכל על עצמך מהצד ("העד האוהד")

פסיכודרמה - להיכנס לדמות אחרת

voice dialogue: לזהות את הדמות הפנימית שפועלת בי ולדבר איתה

ביירון קייטי- להטיל ספק במחשבות שלי (האם זו האמת?) להפוך את ההאשמה שלי.

שיטת "העבודה" של ביירון קייטי הינה שיטה פשוטה, יעילה ורבת-עוצמה לשחרור ממחשבות שליליות ולהתמודדות עם מחשבות שגורמות לנו סבל, כאב או מתח. http://www.thework.co.il/

מהותה של "העבודה" על פי קייטי היא להבין שהמחשבות שלנו פוגעות בנו, מביאות לנו סבל, ולכן צריך להיות מודעים לטעויות שהן גורמות לנו. ואז, לסייע לאדם לחוות את הדבר ההפוך, את המחשבות ההפוכות, לאלה שהוא מאמין בהן, כך שיוכל לראות אפשרויות חדשות מעבר לסבל. הטכניקה יכולה להיות מתורגלת לבד או בזוגות.http://he.wikipedia.org/w

גישה בודהיסטית לאגו: הצפרדע ומרבה הרגליים.

מרבה רגליים הולך עם מאה רגליים. יום אחד הוא פוגש צפרדע, פילוסוף. הצפרדע התבונן בו וחשב שזהו נס שהוא הולך על כ"כ הרבה רגליים, ולכן עצר את מרבה הרגליים ושאל: איך אתה הולך? איך אתה מחליט איזו רגל להזיז קודם? המרבה רגליים עצר ואמר, אני הולך ככה כל חיי, ומעולם לא חשבתי על זה. אני אחשוב על ואחזיר לך תשובה. בפעם הראשונה היו למרבה הרגליים מחשבות כאלה, והוא נעמד שם כמה דקות ולא יכל להזיז אף רגל, הוא הסתבך ונפל. אז הוא אמר לצפרדע, אף פעם אל תשאל אותי את השאלה הזו יותר. הלכתי כל חיי ולא היו לי בעיות, אבל עכשיו בגללך אינני מסוגל לשים רגל אחת לפני השנייה."

הנמשל: כשמחשבות מתערבות בחיים זה עושה בלאגן. לנסות למצוא חכמה מתוך המחשבות זה בכלל חסר תועלת. חכמה נמצאת ברמה גבוהה יותר מהחשיבה שלנו. אולי אפשר לאמר: חשיבה זה הראש, וחכמה זה המודעות של הלב. אבל ה"אני", הוא ברובו מחשבה שנובעת מהאגו. ב"טאו" אומרים שכשהאני נעלם מה שנשאר זה "זה" ,לא "הוא", לא "היא", זה השם של השלם. ומגיעים אליו כשהאגו כבר לא שם,

http://www.meaningful-stories.com/taleweb/p001038/think_abouts/the_ego

• האם אהבה עצמית תביא אותנו בסופו של דבר להתפתחות? נרצה למצוא את הטוב וכך נגיע למודעות ושינוי עצמנו לטובה?

• האם אהבה עצמית בהכרח תביא אותנו בסופו של דבר לאהבת הזולת?

הטכניקה להגיע לבטחון ושלווה:

• האם כדי שנוכל לממש את התהליך הזה אנחנו חייבים להגיע להבנה מלאה שהאגו לא משרת אותנו? כיצד? איך לראות את זה, להרגיש את זה? הרבה פעמים אנחנו מרגישים ההפך, שהאגו שומר עלי..

• איך אני יכול להפריד את עצמי מהאגו שלי?

• איך לעלות מעליו?

• האם חשוב לדבר עם מישהו על זה? להעזר במישהו שרואה אותי מבחוץ?

• עם מי אני יכול לעשות את זה? פסיכולוג? חבר טוב? אמא?

• האגו גורם לי לשים הגנות, להיות קשה, להיות בלתי חדיר לפגיעות החברה. האם אפשר להפטר מהעור העבה הזה.? כיצד?

"אם אתה רוצה להגיע למצב של אושר,. לך מעבר לאגו שלך והדיאלוג הפנימי. קבל החלטה להתעלות מעל הצורך בשליטה, הצורך באישורים, והצורך לשפוט אחרים. אלו שלושה דברים שהאגו עושה כל הזמן. מאד חשוב להיות מודעים אליהם כל פעם שהם מתעוררים." דיפאק צ'ופרה

• זה אפשרי?

"אם האני נמצא במוח, והמוח מגיב לעולם באופן רציף על ידי חיקוי ושיקוף, היכן מסתיים האני האינדיבידואלי הנפרד של דקארט והיכן מתחיל האני החברתי? האם אפשר למתוח גבול בנבכי הרשת העצבית שמרכיבה אותנו, שיפריד בין טריטוריית האני לבין טריטוריית האחר? התשובה היא כנראה שלילית, ולכך יש השלכות דרמטיות על השאלה מה אנחנו באמת. כל מפגש אנושי מעורר את תאי המראה, גורם להזדהות מהירה עם פעולות האחר ומשרה דבר דומה עליו. ייתכן שהחרדה הקלה שאנו חשים כאשר זר חולף על פנינו ברחוב קשורה להפעלה של תאי מראה המבקשים הזדהוּת, חיקוי וקשר, שנתקלת בעכבה התרבותית שמורה על איפוק, ריחוק והיבדלות זהירה. אנשים שאנו בקשר רציף איתם מפעילים את תחנות החיקוי הפנימיות הללו כל העת.

אם אנחנו באמת נפרדים ונבדלים אחד מהשני, שעה שבתוך גולגולותינו מיליוני תאים משדרים וקולטים אותות כמו מגדלורים? האם כל אדם הוא אי, שאוקיינוס בלתי עביר מפריד בינו לבין רעהו, או שמא כולנו טיפות באותו ים?

" דר. גבריאל בוקובזהhttp://www.haaretz.co.il/mobile/.premium-1.2182240?v=C23B180F5759BD4BA8F055C7DA0C1E69

מתוך הכתבה של דר.גבריאל בוקובזה:

היכולות הבסיסיות הללו מאפשרות לתינוק להימצא בקשר מתמיד עם בני האדם שסביבו כבר מימיו הראשונים. כמעט כל דחף, צורך, רגש ופעולה שלו זוכים להדהוד על ידי הסביבה. תחושותיו, שהיו בלתי מאורגנות עם הלידה, מקבלות מקום, תגובה והד רגשי, ואלה נותנים בהם סדר, יציבות והמשכיות. התינוק נמצא כל העת בקשר פיזי ורגשי עם הוריו. הוא מקבל מסרים מהמבטים, תנועות הפנים והגוף ומהמילים שלהם, ואלה מכוונים את העצמיות המתפתחת שלו. כאשר הוא מוחזק בידיהם הוא מפתח תפיסה בסיסית ראשונית של גבולות גופו. כאשר הוא מביט בעיניהם הוא מבחין במבט חוזר המאשר לו שהוא קיים. כאשר הוא מחייך בזוויות פיו הוא זוכה לחיוך מועצם מלווה בהתלהבות ובמילות עידוד. זוהי ההתכווננות ‏(attunement‏) שאותה חקר הפסיכואנליטיקן ההתפתחותי דניאל סטרן; פעולה הורית שמבטאת את איכות התחושה של מצב רגשי משותף. הרצף הנמשך של פעולות ההתכווננות הוא שמבנה את חוויית העצמי של התינוק בעולם.

כאשר ההתפתחות תקינה התינוק מכיר את המציאות דרך התיווך של הוריו. העצמיות שלו נבנית ביחס לבני אדם שאיתם הוא בקשר, ודבר זה נמשך עם התפתחותו. לאורך הילדות ולאחר מכן בבגרות, התודעה של האחר מהווה מעין תחנת ממסר שמעבירה ליחיד משמעויות ‏(והוא, בתורו, לה‏), שדרכן הוא לומד לפרש את העולם. במובן זה בלעדי האחר לא היה היחיד קיים. תאי המראה הם הטכנולוגיה הסמויה שבאמצעותה תחלופת המסרים מתקיימת. אורגניזם־העל הוא המבנה שבתוכו התחלופה באה לידי ביטוי. התוצאה של כל זה היא פיתוח עצמיות שיש לה ממד סובייקטיבי אישי שאין להכחישו, ושבד בבד היא חלק ממארג רחב היקף, מקושר ודינמי.ללא ההתכווננות וההדהוד אל מול האחרים, לא יהיה עצמי. אנו לומדים זאת ממקרים טרגיים שבהם תינוקות לא זכו ליחס כזה. הראשון שתיעד זאת היה רנה ספיץ, פסיכולוג שצילם תינוקות ופעוטות שהוזנחו בבתי חולים ובתי יתומים. התינוקות לא סבלו בהכרח מפגם פיזי מולד אך כתוצאה מההזנחה פיתחו פיגור, קשיים בתקשורת ולאחר מכן אי יציבות או אי קיום של תחושת עצמי. בסרט דוקומנטרי של הבי.בי.סי, “ילדיה האבודים של בולגריה” ‏(2007‏), נצפו תופעות כאלה שוב בבתי יתומים בבולגריה. בתמונות הקשות לצפייה שבסרט אפשר לראות את הילדים המוזנחים, שעצמיותם לא התפתחה כתוצאה מחוסר תיווך והזנחה, או כתוצאה מכך שהם חיפשו מגדלורים מהבהבים ותחנות ממסר אך נותרו בחשיכה. בעקבות הסרט נסגרו המוסדות והילדים זכו לטיפול - מה שהביא לשיקום חלקי של נפשם.

“ילדיה האבודים של בולגריה”http://www.haaretz.co.il/mobile/.premium-1.2182240?v=C23B180F5759BD4BA8F055C7DA0C1E69

• מיהו האני שלי באמת, נראה שהוא גם ככה מחובר לאחרים, בלתי נפרד מהסביבה?

• כשאני מעל האגו שלי, אני מחובר לאחרים?

• מה זה בדיוק לא לתפוס מקום?

• האם זה להיות פאסיבי? ומה אם אני רואה שאני צריך לפעול, הפחד מלהפריע לאחרים עלול לשתק אותי. מה לעשות? האם כל אחד מתנהג כמו שהוא בלי שום עכבות? האם יש פה סינון? האם זה להיות בשקט, כאילו לא קיים, כאילו מת? מה עם לעשות דברים, לדבר, להיות נחמד..איך אדע מה אחרים צריכים ממני? לתת לאחרים להרגיש נוח זה רק בכוונה או גם במעשה? אם מישהו מעליב אותי, מה יעזור לי לא להעלב? לחשוב עליו שירגיש נוח.. ?

• מה זה אומר להיות נוח עם כולם? הבהרות על הטכניקה.

• באיזו קבוצה מתאים לעבוד ולתרגל את זה? מה הכללים שלה, מה התנאים?

• דיברנו על הדמות המשותפת שאנחנו צריכים לבנות, הנוחה. איך לבנות את הדמות האינטגראלית שלי? מה מאפיין אותה ואיך זה שכולם משחקים אותה דמות?

• מה אני צריך לדעת כדי ליצור מערכות יחסים טובות עם אחרים? אני יוצא לחברה, מה חשוב שאני אדע?

• מהם כלים לעבודה נכונה עם הזולת בהינתן הקשר האינטגראלי בינינו?

איך אני עושה את התהליך הזה כשאני עם עצמי?

• במצב שאני מרגיש לא טוב, ואני חושד שזה בגלל האגו שלי, באיזו פעולה או מחשבה כדאי להשתמש כדי לדכא את ההרגשה הלא טובה הזו? איך לצאת מהרגשות לא טובות?

• האם יש מחשבת אינסטנט שאטמיע בעצמי שתעזור לי לצאת מהאגו שלי, מהרגשה לא טובה (כעס, תסכול, פחד, פגיעה, חרדה, בושה, חוסר בטחון)

• איך לזהות את הגורם למצוקות שלנו, לבודד אותו ולטפל בו?

• להתסכל על עצמי מהצד. איך?

איך אני עושה את זה עם אחרים?

• הרבה פעמים אנחנו נכנסים למאבקי אגו בינאישיים. לפעמים אני בכלל לא מודע לזה שהאגו פועל עלי. איך לזהות שאני פועל מתוך אגו?

• מדוע האגו משתלט עלי ואני כועס ומאשים? גם כשאני ממש רוצה להיות מעליו!

• כיצד אוכל להתעלות מעל האגו שלי כשאני כועס? ורואה פגמים באחרים ובטוח שאני הצודק?

• איך אני יודע שעכשיו האגו שלי פועל ולא הגיון בריא שמבקש להראות לאחרים שהם טועים ולתקן את דרכיהם?

• בחברה הטובה אני גם כן הופך להיות עבד...לערכים שלה, לרצונות שלה, אז מה ההבדל בין זה לבין המצב הנוכחי?

אף אחד לא רואה אף אחד אחר בצורה אמיתית, אלא הכל דרך הפגמים של האגו של עצמם. ככה כולנו רואים את האחרים. גאוות יתר, פחד, תאווה, תחרות--כל העיוותים שבתוך האגו שלנו--מתנים את הראייה שלנו את אלו שנמצאים איתנו בקשר. הוסיפו לעיוותים הללו באגו שלנו את העיוותים באגו של האחרים, ותראו עד כמה מעורפלת הזכוכית דרכה אנחנו רואים זה את זה. ככה זה בכל מערכות היחסים חוץ מבמקרה הנדיר שבו שני אנשים אוהבים זה את זה בצורה כה אינטנסיבית שהם מצליחים לחדור דרך שכבות האטימות ולראות את הלב הערום זה של זה."

טנסי וויליאמס, מחזאי אמריקאי מפורסם

http://www.goodreads.com/quotes/tag/ego

• מה הפער בין התפיסה הנוכחית שלנו שאנחנו נפרדים לבין התפיסה האינטגראלית, לפיה אנחנו מחוברים ומקושרים?

• מהו האינטרס שלי לעזור לאחרים?

נתינה לזולת :

• הרבה פעמים אנחנו נותנים ולא מהסיבות הנכונות. למשל אם אני רואה אדם זר שזקוק לעזרה, ואני יכול לעזור לו..אבל אני גם יודע שאם לא אעזור לו אני ארגיש רע אח"כ, האם זו נתינה נכונה ואמיתית?

• מהי נתינה אמיתית?

• מה לעשות עם אותו אדם זר? לא לתת לו? להתעלם ממנו?

• איך לתת מתוך אהבה אמיתית, ולא מתוך אהבה עצמית?

• מה המשמעות של הקשרים השונים שלי, ואיך שהם מסודרים?  האם יש אנשים שאני צריך לתת להם יותר וכאלה שפחות?

• ישנם כיום מחקרים שמראים שנתינה לזולת עושה אותנו מאושרים. זה אינטרס שלנו לתת?

כיצד להשתמש בטכניקת "לחלק את עצמי לשני חלקים" בסיטואציות מן החיים. לדוגמה: פגיעה בגאווה/באגו- מה קורה כשאנחנו נעלבים?

הסיטואציה: ריב בין שני אנשים.

• למה אנחנו נפגעים אחד מהשני? מילים כואבות יותר לפעמים ממכות..

• מדוע יש אנשים שהם ממש מיד מתחילים לבכות, וכאלה שהרבה יותר עמידים?

• איך להתגבר על המצב הרגשי? לפעמים השכל אומר שלא נורא, והכל בסדר, או להבדיל מצדיק את מי שביקר אותי אפילו, אבל הרגשות סוערים, האגו פגוע, הלב דואב...העיניים דומעות..מה לעשות עם כל הרגשות הללו?

• איך אפשר "להסית את הבד האדום", לא לקחת ללב, להגיד לעצמי "אז הוא אמר", אז מה? איך להימנע מכאב לב?

• מדוע אנחנו כל כך רגישים ופגיעים לביקורת?

• מהי גישה נכונה לביקורת?

• מה המטרה של המכות האלה, האם יש להן מטרה? האם יש גישה נכונה יותר מלנסות לא לקחת ללב?

• איך להתגבר על הבושה והכעס שמתעוררים כאשר מישהו פוגע בי?

• שמתי לב שאנשים נפגעים כאשר מאשימים אותם בכוונות לא טובות, בכך שהיו לא בסדר. מדוע חשוב לדבר יפה, להצדיק את האחר, להגיד מחמאות? האם בחברה נכונה צריך לתת ביקורת? כיצד? איך לתת ביקורת נכונה? ביקורת בונה?

• מדוע לפעמים אנחנו פשוט לא מבינים אחד את השני ולא מסכימים, ונוצר ריב? כאילו מצב כפוי כזה שלא משנה מה נגיד וכמה נסביר את עצמנו הצד השני פשוט לא יבין אותנו.. כי אנחנו משדרים על גל שונה, כל אחד בתוך הפריזמה שלו, ולא נפגשים.. מה עושים?

• איך לעזור למישהו שנמצא במצב רגשי לא טוב? האם לתת לו מחמאות? האם להזכיר לו איך זה מקדם אותו? איך לא לעצבן אותו עוד יותר? האם להצדיק אותו ואת מעשיו?

• על אחרים יש לי מלא ביקורת, אבל נראה לי שאני בסדר גמור! זו תופעה מאד שכיחה. למה על אחרים קל לנו לראות פגמים, ואת עצמנו אנחנו בדרך כלל לא רואים בבהירות, לטובה ולרעה? האם אי פעם נוכל להיות באמת אוביקטייבים לגבי עצמנו?

• איזו סדנה אפשר לבנות שתאפשר לנו להתחיל לעבוד עם השיטה הזו?

• מה יהיה בסדנה?

• אילו שיעורי בית תתן לנו לתרגל אחרי הסדנה, בין המפגשים?

מימוש השיטה במקום העבודה

אגואים גדולים, מעט התקדמות: ארגונים שרוצים לממש את הכשרון של העובדים המצטיינים שלהם, שהם בעלי אגואים גדולים המפריעים לביצוע קבוצתי, צריכים לעשות מספר דברים:

המטרה המשותפת צריכה להיות גדולה מהמטרות האישיות. נותנים דוגמה של הdream  team הראשון של ארה"ב (NBA), שניצח באולימפיאדה כי המטרה של ייצוג המדינה היתה חשובה יותר . כמו כן הביצוע הקבוצתי היה הבסיס לקבלת תגמול ולא הביצוע האישי. אלה שתי נקודות שארגונים צריכים לזכור. צריך גם לפטר אנשים שלא מוכנים לשתף פעולה ולהיות team player. גם אם הוא עובד מאד טוב. איך לעשות את זה? לא מפורט.

• לא להעריך רק את המצטיינים, לתת הערכה לכולם

• לוודא שיש מנהיג חזק לקבוצה

• לוודא שגם העובדים התומכים (בבירוקרטיה ומנהל וכולי) הם מצטיינים.

• יש ארגונים שמעריכים את העובדים שלהם בצורה כזו שמפריעה לעבודה. במשך הרבה שנים מיקרוסופט השתמשה בשיטה בה כל כמה זמן העובדים קיבלו ציון : טוב ,ממוצע, מתחת לממוצע, וחלש. בלי קשר לביצועים הכוללים של הצוות. במצבים מסויימים זה דבר טוב אבל במיקרוסופט היו לזה השלכות לא טובות.  זה יצר תרבות שבה העובדים התחרו זה בזה במקום בחברות אחרות. עובדים מצטיינים  חששו להצטרף לקבוצות עם עובדים מצטיינים אחרים כי הם חששו שהם יראו כחלשים יותר.

• אנחנו לא ממליצים להרכיב צוות של מצטיינים לפרויקטים קטנים. הם לא שווים את הטרחה ואת העלויות. שמרו צוותים כאלה ליוזמות שהן קריטיות לחברה.

http://hbr.org/2013/01/making-star-teams-out-of-star-players/ar/1

• בהתחשב באגו שלנו, מה הדרך הנכונה ביותר לתת מוטיבציה לעובדים?

• איך גורמים לחבורה בעלת אגואים גדולים לשתף פעולה?

• האם אפשר לעשות את זה בלי להוציא על זה המון אנרגיות?

• איך להנות מהתועלות של שיתוף פעולה בין אנשים מוכשרים ומצטיינים בלי להתקל במכשול של האגו הגדול שיש לכל אחד מהם?

• איך לא לדרוך על יבלות של מישהו, מה לעשות כשאנשים מרגישים מאויימים על ידך?