כל החיים שלנו הם סביב העבודה, אך קשה לומר שאנו מסופקים במקום העבודה
המשבר הכלכלי יכריח אותנו לשנות תפיסת עולם.
מיליוני מובטלים ישטפו את הרחובות
אדם בעל מודעות אינטגרלית רוצה שבארגון תהיה קודם כל סביבה חמה ותומכת
מקום המימוש האישי הוא דווקא בקשר הטוב בין אנשים ולא בעיסוק אישי כזה או אחר
האמת היא שפחות חשוב במה תעסוק, העיקר שיחד ובכיף. כמו ילדים שנהנים מהמשחק
טיב היחסים בעבודה הוא הקובע את האושר שלנו בחיים
המומחיות של מנהל עבודה היא לחבר בין קשר טוב בין העובדים לבין תפוקה טובה
בסדנאות נלמד כיצד לנהל את האגו - המנהל אותנו ומכריח להתנגד זה לזה
הצלחה בחיבור וקבלת בונוסים
דווקא המאמץ לחיבור חברתי הוא המבליט את הייחודיות של כל אחד ולא מוחק אותה
כיום, אדם רגיל לשמור ידע לעצמו כי זה מקנה לו ביטחון. דרושה התפתחות הכרתית
בסדנאות האדם יגיע להכרה עצמית שהאגואיזם הורס אותו ושהחיבור עושה לו טוב
ביטחון אמיתי ניתן לקבל רק מהאחרים. כשכל אחד נכלל מכולם - זו עוצמה אינסופית
בסדנאות נאבד את תחושת עצמנו כעובדים. כאילו יצאנו יחד לעולם חדש וטוב
המימוש האישי של כל פרט יושג בחיבור עם החברים (הם יהפכו מקולגות לחברים)
ביחסים של עיגול, ככל שאתה מתקרב למרכז העיגול אתה מממש את עצמך
למצוא עולם חדש ועצום
בארגון אינטגרלי, אנשים יקפצו בבוקר מהמיטה בשמחה
כשאתה מתעורר, משדרים לך הביתה מוזיקה טובה, "מה שלומך? הכול בסדר בבית? כולם בריאים? שתה קפה בנחת, מחכה לך כאן עוגה..."
ההבדל בין משחק לעבודה הוא שבמשחק אתה נהנה בכל רגע ולא רק בסוף. רק ביחד
כשפורצים בינינו עצבים, מייד מקיימים דיון בהשתתפות כולם. אסור לשמור בבטן