חומר רקע לשיחת "חיים חדשים", 948

שוויון חברתי אמיתי

מטרות:

• פוליטיקה של זהויות, שקיימת בארה"ב וגם בישראל - השלכותיה ולאן זה מוביל.

• פוליטיקה של הזהויות - מטרתה כביכול אפליה מתקנת, וחברה מתוקנת. האם בפועל היא מובילה לקיבוע של המעמדות ושל הפירוד החברתי.

• מה הדרך הנכונה להגיע לתיקון האפליה והגזענות בחברה.

• מקומם של היהודים בתוך הפוליטיקה של הזהויות.

זרימה:

• הגורמים לפוליטיקת הזהויות.

• השפעתה של פוליטיקת הזהויות.

• הבעיה בפוליטיקת הזהויות.

• היהודים בפוליטיקת הזהויות.

• התייחסות נכונה לשוני.

פתיח:

אנחנו רוצים לדבר היום על תופעה מעניינת שקורית גם בארה"ב וגם בישראל. שתיהן מדינות של כור היתוך, של מפגש של תרבויות, מדינות של מהגרים. מה שקורה, בשתי המדינות, בערך מאז שנות ה-70, הוא מאבק פוליטי של קבוצות, על הכרה, כוח ושוויון הזדמנויות, ושיח שלם שנוצר סביב הזהויות השונות. קוראים לזה פוליטיקה של זהויות או identity politics.

בשנים האחרונות, בארה"ב במיוחד, השיח הפך להיות סביב נושא הזהויות, מאבקי זכויות ומלחמה על 'למי שיש לו פריביליגיות יתר על אחרים'. כל קבוצה נלחמת להשמיע את מצוקותיה. ישנה ביקורת לא מועטה בעניין - יש הטוענים שזה מפורר את החברה, מונע את הלכידות שלה, את החתירה לטוב משותף, כשכל אחד דואג לעצמו. נרצה לדבר על זה היום, על ההשלכות ועל המשמעויות.

הגורמים לפוליטיקת הזהויות

פוליטיקה של זהויות הוא מונח המתאר הדגשה של הייחודיות של קבוצות הזהות השונות בחברה, ובקשה לקדם את האינטרסים של קבוצות אלו או של חלקן, אשר התקבל כמסגרת שיח, אסטרטגיית פעולה, ופרקטיקה פוליטית. השימוש בו החל בארצות הברית בשנות השבעים, אך הוא משמש לתיאור תנועות שקידמו את המונח.

הפוליטיקה של הזהויות מבקשת להצביע על כך, שפעולות פוליטיות וחברתיות, כגון פעולות הקשורות ללאומיות או לאזרחות, משרתות או כפופות להגיון של הקבוצות הדומיננטיות בחברה. הגיון אשר לא תמיד עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הקבוצות הלא דומיננטיות ועלול לדכאן. הדיכוי עצמו יוצר קטגוריות חברתיות חדשות (למשל, בישראל, מזרחיות) ותגובת נגד במסגרת הפוליטיקה של הזהויות (למשל, הקשת הדמוקרטית המזרחית).

בין התהליכים שהובילו לפוליטיקת הזהויות ניתן למנות את המאבקים החברתיים בשנות השישים, תהליכי הדה-קולוניזציה לאחר מלחמת העולם השנייה והגלובליזציה. תהליכים אלו, יחד עם מסגרות שיח כגון, פוסט קולוניאליזם, פוסט סטרוקטורליזם, פמיניזם ורב תרבותיות, הובילו ליצירת גורמים המנוגדים למדינת הלאום.

פוליטיקה של זהויות:

מונח מרכזי בלימודי תרבות הטוען כי אינטרסים של קבוצות ויחידים מוגדרים על-ידי הבדלים אתניים, דתיים, מגדריים, גזעיים, מיניים ועוד. אינטרסים אלה, היוצרים את הזהות (שהיא ההבנה העצמית שלנו), לא יקודמו או יזכו בהגנה של סוכנויות רחבות כגון המעמד או המדינה החוקתית. פוליטיקה של זהויות מאפיינת חברה רב-תרבותית ומבליטה את זכותו של כל קולקטיב להיות שונה ואחר. פוליטיקה של זהויות מדגישה עיקרון מרכזי אחד: עקרון השוני והריבוי. היא מעלה על נס את זכותו של הפרט או הקולקטיב לנקוט פרקטיקות שונות בתחום הקהילה, הדת, החינוך, המגדר, המיניות וכן הלאה – פרקטיקות העשויות להיבדל מאלה של קבוצת הרוב. הפוליטיקה של הזהות נלחמת אפוא כדי ליצור הכרה ולגיטימציה לשוני ולאחרות. במובן זה היא יוצרת "תרגום" תרבותי וחברתי מתרבות אחת לאחרת (גרוזברד, 2007). מילת המפתח החדשה היא אפוא תרבות; רק באמצעות הבדלים תרבותיים, הנתונים לשינויים היסטוריים מתמידים, ניתן להתנסות באופני קיום כה שונים זה מזה. התוצאה היא הגדרה פלורליסטית של היחיד והקולקטיב במונחים רב-תרבותיים חדשים. אלה מרחיקים אותנו ממודל האדם האוטונומי, האוניברסלי, ששלט בכיפה במודרניזם.

פוליטיקה של זהויות מדגישה אפוא את זכויותיהם הלגיטימיות של המיעוטים לשמר את ייחודם ואת שונותם. ניתן אמנם לבקר עמדה זו ולטעון כי יש בה משום פגיעה בעקרונות האוניברסליים של הנאורות; ואולם מנגד טוענים חסידי הרב-תרבותיות כי הפילוסופיה של הנאורות נגועה במהותנות, כלומר היא מניחה פוליטיקה ישירה המבוססת על עקרונות אוניברסליים ואינה מתווכת על-ידי ניסיון קולקטיבי שונה. פרקטיקות אופייניות המתקשרות לפוליטיקה של זהויות הנן פמיניזם ופוסט-פמיניזם, תיאוריית הקוויר, תיאוריות פוסט-קולוניאליות ועוד. פרקטיקות אלה מאתגרות את ההנחה כי זהות יציבה היא ערך שאליו יש לחתור ולהשתוקק. נסכם: בבסיס המונח עומדת ההנחה כי סוגיית הזהות חורגת מן המסורת הליברלית ואינה מתייחסת לעולמו האוטונומי של הפרט. סוגיה זו נבחנת עתה על רקע שייכות היחיד לקולקטיב. הזהות הקולקטיבית נבנית באמצעות ההבדל שהיא מקיימת מול קבוצת זהות אחרת (Rutherford, 1990). פוליטיקה של זהויות היא אפוא פוליטיקה של שינוי והבדלים, כאשר קבוצות מיעוט אתניות, מיניות או אחרות תובעות לעצמן את הזכות לאוטונומיה תרבותית מול קבוצת הרוב בחברה (ע"ע תת-תרבות).

http://haraayonot.com/idea/identity-politics/

• מדוע נוצר הצורך בפוליטיקת הזהויות?

• מדוע בימינו, כל מי ששונה מרגיש צורך להילחם על הלגיטימציה וההכרה בשוני שלו?

• נראה שיש סוג של "מלחמה" מול התרבות השולטת והאנשים ש"מתאימים" למאפיינים שלה. מדוע זה קורה?

השפעתה של פוליטיקת הזהויות

• איך פוליטיקת הזהויות משפיעה על החברה? האם מקדמת, או כמו שטוענים, מפוררת ומקבעת אפליות?

• האם החלוקה לקבוצות זהות שונות ודרישת זכויות עבורם היא דרך טובה לתיקון עוולות חברתיות?

העדפה מתקנת (אפליה מתקנת):

העדפה מתקנת" היא מדיניות המחייבת מוסדות לתת העדפה לקבוצות הנחשבות כמקופחות חברתית, ובכך לפצותן על נקודת המוצא הנחותה שלהן במירוץ ההישגי. בדרך כלל מדובר על העדפה בקבלה לעבודה (או בקידום) או ללימודים, או העדפה באיוש מוסדות ציבוריים, של קטגוריות מיניות או אתניות מקופחות, למשל נשים או שחורים, שייצוגם במסלולים האמורים נמוך מחלקם היחסי באוכלוסייה (מאוחר יותר כללה מדיניות זאת גם בעלי נכויות).

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17270

• האם שיח הזהויות מקדם אותנו או גורם לבעיה?

הבעיה בפוליטיקת הזהויות

• מה בעצם לא מבינים האנשים המקדמים את פוליטיקת הזהויות?

• האם מטרות השיח הן חיוביות? מה היא בעצם מטרתם?

• למה השיח הזה מוביל לאנטי לאומיות? מה הקשר?

היהודים בפוליטיקת הזהויות

• מה החלק של היהודים בשיח הזהויות הזה?

• מדוע אף אחד לא רוצה לראות ביהודים קבוצת מיעוט מדוכאת?

• מדוע הזהות היהודית כה מעורפלת?

• מי הוא העם היהודי - האם הוא גזע, לאום? קפיטליסט, ליברל, קוליניאליסט או אולי מהפכן? מי הוא ומה יחסיו עם העמים האחרים?

• האם גם העם היהודי צריך לבחון את ההיסטוריה שלו מחדש?

• הרבה ממובילי השיח בכל במותיו-האינטלקטואליות, הפוליטיות והחברתיות הם יהודים- למה?

התייחסות נכונה לשוני

• איך החברה צריכה להתייחס לפרטים השונים בתוכה?

• איך האדם צריך להתייחס לעצמו כשהוא מרגיש שונה מהרוב בחברה שלו?

• איך כן מתקנים אפליה, אם לא באמצעות התמקדות בקבוצות מופלות?