חיים חדשים

תכנית 1212

ערבות גלובלית

שיחה עם רב ד"ר מיכאל לייטמן 10.03.20 – אחרי עריכה

אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1212, ואנחנו נרצה לשוחח היום עם הרב לייטמן על ערבות הדדית. ערבות הדדית, זה מושג שאנחנו מכירים אותו מאז הילדות. אני זוכר שבצבא כולנו היינו ערבים זה לזה, והיה משפט שהיו אומרים, "או שתהיו תומכים זה בזה או שתהיו תלויים אחד ליד השני".

ערבות הדדית זה משהו שאנחנו באמת מכירים, אבל היום הקשר בין בני אדם בכל רחבי העולם מקבל גוונים חדשים, מאפיינים חדשים. נרצה להתבונן על ערך הערבות ההדדית אל מול הצרות הגלובליות שמחייבות אותנו להיות קשורים ומתחשבים אחד בשני, בדרך לחיים חדשים.

ניצה: וירוס הקורונה שהגיח לעולם הוא איזו הזדמנות שהוא נתן לנו כבני אדם ללמוד משהו על החיים במציאות גלובלית מצד אחד, ובו זמנית הוא הראה לנו את הכוח של הפרט. זאת אומרת, למרות שהעולם נראה מאוד מאוד גדול והכול נראה ענק, ובסך הכול מה זה פרט אחד בתוך כל זה? פתאום אנחנו מגלים שהנה, פרט אחד קטן יכול בעצמו להיות מחולל של איזה וירוס כזה, או תופעה כזאת, ויצא שכל פרט ממש מחויב בתקופה הזאת דווקא להיות באיזו אחריות אישית, אפילו סוג של כאילו ערבות הדדית, שכל אחד חייב לשמור על עצמו כדי לא להוות איזה גורם מדביק, מדבק.

זאת אומרת, מצד אחד אנחנו רואים את העולם הגדול והגלובלי שבנינו, ואת העוצמה שלו. ומצד שני הפרט הקטן כמו מוכר בשוק בסין, מי בכלל יודע מי הוא ומה הוא, הוא משמעותי, דווקא הוא יכול להיות מחולל שינוי כזה דרמטי.

אז בואו ננסה להבין מה הכוח של פרט במציאות גלובלית, ולמה כל פרט ממש מחויב להיות באיזו אחריות כלפי הכלל.

בחוכמת הקבלה יש חוק מאוד פשוט כולל וידוע, שזה נקרא "כלל ופרט שווים". אין בכלל אלא רק אוסף פרטים ולא יותר, ולכן הכלל הוא תלוי בכל פרט ופרט, ולא נוכל להוציא מהכלל פרט אחד קטן, כדי לא לשבור את הכלל. אלא אפילו שמשמידים משהו מהכלל, חלקיק קטן, זה כבר לא כלל, הוא כבר פגום, והוא כבר מתקיים בחיסרון של אותו הפרט שיצא ממנו.

ולכן אנחנו באמת מסתכלים על החלקיק הזה, מה זה, זה וירוס קטן מקולקל שיוצא? אבל באמת הוא מראה לנו עד כמה שאנחנו עשינו קלקול בכל המערכת הגדולה ברמה הביולוגית, שזו הרמה הגבוהה ביותר בטבע. למעלה מזה יש רק מחשבות וכוונות של בני אדם. וזו הבעיה, מצד אחד.

מצד שני, אנחנו צריכים להבין שהכול מתחיל מהראש, כמו שכתוב, כמו שמדברים בעולם גם כן. ולכן אם יש לנו קלקול במערכת ביולוגית, הקלקול הזה בא ממערכת המחשבה והרצון, שהם יותר מהביולוגיה. ולכן אנחנו צריכים להבין מה לא בסדר ביחסים בינינו, אדם עם עצמו, אדם עם הזולת, עם האנושות בכללות, שאנחנו מייצרים בצורה ביולוגית כאלה עיוותים כמו הווירוס. כנראה שיש לנו בעיה ביחסים בינינו שהם לא אינטגרליים, שאנחנו כבר שברנו את כל חוקי הטבע האינטגרליים ולא נותנים לה להתקיים נכון. ולכן כל השבר שאנחנו עושים בצורה הזאת הכללית של הטבע, שהכול חייב להיות קשור ובאיזון זה עם זה, כנראה שאנחנו עשינו שם קלקול כל כך גדול, שזה כבר מתגלה בצורה ויראלית כזאת שפוגע בכולם.

וזה באמת פוגע בכולם, כי אנחנו חיים בעולם האינטגרלי. אז זה יכול להיות אותו סיני שמייצר שם איזה אבטיחים או משהו, ומישהו לידו שם בהונג קונג שמייצר איזה ניירות ערך כאלה, ויכול להיות בארצות הברית ודרום אמריקה, ובכל מקום. זה בכלל לא חשוב איפה, כי אנחנו מערכת כללית קשורה.

ניצה: אם נתבונן על הפרטים בתוך המערכת הכללית הגדולה הקשורה, איפה לכל פרט יש יותר כוח, האם כשהמערכת הייתה פחות קשורה, או דווקא כשהיא יותר קשורה?

לא, פעם היינו חיים ותלויים רק באזורים הקטנים, כי העולם לא היה גלובלי. היום הוא ממש גלובלי אינטגרלי, כך שאי אפשר לנו להרגיש רק את עצמנו, אפילו שאני נמצא באותו כפר בסין, ומה אכפת לי מכל העולם, אכפת לי למכור את מה שיש לי ולהרוויח את הפרוטות האלה כדי להאכיל את עצמי ואת המשפחה שלי. אבל זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות, כי בשרשרת של כל אלו חלקי הרשת, ש"לכו ותתפרנסו זה מזה", אנחנו כולנו קשורים בכולם. כולנו. ולכן אני לא מתאר לעצמי איך יכול להיות היום אותו סיני שהוא שומע מה שיצא מהכפר שלו, מה הוא יכול להגיד? הוא לא מבין, הוא לא מרגיש את זה, אבל ההסבר הוא כך, שכולנו קשורים, וכנראה שאפילו בדרגה שלו הוא יצר את הקלקול הזה.

ניצה: השאיפה שלנו כבני אדם, זה להבין כמה שיותר את המקום שבו אנחנו חיים. אנחנו חיים בתוך עולם שאנחנו מסתבר לא מבינים מספיק את החוקיות שקיימת בו.

לגמרי לא.

ניצה: לכן אנחנו חוטפים כל מיני מצבים כאלה שמביאים אותנו ממש להתרסקות ולמשברים חמורים מאוד, שאנחנו אפילו לא יודעים לאמוד מה יהיו ההשלכות שלהם. ז בוא ננסה להבין מהצד של הפרט, כי יש מין תחושה, תמיד יש הרגשה שהעולם גדול והכול מתנהל על ידי ממשלות שמנהלות את העולם. אבל פה פתאום אנחנו רואים שהמושכות יכולות להיות ממש בידיים של האדם הכי פשוט.

אפילו לא אדם, אפילו החלקיק הזה המזיק.

ניצה: כן, החלקיק הכי קטן.

אם היה לו שכל, רגש, שליטה, הוא עכשיו היה מעלה את עצמו מעל כולם, מנופף לשלום מלמעלה, ואומר, תראה, איזה ממשלות? איזה ממשלות היום יכולות להתקיים, במה? הן רק מבצעות את הפקודה שהטבע מחייב אותן. אנחנו רואים עכשיו מה זה כל ממשלה וממשלה עם כל הגדלות וכל הנפיחות שיש לה, שכל אחד נפוח שם. איפה? אין אף אחד. ניתן לראות מה קורה עם איראן, עם רוסיה, עם ארצות הברית, עם אותה סין, כולם קטנים.

ניצה: מהו החוק שמתגלה עכשיו, שכולנו כבני אדם חייבים להבין אותו, להפנים אותו, כדי להבין איך אנחנו ממשיכים ויוצאים מהמשבר במצב טוב יותר?

החוק הוא מאוד פשוט, אנחנו כולנו מערכת שנקראת "אדם". מערכת שהיא אחת, אינטגרלית, שכל החלקים שלה תלויים זה בזה ללא שום יוצא מן הכלל. אנחנו עוד לא יכולים לעכל את זה, אבל ככה זה. אבל אם אנחנו קיימים במערכת כזאת, והמערכת הזאת יותר ויותר מתגלה בינינו שמחייבת אותנו, אז בואו נלמד את המערכת הזאת, ונראה איך אנחנו צריכים להיות בהתאמה אליה, אחרת יהיה לנו רע. אחרת כאלו וירוסים יתגלו כמה וכמה בכל יום.

המערכת אומרת שאנחנו צריכים להיות קשורים זה לזה ביחסים טובים. אבל גם טובים צריכים ללמוד מה זה, כי אנחנו לפי האגו שלנו, לפי הטבע שלנו לא יודעים מה זה נקרא "טוב". טוב זה נקרא שאנחנו לומדים את כל המערכת עצמה, וכל אחד מאיתנו וכולנו יחד פועלים כך כדי להחזיק את המערכת כאינטגרלית. כלום חוץ מזה. רק את זה.

זאת אומרת, אני צריך לדאוג לעצמי ולכולם באותה מידה. אנחנו קשורים זה לזה, אנחנו צריכים להיות ביחסים שנקראים "ערבות", "ערבות הדדית", "ערבות גלובלית" שהיא למעלה מכל החלקים, מכל הריחוק בינינו, מכל זה שיש לכל אחד איזו מטרה אישית אולי או משהו. אין דבר כזה. הערבות, הקשר בינינו הוא חייב להיות למעלה מהכול, והוא צריך לקבוע את כל הקשרים הפרטיים שיש בין כולנו.

ניצה: אז הערבות ההדדית, היא בעצם חוק טבע?

היא החוק הא-לוהי, חוק הטבע העליון.

ניצה: זאת אומרת, לא מדובר באיזה חוק מוסרי או חוק ששייך לאומה כזאת.

לא, זה חוק הטבע שהוא הוא בלבד קיים. וכל היתר, חוקים, צורות התנהגות, הם כיוצאים ממנו.

ניצה: מה אנחנו יכולים ללמוד עכשיו על המצב שאנחנו נמצאים בו, שחוק הערבות הוא כאילו הולך ומתגלה פתאום בכל העולם?

כן. איזה יופי. עכשיו הטבע בא ללמד אותנו מי אנחנו, עד כמה אנחנו הפוכים ממנו, ומה אנחנו צריכים לעשות. אולי נלמד כדי באמת להיות חלק אינטגרלי בתוך הטבע. ודווקא אנחנו נוכל לקיים את חוק הערבות הזה, ובזה לכוון את כל הטבע לאיזון, ולהגיע לאיזון השלם, העתידי. זה יהיה ממש גן עדן, אם כל כוחות הטבע יהיו באיזון ביניהם.

אורן: העניין הזה של הערבות שקראת לה "ערבות גלובלית", זה בעצם חוק שמתחייב מתוקף כך שכל הפרטים קשורים למערכת אחת?

כן.

אורן: אז מה החוק הזה מחייב אותי כפרט?

לדעת איך אתה צריך להתייחס לכל המערכת כדי לגרום לה איזון, לקשר ההדדי השלם בין כל חלקיה. וודאי שכאן אתה פתאום מגלה את עצמך ממש מול משהו, מול איזו בעיה שאתה לא מסוגל לעכל אותה, כל שכן לקיים אותה, כל שכן להתחייב כחלק אחד מהמערכת. אם זו מערכת אינטגרלית, אם אני לא אקיים מה שאני חייב לעשות בה, כל המערכת לא תהיה באיזון, ואני אהיה אשם בזה, ואני וכל המערכת נרגיש עד כמה הפגם שלי הוא פגם בשלמות המערכת.

זאת אומרת, כל פרט הוא שווה לכלל. זה נורא.

ניצה: נכון. כן, זה פתאום מתגלה.

מפחיד.

ניצה: מפחיד.

אבל מה לעשות?

ניצה: כי לכל בן אדם יש אחריות כאילו על כל העולם.

כן. לכן על זה כתוב, "שב ואל תעשה עדיף".

ניצה: נראה לי שזה מה שקרה עכשיו, אמרו לאנשים שבו בבידוד אל תעשו כלום. אל תצאו, אל תעשו, אל תבואו בשום מגע, עדיף לעצור את כולם.

כן. ומה צריכים לעשות? ללמוד. ללמוד שאנחנו נמצאים במערכת, והמערכת הזאת זו באמת מערכת אינטגרלית, גלובלית. מהו החוק שלה שנקרא "ערבות"? זו התלות ההדדית, ואיך את התלות הזאת אנחנו הופכים מתלות ההכרחית לתלות הרצונית.

ניצה: מהכרחית לרצונית.

כן. לא שהטבע חייב אותנו כך להיות, אלא שאנחנו בעצמנו מתחילים לגלות עד כמה התלות ההדדית הזאת היא דבר רצוי. וטוב שאנחנו כאלה, ושאנחנו יכולים כן לקיים כזה יחס בינינו, וזה ממש גן עדן שאנחנו כך נתחבר בינינו ונייצר כאלו צורות השלמות. ואז אנחנו נרגיש את השלמות שבטבע, אנחנו נרגיש את כל חלקי הטבע מהכוכבים הרחוקים ביותר ועד הצורות שאנחנו בכלל לא מגלים אותן עכשיו. אנחנו יכולים להיות כגורמי השלמות הנעלים ביותר.

ניצה: הרגשתי שבעצם אמרת לי, תראי, שלב ראשון נכנסנו לבידוד. שלב ראשון, אל תעשה כלום.

"שב ואל תעשה, עדיף", כך כתוב בחוכמת הקבלה כבר מלפני אלפי שנים.

ניצה: זה מעניין. בוא נגיד ככה, אם הייתי צריכה לנסח את השלבים ביציאה מהמשבר, אז לצד כל הדברים שמשרד הבריאות ממליץ ואנחנו כולנו עושים, בוא נבנה שלבים ליציאה מהמשבר למקום חדש יותר. שלב ראשון, בידוד.

כן.

ניצה: מה הלאה?

הלאה?

ניצה: אולי מה עושים בתוך הבידוד.

לא לעשות כלום חוץ מללמוד. זו כל הבעיה של האנושות שהיא מתחילה לעשות, משהו לפני שמבינה מה שהיא עושה.

ניצה: מה אנחנו לומדים בזמן שאנחנו בבידוד?

אנחנו צריכים להבין באיזה עולם אנחנו קיימים, מי אנחנו, מהי מערכת הטבע שבה אנחנו נמצאים, איך אנחנו תלויים במערכת הטבע, מה אנחנו גורמים למערכת הטבע בצורה הדדית. איך אנחנו ביחסים בינינו משפיעים על המערכת הכללית של הטבע, בדומם, צומח, חי ובני אדם, ואיך הטבע בהתאם לזה מגיב אלינו, על הפעולות שלנו.

ואז אנחנו מתוך זה מתחילים ללמוד איך אנחנו יכולים להקים בית יפה לכולם, וזה לא בית פשוט כזה, אלא נצחי, שלם, למעלה מהחיים הביולוגיים שלנו בדרגה יותר גבוהה. אנחנו עולים בזה בהתקשרות בינינו, למערכת שהיא מערכת אינסופית, והיא מערכת בלתי מוגבלת בזמן. אנחנו הופכים להיות חיים בעולם בלי מיתה, בלי שום הגבלות, אלא פשוט אין גבול לתפיסה שלנו ולקיום שלנו. לזה אנחנו עכשיו מקבלים הזדמנות להגיע.

ניצה: אז בוא ננסה לסכם, כדי שהדברים יהיו מאוד ברורים. כי אנחנו עוברים באמת כזה שלב כל כך משמעותי, שאם נבין מה אנחנו צריכים לעשות צעד אחרי צעד, נוכל באמת להפיק את הטוב ביותר מהמצב שנקלענו אליו.

קודם כל ללמוד את זה. ללמוד על המערכת הכללית של הטבע ותפקידנו בזה. וכיוצא מזה, איך אנחנו יכולים להתארגן בינינו כדי להתחיל להתקשר למערכת הטבע הכללית. כי אנחנו, כל אחד מאתנו הוא אגואיסט, הפוך מהטבע. איך אני צריך להתאים את עצמי למערכת הטבע שהיא כולה אינטגרלית, וקיימת לפי החוק של ערבות, חיבור, אהבה השלמה, ואני ההיפך.

כאן באה חכמת הקבלה ואומרת, אתה חייב להתקשר גם עם כל האגואיסטיים למערכת כזאת, כשאתה בונה את הקשר ביניכם בדומה למערכת הטבע האינטגרלית, וזה נקרא "עשירייה". עשרה אנשים שמתחברים יחד, ומשתדלים לבנות יחסים ביניהם שדומים למערכת הטבע.

ניצה: אני אגיד בכמה מילים. הבנתי שהיום הצורך האגואיסטי, הרצון האגואיסטי שלי, הוא מנסה תמיד לסובב את כל העולם שיתאים לי.

אני חושב שזה ייגמר עוד מעט.

ניצה: זה בדיוק העניין. אני חושבת שבאמת יש פה איזה מהפך תפיסתי שהעולם עובר, בזה שאני לא יכולה להשתמש בכל העולם לתועלתי, אלא אני צריכה לראות איך אני כפרט מועילה לכל המערכת.

כן.

ניצה: וכדי לעשות את זה, אני צריכה להבין באמת את החוקיות שיש בעולם אינטגרלי, להבין איך אנחנו מתקשרים בינינו, כדי להתאים את עצמנו ולחוקיות של הטבע. אחר כך ציינת שעושים את זה באיזה קבוצות קטנות של עשרה.

אנחנו בונים את ההתאמה שלנו לטבע.

ניצה: כן. נגיד שעשרה אנשים לצורך העניין, כיוון שאנחנו מתעסקים בווירוסים וכל מיני דברים כאלה, אז נגיד שהעשרה האלה הם כמו איזו מעבדה קטנה שבה אנחנו מפתחים נגיד אנטי ווירוס. איך הם מפתחים את האנטי ווירוס?

הם מסכימים לקבוע ביניהם אותם החוקים שנמצאים בטבע השלם, האינטגרלי גלובלי, השפעה הדדית, שכל אחד מקטין את עצמו כלפי האחרים, שכל אחד מעלה את כולם מעל עצמו. זאת אומרת, שהיחסים שלהם יתקיימו למעלה מהאגו הפרטי של כל אחד.

ניצה: וזה בעצם החיסון עבור האנושות?

כן.

ניצה: עבור הווירוס הזה, או עבור תופעות נוספות?

זה לפחות כלפי הקבוצה הזאת. וכך עוד קבוצות ועוד קבוצות, עד שבצורה כזאת נחסן את כולם. זאת אומרת, נחזיר את כולם לתפקוד בהתאם לטבע הבריא.

אורן: תפקוד בהתאם לטבע הבריא, הוא תפקוד שבו כל הפרטים במערכת הכללית הגלובלית מקיימים את ההתקשרות הזאת שקראת לה "ערבות גלובלית".

כן.

אורן: עכשיו אני רוצה לדבר לא על כולם, אני רוצה לקחת פרט אחד. נגיד שזה פרט אחד והוא מקושר לכל המערכת הגלובלית. נגיד שאותו אדם פיתח את המודעות שלו ולמד את כל הדברים האלה שתיארת כאן עכשיו. איך עכשיו הוא מתייחס בהתאם לחוק הערבות הגלובלית לכל שאר חלקי המערכת? תתאר לי קצת את הפרט שמקיים את חוק הערבות הגלובלית, מה התחדש בו בתפיסה שלו, ביחס שלו?

הוא עושה את זה כלפי הקבוצה שלו הקטנה.

אורן: מה התחדש בו? מה השתנה בו? הוא כאילו אדם משודרג?

כן.

אורן: במה בדיוק?

בזה שהוא מקבל את הרצון של העשרה כמו את שלו, בזה שהוא דואג להם יותר ממה שדואג לעצמו הפרטי.

אורן: זה מנוגד לטבע האדם.

נכון. אבל כך הוא לומד. כך הוא לומד שרוצה לעשות, ואז כנגד זה הוא מקבל תמיכה מהחוק האינטגרלי, מהכוח האינטגרלי של הטבע שהופך אותו לחלק אינטגרלי של עצמו.

אורן: אז מה אומר בעצם חוק הערבות הגלובלית לפרט, מה הוא אומר לו?

חוק הערבות הגלובלית אומר שאתה צריך להיות קשור, אמנם אתה אגואיסט, אתה צריך להיות קשור לכל המערכת בצורה מעל האגו שלך. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת".

אורן: יש משפט שאומר, "יצר לב האדם רע מנעוריו". זאת אומרת שמצד הדעת כל בן אדם אגואיסט, בצורה כזאת, בעטיפה אחרת, לא חשוב. הטבע יצר את האדם כיצור אגואיסט, הכי אגואיסט, נכון?

כן.

אורן: עכשיו מה? המצב הזה של ערבות גלובלית שמתחילה להיות עכשיו מורגשת, זה בעצם כאילו שהאבולוציה לוקחת אותנו ורוצה ליצור מאתנו בני אדם חדשים, משודרגים?

אותו הטבע הגלובלי רוצה להראות לנו שהוא כבר מחכה לעשות מאתנו חלקים שלו בלתי נפרדים. הטבע כאילו אומר, אני מוכן עכשיו לקלוט אתכם כחלקים אינטגרליים בתוכי.

אורן: למרות שיצרתי כל פרט ופרט מכם כחלק בלתי אינטגרלי, שרוצה רק לשלוט ולנצל את האחרים.

אמת.

אורן: אז למה הטבע יצר אותנו הפוכים מהמקום שאליו הוא רוצה לקדם אותנו?

אנחנו נראה את המצבים בין המינוס לבין הפלוס, וכך יתרון אור מתוך חושך. כך אנחנו יכולים להרגיש את המצב האינטגרלי, השלם, בצורה שאנחנו מבינים אותו, מכירים אותו, רוצים לקיים אותו. אחרת, אם אנחנו היינו נולדים בו, לא היינו מבינים איפה אנחנו נמצאים.

אורן: זאת אומרת הטבע תכנת אותנו מלכתחילה בצורה מסוימת, ועכשיו הוא הביא אותנו לאיזה קצה שהתוכנה שהוא שתל בנו, תוכנה שהיא בעצם אגואיסטית, מפסיקה לתפקד. ואנחנו נדרשים להבין בעצמנו שהתוכנה הזאת שהטבע יצר אותנו כך שכל אחד חושב על עצמו, התוכנה הזאת כבר לא עובדת, כי העולם נהיה כל כך מקושר, כל כך גלובלי, וכל תנועה של אחד שבה הוא מוצץ מהשני, היא מחריבה את כל המערכת וחוזרת אליו כפידבק. אז התוכנה המקורית שהטבע שתל בי מפסיקה לתפקד, מה עכשיו? אני לא יודע מה לעשות, מה עכשיו?

מחייב אותך להגיע למצב שאתה מוכן להתקשר עם האחרים, כדי לקיים חוק האינטגרלי של הטבע.

אורן: אני צריך בשביל זה להוריד תוכנה חדשה.

אתה תקבל אותה.

אורן: מאיפה אני מוריד את התוכנה הבאה המתקדמת יותר, שיש בה ערבות גלובלית, תפיסה גלובלית אינטגרלית, הדדיות?

אתה תמצא איך שהטבע מקיים אותך, וממש מכוון אותך לכאלה מקומות שאתה יכול למצוא שם את הפתרון.

אורן: התוכנה, נקרא לה "תוכנת הערבות הגלובלית", היא קיימת בטבע? רק שאני עדיין לא אוחז בה?

רק היא קיימת.

אורן: איפה היא קיימת?

בכל חוץ ממך. שאתה במוח ולב שלך המקולקלים לא יכול.

אורן: תגדיר את המושג הזה, "מקולקלים". הטבע יצר אותי כמו שאני.

אגואיסטים. כך אתה רואה, "כל הפוסל במומו פוסל".

אורן: לזה אתה קורא מוח ולב מקולקלים?

כן, שכך אתה רואה את העולם, שהעולם כולו מקולקל. וברגע שאתה מתחיל לתקן את עצמך, שאתה רוצה להיות חלק אינטגרלי מהטבע, אז אתה מסתכל על זה ואומר, "אוי, לא חשבתי שזה כך, לא ראיתי שזה כך, אבל עכשיו אני רואה שזה תמיד היה כך, רק שאני לא זיהיתי".

אורן: אז מה אומר "חוק הערבות הגלובלית", אם נקרא לו כך?

שאנחנו כולנו שייכים למערכת אחת, וחייבים להרגיש את עצמנו כמנגנון שכל אחד תלוי בכולם, ולנצחיות, לשלמות, לחיים נפלאים. לא צריכים יותר מזה.

ניצה: אז אתה רואה בסופו של תהליך, משהו חיובי שנולד מתוך המשבר הזה?

אני רואה שזה כך ומתקרב. בהצלחה לכולנו.

(סוף השיחה)