חיים חדשים

שיחה 980

בזכות נשים צדקניות

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן-18.3.18 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על משפט ידוע שמפורסם ביהדות, "בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים". ננסה להבין מה זה "נשים צדקניות", מה הייתה התרומה שלהן ואולי איך הן תוכלנה לקדם אותנו גם היום למקומות קצת יותר טובים. כי לאור המצב בארץ אנחנו זקוקים לכוח שיניע אותנו קדימה.

ניצה: הביטוי הזה תפס מקום של כבוד במסורת ובתרבות היהודית ואנחנו שומעים אותו הרבה. למרות שבסיפור מצרים יש לא מעט דמויות נשיות, ומבלי להיכנס לכל דמות בסיפור הזה, יש כנראה משהו שהוא גדול יותר מהעניין של כל דמות בנפרד. יש כנראה איזה כוח לנשים שבזכותן דווקא יצאו בני ישראל ממצרים.

זאת אומרת אנחנו רגילים לחשוב שעשר המכות ומשה לפי הסיפור הקלאסי הוציאו את בני ישראל ממצרים, אבל אולי היה כוח גדול, נסתר ושקט מאחורי הקלעים שעשה עבודה מאוד משמעותית. על הכוח הזה נרצה לדבר היום וננסה להבין אותו. מה זה העיקרון והביטוי הזה, "בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים"?

אני לומד את חכמת הקבלה מעל ארבעים שנה, וכל מה שאני יכול להגיד זה רק מהקבלה. לפי חכמת הקבלה אין גברים ונשים, יש מה שנקרא "דמות אדם אחד", ובו, באדם הזה יש חלק גברי וחלק נשי. החלק הנשי באדם הזה, ביצור הזה זה הרצון שלו, והחלק הגברי באדם זה הכוונה שלו. אם כך, הנשים שבתוך האדם הן הרצונות שלו, והגברים שבתוך האדם הם הכוונות שעל כל הנשים האלה, על כל הרצונות שלו.

"נשים צדקניות", אומר שלכל הרצונות של האדם יש כוונות נכונות, יפות וטובות, כוונות של השפעה ואהבת הזולת. ו"מאהבת הזולת לאהבת ה'". זה נקרא "צדקניות". בני ישראל שהיו במצרים ועברו כבר הרבה בעיות, תיקונים ומכות הגיעו למצב שהרצון שלהם כבר רצה מאוד להתקדש, להיות בעל מנת להשפיע, להגיע מאהבת הבריות לאהבת ה', וזה נקרא נשים צדקניות שבתוך האדם.

לכן בזכות השינויים שהתרחשו בהם, הם עזבו את דרגת מצרים האגואיסטית, והתעלו לדרגה גדולה יותר, גבוהה יותר שהיא נקראת "דור המדבר" או "ארץ ישראל", זה בדרך. יוצא שלפי שפת הקבלה כתוב שבזכות הרצונות בעל מנת להשפיע, לאהוב את הזולת, או במילים אחרות בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים, מהדרגה הרעה, האגואיסטית, לדרגה יפה, טובה, נעלה, אלטרואיסטית, אהבת הזולת. את זה אני לומד מחכמת הקבלה.

ניצה: אתה בעצם מסביר פה עיקרון שמדבר על משהו שקיים בתוך האדם, ולא משנה אם הוא אישה או גבר.

נכון, כי חכמת הקבלה מדברת על התורה הפנימית שנמצאת בכל אחד ואחד. בכל אחד יש חלוקה של גברים, נשים צדקניות, וההיפך.

ניצה: בעצם אישה צדקנית לפי ההגדרה של חכמת הקבלה, זה רצון בתוך האדם המתוקן, שיש לו כבר כוונה להשפיע, לאהוב את הזולת וזה בעצם מה שהוציא את בני ישראל ממצרים.

כי מצרים זו הרמה האגואיסטית שבאדם, ויציאה זה נקרא התעלות מעל האגו. עוזבים את השימוש האגואיסטי שברצון ועולים לרמה אלטרואיסטית.

ניצה: הבנתי שהעיקרון הזה קיים גם בגברים וגם בנשים. האם יש בכל זאת תפקיד מסוים גם לאישה בדמות אישה בתוך העניין הזה?

על דמות של אישה או דמות של גבר לא מדובר בחכמת הקבלה. החוכמה מדברת רק על פנימיות התורה, לכן היא מדברת על פנימיות האדם. וודאי שאנחנו יכולים כנגד זה להעביר את זאת לגברים ונשים וללמוד מזה קצת. אם מעבירים את זה בהעתקה נכונה, אנחנו יכולים ללמוד מזה על הטבע הגברי, על הטבע הנשי והיחס ביניהם.

בכל מצב ומצב, ואנחנו רואים את זה במשך ההיסטוריה, נשים החזיקו יותר את הצדק ואת הכיוון הנכון. אישה יהודייה הייתה מאוד מסורה ודואגת לחינוך הילדים ולהחזיק את המשפחה בכל מצב קשה. אבל יותר מזה אני לא יודע להגיד.

רק עכשיו שמעתי ממך שבזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים. אני מבין את זה, וכך גם אני חשבתי פעם לפני ארבעים שנה. אבל אצלי מאז ועד היום, הפירוש הוא כמו שאמרתי.

ניצה: בואו ונסתכל רגע על פועלן של הנשים. כי בסיפור מצרים וגם בסיפורים אחרים בתורה יש לא מעט על פועלן המיוחד של הנשים. הייתי רוצה להבין קצת את הפעולות שהן ביצעו. אמרת שהן היו מסורות מאוד והייתה להן אחריות מסוימת.

בכול הסיפורים האלה מדובר באדם אחד. כשמדובר על הנשים שעסקו בלידה, או בבתיה בת פרעה, במרים הנביאה או בציפורה בת יתרו אשתו של משה, ועוד, בכל הדמויות האלה מדובר בגוף אחד של האדם. וגם באשת פוטיפר מהצד השני.

אורן: אשת פוטיפר לא היתה כל כך צדקנית. היא פיתתה את יוסף.

נכון. היו פה ושם דברים, אבל אני חושב שמדובר על התכונות שבתוך אדם אחד. וכשאדם עובר את כל התהליך הזה, מגילוי יצר הרע שזה נקרא כניסה למצרים, ועד התעלות מעל היצר הרע שזה נקרא יציאה ממצרים, את כל השמות הללו הוא מגלה בתוכו, ממש בתוכו, ולא מדביק אותם לדמויות בעולם הזה. כי חכמת הקבלה כולה מדברת באדם אחד. היא אומרת שאין בעולם אלא אדם אחד, וזה שאתה רואה הרבה אנשים, אתה רואה העתקה מהתכונות הפנימיות שלך. אבל כל העולם הוא בעצם אתה, רק תקבץ את הראייה שלך על ידי אהבה בחזרה אליך ואתה תהיה כאדם הראשון הכולל את הכול.

אורן: אני רוצה להעמיק בהבנה מה זו אישה צדקנית, לכן אני אשאל אותך מה ההבדל בין אישה צדקנית לאישה לא צדקנית?

צדקנית היא זו שדורשת תיקון.

אורן: מה זה תיקון?

תיקון זה כשהיא רוצה לכוון את כל הפעולות שלה שהן הרצונות שבאדם לכיוון הבורא, לכיוון שכל התכונות, כל הרצונות שבתוך הרצון לקבל שנקרא "אישה", "מלכות", יהיו מכוונים כדי להביא אותן התכונות תחת שליטת הכוונה על מנת להשפיע שנקראת בינה, וזו גם אישה עליונה שזו באמת דמות של אישה צדקנית, ואחר כך להביא אותה לכתר שזה כבר הבורא.

יוצא שאישה צדקנית היא זו שמתקנת את התכונות הטבעיות שלה שנמצאות בה בצורה שבורה, אגואיסטית, מאוד לא טובה, והיא משתוקקת להביא אותן לתיקון ורודפת את הצדק והיושר, ועד שהיא מביאה אותן לדבקות.

אורן: מה זו אישה לא צדקנית?

אישה לא צדקנית מושכת את האדם לעבירות. העבירות הן בשימוש האגואיסטי שבכל הרצונות והתכונות שבאדם.

אורן: כלומר?

לטובת עצמה ולא לטובת הזולת. זה לא עניין של מין, אלא פשוט לטובת עצמה, לטובת הרצון עצמו.

אורן: אישה לא צדקנית פועלת לטובת עצמה, ולמי פועלת אישה צדקנית?

לטובת הבורא דרך טובת הזולת. "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

אורן: כשאנחנו מדברים על צדקנית, על הבורא וכן הלאה, המילים נתפסות כדתיות. למה אתה מתכוון?

אבל אתה מדבר על צדקנית, מה זה צדקנית אם לא דתית?

אורן: אני מנסה להבין, האם אישה צדקנית זו אישה שחזרה בתשובה?

לא.

אורן: מה אם כך זו אישה צדקנית?

אישה שפועלת לאהבת הזולת ודרכם לאהבת הבורא, "מאהבת הבריות לאהבת ה'". אישה הכוונה לרצון לקבל שבאדם ולא מין האדם.

אורן: אישה שפועלת לאהבת הזולת זו אישה צדקנית?

רצון שפועל לטובת הזולת זה רצון שנקרא "אישה צדקנית".

אורן: מה זאת אומרת, "רצון?"

רצון זה נקרא אישה. כוונה זה נקרא גבר. אנחנו נצטרך להתרגל להבחנות הללו.

אורן: מה זו אישה צדקנית?

יש לי רצונות.

אורן: תן דוגמה לרצון.

אומרים שיש תרי"ג רצונות.

אורן: תן לי רצון אחד, שאבין את כל הפרוצדורה.

למשל לשתות כוס קפה.

אורן: יש לך רצון לשתות כוס קפה?

כן.

אורן: יפה.

אני יכול לשתות אותו לטובתי, להנאתי, זה רצון אגואיסטי. [או] אם אני רוצה לקדש את עצמי, היינו להביא את עצמי לדבקות בבורא.

אורן: איך אתה מגדיר בורא?

בורא זה כוח השפעה ואהבה ששורה בכל המציאות.

אורן: ודבקות בבורא, מה זה?

שאני בעצמי כולי, ואני כולל תרי"ג רצונות, [ויחד] כל הרצונות שלי עומדים תחת הכוונה להשפיע נחת רוח לזולת, לכולם, לכל העולם, ודרכם לבורא. כי הבורא זה הכולל של כל העולם.

אורן: אז יש לך רצון לשתות כוס קפה ומה הלאה?

אז אני צריך לחשוב בשביל מה אני עושה, למה אני עושה, מה יצא מזה, מי ירוויח מזה? כמו מכל פעולה ופעולה שאני עושה בחיים.

אורן: מה האופציות שלפניך?

לשתות וליהנות.

אורן: טבעי. אוקיי. ומה זה?

רצון אגואיסטי פשוט.

אורן: מה האלטרנטיבה?

האלטרנטיבה, שאני אכוון את עצמי, שבפעולה אפילו כזאת קטנה, הרצון לקבל שלי לקפה, אני רוצה להקדיש להשפעה, להתקשרות לזולת ודרך הזולת לבורא. אני צריך לאתר בי את הרצון הזה. זה לא פשוט.

תכנסו לתוך הדוגמה הזאת ואחרי הדוגמה הזאת נמצא רצון. ואת הרצון הזה אני כולי רוצה להדביק לזולת ולבורא. אפילו רצון כזה שאני רוצה להשתמש בו.

אורן: אז איך תעשה את זה?

אני צריך בשביל זה לרכוש כוונה. אם אני על ידי הכוונה שלי רוצה להתקשר לזולת ולבורא, הכוונה הזאת נקראת "כוונה צדקנית". ואז אני מבצע את הפעולה הזאת.

אורן: איזו פעולה?

שותה קפה, נהנה. יותר נכון להגיד, נהנה מאותו תענוג שיש לי בקפה.

אורן: עם איזו כוונה?

עם כוונה, שאני בזה רוצה להשפיע נחת רוח דרך הזולת לבורא.

אורן: לאיזה זולת?

כל בני האדם.

אורן: אז אתה שותה כוס קפה ואתה עושה כוונה פנימית לתוכך, שמה?

שאני עושה את זה לטובת הבריות ולטובת הבורא. זאת אומרת, מה קורה לי? אני בתוכי לא מרגיש שאני עושה את זה לעצמי, שיש בי משהו שנהנה מזה בצורה אישית, אלא אני נהנה מזה שאת הכוונה שלי כיוונתי לטובת הזולת ולטובת הבורא.

אורן: האחרים ירגישו בכך?

אם האחרים נמצאים במרחב הרוחני ודאי שירגישו בכך. ואפילו שלא ירגישו עכשיו, הם ירגישו אחר כך כשיבואו להרגשה הזאת.

אורן: זאת אומרת, ברצון פשוט כזה של לשתות קפה, חשבת על זה שאתה רוצה שההנאה שאתה מרגיש עכשיו, היא לא תהיה רק אצלך בתוך הבטן, אלא תתפזר ותתפשט לכל בני האדם בכלל, ואפילו לכוח הכללי הזה שאתה קורא לו "בורא". הפעולה הרצונית, כוונתית הזאת הפנימית שלך, אתה אומר שהיא פועלת במציאות, והיא כבר ממלאה את כולם במטען חיובי, שגם אם הם לא מרגישים אותו עכשיו, ירגישו אותו אחר כך.

האם כל הלופ שעכשיו נתת כדוגמה, זאת פעולתה של אישה צדקנית?

כן.

אורן: זאת אומרת, הרצון הבסיסי לכוס קפה זה אישה, והיא צדקנית בגלל שהיא כיוונה את ההנאה ממנו לא רק לעצמה אלא שחררה את זה, פזרה את זה לכולם. לכל הבריות ואפילו לבורא.

כן.

ניצה: תוך כדי ההסבר עלתה לי השאלה, אז מה זה גבר צדיק, מה ההבדל?

אותה הכוונה שמצורפת למעשה היא נקראת "גבר".

ניצה: אותה הכוונה, שזה לעשות טוב לזולת שמצורפת למעשה?

כן, למעשה, לרצון שנקרא "אישה", היא נקראת "גבר".

ניצה: זאת אומרת, המעשה עצמו, הפעולה עצמה.

כן. ההתגברות מעל לרצון.

ניצה: זה נקרא "גבר".

יוצא שכאן בכל פעולה ופעולה כזאת, החלק הגברי והחלק הנשי שבאדם משתתפים יחד.

ניצה: זו פעולה משותפת. זאת אומרת, יש איזה התעוררות של רצון שהוא האישה, ויש את הכוונה, אם אנחנו רוצים להפוך אותה לצדיקה, להשפיע לזולת ויש את ההתגברות שזה כבר הגבר.

עכשיו הבנו בצורה הפנימית ביותר את המשמעות של הביטוי הזה "נשים צדקניות".

וזה לא חשוב [על מה הדבר]. לכן לקחתי דוגמה של כוס קפה.

ניצה: כן. זה יכול להיות כל דבר.

כל דבר.

אורן: נחזור למשפט הראשון, "בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים". תסביר אותו בבקשה עם הקונטקסט הזה.

"מצרים" זה נקרא שכולם נמצאים בהכבדת הלב. "לב" נקרא רצון הכללי. שכל הרצונות שבאדם מרגישים הכבדה. הם רוצים ליהנות בעצמם. ליהנות מכל דבר שבחיים.

אורן: ולמה זה מכביד?

כי זה מושך את האדם לקרקע.

אורן: אבל זה טבעי לרצות ליהנות.

זה טבעי, ודאי, אבל זה נקרא "הכבדת הלב".

אורן: למה? אני לא תופס את ההכבדה.

הלב נעשה יותר כבד. הוא דורש מהאדם יותר ויותר פעולות, מחשבות, כוונות לעצמו.

ניצה: הרצונות האלה גורמות להכבדה?

כן.

ניצה: זאת אומרת, ככל שלאדם יש יותר רצונות.

רצונות בכוונה על מנת לקבל.

ניצה: לקבל לעצמי, אז זה גורם לי להיות יותר כאילו בהכבדה?

יותר כבד. הלב בסך הכול נקרא "פרעה", או "אישה רעה". אשת פוטיפר אלה כל מיני חלקי כוונות, רצונות.

אורן: מה סיבת הכובד, שהאדם חושב על עצמו? מה מכביד פה?

כן. הוא קושר אותו לעצמו, לקרקע, לא נותן לו להתרומם לכיוון הבורא.

אורן: כשאתה אומר, "לכיוון הבורא", על מה אני צריך לחשוב?

לכיוון הזולת לכל האנושות.

ניצה: אז אם כבר נכנסנו להסברים מאד מאד מעמיקים ופנימיים, אז בוא ננסה רגע להבין את דמותה של מרים ודמותה של בתיה. בוא ננסה לפחות להבין מה היא אותה מרים? מהו אותו רצון?

מרים היא אחותו של משה, והיא חלק מהבינה, דרגת ההשפעה שהיא באמת קשורה לדרגה עליונה. היא הצדקת. כולה נמצאת בהשפעה. אבל בצורה כזאת שהיא גם קשורה למלכות וגם לבינה. זאת אומרת, לשני דברים האלה. לכן, היא נשארת עם אימא. היא לא הולכת יחד עם משה לפרעה. רק משה נמסר לעל מנת לקבל, לפרעה, לבתיה. מצד אחד היא בת פרעה, אבל בת י-ה. היא בת י-ה.

זאת אומרת שגם פרעה הפנים שלו צד אחד זה בורא, וצד שני זה פרעה. זה אותו הכוח העליון שככה משחק עם האדם כדי להגדיל באדם את הרצון האגואיסטי, ושיהפוך אותו לעל מנת להשפיע, לרצון האלטרואיסטי.

אז כאן בתהליך אנחנו רואים שעוזרים לאדם נניח כמה דמויות של נשים. כי זו אשת פוטיפר, שמכניסה אותו לעל מנת לקבל.

ניצה: שהיא מייצגת איזה רצון לעצמה, מאה אחוז לעצמה.

ואחר כך מרים, שהיא בעצם שדכה את משה לבית פרעה, ואחר כך הביאה למשה את האימא שלו בתור מניקה. ואחר כך את בתיה שהוא היה אצלה כמו.

ניצה: הוא גדל בידיה.

כן, כמו הילד שלה. ואחר כך כבר ציפורה, שם זה עוד יותר רוחני.

ניצה: זאת אומרת, הבנתי פה בצורה פשוטה שיש באמת.

כוונות.

ניצה: הכול עניין של כוונות.

כוונות טהורות, שונות בכל מדרגה רוחנית.

ניצה: יש רצון נשי, נקבי, כאילו נקבי טהור שהוא מאה אחוז לעצמו, לצורך העניין זו אשת פוטיפר, ויש את מרים שהפכה את כל הרצונות שלה להשפעה, ויש כנראה תהליך שצריך לעבור מפה עד לכאן. כי אם אני מבינה נכון אישה צדיקה היא לא ביום נהיית צדיקה, היא עוברת איזה תהליך. אולי חלק מהרצונות היא מצליחה וחלק אולי פחות. התהליך הזה ממצב של מאה אחוז רצון רק לעצמי למצב שמרים מייצגת את כל הרצונות שלה הם כבר להשפעה, יש איזה תהליך. וכל התהליך הזה הוא בעצם סיפור שמתאר את יציאת מצרים?

כן. זה כל הסיפור. זו כל ההגדה.

אורן: הזכרת כמה פעמים את המילה בינה. המילה בינה היא נקבית כזאת, מה זה בינה?

בינה זה כוח ההשפעה שבמערכת האדם.

אורן: ומה המילה השפעה אומרת?

השפעה, היא נניח דאגה לזולת.

אורן: כוח ההשפעה שנמצא איפה?

זו תכונה.

אורן: איזו תכונה?

השפעה. אין לי יותר מה להגיד.

אורן: השפעה זה מלשון שפע?

"השפעה" זה נקרא להשפיע, לתת.

אורן: להשפיע, לתת. כאילו להוציא מעצמך החוצה.

כן.

אורן: אז למה הזכרת את המושג הזה, את הכוח הזה של הבינה בהקשר לנשים צדקניות?

כי "מלכות" נקראת אישה.

אורן: מי זו מלכות?

מלכות זה רצון לקבל שבאדם. ובינה זו רמת המלכות המתוקנת בעל מנת להשפיע.

אורן: כלומר?

שאנחנו צריכים להזמין אור עליון מהכתר על הרצון לקבל שנקרא "מלכות" כדי שתעלה את המלכות לדרגת הבינה.

אורן: זה היה בקבלית מה שאמרת עכשיו.

איך אני אסביר את זה לא בקבלית, כי זה לא קיים בעולם שלנו, ולהעביר את זה לצורה פסיכולוגית אני לא רוצה.

אורן: אז תסכם מכל מה שהסברת בכל מיני דרגות של עומק, מהי אישה צדקנית?

אישה צדקנית זה הרצון לקבל שבאדם שמשתוקק לעשות טוב לכולם, ודרך כולם לבורא.

אורן: והבורא, מה זה?

כוח השפעה כללי שקושר את כל העולמות יחד ומחזיק אותם בכוח האהבה.

(סוף השיחה)