מה עוד לא עשינו, איפה לא היינו. והאושר? לפעמים יש הרגשה שהוא כמו מסתלבט עלינו. משחק מחבואים, נוזל בין האצבעות כמו מים. דור של מחפשים אנחנו, אבל עם פתיל קצר. מה יכול לעשות את האדם מאושר?
ננסה ללמוד מהדברים הפשוטים של החיים. על איזה אדם אפשר להצביע ולומר: 'וואלה, הוא מאושר'? אינטואיטיבית עולה לראש תמונה של תינוקות מחייכים. כנראה שאצלם החיים פחות מתוסבכים. תינוק על הידיים של אימא מרגיש הכי טוב בעולם. היא מספקת לו כל מה שהוא צריך, מחזיקה אותו צמוד ללב שלה, מחממת אותו. הרגשת האהבה עושה אותו מאושר.
דוגמה אחרת אפשר לראות אצל אנשים שנקלעים למצבים לא נעימים, כמו מחלה קשה או אסון שנופל עליהם חס ושלום באמצע החיים. ההקלה הגדולה ביותר באה כשמישהו משתתף איתם רגשית, מביע כלפיהם אהבה. כך גם קורה כשמישהו על ערש דווי, וקרוביו עוטפים בחום. דוגמה נוספת היא מתחום הזוגיות: כשמחפשים בני זוג אידיאליים, על מה בעצם אנחנו חולמים? להרגיש אהבה. יש לנו תחושה פנימית שזה מה שיעשה אותנו מאושרים.
לא במקרה הכלל הגדול בתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך". מה שהבורא ממליץ לנבראים זה להגיע לאהבה, זה הסיכום הרצוי מכל מאורעות החיים. 'רוצים להרגיש הכי טוב שאפשר', כמו אומר לנו הכוח העליון, הטוב והמיטיב, 'תתחילו להתקרב לאהבה. אהבה ביניכם, מתוכה אהבה אליי, כך תוכלו לקבל את כל הטוב והשפע'.
וכך, מזוויות שונות רואים, שלהרגיש מאושרים פירושו להרגיש אהובים ואוהבים.
ודאי שאנחנו לא בדיוק בנויים לזה. אנחנו נמצאים בטבע אגואיסטי, אבל כך זה מסודר כדי שנוכל לברר בהדרגה מהי אהבת הזולת, להבין למה היא נחוצה, ומדוע בה טמון האושר הגדול. באופן טבעי לכל אחד יש דרישות לאחרים, ביקורת כלפיהם, לעתים גם זלזול, דחייה ואפילו שנאה. כל הדברים הללו בוערים בינינו כדי שמתוכם דווקא נברר את אופני היחס ההפוך לזולת. בלי כל ההבחנות המנוגדות לאהבה, אין לאהבה תשתית, אין לה על פני מה להיבנות.
כיום, אחרי אלפי דורות של התפתחות אגואיסטית, מרדף אחר סיפוק תאוות, עושר, כבוד, שליטה, ידע והשכלה, האנושות מגלה שכל אלה לא עשו אותה מאושרת. לרבים מהצעירים אין דחף לרוץ כמו דור ההורים, אין להם משיכה להיות עשירים מופלגים, מנהלים גדולים או מדענים ידועים. תן להם להתקיים בתנאי חיים סבירים, והעיקר זה אושר. יותר מזה הם לא צריכים.
אושר מלא הוא בהרגשת אהבה ללא הגבלה. שאנחנו אוהבים את כולם, וכולם אוהבים אותנו. אהבה שאינה תלויה בדבר, שלא בנויה על אינטרס כלשהו. בתת-ההכרה, למצב כזה אנחנו משתוקקים להגיע. והעובדה שהגענו לדור שדורש יותר מהכול להיות מאושר, ממש מאושר, מסמנת שמתחיל שלב חדש בהתפתחות האנושית.
בשלב הזה יהיה עלינו ללמוד איך לאהוב את הזולת, ואיך לקבל ממנו אהבה. איך לעורר אהבה מהזולת כלפינו, ואיך לאהוב אותו כך שירגיש מאיתנו אהבה. איך לפתוח את ליבו ואת ליבנו, כך שבקשר בין הלבבות נחוש חום משותף. יש בזה חכמה שלמה שנצטרך להכיר, ושיטה מעשית לפיתוח אהבה במסגרת קבוצתית. המטרה היא לבנות שדה של אהבה, יחס הדדי מיוחד, שבתוכו נמצא ברכה, תענוג, מילוי, חופש, קורת רוח, הנאה נעלה.
במבט אבולוציוני רחב רואים, שכוחות הטבע דוחפים את המין האנושי להיות כאיש אחד בלב אחד. העולם שלנו נעשה מקושר והתלות ההדדית מתגברת, במקביל האגו מגיע לרמה כה גבוהה שאף אחד לא מסוגל לראות ממטר. זה מביא לסכנה קיומית, ובמוקדם או במאוחר יכריח אותנו להוליד מעצמנו אנושות חדשה.
האדם של מחר יכול להיות רק מחובר, והרמה הגבוהה ביותר בחיבור לאחרים היא אהבה. שם נמצא ביטחון, סיפוק ושלווה, שם נמצא אושר מדרגה עליונה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 245 – bit.ly/3SYyuCM