חיים חדשים

שיחה 836

יחסה של תורת ישראל לגויים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 09.03.17 – אחרי עריכה

אורן: היום ננסה לדבר עם הרב לייטמן על היחס של תורת ישראל למושג "גויים". יש כל מיני דברים בקשר לזה. העולם היום מתקדם לאיזה מקום שכולנו מעורבבים, נרצה להבין את הדברים קצת יותר לעומק לפי חכמת הקבלה.

ניצה: אנחנו רואים שבתורה, במקרא מוזכר הרבה פעמים המונח הזה, "הגויים", ויש לה איזה יחס מסוים כלפי המונח הזה. למעשה "הגויים" הם כל מי שהוא לא יהודי, כל אדם שהוא לא מישראל, שהוא לא יהודי, הוא מכונה "גוי". היום אנחנו נרצה קצת להבין מה חכמת הקבלה מספרת לנו על הגויים, מה זה בכלל גוי. אולי נתחיל דווקא בזה, מה זה גוי, ואחר כך גם נבין מה היחס שלה כלפי הגויים.

השאלה הראשונה היא, מה זה גוי? על פי חכמת הקבלה.

צריכים להבין קודם כל, שמה שחכמת הקבלה אומרת ומה שאנשים חושבים אלו שתי רמות, שתי צורות היחס לטבע, לאדם, לא-לוהות, לדת. לכל דבר זה משהו אחר לגמרי.

ולכן אם אנחנו מדברים על אמת, כי חכמת הקבלה נקראת "חכמת אמת", אז זה מאוד מאוד רחוק ממה שאנשים חושבים. כי אדם חי בעולם הזה והוא רואה את אומות העולם, שלפי התורה יש שבעים אומות העולם, אך אנחנו רואים הרבה מאוד יותר מזה. אנחנו רואים את העולם הגדול, שבו אפשר להגיד שכל אומות העולם אלה "אומות העולם", "גויים", ועם ישראל זה מי שהוא יהודי שנולד מאמא יהודייה. האם זה היה תמיד כך או לא, זאת שאלה לחוד. אבל נניח. וכך אנחנו רגילים בעולם שלנו לחלק, ובהתאם לזה אנחנו יודעים מה קורה כאן בעולם הזה מה זה ברית מילה, חופה, חתונה, גבר, אישה, כהן לוי ישראל, שמיים וארץ, יער, עצים, חיות, דומם, צומח, הכול מובן לנו מתוך העולם הזה, וכך אנחנו מייחסים את מה שאנחנו קוראים בתורה, לכל אלו שאנחנו רואים לפנינו. לכל העולם.

חכמת הקבלה מתייחסת לכל הדברים האלה בצורה מאוד שונה, כך שאפילו מי שמתחיל ללמוד קבלה, הוא זמן רב מבולבל, כי חכמת הקבלה אומרת, אני מדברת על פנימיות האדם, שאדם הוא עולם קטן. מה זה קטן? שיש לפניך את העולם הגדול שאתה רואה, שבו אתה חי עם בתים, מכוניות, כוכבים, שמיים וארץ, וכל מה שאתה רואה, ואנחנו מדברים על האדם, ובתוך האדם יש את כל ההבחנות הללו, בתוך האדם בלבד. בתוך העולם הפנימי שלו. על זה מדברת חכמת הקבלה.

זאת אומרת, חכמת הקבלה אומרת, אתה האדם כולל בתוכך הכול, ויש לך להתייחס לעצמך כמו לכל העולם, ואת העולם הזה הפנימי שלך אתה צריך לסדר ולהביא אותו למצב המתוקן. ומה שמחוצה לך כביכול אל תיגע בזה, אתה צריך להשתמש במה שמחוצה לך רק בצורה שאתה צריך להתקיים. לך לעבודה, תתפרנס, תחזיק משפחה, ילדים, בית, את כל הדברים האלה, אבל זה כדי להתקיים.

בעצם העבודה שלך העיקרית זה לטפל בעצמך, להביא את העולם הפנימי שלך להרמוניה, שהוא כולו כולו הוא יהיה מתוקן. אל תתקן את העולם החיצון, כי לא תוכל לעשות את זה אף פעם, אתה צריך לתקן את העולם הפנימי שלך, כי אותו כן אתה יכול לתקן, ואתה חייב לתקן.

וכאן בעצם כל ההבדל בין תורת ישראל שזה נקרא "חכמת הקבלה", "חכמת אמת", "תורת אמת", לבין תורת בעלי הבתים, תורת אומות העולם שהם מתייחסים לכל הדברים שהם רואים שזה העולם, ואנחנו פה צריכים לעשות כל מיני תיקונים.

והתורה מדברת רק על תיקון האדם באמת, שאת האדם צריכים לתקן ולהביא אותו למצב שהוא יהיה אדם. "אדם", זה נקרא שהוא דומה לא-לוהות בזה שמתקן את עצמו ומסדר את כל הפנימיות שלו.

ניצה: עכשיו אני מסתכלת על עצמי. אמרת, "אדם – עולם קטן".

אם כך יש בתוכי, כשאני מחלק את עצמי דומם, צומח, חי, מדבר, כמו שהעולם מחולק לארבע בחינות אלו. ומי הן ארבע הבחינות האלו בי? מסבירה לנו חכמת הקבלה, שזה הרצון שלי שמתחלק לפי עוצמתו, לעוצמה הראשונה שזה דומם, יותר גדולה שזה צומח, יותר גדולה זה חי, ויותר גדולה זה מדבר. כך אני מחולק.

חוץ מזה בכל שכבה ושכבה של הרצונות האלה, דומם, צומח, חי, מדבר, אני מחולק להרבה מאוד מאוד תתי רמות, תתי הרמות האלו נניח בין הדוממים, יש כל מיני מינרלים, ועוד רבים למיניהם. צומח, צורות הצמחים וכן הלאה לפי העונות. צורות החי, גם עולם החי גדול מאוד, וגם המדבר שהוא הכי חשוב, כי הוא הכי בעייתי.

אם אני מדבר על ה"מדבר" שבי, אז אני כלול מכל אומות העולם, ובי ישנם שבעים אומות העולם, כך כתוב בתורה, "שבעים אומות העולם". וחוץ משבעים אומות העולם שישנם בי שכולם נמצאים ברצון האגואיסטי, הרוצים ליהנות מהחיים כמה שיותר כל אחד ואחד, יש אומה אחת שהיא לא נמצאת בין שבעים אומות העולם, שהיא מיוחדת, הנקראת "עם ישראל".

מאיפה עם ישראל הזה? זו התכונה שהיא משתוקקת להידמות לבורא, ואני צריך את התכונה הזאת לטפח, להגדיל, ולהעלות אותה בחשיבותה למעלה מכל יתר אומות העולם שבי. זאת אומרת, אני חייב את כל הרצונות שלי ששייכים לרמת הדומם, צומח, חי, מדבר לכוון אותם, את כל הרצונות האלה כדי להגדיל, כדי להעלות, כדי לשבח את התכונה הזאת שנקראת "עם ישראל" שבי, שהיא כולה תכונה כזאת שהיא רוצה להידמות לבורא.

אורן: מה זה אומר?

כמו שהבורא הוא משפיע תכונת האהבה והשפעה, אהבת הזולת, כך אני כמו שהתורה אומרת, צריך להגיע לאהבת הזולת "ואהבת לרעך כמוך" ולזה אני צריך לעבוד.

ניצה: הרצון הספציפי הזה מיוחד, הוא בעצם רצון שנחשב עליון על שאר הרצונות?

הוא מלכתחילה לא עליון, מלכתחילה אני לא יודע בכלל אם הוא קיים או לא קיים בי, אלא אם אני משתדל להוציא אותו, לאתר אותו, להבליט אותו, אז אני יכול כן להתחיל לטפח אותו ולעבוד עימו כך שהוא יהיה בולט, שהוא יהיה חזק, ושאני אוכל את כל שבעים אומות העולם להביא לצורה שהם משרתים אותו, שהם מעלים את הצורה הזאת של השפעה ואהבה, ומשייכים את עצמם גם אליו.

ניצה: אתה אומר כך, חכמת הקבלה אומרת שבכל אדם ואדם יש רמות רצון, ודרגות רצון שבתוכם יש מה שמכונה "שבעים אומות העולם" שמייצגים בעצם שבעים סוגים של רצונות.

ובנוסף לשבעים הסוגים של הרצונות האלה שנמצאים בכל אחד מאיתנו, יש עוד רצון אחד שלא בטוח שאנחנו תמיד מזהים אותו, לפעמים הוא נסתר ולא מודעים אליו בעצם, והרצון הזה הוא רצון שהוא רוצה להיות דומה לכוח הכללי, לכוח העליון. הרצון הספציפי הזה הוא נקרא "יהודי"?

הוא נקרא "יהודי" מהמילה שהוא קודם כל ייחודי מזה שהוא משתוקק לייחוד, והוא משתוקק לחיבור עם הבורא, להידמות לו. זאת אומרת, להיות גם בהשפעה ואהבה, בחיבור עם כולם, כדי להביא את כולם לצורה אחת.

ניצה: אז מה זה בעצם אם כך "גוי" על פי חכמת הקבלה?

גוי, זה כל רצון ורצון שהוא עדיין לא יהודי, שהוא עדיין הפוך ממנו ויש לו נטייה אחרת כלשהי, הוא נקרא "גוי".

ניצה: יש לו מעט התייחסויות בתורה לעניין הזה של הגוי, ויש כל מיני מצוות שקשורות בזה, אפילו ברכות והודיות. למשל, אחת מההודיות בברכת השחר, זה שיהודי מברך "ברוך שלא עשני גוי". מה המשמעות?

המשמעות היא שאם אני נמצא ברצון להשפיע, ברצון לאהבת הזולת, בחיבור עם כולם לעשות טוב לכולם ולהביא את כל הרצונות שלי להזדהות עם הבורא, שהם יהיו בהתאמה, בדביקות, בהשתוות הצורה עם הבורא, אז יוצא שאני בזה נקרא "יהודי". אני תיקנתי את הרצונות שלי שהיו פעם רצונות "גוים" שבי, ועכשיו הם הפכו להיות "יהודים" שבי, ואז אני מברך את הכוח העליון שעל ידו עשיתי את התיקונים, "ברוך שלא עשני גוי".

ניצה: ראיתי שיש כל מיני איסורים, כמו איסור לימוד תורה לגויים. מה המשמעות של זה?

בחכמת הקבלה "אסור" זה אי אפשר. כך כתוב. מה זאת אומרת? שאם אני עדיין נמצא ברצון האגואיסטי, אז אני לא יכול ללמוד תורה, כי "ללמוד תורה" זה נקרא שאני מבקש כוח מיוחד שיתקן את הרצון האגואיסטי שלי לאהבה ולהשפעה לזולת, ואם אני מבקש, אז אני מקבל את הכוח הזה. והכוח הזה שמגיע ומתקן לי את הרצון האגואיסטי, את הרצון שהיה "גוי" לרצון שעכשיו הפך להיות "יהודי", מחובר עם אחרים, אז אני ברצון הזה שאני תיקנתי מתחיל להרגיש את הבורא, וזה נקרא שאני "לומד תורה", שאני על ידי תיקונים עלי, על ידי מאור המחזיר למוטב לומד להכיר את הבורא.

וזה בעצם לימוד תורה. "תורה" זה נקרא שאני מכיר את הבורא שמתגלה לי, כי תורה והבורא זה היינו הך. אותו דבר. ולכן אני מברך "ברוך שלא עשני גוי". ואני מברך על לימוד התורה, "המלמד תורה לעמו ישראל", ועוד כאלה ברכות. זאת אומרת זה העסק של הרצון המתוקן שנקרא "יהודי", שנקרא "עם ישראל".

ניצה: ראיתי גם שבאמת אצל הגויים יש סך הכול שבע מצוות, "שבע מצוות בני נוח".

זאת אומרת שלפני שאני מתקן את הרצון האגואיסטי שהוא יהיה בעל מנת להשפיע, באהבה לזולת, להשפעה לזולת ודרך הזולת לבורא, אז לפחות אני מתקן אותו בצורה כזאת שהוא לא יהיה מזיק בהאגו המפותח שבו. ואז יש לנו מה שנקרא "שבע מצוות בני נוח", שזה בינתיים כאלו תיקונים על הרצון האגואיסטי, שלא יזיק, לא יזיק לאחרים.

ניצה: שלא יהרוג, שלא ירצח, שלא יעשה דברים שמזיקים.

כן, כל מיני דברים כאלה. שהאגו שלו לפחות יהיה שמור.

ניצה: כן, כמה כללים בסיסיים, כאילו אנושיים.

אבל זה מאוד חשוב, כי זו דרגה קודמת לתיקון להיות יהודי. כי כולם צריכים להגיע לייחוד עם הבורא, כמו שכתוב, "כי כולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם". זאת אומרת כולם, כל הרצונות האגואיסטים ביותר שבאדם הם הגיעו לתיקון ובהם מתגלה הבורא. זה נקרא "לדעת" אותו. "לדעת" זה נקרא "וידע אדם את חוה אשתו" זאת אומרת, שיש חיבור בין כולם, בין כל הרצונות האלה והבורא, זה נקרא "זיווג".

ו"ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים", שכל הרצונות יהיו כמו בית אחד, כלי קיבול לכל העמים, לכל הרצונות שבורא ברא, וכולם הם יהיו בצורה כזאת מחוברים שהבורא יתגלה בהם בשלימות.

ניצה: זה מרתק להבין שחכמת הקבלה כמו שאתה מסביר אותה, היא מדברת על הרצונות של האדם בעצם.

תיקון האדם.

ניצה: על התיקון של הרצונות שלו, והכול בעצם נמצא בתוכו גם הגויים וגם היהודי?

רק את זה אנחנו צריכים לעשות. ובעולם שלנו אין מה לתקן. אם אנחנו חושבים לתקן את העולם או לתקן את עצמנו בצורה חיצונית, כמו שאנחנו רואים, עם ישראל, מדינת ישראל, אז אנחנו רק מגיעים לקלקול ולא לתיקון. האגו שלנו כל הזמן גודל, כי אנחנו לא מטפלים בו, אנחנו לא מושכים עליו המאור המחזיר למוטב, והוא נעשה מיום ליום יותר גרוע. גם חילונים, גם דתיים מהיהודים וגם אומות העולם, כולם נעשים יותר גרועים, מפני שאנחנו לא מושכים המאור המחזיר למוטב. כוח התורה לא נמצא בעולם שלנו, בגלל שבעצם אנחנו היהודים שבעולם הזה, לא עוסקים במה שהם צריכים לעסוק.

ניצה: כשאתה אומר שהאגו מתפתח, זה אומר שהרצונות שלנו, אותם רצונות שמכונים "אומות העולם" ממשיכים להתפתח. מה קורה להם?

הם כל הזמן גדלים, הם רוצים יותר ויותר לבלוע את כל העולם, הם כל הזמן רוצים יותר ויותר להצליח על חשבון הזולת שזו צורת האגו הטבעי שמתפתח בנו, אבל אנחנו לא שמחים מזה ולא ממלאים את עצמנו, ובזה אנחנו בעצם נשארים ריקניים ואומללים. אנחנו לא רואים לעצמנו וגם לילדים ולנכדים שלנו, בעולם הזה שום עתיד טוב.

אורן: אמרת שהיהודים שבעולם הזה לא עוסקים במה שהם צריכים לעסוק. על מי אתה מדבר, ולמה אתה מתכוון?

היהודים בעולם הזה, אני מתכוון לבני אדם שהם נקראים "יהודים", שהם נולדו כיהודים על ידי אברהם אבינו שיצאו מבבל. הם היו בבלים כמו כל האומות שהיו שם בבבל, אברהם אבינו בירר אותם, משך אותם מכל אומות הבבלים שהיו בבבל העתיקה, ועשה מהם קבוצה מיוחדת, מאוחדת, שהתאחדה יחד, ובאיחוד ביניהם התחילו לגלות את הכוח האחד שנקרא "הבורא". "כוח עליון". ולפי זה הם קראו לעצמם "יהודים", "ישראל", "ישר א-ל" המכוונים ישר לבורא, לדביקות, לחיבור אליו, כמו שכתוב, "שובה ישראל עד ה' א-לוהיך". ואת זה עשה אברהם אבינו, ומאז הוא נקרא "היהודי הראשון".

אורן: כשאמרת שהיהודים היום לא עוסקים במה שצריכים לעסוק, במה הם צריכים לעסוק?

היהודים צריכים לעסוק בזה שהם מבררים אותה הנקודה שיש בהם, שהיא נקראת "נטייה לבורא", "נקודה שבלב" או "ניצוץ שבלב", או "חלק א-לוה ממעל" שיש בכל אחד ואחד שהוא יהודי בעולם הזה. חוץ מזה, האמת שהנקודה הזאת ישנה לא רק ביהודים היום, אלא כמו שיהודים הם חלק מהעם הבבלי, או מהרבה אומות הבבלים שהיו שם שבעים אומות בבל, ומכל אחד מהאומה פתאום באו כמה אנשים לאברהם שהם רצו לקרבת הא-לוהים.

גם היום יש הרבה אנשים מכל אומות העולם שגם הם עם כאלו ניצוצות שבלב, המרגישים את הנטייה שלהם לא-לוהות, ואז הם גם נקראים לפי הנטייה שלהם "יהודים", "ישר א-ל", "ישראל", והם לכן צריכים גם להתחבר יחד עם עם ישראל. אנחנו רואים שהם מתחברים לארגון שלנו בכל העולם, והם מאוד מעוניינים לקיים את התורה והמצוות לפי חכמת הקבלה, ולשייך את עצמם לעם ישראל הרוחני ולבורא.

אורן: אם הבנתי נכון, אתה מדבר על כך שאדם צריך לברר את הנטייה לא-לוהות שנמצאת בתוכו? מה זה, ואיך זה קשור לחיים שלנו היום?

לחיים שלנו זה לא חשוב היום או באיזו תקופה אחרת. זה שאנחנו מתקנים את עצמנו בדומה

לא-לוהים, להיות כאיש אחד בלב אחד, להיות בערבות, להיות בקבלת התורה, היינו במאור המחזיר למוטב שהוא מתקן את הרצונות שלנו האגואיסטים והוא הופך אותם כולם לעל מנת להשפיע לזולת, עד שאנחנו באים לאהבת הזולת ודרכם לאהבת ה', זה נקרא "להיות יהודי", זה נקרא "להיות ישראלי", זה נקרא להיות שייך ל"עם ישראל". מי שלא מקיים את זה הוא לא נקרא לפי הגדרת חכמת הקבלה "ישראל". כי לא מספיק להיוולד לפי אמא יהודייה.

אורן: מה צריך עוד?

צריכים לקיים את מה שתורת ישראל דורשת מהאדם.

אורן: שזה?

שזה נקרא קודם כל להפעיל את עצמו בכיוון "ואהבת לרעך כמוך", ודרך זה ל"ואהבת את ה'

א-לוהיך", שני שלבי התיקון שאדם צריך לעבור.

ניצה: מה ההבדל בין עם ישראל הגשמי לעם ישראל הרוחני, כמו שאתה מסביר?

עם ישראל הגשמי זה מי שיש לו תעודת זהות.

ניצה: שנולד לאימא יהודייה.

נניח שכן. אבל עם ישראל הרוחני, זו קבוצת האנשים שכולם מחוברים ביניהם ורוצים בחיבור ביניהם להתחבר עם הבורא, ולעשות את זה בצורה מוחשית, בהרגשה, בהבנה, בחיבור, בדביקות.

ניצה: אני יודעת שיש איסורים מצד התורה, איסורי חיתון, לא להתחתן יהודי עם גוי.

זה לפי המצב הגשמי. לפי המצב הרוחני זה ברצונות, אז וודאי שרצון שהוא כולו על מנת להשפיע, לא יכול להתחבר עם הרצון שהוא על מנת לקבל.

ניצה: "להתחתן" זה נקרא "להתחבר", ואתה אומר שבתוך האדם יש רצונות שהם חלקם גויים ורצון אחד יהודי, ואסור בעצם לחבר ביניהם.

אי אפשר. אסור, זה אי אפשר. אנחנו נמצאים בחוקי הטבע. זה לא שאני רוצה וכך זה יעשה, או שאני לא רוצה וזה לא ייעשה.

ניצה: למה אי אפשר בעצם לחבר בין שני הדברים?

כי אלה שתי צורות שלא יכולות להתקרב זו לזו.

אורן: למה?

ניצה: למה באמת?

כי הן הפוכות לפי הטבע שלהם.

אורן: במה ההופכיות?

שזה על מנת לקבל רוצה, וזה על מנת להשפיע רוצה, ואז אין ביניהם השתוות הצורה. בטבע יש חוק עיקרי שזה חוק "השתוות הצורה", זה ששני דברים עד כמה שהם דומים הם מתקרבים, עד כמה שהם נבדלים הם מתרחקים. אם אני רוצה שהם יופגשו, הם חייבים להיות לפחות בנקודה אחת דומים.

ניצה: שתהיה איזו נקודת השקה אחת.

כן. אם הם דומים יותר מאשר בנקודה אחת, הם אפילו כך מכסים זה את זה בשטח המשותף. אם אתה מדבר על זה שהם יכולים להיות אפילו כמו שאתם אומרים, מתחתנים, אז הם צריכים ממש לכסות זה את זה ולהיות ממש. אמנם הם שונים, אבל הם בנטייה אחת להשפיע זה לזה, ואז הם יכולים להוליד מישהו שלישי.

אורן: אז הנטייה הזאת שבתוך האדם שנקראת "יהודי", מול נטיות אחרות באדם שנקראות "גויים", הם בצורות הפוכות לפי המודל הזה? מה בדיוק ההופכיות?

ההופכיות היא שזה רוצה להשפיע וזה רוצה לקבל. והתקרבות היא רק לפי זה שהם רוצים להשפיע הדדית.

אורן: המילה "להשפיע", מה היא אומרת?

לגרום לטוב.

אורן: לעשות טוב. לא לי כאלו.

ודאי, לזולת.

אורן: לזולת.

לי אני רוצה לגרום טוב זה בצורה טבעית, בלי להתאמץ.

אורן: כל הנטיות שבתוך האדם, כל ה"שבעים אומות" האלה.

זה סך הכול הטבע שלנו.

אורן: אם הבנתי את כל המודל, אז עולמו הפנימי של כל אדם בנוי מכל מיני נטיות, והוא צריך לברר בתוך כל הנטיות וכל הרצונות שיש בתוך ליבו, את הנטייה הכי גבוהה שהיא, קראת לה נטייה להיות באהבה, בנתינה, כמו הכוח העליון. הבנתי נכון?

"ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה".

אורן: שזה המימוש של זה.

כן.

אורן: זה אומר שהתהליך הזה הפנימי שאדם מבצע עם עצמו, וההתעלות הזאת הפנימית לכיוון אהבה, זה משהו שכל אדם יכול לבצע ולא משנה לאיזה עם הוא נולד? כל אדם יכול לבצע את התהליך ההתפתחותי הזה?

חייב.

אורן: חייב? אז יוצא, שאם נחזור להגדרות שאיתן התחלנו, שכל אדם לא משנה לאיזה עם הוא נולד, בשיא ההתפתחות שלו הפנימית, שכולו כבר מחובר לאהבה ולנתינה, הוא בעצם הפך להיות "יהודי"?

כן.

אורן: אז זה לא רק שלנו או של מישהו שנולד או לא נולד, זה פשוט כאילו אבולוציה של בני האדם מבחינה איכותית?

נכון, כולם צריכים להגיע לצורת "יהודי" שכולם מחוברים יחד ומחוברים עם הכוח העליון כאחד, "ישראל אורייתא קודשא בריך הוא חד הוא".

אורן: וכל החיבור הזה "כאחד", הוא נשען על אהבה? למה על אהבה?

כי זה היחס הכי ישר, פתוח, טוב, חזק מאחד לשני.

אורן: ולמה אהבה שלי למישהו היא גם מחברת אותי לכוח הזה האחד שאתה קורא לו "הבורא"?

כי אנחנו נמצאים בזה עימו בהשתוות הצורה.

אורן: כלומר?

שאם אני מבטל את האגו שלי ומוכן להתחבר עם מישהו, במידה הזאת אני גם דומה לבורא.

אורן: ואז לפי אותו מודל שקודם עשית, כשאני נהייה דומה, אני נהייה אחד.

כן.

(סוף השיחה)