שיעור צהריים 15.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 566, מאמרי "שמעתי",
מאמר מ"ז. "במקום שאתה מוצא גדלותו"
קריין: בעל הסולם, עמוד 566, "שמעתי", מאמר מ"ז, "במקום שאתה מוצא גדלותו".
מז. "במקום שאתה מוצא גדלותו"
שמעתי
""במקום שאתה מוצא גדלותו, שם אתה מוצא ענוותנותו".
פירוש: האדם, שנמצא תמיד בדביקות אמיתית, רואה שהשם ית' משפיל את עצמו, דהיינו שהקב"ה נמצא במקומות השפלים. והאדם אינו יודע מה לעשות. לכן כתוב "המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים וארץ". שהאדם רואה גדלות הבורא, ואחר כך "המשפילי", שמשפיל את השמים לארץ. והעצה היועצה לזה, שיחשוב, שאם הרצון הזה מהקב"ה, אין לנו גדול מזה, כמ"ש "מאשפות ירים אביון".
מקודם צריך שאדם יראה, שיהיה לו חיסרון. ואם אין לו, צריך שיתפלל על זה, מדוע אין לו. כי זה שאין לו חיסרון, הוא מטעם מיעוט הכרה. לכן בכל מצווה צריך שיתפלל, מדוע אין לו הכרה, שאינו עושה המצווה בשלמות, דהיינו שהרצון לקבל מכסה, כדי שלא יראה האמת. שאם הוא רואה, שהוא במצב כל כך שפל, אז בוודאי לא ירצה להיות במצב הזה. אלא שבכל פעם ופעם יתאמץ בעבודתו, עד שיבוא לכלל תשובה, כמ"ש "מוריד שאול ויעל".
פירוש: כשהקב"ה רוצה שהרשע ישוב בתשובה, עושה לו את השאול כל כך בשפל, עד שרשע בעצמו אינו רוצה להיות כן. לכן צריך שיתפלל בתחנונים, שהקב"ה יראה לו האמת, על ידי שיוסיף לו את אור התורה."
זה מאמר קצר שאמר בעל הסולם לרב"ש, ורב"ש כתב לנו.
שאלה: מה זה אומר שהקדוש ברוך הוא נמצא במקומות השפלים?
שבמקום להראות את גדלותו, ייחודו, הוא נעלם מהאדם, נותן לאדם הרגשה שהוא לא נמצא, לא קיים, והאדם צריך בכל זאת להתאמץ כדי לראות שכל מה שיש לו בעולמו מגיע רק מהבורא, וזה מה שמקרב אותו לבורא. האדם צריך לתאר לעצמו שהבורא הוא גדול ולהבין שהבורא דווקא נמצא במקומות השפלים מתוך זה שרוצה שהאדם יתאמץ וירים אותו. וכשירים אותו, אז הוא ישיג אותו בצורה אמיתית.
שאלה: כתוב "בכל מצווה צריך שיתפלל, מדוע אין לו הכרה". איזו הכרה אני מבקש?
הכרה בבורא. שכל מה שאדם מרגיש, הכול בא לו מהבורא, וכך האדם כל הזמן מתאמץ שהבורא יגלה את עצמו והאדם יוכל לראות אותו בצורה האמיתית, שהבורא נמצא במצב הגבוה מכולם, מהכול, שאין יותר גבוה ממנו, ולכן הבורא דווקא משפיל את עצמו כדי לתת לאדם מקום יגיעה.
שאלה: במאמר כתוב שהבורא מביא את האדם למצב כל כך גרוע שהאדם רוצה לברוח מזה, ומצד שני יש משפט נוסף שאומר שה' לא נותן לאדם יותר רע ממה שהוא יכול לסבול. האם המשפט הראשון מתייחס לאדם שנמצא בגשמיות, והמשפט השני מתייחס לאדם שנמצא ברוחניות?
לא, מדובר על אותו מצב. שהבורא נותן לאדם מצב כדי שאדם יוכל לעבוד ממנו, להעלות את עצמו בזה שהוא מעלה את הבורא בעיניו, וכך הם מתקרבים זה אל זה.
תלמיד: למה יש את ההבדל הזה בהכרת הרע שהוא נותן לאדם? כי במצב הראשון הוא נותן לאדם מצב כזה שהוא לא יכול לסבול, ובמצב השני הוא נותן לו מצב שהוא כן יכול להתגבר עליו, זאת אומרת הרע הוא לא כל כך גרוע כמו במצב הראשון.
הבורא תמיד עושה חשבון, ולפי החישוב שלו הוא מוריד את האדם ונותן לא אחר כך לראות את הבורא כגדול, לראות את הבורא כקטן, ועל ידי שינויי המצבים האלו הוא בונה באדם, עושה באדם את הכלים כדי שיוכל לעבוד איתם, לפנות מכל מצב לבורא.
שאלה: מהו מאור התורה ואיך הוא ניתן לאדם על ידי הבורא?
מאור התורה פירושו שהבורא מאיר לאדם, כי הבורא הוא המקור של כל האורות, כל הכלים, כל השינויים, כל מה שאנחנו מרגישים ומקבלים בחיים, כל השינויים שאנחנו מרגישים בחיינו, הכול מגיע אלינו מהבורא בלבד. ולכן אנחנו צריכים לייחס את הכול לבורא ולפי איך שמרגישים את פניית הבורא אלינו, כך להגיב. זאת אומרת, בכל מקום ומקום להשתדל לגלות גדלותו, כמו שכתוב "במקום שאתה מוצא גדלותו, שם אתה מוצא ענוותנותו", ואת זה צריכים לא לשכוח.
שאלה: כתוב "לכן צריך שיתפלל בתחנונים, שהקב"ה יראה לו האמת, על ידי שיוסיף לו את אור התורה." האדם מבקש שהבורא יראה לו את האמת, כלומר את יצר הרע שלו, זו כאילו תפילה מקו שמאל. האם זו תפילה נכונה?
לא, אני לא חושב שזאת תפילה נכונה. אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיגלה לנו את האמת, כלומר את המצב האמיתי שלנו. ואת כל אותם המצבים שאנחנו מקבלים, ומובן שאנחנו מקבלים אותם רק מהבורא, לא משנה איזה מצבים, כל המצבים שיהיו, אנחנו צריכים לשייך לבורא, ומתוך כל המצבים האלה לנסות ולבחון איך הבורא רוצה לקרב אותנו אליו. על זה אנחנו צריכים לחשוב ולזה לדאוג.
שאלה: תפילה על האמת זו תפילה על כך שיתגלה לנו שיש לנו קשר מתמיד עם הבורא, עם המקור האחד, ולא על זה שיתגלה האגו?
כן, מה שהכרחי עבורנו זה גילוי הקשר הקבוע עם הבורא, זה נכון. על זה אנחנו צריכים לחשוב, את זה אנחנו צריכים לבקש.
שאלה: זה מובן שהכול מהבורא, זה חוק, הוא ברא, הוא עושה הכול, אבל במה הגדלות?
גדלות הבורא מתגלה לנו בזה שהוא משפיל את עצמו בכל המקרים ומתגלה לנו דווקא מתוך המקומות השפלים בעינינו כדי שנוכל לרומם אותו בדמיוננו, בדעתנו לרום המעלות. כלומר, ככל שאנחנו מתקדמים יותר, כך נוכל לראות עד כמה הבורא למעשה נמצא במקומות, בתנאים, במצבים הכי חסרי חשיבות, ונראה לנו לא גדול, חסר חשיבות, ולכן אנחנו שוכחים אותו, מזלזלים. אבל בעיקרון, העיקר אצלנו זה רק לרומם אותו לרום המעלות שבו הוא באמת נמצא, לדרגה הגבוהה ביותר שאנחנו מסוגלים.
שאלה: האם בזה שאני מנסה לתת את עצמי לחברים, להשקיע את עצמי בתוך החברים, זה ישפיע על העולם, ישפיע על החברים, זה ישפיע על העשירייה? כי בפועל אני כאילו נעלם בכל הסיפור הזה, אז אני מנסה להבין מהי העבודה הנכונה בכל התהליך הזה שמדובר עליו כאן, "המשפילי" מלמעלה למטה, שהאדם צריך להשפיל עצמו וכולי?
אנחנו צריכים להבין שהבורא באמת נמצא בנקודה הגבוהה ביותר בכל התמונה הזאת, שאנחנו צריכים להעלות אותו ככל שאנחנו מסוגלים, לתאר אותו כמנהל וגבוה מהכול, ובצורה כזאת שנרצה לגלות אותו, זה גם מעלה אותנו לאותו הגובה. זו בעצם העבודה שלנו, לתאר את הבורא כגבוה מעל כולם, מעל הכול.
שאלה: המאמר מאוד רגשי, הוא נותן הרגשה של אהבה, בושה בפני הבורא. האם כדי להפוך להיות כמו בורא, דומים לו, אנחנו צריכים להיות ענווים כמו הבורא ובצורה כזאת אנחנו מעלים את הבורא? כלומר אם אנחנו מדברים על הקבוצה אז להתבטל בפני החברים, ולרומם את גדלות וחשיבות החברים?
כן, להתחבר עם החברים, להעלות את הקבוצה ובקבוצה להעלות את הבורא.
שאלה: מה זה אומר לקיים את המצוות בשלמות או לא בשלמות?
זה אומר לבטל את עצמי ולרומם את הבורא לדבר הגבוה, הנעלה ביותר בעולם.
שאלה: אם אנחנו מבצעים פעולות ללא גדלות הבורא, זה לא תיקון שלם?
זה בכלל לא יהיה המימוש, כי כל מצווה היא לרומם את הבורא ואת עצמך אחריו. ככל שאנחנו מרוממים יותר את הבורא כך מהמדרגה הגבוהה יותר שלו אנחנו מקבלים את היחס שלו כלפינו.
שאלה: כתוב במאמר שהאדם שכל הזמן נמצא במצב האמת, לא יודע מה לעשות. מהו המצב הזה?
זה כשאדם לא יודע אילו פעולות הוא צריך לעשות עכשיו כדי עוד יותר להתקרב לבורא, למטרת הבריאה, לשורש שלו.
תלמיד: בשנה הזאת למדנו שכשאנחנו מתחברים בלבבות, תומכים זה בזה, זה הופך לתפילה משותפת בעשירייה. אבל אנחנו רואים איך החברים הוותיקים שלנו מתאמנים על התפילה בזה שהם קוראים מקורות, ועושים את זה בצורה ישירה בקבוצה, ביניהם. האם כדאי לנו לנסות ולממש את זה בעשירייה שלנו? עד כמה זה הכרחי?
תנסו. אי אפשר להגיד מה טוב ומה לא טוב על שום דבר, העיקר שתרגישו שזה מגיע מכם. תלמדו אחד מהאחר ותנסו לממש את כל זה מהלב שלכם.
שאלה: מה ההבדל בין תפילה מקו שמאל לבין תפילה לבורא שיגלה לנו את האמת?
עוד נלמד את זה. אין כאן מספיק חומר כדי שנגלה את זה.
שאלה: הבורא תמיד מקדים אותנו, את בני ברוך. אם אנחנו יורדים למטה, אז הוא בכל זאת שם. איך אנחנו יכולים לעקוף אותו או לפחות להידבק בו?
למה לעקוף אותו?
תלמיד: אנחנו צריכים לנצח אותו, אנחנו הבנים שלו.
לנצח את הבורא אנחנו יכולים רק במקרה שאנחנו משפילים את עצמנו. ככל שאנחנו משפילים את עצמנו יותר, כך אנחנו יכולים להיות קרובים יותר לבורא.
תלמיד: האם הוא ממש בתחתית?
לא, זה העניין.
תלמיד: הוא למעלה?
כן, הוא למעלה.
תלמיד: איך אנחנו יכולים להשפיל את עצמנו בצורה כזאת, כדי שנמצא את עצמנו למעלה?
בשביל זה אנחנו צריכים לבטל את עצמנו, להוציא את עצמנו מהמשוואה, שאנחנו לא קיימים לא ברצון, לא בפעולה, לא בכוונה, לא בכלום. ואז נוכל להידבק בבורא, להיות ברום המעלות, ועם זאת, גם בשפל התחתית.
תלמיד: האם במצב שלנו זה אפשרי כרגע?
צריך להשתדל. אנחנו משתדלים לעשות פעולות כאלה, תנועות. מתי זה ייצא? אני חושב שבקרוב.
שאלה: אנחנו מגלים את גדלות הבורא, שעשה, עושה ויעשה את כל המעשים. האם נוכל לאהוב אותו בצורה לא אגואיסטית?
כן, נוכל. רק גדלות הבורא, אותה אנחנו רוצים להשיג, היא שתרומם אותנו לדרגתו הרמה ביותר. כפי שנאמר "מאשפות ירים אביון", כלומר מהמקומות הנמוכים ביותר הוא יוכל לרומם אותנו.
שאלה: ככל שאני חושבת יותר על הבורא, כך אני מרגישה את עצמי יותר שפלה, יותר מסכנה. איך במצב כזה לחשוב בכלל על מצב של רוממות, של גדלות הבורא?
דווקא "ה' גדול ושפל יראה"1, כך כתוב. דווקא מהשפלות, כשאדם עובד עליה, הוא רואה את הבורא, יכול לראות אותו, לגלות אותו.
שאלה: האם אפשר להחליט ממצב של הרמוניה, בין שני הקווים, או תמיד אנחנו צריכים להיכנס לירידה כדי לעלות?
לא, אנחנו לא צריכים להיכנס לירידות. אנחנו צריכים כל הזמן לשאוף להיות כמה שיותר קרובים לבורא.
שאלה: למה קיימת הרגשה של יראה כשיש שמחה בקבוצה, יראה מלאבד את המצב?
זה מפני שאתן עדיין לא נמשכות לבורא בכל הכוחות. אם תנסו להתקשר ביניכן ומהקשר הזה להתקשר לבורא, אז תראו עד כמה זה מצליח ולא יהיה שום פחד.
יכול להיות שאת המילה "יראה" מתרגמים לכם כפחד, אבל זה לא נכון, יש יראה ויש פחד. אנחנו צריכים להיות ביראה.
שאלה: בחיפוש אחר המגע עם הבורא, גדלותו, מה יותר חשוב, האם לשים לב למה שמתגלה בקבוצה, או למצב הפנימי, למחשבות, לרגשות שלנו?
חשוב יותר מה שמתגלה בקשר בינינו, בין החברים בעשירייה.
תלמידה: האם הרגשות פנימיות הן אשליות?
אני לא יודע.
שאלה: אני תופסת את עצמי במחשבה שאני מתעצבנת, יש לי הרבה ביקורת כלפי הבורא, והרגשה שהוא נותן לנו את הרגשות האלה. לאיזו מטרה אנחנו צריכים לעבור את המצבים האלה, שהוא עובד עלינו ולא אנחנו עושים את העבודה כלפיו?
אנחנו צריכים לעבוד בשבילו, זה מובן. אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה אם הוא לא יעזור לנו, ולכן העבודה הזאת היא הדדית, אנחנו לבורא והבורא לנו.
תלמידה: אנחנו צריכים ללמוד לא רק יראה מתוך המצבים האלה, אלא גם להרגיש בושה, לדרוש ממנו בלי לתת לו שום דבר?
כן. "אני לדודי ודודי לי". ובנקודה הזאת אנחנו צריכים להתחבר, להתחבק, ולגלות את הבורא כמשפיע לנו לחלוטין, עושה בשבילנו ואנחנו לחלוטין מתמסרים לו ומשפיעים לו.
שאלה: לא ברור לי מה זאת ענווה רוחנית ואיך אנחנו יכולים לממש אותה בתוך העשירייה?
ענווה רוחנית אנחנו יכולים לבצע בזה שכל אחד מבטל את עצמו כלפי הקבוצה וכל הקבוצה כלפי הבורא.
שאלה: לפעמים יש מצב שהאגו מתנגד, ואז מובן שאתה הולך באמונה למעלה מהדעת. אבל לאחרונה זה קורה יותר ויותר שהחברים נראים לך גדולים, להתבטל לפניהם זה אפילו סוג של תענוג, אתה לא מרגיש עבודה יגיעה בביטול. אז מה העבודה באמונה למעלה מהדעת במקרה כזה?
אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו עד כמה אנחנו קשורים זה לזה, כך שכל הרצונות בינינו יהיו מלאים בנו ובבורא.
שאלה: מה קורה עם האדם כשהוא מתחיל להבין? מה זה "להבין"?
הבנה זאת הרגשה של הבורא, הרגשה מסוימת של הבורא נקראת הבנה. ככלל, כל מה שאנחנו מרגישים ומבינים זה רק את הבורא. אין עוד מלבדו.
תלמידה: כשהבורא מוריד אותנו למצב הנמוך הזה, האם זה עוזר לנו להבין שהבורא עושה את זה או יותר עוזר להרגיש את האשמה שאנחנו מרגישים כלפי הבורא?
אנחנו צריכים להיות קרובים ככל הניתן זה לזה ולבורא, זה העיקר.
תלמיד: וזה עוזר לנו לעלות, נכון?
כן.
שאלה: איך להרגיש ביטחון שכל המצבים שאנחנו עוברים, הם בעצם לטובתנו?
זה רק החברות יכולות לתת לך. כאשר את מדברת איתן, אתן צריכות לדבר על זה.
תלמיד: אני מתכוונת למצבים גרועים, לא טובים, אפשר לדבר עליהם?
כן, אפשר.
שאלה: מהי מודעות בעבודה הרוחנית?
מודעות בעבודה הרוחנית, זה שאני יודע, מבין, מרגיש, מקבל את המדרגה הרוחנית, במקום שבו אני עכשיו נמצא ומתוכה אני בחזרה פונה לבורא.
שאלה: דיברת על זה קודם, שאנחנו צריכים לרומם את הבורא למקומות הכי גבוהים בעולם. מה זה המקומות הגבוהים האלה?
ה"גבוה" זה נקרא שהוא הראשון, שהוא המנהל, שהוא לפני כולם, ואין יותר גבוה ממנו וקובע מה קורה, זה נקרא שהבורא הגבוה.
שאלה: מה זה אומר, לעשות את המצווה בשלמות כדי שתהיה לו הכרה? כי כתוב פה מדוע אין לו הכרה שאינו עושה המצווה בשלמות?
מצווה בשלמות, זה שאני מתקרב לבורא, מגלה את הבורא, משפיע לבורא דרך הקבוצה והחברים ומצליח בזה לראות את הבורא, על ידי הפעולה שלי אני העליתי אותו לדרגה יותר גבוהה בעיניי.
שאלה: מה זה לעשות תורה ומצוות? ואיך אנחנו מגדירים את העיסוק שלנו בתורה ומצוות?
"תורה ומצוות", זה נקרא שאנחנו מתקנים את כל הרצונות המקולקלים שלנו על ידי האור העליון, והאור העליון הזה נקרא "תורה", שמשפיע על הרצונות המקולקלים ומתקן אותם בעל מנת להשפיע, ואז הפעולות האלה נקראות "מצוות".
תלמיד: החברים נותנים ביטחון וחומר דלק והחברים בעצם זה הכול. ולאט לאט כביכול מורגש שהתלות בחברים יותר חזקה מהתלות ברב.
כן.
תלמיד: האם צריך להגיע למצב שאין תלות ברב?
אתה צריך להגיע בעיקר לתלות בחברים.
תלמיד: העשירייה צריכה להגיע למצב שהיא לא תלויה ברב?
זה לא מוחק את זה. אחרי מה הולכת הקבוצה, העשירייה? אחרי הרב. יחד עם הרב הם הולכים אחרי הבורא. זה הכול. למה אצלך זה מוחק את זה ובא זה במקום זה? תבדוק.
שאלה: קודם חבר שאל במה הבורא גדול, ושמעתי בתשובתך שהוא גדול בזה שעבודתנו היא לרומם אותו. אז מה זה אומר שגדלות הבורא היא בזה שהוא לא כופה את עצמו עלינו?
גדלות הבורא בזה שהוא לא כופה את עצמו עלינו. הוא נותן לנו תמיד אפשרויות לסדר את עצמנו בצורה כזאת שנוכל יותר טוב לגלות אותו וכך להתקדם.
תלמיד: הבורא לא כופה את עצמו עלינו אבל אנו כן יכולים לכפות על עצמנו לרומם אותו? זה כבר נקרא רוחניות?
זאת העבודה שלנו.
שאלה: כשכל המחשבות שלנו מכוונות לבורא ואנחנו מקבלים את כל המצבים כמגיעים מטוב ומטיב, ואנחנו מגלים את האהבה הגדולה שלו אלינו ואת שלמותו, האם כאן מתגלה קשר בדרגה חדשה, קשר חדש?
בוודאי, כל פעם בדרגה חדשה.
שאלה: אם הנברא מרגיש שהוא כל פעם צריך להיות על המשמר, להכין לבורא חיבור חזק יותר בעשירייה, שכל החברות ירככו יותר את הלב זו כלפי זו, האם דרך הביטול העצמי הזה שאותו הנברא עושה, זו השפלות שאחר כך הוא יראה מהבורא?
צריכים לבדוק. אני לא יכול להגיד את זה כך. אני לא מבין בצורה מדויקת ונכונה מה את רוצה לשאול.
תלמידה: האם את גדלות בורא במדרגה הבאה אנחנו יכולות להוליד רק יחד על ידי זה שאנחנו מתפללות לחיבור בינינו?
נגיד שכן.
תלמידה: האם אפשר להגיד שלנברא יש גם יראה, יש לו אחריות שהעשירייה שלו תקבל את האור הזה בכלים דהשפעה?
נגיד שכן.
תלמיד: האם ממדרגה למדרגה הבורא מפתח בנו רמת רגישות יותר גדולה?
כן.
תלמידה: יש הרגשה של השתוקקות גדולה לאמת והרגשה שאני לא עושה את העבודה בשלמות. אנחנו מתפללים ועובדים בעשירייה, אבל בגלל שהחיים הגשמיים לוקחים הרבה זמן מהחיים שלנו, ויש הרגשה שהיכולות שלנו מוגבלות, אז יש חוסר סיפוק מהעבודה.
תפסיקי לאכול את עצמך. תהי כל הזמן מרוצה מהמצב שבו את נמצאת ומזה שהמדרגה הבאה תמיד מתגלה לפניך, שכולם אוהבים אותך, שהבורא אוהב אותך, שהרב אוהב אותך, וכל זה ערובה לכך שאת תגיעי למטרה.
תלמידה: בתחילת הדרך, המאמר הזה היה ברור, ואחרי זה הוא נהיה בכלל לא ברור. אני מבינה שלא היה לי חיסרון, ואז נולדה בי תפילה. עכשיו יש לי הודיה ורצון שהבורא יאהב אותי, שהרב יאהב אותי, ושמחה גדולה. תודה רבה.
תודה לך, לכולכן. ובכלל, כמה טוב שאט אט מתחילים להרגיש בינינו יחסים לבביים זה לזה וכלפי כולם.
שאלה: איך לחבר בין שני דברים הפוכים, בין שתי פעולות הפוכות, מצד אחד ביטול עצמי בפעולות, ברצונות, ומצד אחר הצורך לעורר התפעלות ולתת דוגמה?
ביטול עצמי משמע שאני לא רוצה שום דבר לעצמי מאף אחד. אבל אני מאוד רוצה למלא את כולם, להתקרב לבורא, ולמלא את כולם דרך עצמי.
תלמידה: הרצון הזה למלא את כולם, למה בדיוק הוא קשור, האם הוא למלא כל רצון שלהן?
הרצון למלא אותן באהבה.
שאלה: למה במקום את גדלות הבורא אנחנו מרגישות יותר את גדלות החברות, כאילו שני המושגים האלה החליפו מקום?
כי הן קרובות יותר אליך, את מבינה אותן יותר טוב, מגיבה אליהן בצורה עמוקה יותר, כך שזה טוב, זה סימן טוב לזה שאתן מתקרבות ביניכן. הבורא לא מקנא בכן כשאתן אחת כלפי האחרת.
תלמידה: האם צריך להגדיל יותר את גדלות הבורא ולהקטין את גדלות החברות כדי שהוא יהיה בחזית?
בשום פנים ואופן לא. גם גדלות החברות וגם גדלות הבורא צריכות להיות באותה מדרגה.
שאלה: במאמר כתוב שהבורא מראה לאדם שאול תחתית. במה זה תלוי שלחלק מהאנשים הבורא שולח ייסורים וניסיונות גדולים, ולחלק הוא לא נותן בכלל ניסיונות?
זה לא תלוי באדם עצמו ולא תלוי בנו, הכול תלוי בשורש הנשמה. כל אחד מאתנו מקבל משם את השורש שלו, את אותות השליטה שלו.
תלמידה: אם הבורא שולח לאדם הרגשת שאול תחתית, אז האם זה אומר שהבורא ישלח לו ניסיונות עוד יותר גדולים?
כן. הבורא צריך לעשות כך לאדם כדי לנער אותו קצת.
שאלה: האם האור העליון מאיר לפי הכוונות שלנו, או זה לא תלוי בהן?
האור העליון משפיע עלינו לפי המדרגה שאנחנו צריכים לעלות אליה.
שאלה: כשהאדם מרגיש את עצמו מאוד מרוחק מהבורא בתכונות שלו, ובמאמר כתוב שעליו להתפלל 'ולהתחנן שהבורא יראה לו את האמת וייתן לו את אור התורה, אבל אם במצב הזה אנחנו לא מצליחים להתפלל לבורא כי נראה שזאת תפילה אגואיסטית, אז איך לעבוד עם זה נכון?
תתפללי עבור החברות, בטח. זה יהיה לגמרי נכון.
שאלה: כשאנחנו מבקשים עזרה מהחברים, האם זה נורמלי שנרגיש פחד כלפי המצבים שאנחנו מתמודדים איתם, או האם עלינו להרגיש ביטחון שיקרה נס בזכות החברים והבורא?
אנחנו צריכים לחשוב איך להתקשר לחברים כדי שכולנו יחד נתקשר לבורא, זאת המטרה.
שאלה: אנחנו מאוד רוצות לצאת מהמצב הזה של הערפל והחולשה, זה אומנם מצב שהוא כללי, אבל במידה כזו או אחרת כל חברה מרגישה את זה בעשירייה, ואולי זה בדיוק הערך של המצב הזה? כמובן שרוצים להיות כל הזמן בעלייה, בשמחה, אבל דווקא במצב השפלות יש יתרון כי אנחנו מרגישות את זה ביחד, כולנו במצב אחד.
למה אתן לא יכולות להיות בעליות יחד, אלא רק בירידות?
תלמידה: אנחנו רוצות להיות יחד בעליות, אבל חשבתי שאולי זה גם מצב שהוא בעל ערך.
אין שום דבר יקר ערך בירידה, אין. אתן צריכות לחשוב איך לעלות מתוך הירידה ולהיות יחד, להתחבק בעלייה. איך לעלות מתוך הירידה ולהתחבק בעלייה.
שאלה: לחפש זו את זו בתוך הערפל הזה שאנחנו מרגישות?
אני לא מבין למה את מרגישה ערפל, אני חושב שבעלייה אתן צריכות להרגיש את עצמכן בהתפעלות.
תלמידה: במצב העלייה כן, אבל עכשיו היה מצב אחר, כמו שתיארנו בחנוכה שהיה ממש מצב של חניה, של עצירה, שעצרו את כולנו.
אתן צריכות טוב טוב לבחון את המצבים שלכן, לברר אותם.
שאלה: האם צריך להיות במצב של ענווה וצניעות כשהרגשות האלה ממלאים אותך, או שצניעות ברוחניות זה משהו אחר?
אתן תרגישו את זה בהדרגה, אין בזה תשובה חד משמעית.
שאלה: אם לדוגמה יש בעשירייה הפרעות עד כדי שאין אפילו אפשרות לדבר, אז איפה מקום השפלות שבו הבורא מסתתר?
הבורא מסתתר בין החברים. כשיש ביניהם איזו הפרעה, תקלה, במצבים האלה מסתתר הבורא.
שאלה: לאחר שהתפללת על החברים, התפללת לבורא שהוא יקדם אותנו, ולא נשאר על מה להתפלל. על מה להתפלל אז?
על זה שאתה רוצה להתקרב לחברים ודרכם לבורא, לקדם את כל זה.
שאלה: יש הרגשה שחשיבות הבורא צריכה להיות ערך בתוך האדם, אז האם הלב של האדם הוא כמו הצינור, המעבר ליצירת התודעה הרוחנית בתוך האדם, ובתוכו הרצון והחשיבות הופך להיות לערך?
כן.
שאלה: דיברת על ההבדל בין שאלות הגברים והנשים, איזה שאלות הן יותר בעלות ערך עבורך?
תכריחו את הגברים לשאול שאלות. גברים תתביישו על זה שאתם שותקים, אתם צריכים לשאול יותר שאלות, הנשים מצפות לזה מכם.
שאלה: האם כשאנחנו הולכים בעקבות המורה יחד עם הקבוצה, אנחנו ממש הולכים אחרי הבורא, ובזה אנחנו בעצם משנים את המציאות שלנו?
כן.
(סוף השיעור)
רם ה' ושפל יראה (תהילים קלח ו)↩