נקודות מרכזיות משיעור בוקר – 19.12.23:
גלות זו הרגשת הבורא. כי חוץ מהבורא אנחנו לא מרגישים כלום.
הרגשת הגלות זו הרגשת החיסרון שעדיין חסר לאדם מגע עם הבורא והוא חייב לסדר את עצמו ולהשתוקק למגע, לא רק הוא לבדו אלא גם כל הסביבה שלו.
בגלות האדם מרגיש באילו רצונות הוא נמצא ומתוכם הוא מתחיל להשתוקק לבורא.
איך אדם שורד את מצב הגלות ולא מתייבש בו? על ידי החברים שכל הזמן עוברים כל מיני מצבים, וכל הזמן נמצאים בתנועה כמו חלקים בגיר [תיבת הילוכים].
איך לברוח ממצב שאתה לא רוצה להיות בו? לסגור עיניים ולברוח בעיניים העצומות לאן שהרגליים מכוונות אותך, בלי לראות את הדרך.
להבין ולחשוב: איך יכול להיות שבגלות אני מרגיש את הבורא? מזה להתחיל את הבירורים.
יחד עם הבורא להתעלות מהרגשת הגלות.
היציאה מהגלות היא כשאתה לא עוזב את הבורא, אבל רוצה להתעלות מעל למצב הגלות.
כולם יכולים לצאת מהגלות. לכולם חשבון פתוח, אין חשבון סגור. אף אחד לא סוגר את החשבון עד גמר התיקון.
תפקיד הכאב והייסורים בתהליך התיקון הוא שהאדם ישתדל לשאול את עצמו בשביל מה זה? למה לי? לאן זה מכוון אותי?
בינתיים האדם סובל, אבל כשהוא מתחיל לעבוד ומגלה שהאגו מחזיק אותו במצב הפוך מהמטרה, מהבורא, אז הוא שונא את האגו שלו.
איך אני יודע באיזה מקום אני עובד? אם אתה מתקרב לחברים ורוצה להיות איתם יחד צמוד כמה שאפשר, אז אתה יותר ויותר מגלה מקום משותף וכבר יכול לאתר באיזה מצב אתה נמצא.
אתה חייב לתאר את החיבור שלך עם החברים כחיבוק חזק, טוב, חם, שממנו אתה מרגיש הרבה כוחות, ביטחון, שלא חסר לך כלום חוץ מעוד יותר ויותר ויותר להיות ממש איתם יחד. יחד זה שיש גוף אחד לכולם וכולנו נכללים בו.
האדם רוצה שיהיה לו קשר עם הבורא דרך קשר עם החברים כך שזה ימלא לו את כל הרצונות וכל המחשבות ויכוון אותו לגמר התיקון.
דנים את האדם לפי המאמצים שלו בחברה, כך הוא מזרז את הזמנים.
אדם לא יכול להתגבר על העבודה מבלי לרצות להרגיש בה טעם גבוה יותר .
אתה צריך להיכנס לתוך ההרגשה של החברים ולעזור להם לצאת ממנה. זה דווקא התפקיד של משה.
עלינו להשתמש בעולם הזה במידה שאנחנו חייבים להחזיק בצורה נורמלית בגוף, ובכל היתר עלינו לפתח חיבורים רוחניים בינינו.