המצבים שלנו לעומת המצב הסופי הם הפוכים ורעים ● בהתפתחות בדרך ייסורים האדם מתפתח על-ידי ייסורים גדולים. בהתפתחות בדרך האור האדם מתפתח באותה הדרך, אך בהכרה – זוהי התפתחות לו בתוך הרצון שלו אלא בתוך הכוונה שלו - שם הוא מגלה עולם הפוך ונהנה מהשתוות הצורה שלו לבורא ● ברגע שהאדם קושר את עצמו למטרת הבריאה – טוב ומיטיב, כבר מתחיל להיות לו טוב, מתוך ההארה שהוא מקבל כתוצאה מזה שהוא נמשך למטרה הכללית ● אנו צריכים להחליט שאין לנו שום אפשרות להגיע לטוב אלא אם הקבוצה, הסביבה שאנו נמצאים בה, תהיה חזקה דיה כדי למשוך אותנו לעבר המטרה, נגד הרצון שלנו ● ביטול האגו זה לא ביטול הרצון לקבל, אלא ביטול הכוונות בעל-מנת לקבל והגדלת הכוונת בעל-מנת להשפיע ● כל הבחירה החופשית שלנו היא בקשר שלנו עם החברה הנכונה, שאנו צריכים לארגן ● ה"אני" האמיתי הוא לא מי שאני כעת, אלא אני הכלול לחלוטין בחברה ● אם אני רוצה להתחבר לקבוצה ולא מסוגל, יש בזה כבר איזושהי נטייה להשפעה מצידי, ואז הבורא פותח לי ערוץ אליו, שדרכו אני יכול כבר לצעוק אליו ● אין לך שום סיכוי להגיע למשהו, במקצת ובגדול, אלא רק על-ידי חיבור.