תקציר שיעור בוקר – 28.3.24

• האדם משיג יגיעה כשהוא משקיע כוח ומרץ בחיים כדי להשיג דבקות.

• אנחנו לא עובדים כדי להגיע לחיסרון שלם אלא כדי לעשות נחת רוח לבורא.

• אין לאדם מה לעשות בעבודה הרוחנית, אלא רק ביטול לה' במלואו.

• התורה נקראת עדות כי היא מעידה על כך שהאדם עשה פעולה נכונה, ביטל את עצמו והשקיע את הכוחות שלו למען התקשרות לבורא.

• כשהתורה מתגלה באדם זו עדות שהוא הגיע לאמונה.

• כשאין באדם רצון שמכוון אליו אישית אלא כל רצונותיו מכוונים לבורא, זה נקרא שהאדם ביטל את עצמו.

• עליך ללמוד מה שהכי משפיע עליך ומעלה אותך לדרגת השפעה, לדרגה הרוחנית.

• למרות שעלינו לפעול נגד הטבע שלנו, הכוח העליון עומד כדי לעזור לנו בכך.

• העשירייה אינה מיועדת לגלות לאדם את הרע שבו.

• בחיים שלכם יש אפשרויות לשמוח יותר מכל קבוצה אחרת שבעולם. יש לכם מטרה לחיים, אתם מבינים לאן אתם צריכים להגיע, איך לזרז את ההתפתחות, איך להתקשר ולהגיע מהר יותר למטרת החיים, למטרת הבריאה, איך להתקשר לבורא ולהיות עימו בקשר הדוק. כל אלה צריכים לעורר אתכם.

• תכונות רוחניות אלה תכונות שהן למעלה מהעולם הזה.

• לבקש, כל הזמן לבקש, "הכול – חוץ מצא", כמו שלמדנו. על זה לבקש. אני מוכן לעשות הכול חוץ מצא.

• "הכול – חוץ מצא". "צא" הכוונה מחוץ לקשר בינינו.

• אדם צריך לדבר עם הבורא בשקט מתוך עצמו, לבקש מהבורא שיעזור לו להיות בקשר עם החברים, שיכוון אותו נכון ויסדר לו יחסים עם החברה כך שבקשר ביניהם הם יוכלו להשיג את האור העליון שיקשור ביניהם.

• צל הבורא הוא אור, אבל אנחנו מקבלים אותו כהעתקה.

• צל מייצג את החיסרון.

• אם האדם רוצה לעזור לחברים אז הוא יכול לעלות.

• העיקר בשבילנו להרגיש את החברים בתוכנו, בלב.

• ככל שאנחנו יכולים לסבול את החברים ולהתקרב אליהם וכו', כך אנחנו מתקרבים ומבינים יותר, מרגישים ומגלים יותר.

• סוף כל הפעולות זה לעשות נחת רוח לבורא. לא חשוב על ידי מה אנחנו מתעוררים, על ידי מה אנחנו מתקשרים ומה אנחנו עושים – הכול צריך להיות מכוון כדי לעשות נחת רוח לבורא.

• עליך לכוון את עצמך לחברים מפני שיחד איתם אתה מגיע למטרה, אחרת לא תגיע למטרה.

• העבודה שלנו היא להרגיש מה יש בידינו ומה אין בידינו ולבקש, אחר כך לחבר את כל הנתונים האלה ולפנות לבורא.