"לברך על התורה" – אנחנו צריכים להצטייד בשאלה, בבקשה, בתפילה, מה אנחנו צריכים לקבל – אנו צריכים להביא את היצר הרע לשינוי, לתיקון, ואז אנו לומדים תורה. אם אנו לא נמצאים בחיסרון שהלימוד יתקן לנו פגמים אגואיסטיים שבנו לרצון להשפיע לזולת, אז אני לא לומד תורה אלא חכמה, ו"חכמה בגויים תאמין" – אין בזה שום תועלת רוחנית, ואף התורה יכולה להיות כסם המוות, כי התורה היא הכוח החזק ביותר של הטבע • לפני הלימוד עלי להכין את הפגמים שלי, שמהם אני ממש סובל שיש לי אותם, ואני ממש רוצה שהיום הלימוד יתקן לי אותם. בלי זה אני לא קם – הגעתי, אני אהיה כאן ואני אדרוש עד הסוף שזה יקרה. עם מה שהגעתי שזה יתקן, אני לא יכול לסבול יותר את הדבר הזה בי. בצורה הזאת אני מגיע לספר הזוהר במיוחד – כל אחד עם מה שהוא גילה מאתמול • הכוונה לפני הלימוד – הדרישה, מה אני חייב שיתקן בי • לפני הכנס כולנו צריכים להיות כבר לקראת זה – מה אנו מכינים לתיקון. אז יכול להיות שאני עכשיו לא נמצא כל כך בהשתוקקות לאיחוד, אך דווקא על ידי הלימוד אני רוצה שיבוא האור ויראה לי את הפגמים שלי, שיגלה לי מה מפריע לי כן להשתוקק לאיחוד, לחיבור, או בכלל – מה אני צריך לתקן. אז זה נקרא שאלה לפני השאלה, תפילה לפני התפילה – תראה לי על מה אני צריך להתפלל. גם על זה אני צריך לבקש. על ידי הלימוד אני רוצה לברר - מה חשוב היום • הסדר שבו בנוי העולם הרוחני שמתואר בספר הזוהר, שונה לחלוטין מהסדר שבו אני בנוי היום. הגישה הכללית, האינטגרלית, הרוחנית, היא שאתה לא נוגע בכלום מלבד בעצמך, וגם שם, אתה נוגע רק במה שאתה יכול להרגיש, לזהות, לתאר. אין לך זכות להתערב במשהו מלבד זה. אל תתקן דבר מלבד עצמך – שום דבר לא צריך תיקון. הטקסט מדבר על מערכת אינטגרלית, רוחנית, שלמה, ששם הכל נמצא בחיבור הדדי, מושלם ומשם מאיר לי האור. כשאני רוצה שהוא יאיר עלי, עלי להתכלל במערכת הזאת, לשפוך את עצמי עליה, וכשהאור ישפיע עלי, הוא יעשה אותי באותו חיבור כמו המערכת הרוחנית • בכמה שאהיה דומה בחיבור הפנימי שלי למערכת החיצונה, אבין מה שכתוב בזוהר • להשתוקק למה שלומדים, זה להשתוקק לדעת, להתקשר, להזדווג ממש עם אותה המערכת, להתכלל בה. וההשתוקקות לזה חסרה לנו. נתנו לנו יכולת להתחיל את ההתקרבות על ידי חיבור בינינו • האדם צריך לשאול את עצמו לאיזה מ-4 הבנים הוא שייך – באיזה מצב הוא נמצא. וזה שאינו יודע לשאול – "את פתח לו". אבל שירגיש שהוא לא יודע לשאול – אבל הוא משתדל לברר את מצבו וכנגד זה הוא מבקש בירור, ואז פותחים לו. דווקא כשהאדם לא יודע ומבולבל זה המצב הטוב, אבל בתנאי שהבירור שלו הוא שהוא מבולבל.