בואו נחבר יחד את הרושם שיש לנו מהשיעור הקודם של מהי עבודה למעלה מהדעת, ואת החיבור בינינו שהזוהר דורש ● אתה תמיד צריך להיות באמונה למעלה מהדעת - לקבל שכל מה שמגיע מהבורא, השלם, ולמרות ההפרעות שמגיעות מלמטה ומתקבלות בשכל שלך, ואתה יכול לדבוק בבורא, להתכלל בעליון, רק בתנאי שאתה נמצא בניגוד לדעת שלך. אלו שתי רמות - אני נדבק לעליון דווקא בזכות ההפרעות שיש לי בדעת. זאת הצורה הקבועה, כך אני צריך כל הזמן להרגיש ● על כל ההפרעות שמתגלות לי אני צריך להגיד שזה האחוריים של העליון ואני צריך להידבק בפנים שלו. ואת הפנים שלו אני לא רואה, ואני צריך לבקש מהבורא שיתן לי יכולת לבנות דווקא מהאחוריים פנים; שאם יאיר אור מלמעלה, זה יתן לי יכולת לבנות מהאחוריים פנים. אחרת אין מציאות - אני נקודה בלבד, ואת כל היתר אני צריך לבנות ● בכל יום מתגלה לפניי עולם רע, ואני צריך לבנות מעליו, למעלה מדעתי, את העולם הנאור, השלם. הכוח שאני נמצא שם נקרא "אמונה", והוא בא על ידי המאור המחזיר למוטב. כך האדם צריך להשתדל להיות דבוק כל הזמן בעליון ●
אין עולם עליון אלא מה שאתה בונה; ואתה בונה אותו מהכלים השבורים במאמצים ההכרתיים שלך, בהשתתפות שלך ● אי אפשר להיות דבוק למעלה מהדעת אם אתה לא מקבל תמיכה מהקבוצה, ואז כתוצאה מההתעוררות האישית שקיבלת, אתה מרגיש שאתה חייב לקבוצה שתחזיק אותך ● לדרגת למעלה מהדעת אין צורה, אלא כלפי דעתי. כי לרוחניות אין צורה - אנחנו בונים אותה מעצמנו ● אם אני נדבק, אני חייב עכשיו תמיכה כדי לגדול, ולזה אני צריך את הקבוצה, העבודה בה, השלמות האפשרית שלנו וכו' - אז אני מתחיל להוסיף בשר. הצורה באה מתוך החיבור בקבוצה, ומהקבוצה המחוברת נעשה הגוף הרוחני שלי. אז אני מתחיל לראות שאין כאן חברים, זה הגוף הרוחני שלי. וכך מתקדמים. לקראת זה אנחנו צריכים ללכת - תנסו להתאמץ ואנחנו בזה● אתה צריך לאהוב את החבר כמו את הבורא; היחס שלך לקבוצה שלך צריך להיות כמו לבורא, כי הבורא מתגלה בצורת הקבוצה ●
כדי להחזיק בדבקות בעליון אני צריך לגלות שאני זקוק לערבות, ואז אני מתחיל להעריך באמת את הקבוצה, שהיא עוזרת לי להיות בעליון, שהקבוצה הופכת להיות בשבילי אותם השליה וחבל הטבור, שאני בונה לעצמי - הקשר שלי עם העליון; שאם אני מתבטל כלפי הקבוצה, אני בעצם מתבטל כלפי אותו המקום שבו אני קשור לרחם – השליה ●
לאחר ריב עם חבר, האדם צריך להשתדל לא סתם לכסות ולשכוח, אלא אם נתנו לו לראות כך מהשמיים הוא צריך לברר בדיוק מה קורה עם זה עד הסוף. ומפני שכל הדברים בדרך מסודרים לנו מלמעלה, בסופו של דבר עלינו להגיע להסכמה והשלמה. אבל חייבים להגיע - בחברה לא יכולים להיות אנשים שממש נדחים זה מזה - זה פגם גדול בחברה וצריכים לסדר אותו ●