תקציר שיעור בוקר – 12.3.24
אם הפועל הוא שלם אז כל פעולותיו שלמות.
הפועל הוא שלם ונוכל להשיג זאת בפועל רק בסוף כשנגיע למטרת הבריאה, בינתיים אנחנו סומכים על המקובלים שאומרים לנו שהבורא הוא טוב ומיטיב, אין לו חיסרון, ולכן כל פעולותיו שלמות וטובות.
עלינו לקבל כל דבר כמתנה, כמסירה – באיזה חשבון? מה אני רוצה מזה? ממי זה מגיע? מי בפנים, בתוכי, הוא הרצון שמקבל זאת בדיוק? איזה קשר יש ביני לבין הבורא? ואיך תפקידי להגיב ולשנות את עצמי כדי שמהרגע הראשון שהמסר מתקשר אליי מלמעלה אקבל אותו בצורה נכונה?
סוף מעשה הוא עולם שבו נמצאות נשמות מתוקנות שנמצאות ביניהן בהיכרות ובקשר כזה שהן יכולות להכיל את כל אור אין סוף ולהתקיים.
אומנם "סוף מעשה במחשבה תחילה" אבל עליי לכוון את המחשבה להגיע למחשבה האחרונה הנקראת סוף המעשה.
סוף הבריאה הוא שהרצון לקבל מקבל צורת רצון להשפיע, ובין הנקודות הללו הבריאה מתקיימת.
הרצון לקבל אף פעם לא נעשה חופשי, אלא יש לו רק תפקיד נצחי אחד: לחפש ולמצוא את המילוי שלו.
כולם נמצאים תחת שליטת הבורא, אבל אם לפי הנתונים שהבורא ברא בו הנברא עדיין מרגיש שהוא רוצה להיות ההפך מהבורא, אז זה מצבו.
טוב שהתכוננתם ללימוד מאמר רב"ש, זה בכל זאת הרווח שלכם. אבל יש לנו חשבון אחר בזה שהתחלנו לקרוא היום את "ההקדמה לספר הזוהר", כי מלימוד ההקדמות נרגיש כמה אנחנו מתקדמים יותר לבצע קשרים שבינינו ועם הבורא. לכן לא לחשוב שזה בניגוד למה שהיה קודם.
עלינו להידבק ככל האפשר לטקסט של בעל הסולם שאנחנו קוראים, לרצות להבין אותו, להרגיש אותו, להידבק אליו, גם לטקסט ודרכו גם לאדם שחיבר את הטקסט.
אנחנו נמצאים במצב מיוחד מאוד כלפי התיקונים שלנו לכן כדאי לנו לחזור על הקדמות בעל הסולם כדי לראות כמה שצורת החיבור יחד נדרשת מיסודה של חכמת הקבלה.
המאור המחזיר למוטב מזיז בנו מחשבות ורצונות, הבנות והכוונות, כל מה שיש בנו, וכתוצאה מזה אנחנו מבינים שאנחנו מתאימים, קרובים ושווים זה לזה יותר ויותר.
"דע את אלוקי אביך ועבדהו", כך נכתב על ידי חכמים לפני אלפי שנים, שעלינו להגיע לידיעת הבורא, מה הוא רוצה, מה רצונו, ובכל מקום שאנחנו נמצאים נתקרב ונידמה לאותה צורה, נדע את האלוהים ונהיה כמוהו.
הכוח שמפריד הוא שינוי צורה שיש בכל רצון, על ידו כל רצון נבדל מיתר הרצונות וקיים לבדו.
ההר כולל הרבה אבנים, הרבה חלקים, ועלינו להבדיל כל אבן ואבן, לתקן אותה כלפי הבורא בעל מנת להשפיע ולגרום שכל האבנים שוב יתחברו יחד.
מאיפה נקבל כוח שבעזרתו נתגבר על הכוח המפריד? נקבל אותו מלמעלה. אבל אנחנו צריכים לפנות לכוח שהוא אחד לכולם, ולבקש שיחבר אותנו יחד, ובמידה שאנחנו מתחברים, מתקרבים לבורא.
אם אנחנו מתחברים מתוך הופכיות, אנחנו יכולים למדוד ולהעריך כמה תיקון ההופכיות מביא לנו רווח גדול, מצב נעלה, ממנו אנחנו מגיעים להידמות לבורא. מלכתחילה הבורא ברא בריאה הפוכה ממנו לגמרי, כדי שכל פרט בבריאה ירגיש שהוא הפוך מהבורא ויחשוב מה עליו לעשות כדי להידמות לבורא – גם בחלקו הפרטי וגם בחלק הכלל – כך יוצא שכל חלקי הבריאה עד הקטן והאחרון, מבינים ומשיגים איפה הם נמצאים, כמה הם הפוכים ואיך הם יכולים להגיע להשתוות.
מה אני יכול לבקש מהבורא? שיהיה לך רצון להשפיע, חיסרון, אפשרות להביא לחברים אור מהבורא. עליך לבצע שתי פעולות: להשפיע לחברים שלך חיסרון ולהביא לתוכו מילוי מהבורא.
אנחנו מרגישים נפרדים וזו המכה, זה הרשימו שיש לנו ואנחנו נפעלים על ידו, אבל ממנו והלאה אנחנו פונים לבורא שיחזק את הקשר בינינו ושנפעל על ידו.
כל אחד ביסודו שונה לגמרי, כל אחד מגיע מרשימו שונה, אבל כשאנחנו מתחברים אנחנו עושים איחוד ומתחברים על ידי כוונה רחבה יותר מאיתנו, חיצונית יותר, וכך אנחנו בונים את הקשר בינינו.
כולנו נכללים מאותן ספירות, אבל כל אחד נמצא בהפעלה מספירה אחרת מתוך עשר הספירות, לכן נראה שאנחנו פועלים שונה מהאחרים.
הכול היה מחובר בנשמה אחת, מתוכה כולנו היינו תחת מטרייה אחת, אור אחד שסגר אותנו יחד ובהשפעתו הגדולה, העוצמתית, האחידה, ביטל את כל הרצונות המנוגדים שלנו והביא אותנו לאיחוד. אבל האיחוד היה על ידו ולא על ידינו, לכן הייתה שבירה וכעת עלינו לצאת מהשבירה ולהגיע בעצמנו לאותו איחוד.