נקודות מרכזיות משיעור בוקר – 5.1.24
כוח המסך בעשירייה הוא כוח משותף של כמה חברים שמחזיקים זה את זה, מרגישים זה את זה ונותנים דוגמאות זה לזה עד כמה צריכים להשקיע יחד כדי להתגבר על ההפרעות.
איך מתגברים על ההתשה? להתחבר לחברים יותר ויותר ולבקש כוחות מהבורא. בסופו של דבר הבורא ייתן לך כוחות שתוכל להתגבר על יצר הרע שלך ותכבד את הבורא והחברה יותר מיצר הרע.
אתה חייב להתגבר על יצר הרע בבקשתך לבורא.
גילוי הרע הוא ידיעה באדם שיש לו רע והוא לא יכול להתקדם יותר. למרות שהוא רואה שהוא לא מסוגל, אין לו חומר דלק ואין לו שום כיוון, ההתקדמות שלו מעכשיו היא להשתדל עוד ועוד, כמו שרואים על ילדים שחוזרים על אותו מעשה הרבה פעמים.
כשאדם רואה שיש לו מעצורים שלא נותנים לו להתקדם בעל מנת לקבל וגם לא בעל מנת להשפיע, והוא לא יודע מה עליו לעשות בחיים ואיך יעשה זאת, הוא מבולבל ומנותק מהכוח המניע, אז ההרגשה הזאת צריכה להוביל למצב שהוא יתקרב יותר לבורא ויראה בו עוגן, כוח יחידי שיכול לעזור לו ולמשוך אותו לאמת.
לתאווה גשמית יש כל מיני תרופות שבעזרתן אדם יכול להסיר דעתו מהתאווה ולעלות למעלה ממנה. אבל כלפי תאווה רוחנית זו בעיה, אדם לא יודע איך להיפטר ממנה, לא יודע מה לעשות עימה, יש כאן מכשול רוחני, פנימי, מכשול ברגש ובשכל, וזה מצב קשה יותר.
אם יש תכונה של חבר שמכעיסה ומעצבנת אותי ולא נותנת לי מנוחה, ייתכן שרק אני מרגיש זאת ולא האחרים. אותי זה מקפיץ ומחמם, ועליי להבין שזו הפרעה רוחנית, בתנאי שהיא באמת באה מתוך החיים המשותפים שלנו בקבוצה. מה עושים במצב הזה? "על כל פשעים תכסה אהבה". ברור שיש כאן חוסר אהבה. הרי אם במקום החבר הזה שאני מתרגז עליו היה מישהו אחר הייתי מתייחס אליו אחרת.
תורה ומצוות הן האמצעים שלנו להתקשר לבורא ולהזמין ממנו אור שמתקן ומקרב אותנו אליו.
תענוג גשמי מזהים בכלים גשמיים בעולם הזה בלי לעלות לדרגות רוחניות, תענוג רוחני הוא מכוונה על מנת להשפיע.
בדרגה הכי גבוהה אדם עובד אך ורק כדי להיות מחובר עם החברים ודרכם עם הבורא.
אם התענוג מר לך, עליך להיכנס בין אנשים שמכבדים את התענוג, ובקשר איתם תקבל את התכונות והערכים שלהם.
אל אף תענוג אי אפשר להתגבר פעם ולתמיד, כי הכלים שלך כל פעם משתנים.
בלי עזרה מהעשירייה אף אחד לא יוכל להתגבר. בהתחלה זה ככה ככה, לפעמים מצליח לפעמים לא, במטרה לייצב את האדם בדרך. אבל אחר כך נצטרך להבין שהעבודה שלנו היא רק בין החברים.
התורה מתישה את הכוחות, זו התוצאה הנכונה שאנחנו צריכים להגיע אליה, כי אנחנו רוצים להיות קשורים תחת כנפי השכינה, ולהחזיק בבורא כמו ילד קטן באיש גדול.
תורה מתשת כוחו של אדם כי הוא רואה שהוא לא מסוגל לעשות בעצמו שום דבר. עם זאת, היא מראה לו את הדרך.
תכונת הענווה בבורא היא שעם כל הגדלות והיכולת שלו הוא נמצא בכל נברא ועושה הכול כדי להוביל כל אחד ואחד עד הסוף לתיקון השלם, כמו מטפלת מסורה.
אני יכול לעלות לעליון רק כשאני מתבטל כלפיו, נכלל בו, נכנס בפעולה עם העליון כאילו אני לא נמצא, ומתוך זה אני מקבל התרשמות ואחר כך יכול לרדת למקום שלי ולבצע משהו בעצמי.
תפסיקו לדבר סתם ולהכניס "אין עוד מלבדו","בעזרת ה'" בכל רגע ובכל מצב. אלה סתם מילים מבלבלות שלא אומרות כלום, אנחנו לא משיגים אותו ולא מרגישים אותו כך, שאנחנו יחד. ככה לא עושים.
לבקש מהבורא שייתן ראייה נכונה, רצון לאהוב את החברים.
שפלות היא תכונה הכי טובה שיכולה להיות. אם אני משתחווה לשפלות, סימן שאני עולה עליה.
הכנה לשיעור: אני עוד מעט הולך לשיעור, שם אפגש עם החברים שלי ולכולנו יש אותה מטרה. על ידי השיעור אנחנו רוצים להתקרב ולהתחבק בינינו, וגם להרגיש יותר את הבורא שנמצא מולנו. כך נתקרב אליו ונגיע למצב שהבורא יתגלה.
אני מגיע לשיעור עם מועקה שאין לי חסרון ואני מצפה לקבל אותו מהחברים.
אנחנו רק צריכים להרגיש זה את זה ולאחוז זה בזה ואז יוצאים. החושך יברח וייעלם ברגע שנתחיל לקבוע לעצמנו כיוון אחד.
צניעות ברוחניות היא כשאדם מצניע את הידע שלו, השכל שלו, ההשגה שלו. ראשית כדי שלא לעורר קנאה, תאווה וכבוד. שנית כדי להיות קרוב לחברים.
כל הדברים שאנחנו עושים בכּוונה פחות או יותר, ביחד פחות או יותר, משפיעים מאוד על הסביבה שלנו, כולל על הקרובים.