אני צריך ליפול - שאני מגלה עוד שכבת רצונות שאני צריך לתקן. כשאני נופל אני צריך להיות במצב שאני עומד בנקודה שבה או שאני עובד על גדלות הבורא או ליפול. ולאחר שהאדם רואה שאין מה לעשות והוא נופל והולך להסכים עם הדברים האלה, אז אפשר להגיד שזו הירידה, ומתוך זה רק הוא מתחיל אחר כך לעלות • עד כמה שהאדם נמצא בירידה, בנפילה, הוא צריך להבין קודם כל שזה קורה מלמעלה – אני, התכונות שלי ומישהו שמבצע זאת עלי, האם אני מזהה את עצמי שאני נמצא בזה ומזהה את זה, עד כמה אני מסכים או לא מסכים עם זה, במוח ובלב – זה עולם ומלואו • בחכמת הקבלה נותנים לנו בדיוק לסדר את ה"אני" – מי ומה אני, ממה הוא מורכב – מאילו חלקים, ואילו צורות יחסים יש ביניהם, וזאת כל המציאות • הירידה היא כשהאדם מסכים עם הנפילה ונהנה מזה; לא מספיק להיות בעל מנת לקבל - זה לא נחשב שזה אני, כי כולם מופעלים על ידי הרשימות – זה דרגות דומם או צומח או חי. דרגת האדם היא שאני מקבל, מרגיש ומזהה את זה – ומסכים עם זה – גם בעליה וגם בירידה. לכן דווקא בזמן הירידה ישנן הבחנות רבות שבהן אנו צריכים להבחין, ולא מן הסתם הגלות היא תהליך ארוך • אמנם שהגלות היא כולה ל"ישראל" – לכלים דהשפעה שיצטרכו להתעורר, היא גם לקליפות, שיצטרכו להתארגן ולגדול כתוצאה מזה שישראל נפלו בהם – לפתח דתות, אמונות וכן הלאה, כדי להגיע להכרת השבירה שמתחילה להיות בימינו • את הרגישות רוכשים על ידי יגיעה – בעליה ובירידה, בכל מצב שאתה עובר, כשאתה מגלה את החסרונות ואת העלייה, ההשתדלות מהן, כילד שקונה את הידע כתוצאה מהשתדלותו ומאמציו לעשות • אם אתה רוצה לזרז את הדרך, אין לך ברירה אלא לשמוע את מה שאומרים לך לעשות. ההכנעה היא המקדמת – נגד ההיגיון שלי אני שומע את מה שאומרים ומשתדל לקיים, למרות שזה לא מובן, לא מתאים לי ולא יכול להיות • העבודה בירידה היא שאנו צריכים להיות רגישים בביקורת לכל אופני הירידה; לא שאני מתחיל ליהנות ממנה, אלא אני רוצה להיות בה בשליטה ולהתייחס אליה בצורה המועילה, הבונה, שכך אני הולך לבנות את עצמי • אי ההסכמה עם הירידה נותנת לך את עליית הרגישות לירידה עצמה, ואז אתה יכול לבקר אותה במכשירים יותר יעילים, עד שאתה מגיע ממש ליסוד. ומי שלא מתנהג כך לא חוסך זמן כי הוא לא מגיע ליסוד הירידה, ואז אותה הירידה האחת מתחלקת אצלו להרבה ירידות קטנות • ליפול לידיים של החברים זו דרגה גדולה. ברוחניות זה קורה לאחר החלטה של האדם; זה אומר שגם כך אני נמצא בידיים של כולם, ובנוסף שאני משחרר את השליטה העצמית ובאמת רוצה להיות כך על הידיים של החברים. זה נותן התכללות בכלי יותר גדול מהכלי שבו אני מסוגל להתכלל, כתוצאה מניתוק הרגש והשכל שלי.