שיעור בוקר 23.04.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

עבודה באמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מהמקורות

אנחנו בכל זאת נשארים בנושא הזה, ב"אמונה למעלה מהדעת", כדבר הכי חשוב לתחילת הרגשת העולם העליון. זה מסדר אותנו, זה מחבר אותנו, זה בכל זאת נותן לנו אפשרות להתחיל להתמצא בכוחות החדשים, במציאות החדשה ששם נמצאת הנשמה שלנו.

נמשיך עוד קצת. כנראה שהיום או מחר אנחנו כבר נסיים את הנושא.

קריין: קטע מספר 22 מתוך מאמר "מהו מבול מים, בעבודה" של רב"ש.

 "צריכים לדעת, לזכות לבחינת בינה, הוא עבודה גדולה עד שמשיגים בחינה זו. כלומר, שיהא מסתפק במועט, בהרגשה שיש לו, ובשכל שיש לו, אלא הוא שמח בחלקו, במה שיש לו. ואדם הזה יכול להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו. אולם מה יש לאדם לעשות, שעדיין לא הגיע לבחינה זו, והוא רואה שאינו יכול להתגבר על הרצון לקבל. אז הוא צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעבודה בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו לעשות הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה. כלומר, שאין לו לתת עצות להבורא, איך שיעזור לו. אלא הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, היות שהוא לא יכול להתגבר על הגוף שלו, לכן הוא מבקש מה', שיתן עזרה לנצח את מלחמות היצר.".  

(הרב"ש, מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)

אנחנו נצטרך לעשות כל מה שאפשר ללכת בעיניים עצומות. וודאי שאנחנו לא נצליח בזה, כי הרצון לקבל שלנו, האגו שלנו כך נברא בנו על ידי הבורא, שאנחנו לא מצליחים. אבל דווקא בגלל שרוצים ולא מצליחים, באין ברירה אנחנו פונים לבורא ודורשים ומבקשים ממנו, וכך על ידי זה מתקדמים. הבורא נותן לנו אפשרות ללכת באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת בתכונות ההשפעה במקום בתכונות הקבלה, ואז אנחנו מצליחים.

אני לא חושב שיש הרבה שאלות מפני שהנושא די ברור, אנחנו רק צריכים לממש אותו, זאת הבעיה.

קריין: אנחנו ממשיכים לקטע מספר 23 מתוך מאמר "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה" של רב"ש.

"באמונה, יש להבחין ג' הבחנות:

א. הוא למשל איש אחד נותן לחבירו אלף דולר, והאדם מקבל אותם, והוא מאמין בטח היות שאיש זה הוא חבר שלי ואדם מסודר. בטח אם הוא נותן לו את הסכום הנ"ל, בטח יש שם אלף דולר, ואינו צריך לספוֹר, וזה נקרא אמונה שהוא למטה מהדעת, כלומר זה שהוא מאמין לו, הוא בגלל שהדעת לא מתנגד למה שהוא מאמין, כלומר שאין סתירה בין זה שהוא מאמין לו, לבחינת הדעת, נמצא, שאצלו האמונה הוא למטה מהדעת, והדעת יותר חשוב, כלומר, זה שהוא מאמין לו, הוא מטעם שאין הדעת מתנגד. אמנם אם זה יהיה בסתירה להדעת בטח הוא לא יאמין. וזה עוד לא נקרא אמונה למעלה מהדעת.

ב. שהוא אמר לו הרי לך אלף דולר. והמקבל, הלך וסוֹפר אותם שלוש פעמים, וראה שיש שם אותו הסכום, והוא אומר להנותן אני מאמין לך שיש כאן אותו סכום. כמו שאתה אומר, בטח שהאמונה הזו, לא נחשב לאמונה.

ג. שספר את האלף דולר ג' פעמים, וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר להנותן אני מאמין לך, שיש כאן אלף דולר, כאן, הלא דעת והשכל אומר, שיש כאן חסרון. והוא אומר, שהוא מאמין. נמצא, שזה נקרא למעלה מהדעת אמיתי.". 

(הרב"ש, מאמר 23 "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה" 1991)

אני יכול כאן לענות רק על שאלה אם נמצאת. כי יש כאן למטה מהדעת, בתוך הדעת, ולמעלה מהדעת. למטה מהדעת, זה שאם אנחנו לא בודקים מה שיש, זה מפני שאנחנו יודעים. הדעת יותר חשובה מהאמונה ולכן אנחנו לא בודקים. זו אמונה למטה מהדעת. אמונה בתוך הדעת, שאנחנו כן בודקים וכן מאמינים, זאת אומרת אמונה ודעת בשבילנו זה שווה. ואמונה למעלה מהדעת זה שאני בודק ומקבל בסופו של דבר מה שיש למעלה באמונה, כי אני סומך על השני יותר ממה שעל עצמי.

האמת, הנושא מאוד לא פשוט. אנחנו מקבלים אותו בצורה מאוד קשה, והוא לא מתיישב אצלנו מיד ונכון. לוקח הרבה זמן עד שאנחנו קולטים את זה, עד שאנחנו מתנהגים לפי זה, לכן אנחנו צריכים פשוט לחיות עם זה. עוד קצת ועוד קצת ו"הרגל נעשה טבע שני.".

שאלה: יש לפניי מסך שאני יושב עם החברים ואני רואה שהם נמצאים איתי. אבל יש גם חברים שאני לא רואה שיושבים איתי כאן על המסך. האם להאמין שהם כן איתי למרות שאני לא רואה אותם על המסך זאת אמונה למעלה מהדעת?

לא. צריכים להבדיל בדיוק מה זו אמונה ומה זו דעת. אמונה זה שאתה לא מקבל מיד, אלא אתה יכול להעמיד אותה ליד הדעת ולראות, האם זה למעלה, למטה או שווה.

שאלה: על מה האדם מסתמך בלמטה מהדעת, על מה האדם מסתמך בלמעלה מהדעת?

בלמטה מהדעת הוא מסתמך על הידיעה שלו, שהידיעה שלו יותר גדולה, היא קובעת ולכן הוא מאמין. אתה יכול להגיד, "אז איזה מקום יש כאן לאמונה?", אבל ככה זה נקרא, שהוא בודק ולכן הוא מאמין. ואם לא היה בודק, אין לו על מה לסמוך.

תלמיד: אבל בכל זאת, הוא צריך לסמוך על משהו כשהוא למטה מהדעת. על מה הוא מסתמך? "אני מאמין לך שיש אלף דולר". על מה הוא מסתמך כשהוא מאמין לו?

הוא מאמין בזה שהוא בדק. אנחנו כאן צריכים לראות איזה קשר יש בין אמונה וידיעה. מה יותר חשוב. זה לא העניין שאני בודק או לא בודק. וודאי שאחרי בדיקה אני יכול להגיד "כן, אני מאמין לך". אלא מהי האמונה? האמונה שלי היא תלויה בידיעה שלי. וזה נקרא לכן "אמונה למטה מהדעת", כשהידיעה יותר חשובה. זה כלפי הידיעה. שהידיעה יותר חשובה מהדעת.

בתוך הדעת זה ברור, ולמעלה מהדעת זה כשאני לא בודק, ואם בודק ורואה שזה לא בדיוק מה שאני קבלתי מהעליון, ממי שנתן לי, אני הולך לפי דעת העליון. בקיצור, האם אני מקבל את דעתי, שדעתי ומה שקורה זה אותו דבר, משתווה או שאני לא מאמין, "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו.". אני הולך לפי דעת העליון.

למה זה חשוב? כי אני בצורה כזאת יכול כל פעם להעלות את עצמי לעליון. אני כאילו עוד ועוד מעלה את עצמי לדרגה של העליון. על ידי זה שאני מקבל דעתו של העליון כנגד דעתי.

שאלה: מה אנחנו סופרים עכשיו בינינו בעשיריות, כמו נגיד, בהקבלה לאותם אלף דולר?

אתם סופרים את מה שקבלתם. מה שיש לכם ואפילו שאין לכם כלום, אתם צריכים להאמין לעליון שאומר לכם שיש לכם הכול וכך להתנהג, כך לחיות.

תלמיד: האם אפשר לומר שעכשיו אנחנו סופרים מחדש את הערבות בינינו, את הקשר שלנו עם הבורא, ובלי קשר למה שהעיניים שלנו רואות, אנחנו בכל זאת משתדלים להרגיש את הקשר עם הבורא?

כן. כך אנחנו הולכים. אנחנו כל פעם צריכים לשמוח בזה שאנחנו מבולבלים, ש"עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". ושאנחנו יכולים בזה לקבל אוזניים ועיניים של העליון, וכך כל פעם לשדרג את עצמנו.

שאלה: הבדיקה הרי נעשית בתוך הדעת, אז איך אמונה מעל לדעת, כשהבדיקה היא בתוך הדעת, מהו אותו סמן, מהי אותה תוצאת הבדיקה שלפיה כשאני רואה משהו בתוך הדעת, אני יכול להגיד שאני הולך מעל לדעת?

וודאי שאין לי שום אפשרות לבדוק את עצמי, אלא לפי "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.". אז אני כדיין בודק לפי הראייה שלי איפה אני נמצא, מה שיש לי וכן הלאה. אחרי שאני בדקתי, עכשיו אני מחליט, האם אני נשאר בדרגה שלי או שאני עולה לדרגה של העליון? ואז אני חייב להיות דבוק לעליון. העליון שלם ואז אני גם כן צריך להיות שלם. אני כך צריך להרגיש את עצמי.

אבל אתה לא שלם, אתה לא מקבל, אתה לא רואה מה שיש לך. יש לך במעטפה רק אולי דולר אחד. ומה עם עוד תשע מאות תשעים ותשע דולר, שמגיע לך לפי דעתך? אני מקבל את זה לפי הדעת של העליון. על סמך מה? בגלל שאני רוצה להיות דבוק לעליון, ללכת לפי השכל של העליון. "אבל זה ללא שכל". נכון. זה ללא השכל שלי, לפי השכל של העליון. אנחנו צריכים להיכנס לזה ולהתחיל לראות שאי אפשר לעלות לעולם העליון, אם אנחנו לא מקבלים את ההבחנות שלו, ואז פתאום אנחנו רואים שככה זה.

איך אנחנו נולדים בעולם שלנו, תגידו לי? עם איזה דעת? עם איזה שכל? עם משהו? תסתכלו על הילדים הקטנים, הם לא יודעים מה קורה מסביב. לפי מה שאנחנו מסבירים להם, אנחנו ממלאים אותם בדעתנו, ועם זה ממשיכים לחיות. הם מקבלים את זה. ומה קורה הלאה? זה נורמאלי? כך צריך להיות? כן. גם בדרגת חי זה כך. הגורים שנולדים הם לא מבינים ולא יודעים כלום. יש להם הרבה אינסטינקטים אבל באמת לומדים כל הזמן מההורים, מהעליון ויודעים איך להתייחס כך לסביבה ואם לא היינו לומדים, היינו רואים את העולם שונה.

ואם אנחנו רוצים לעלות לדרגה אחרת של המציאות אז אין לנו ברירה אנחנו צריכים לקבל את הדעת של העליון, ולפי זה לאט לאט ליישר את עצמנו ואז לראות שזו אמת, זה נכון. אתם צריכים לעלות כאן לדרגה הבאה של הבריאה, מה שאנשים בעולם הזה לא עושים, לא מקבלים, זה לא נעשה בהם. ולכן כאן זו באמת עבודה מיוחדת מאוד, עבודה רוחנית.

כמה שנתבלבל בזה, כמה שנטפל בזה, כמה שנדבר על זה, לאט לאט אנחנו נתחיל להרגיש שהעלייה לעולם הרוחני היא דווקא דרך התרגילים האלו באמונה למעלה מהדעת, שאנחנו משתדלים לעשות אותם בעשירייה.

תלמיד: הרב"ש בדוגמה הזו כותב שחסר דולר אחד, זה כביכול ברור זה ניתן להצדקה, אבל אם ההפרש בעבודה הוא שחסר שם מאה דולר נניח או חמש מאות דולר או בכלל מדובר על קופה ריקה.

כן נכון, אבל אם אומרים לך שהעבירו לך אלף דולר ונותנים מעטפה ואתה פותח את המעטפה ויש שם דולר אחד או בכלל אין שם כלום, זה הגודל של האמונה למעלה מהדעת עד כמה שיש לך, את זה בדיוק ככה בודקים.

תלמיד: אבל אם ההפרש בעבודה בעשירייה, אם דולר אחד או חמש מאות דולר או מעטפה ריקה בכלל, האם יש הבדל בעבודה בעשירייה או שהעבודה נותרת אותה עבודה?

ודאי שיש הבדל זה תלוי בגודל החברים בעיני, עד כמה שאני מאמין להם ולא מאמין לעיניים שלי, ויכול ללכת אחריהם בעיניים עצומות. אנחנו קראנו כל מיני כאלה משפטים ולא שמנו לב מה חכמת הקבלה אומרת לאדם אם הוא רוצה להיכנס לעולם הרוחני, ללכת בעיניים עצומות, כאילו שאתה הולך עם עיניים פקוחות אבל העיניים שלך לא, אלו עיניים של הבורא שהוא נותן לך ראייה, כל פעם משדרג לך את הראייה.

שאלה: מה לעשות אם אני מגלה בדעת שבמעטפה יש יותר כסף ממה שהיה בהתחלה? כי הרי שלמרות שהדעת מגלה את אי ההתאמה הזאת הדעת מוכנה להישאר באי התאמה הזאת כשהיא לטובתי, אז איך להישאר במקרה שכזה באמונה מעל הדעת?

גם כן זה לא חשוב, לא חשוב או למעלה או למטה יש לך בכל זאת עבודה נגד האגו שלך. העיקר בשבילך זה לקבל את הדעת של העליון, פחות כסף יותר כסף או בכלל אין זה לא כל כך חשוב, כי המטרה שלך היא לקבל את דעת העליון.

תלמיד: אם ישנה פה עניין של אמונה גם של החבר כלפי החבר וגם כלפי העליון אז לא צריך לספור, אתה מקבל ושם בכיס, זה מה שאני הייתי עושה עם חברים שלי.

זה לא אמצעי לעלות לדרגה רוחנית.

שאלה: באמונה למעלה מהדעת יש דברים שקיבלתי מילדות .

מה שקבלת מילדות נקרא "דעת", דעתך, כל מה שקבלנו במשך החיים נקרא "דעתי" ואז לפי זה אני בודק את עצמי, האם אני יכול ללכת למעלה מדעתי, בניגוד לדעתי, כי אני רוצה עכשיו לעלות לדרגה עליונה יותר, כמו שכתוב "עולם הפוך ראיתי". אתה לא מתנתק מהעולם הזה אבל אתה מקבל עוד אפשרות ללכת לפי הבחנות של מדרגה עליונה יותר.

תלמיד: בסדר, אבל עכשיו יש מולי מעטפה שאני סופר ורואה בעיניים שחסר שם איך את זה אני יכול לסדר?

אתה יכול לסדר את זה פשוט, בעולם הזה אתה הולך לפי דעתך, בעבודה שלך, במשפחה שלך ובכול מה שיש, וכלפי הרוחניות אתה משתדל ללכת לא לפי דעתך אלא לפי דעת העליון. זה נקרא שמלכות עולה לבינה.

שאלה: אני מנסה להבין מהן אותן הפעולות שאנחנו מבצעים בעשירייה כשאנחנו הולכים מעל הדעת, האם כיסוי באהבה זו הפעולה?

לא. עכשיו אנחנו מדברים רק על דבר אחד, שאני מקבל מהעליון, מהקבוצה או מהמורה, משניהם יחד אני מקבל מהם איזו ידיעה שמנוגדת לדעתי ואיך אני מקבל את דעתם למעלה יותר מדעתי, על זה מדובר, וזה בניגוד לדעתי אבל אני הולך ומקבל את זה ופועל שכביכול מה שקבלתי מהם זו דעתי, כך אני עכשיו הולך ועושה.

רואים את זה במקצת בילדים קטנים, אנחנו אומרים להם והם לפעמים מקבלים את זה וכך כבר הולכים בחיים. אין להם ברירה יש הרבה דברים בחיים שהם לא יכולים ללמוד מעצמם אלא אנחנו אומרים להם שכך צריכים לעשות, כך זה בנוי ואז הם מקבלים. כלפי הרוחניות אנחנו גם צריכים לפעול כך, ללמד את עצמנו איך בהבחנות רוחניות לעלות לדרגה רוחנית, למרות שאנחנו בדרגה הגשמית לא רואים שזה נכון, כי אלה שתי רמות, שני עולמות, כך אנחנו עושים.

שאלה: אני אמור לנסות להצדיק את החברים במצב הזה?

כן, אבל מה זה להצדיק או לא להצדיק, לקבל את הדעת הזו או לא. כן, תגיד שזה להצדיק.

שאלה: האם אנחנו יכולים להגיד שהדולרים שחסרים, אלה הדפקטים שאני רואה אצל החברים, או חוסר השלמות של החבר שזה למעשה חוסר השלמות שלי?

זה חוסר שלמות שלך. אבל זה לא חוסר שלמות, נכון יותר זה הפער בין המדרגות, שאתה צריך לעלות בלהחליף את דעתך לדעתו של העליון. אין כאן מישהו שטועה, לא אתה ולא הוא, אלא זה הפער בין המדרגות, כי אם אתה מקבל עכשיו את דעתו אתה עולה למדרגה שלו. ומה עם המדרגה שלך? במדרגה שלך מה שאתה רואה ומרגיש, שם אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, אבל במדרגה עליונה יותר אתה צריך לקבל את דעתו של העליון ובצורה כזאת להתקדם. אנחנו נצטרך להתבשל בזה יותר ויותר אבל העניין מאוד מאוד לא נראה. אני מבין אתכם זה קשה, זה לוקח שנים עד שהאנשים מתרגלים לזה והולכים על זה.

שאלה: מה לעשות אם חבר בעשירייה לא רוצה ללכת מעל הדעת הוא רוצה להישאר בדעת שלו?

להראות לו דוגמה איך אתם עושים.

שאלה: בפועל כשאנחנו עושים סדנה וחבר עונה לשאלה ולדעתי, להבנתי הוא טועה לחלוטין בתשובה שהוא נותן, איך אני מזמין את הבורא כדי לתת לי את הכוח ללכת מעל הדעת שלי בפועל, מה אני צריך לעשות, מהי העבודה הפנימית שלי כדי ללכת, להגיע למרכז העשירייה? כי אני מרגיש מחסום ביני לבין החבר.

אל תכנס לעסקים של החבר, מה הוא עושה ואיזה חשבונות הוא עושה, תעשה אתה חשבונות משלך בלבד, אל תעשה ביקורת על השני כי אתה באמת לא רואה את השני, אתה רואה את עצמך בלבד. לכן תתעסק רק בעצמך ועל החברים מותר לך רק להתפלל שהבורא יעזור להם ולא יותר.

שאלה: האם את הדוגמה של רב"ש אפשר ליישם ביחס לבורא כשהאדם משקיע מאמצים ובתמורה כשהוא מודד את מה שהוא קיבל הוא רואה שקיבל פחות גדלות המטרה ביחס לאותו מאמץ שהוא חושב שהשקיע, האם אפשר לכסות על זה, לפצות על זה באמונה?

אנחנו תמיד צריכים לעשות כך, את מה שאנחנו מקבלים מהבורא אנחנו מקבלים בשלמות. לא חשוב באיזה מצב אני נמצא, אני צריך לתאר את המצב הזה כמצב שלם, כי כל מצב ומצב אני מקבל מלמעלה. זה בנוסף למה שאני מרגיש בגוף שלי, לפי השכל הגשמי שלי, אז אני תמיד נמצא בשני העולמות. בעולם שלנו אני נמצא במה שאני מרגיש ברגש ובשכל הגשמיים ובעולם הרוחני אני צריך ברגש ובשכל הרוחניים שלי להיות בשלמות, כי תמיד אני נמצא שם בדבקות עם הבורא, למרות שאת הדבקות הזאת בפועל אני עדיין לא מרגיש.

אם כך אני מסתדר, יש לי סבלנות ואני לא בורח, אני קובע את שתי המדרגות האלו ומשתדל לחיות בהן, לפחות כמה שעות כל יום, אז אני לאט לאט מגיע למצב שיש לי ראייה רוחנית, אני רואה איך העולם הרוחני מסודר ומתנהג, כך אני מגיע לדרגה עליונה.

יחד עם זה אני ממשיך לחיות בגוף שלי בעולם הזה ונמצא בקומוניקציה עם אנשים אחרים שנמצאים כאן, ויחד עם זה אני יכול להיות עם החברים שלי בדרגה עליונה יותר ולהיות בקומוניקציה רוחנית יחד איתם בדרגה רוחנית.

שאלה: למה בכלל לספור את הכסף למה לא פשוט לקחת את המעטפה ולהניח שמה שיש בה זה הסכום הנכון?

אם אני לא סופר את הכסף אז לא יהיה לי על סמך מה להתגבר ולעלות לדרגה עליונה יותר, אני חייב לספור. אם אני לא סופר זה נקרא אמונה בתוך הדעת.

תלמיד: אבל אם הייתי במדרגה מתוקנת כבר אז לא הייתי סופר?

לא, היית סופר כדי לעלות עוד יותר ועוד יותר. תמיד זה כך. עוד נדבר על זה.

שאלה: האם אפשר לומר שמה שאנחנו לומדים ביחס למעטפה זה כלל, אנחנו לא צריכים להבין בדעת אלא פשוט לקיים בעשירייה תוך זה שאנחנו הולכים תמיד באמונה מעל הדעת ומאמינים שכל מה שנמצא במעטפה מגיע לנו מהבורא?

זה קל להגיד אבל זה לא מספיק, כי יש כאן עניין של דעת. לדעת באיזה מצב אני נמצא ולאיזה מצב אני צריך להגיע עם דעת חדשה. לכן אנחנו צריכים לשחק בזה גם למטה מהדעת גם בתוך הדעת וגם למעלה מהדעת. עוד נשתדל להיכנס לזה, ולאט לאט אתם פתאום תתחילו לגלות שזה כל העולם. כשאתם מסתכלים על העולם לא ידעתם שאתם מסתכלים בצורה כזאת. אבל אנחנו תמיד נמצאים בזה.

אני נמצא גם במשהו מזה בקומוניקציה בעולם שלנו. כשאני מדבר עם אנשים והם אומרים תשמע, אתה לא חושב נכון, אתה לא רואה נכון, תראה איך אנחנו חושבים, תראה איך אנחנו מבינים. אנחנו תמיד נמצאים בהבדל בין המדרגות. אבל אנחנו משתדלים ליישב את דעתנו כלפי דעת השני. "תוכיח לי שזה נכון ותסביר שזה לא נכון", אבל ברוחניות אין הסבר. ברוחניות אתה פשוט צריך לקבל את זה מפני שזו דרגה עליונה יותר ואתה רוצה לעלות אליה ולחיות בה.

שאלה: לא הבנתי לגבי עבודה מעשית בעשירייה. אני צריך להאמין במה שהחברים אומרים ולא במה שהם עושים. נגיד חבר אומר או מדבר על חשיבות ההשפעה אבל באופן שיטתי לא מגיע לשיעורים, או מזלזל במישהו. זו אמונה מעל מהדעת?

צריך לחלק את זה לשניים. קודם כל אתה יכול להגיד "עיניים להם ולא יראו", שמה שאתה רואה בעיניים זה לא נכון. זה מצד אחד. מצד שני, "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", מה שאני רואה, רק את זה אני מקבל בחשבון כידיעה. אז אתה צריך לשבת איתם, ליישב את הדברים האלה ולברר. מה כאן אמונה, מה כאן דעת, ואם אתם הולכים באמונה למעלה מהדעת או בדעת למעלה מהאמונה, או בדעת ואמונה שנמצאות באותו מישור, באותו כוח, באותה חשיבות. תנסו לדבר ביניכם עכשיו וכמה שתתבלבלו זה טוב. העיקר שזה יתיישב בכל מיני צורות ברגש ובשכל, ואחר כך זה יסתדר.

שאלה: האם אני מבין נכון שבאמונה מעל הדעת מצד אחד אני סובל מזה שלא קיבלתי חמש מאות דולר ומצד שני אני שמח כי יש לי הזדמנות להתחזק באהבת חברים?

זה תלוי במטרה שלך. אם המטרה שלי היא לעלות לדרגה יותר עליונה, אני לא מתחשב במה שיש לפניי. אני מתחשב בכל דבר שאני רואה כמו בהזדמנות, כאמצעי, לעלות לדרגה יותר עליונה. ככה זה.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת משיגים על ידי צמצום מסך ואור חוזר בזיווג דהכאה?

תשובה, לא.

שאלה: סליחה לא הבנתי מה העבודה בעשירייה. נניח בעשירייה יש כמה דעות בשאלה אחת, ואחד נגד השני. האם יש פה עבודה עם הדעת של העליון או אין פה כזו עבודה?

אתה יכול לעבוד עם דעתו של החבר ולקבל את זה כדעת העליון.

שאלה: יש משמעות לכמה כסף חסר במעטפה בעבודה למעלה מהדעת?

ודאי. כמה שחסר יותר, יש לך יותר עבודה למעלה מהדעת. למרות דעתך.

שאלה: המצב שעברנו מעל הרצון מאוד התארך, ויש תחושה שלא נשיג אותו כעשירייה, כקבוצה. איך להתייחס לזה ברגע זה? ולפעמים גם יש לי תחושה שאנחנו הולכים אפילו למשהו עוד יותר גדול.

אני לא רוצה לשמוע על זה. אסור לך להגיד שיכול להיות שלא נגיע לזה. אם אתה חושב ככה אז תרד בכלל מאיתנו, ואני לא רוצה לראות אותך יותר. אתה מבין? אנחנו באים לכאן כדי ללמוד איך להיכנס לראיה, להשגה של העולם העליון. ומילים כאלה, שיכול להיות שלא נשיג אני לא רוצה לשמוע, ואסור לך להגיד את זה לכולם.

שאלה: האם תוכל לתת כמה דוגמאות למה שיכול להיות כתרגיל בעשירייה כאמונה מעל הדעת?

רב"ש נותן לך את הדוגמה של המעטפה, מה זה למעלה מהדעת בקטע 23, "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה". הוא כותב שם, "באמונה, יש להבחין ג' הבחנות:". אני לא יודע, הדוגמאות ברורות, ואני מוכן לעבור עליהן שוב.

אם אדם נותן לחברו אלף דולר והחבר מקבל את זה ומאמין שהוא קיבל את זה, הוא רואה, הוא יודע שקיבל את זה מהחבר שלו, ומפני שהחבר שלו הוא חבר נאמן בעיניו מראש, הוא בטוח שהוא נותן לו מה שצריך להיות, ובלי בדיקה הוא מקבל את זה. זה נקרא "אמונה למטה מהדעת". למה? מה כתוב? מפני שהאמונה שלו לא מנוגדת לידיעה שלו. כי מלכתחילה מה שהוא מקבל מהחבר, הוא מאמין שזה דבר נכון, ככה החבר נמצא בעיניו. ומפני שהדעת שלו לא מתנגדת למה שקורה, אז זה נקרא שהאמונה שלו לא מתנגדת לידיעה. ואם כך אין כאן מקום לאמונה. כאילו אין. ולכן זה עדיין לא נקרא "אמונה למעלה מהדעת".

"דעת" זה נקרא מה שיש לי. "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". דעת זה נקרא שאני נמצא בעולם הזה, ואני מרגיש מה קורה כאן. ו"אמונה" זה נקרא למעלה מהידיעה. למה? זה כגובה בינה שנמצאת למעלה ממלכות. ואז יוצא שאני רוצה להגיע לדרגת בינה מדרגת המלכות, וזה מה שאני עושה.

הלאה, הוא ממשיך באותו מאמר, אם הוא מקבל אלף דולר, סופר שלוש פעמים ומוודא שזה הסכום, ואז אומר לחבר שהחזיר לו, אני מאמין לך. איזה מקום יש כאן לאמונה אם הוא ספר שלוש פעמים ובטוח שזה ככה? וגם הוא רואה עכשיו, שמה שהוא חושב, ורואה ובדק זה כמו שהחבר אמר לו. אז אנחנו אומרים שזו אמונה בתוך הדעת, כי אין כאן מקום לאמונה, האמונה והידיעה הן היינו הך.

ומספר שלוש, איזו עוד אפשרות יכולה להיות כאן? איזו וריאציה שלישית? שהוא שלוש פעמים ספר את הכסף וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר לחבר, אני מאמין שיש כאן אלף. אז כאן יש עניין של ידיעה, שיש 999, ויש לו אמונה בדולר אחד, שהוא לא חסר. למרות שלא השכל ולא הידיעה, מוסיפים לו את הדולר. יש לו כאן 999, אבל הוא אומר שהוא מאמין לו שזה אלף. זה נקרא אמונה למעלה מהדעת.

עכשיו השאלה, האם חסר דולר אחד, או שיש שם רק דולר אחד בלבד וחסר 999, או אולי בכלל המעטפה ריקה? מה הוא עושה אז? אם הוא ממשיך להאמין לעליון, שזה מה שהעליון אומר, וזה מה שהעליון רואה, וזה לפי דעתו של העליון, ולא לפי דעתו של התחתון, והוא רוצה לקבל את זה כאילו שזה של העליון וזו האמת, אז הוא מעלה את עצמו לדרגת אמונה למעלה מהדעת.

איזה הוכחות יש לו? יש לו הוכחות הפוכות, בזה שהוא מקבל את דעתו של העליון. אבל זו דעתו של העליון. ומה הלאה? הלאה אם הוא יקבל את זה, ויתנהל לפי זה כאילו שבאמת יש לו מעטפה עם אלף דולר, אז הוא התחיל לראות את המדרגה הזאת כמו העליון.

אני מאוד שמח שיש לי בכל השדה הזה שבו אני רואה אתכם סימני שאלה. יפה מאוד, סימן שאנחנו נבין מה זה אמונה למעלה מהדעת ונצליח.

שאלה: איך שאני עושה חשבון ביחס לחשיבות המטרה, האם זה אמונה מעל הדעת?

יכול להיות. כי על סמך מה אתה עושה חשבון בשביל חשיבות המטרה? אם המטרה לא חשובה בעיניך, לפי השכל שלך, אבל אתה מקבל את זה למעלה מהשכל שלך, בגלל שזה חשוב נניח בעיני החברה, העשירייה, אז אתה הולך באמונה למעלה מהדעת.

שאלה: איך לזהות את דעת העליון?

דעת העליון זו הקבוצה, או דעת העליון זה מה שמורה הדרך אומר לך. יש על זה מאמר, איך אדם מסכים או לא מסכים עם דעת רבו.

תלמיד: איך לעשות את הבירור של להיות אדם שהולך למעלה מהדעת ולא חמור שהולך אחרי אדונו?

למעלה מהדעת זה תמיד בניגוד לשכל ורגש.

שאלה: יש מדרגות לאחר האמונה מעל הדעת, כשהבורא נותן לאדם לראות מצב כביכול בדעת. יש מצב שבו אני כביכול רואה שהחבר הזה באמת נתן לי אלף, או אפילו יותר מאלף בכל מדרגה. ככל שראיתי מעט לפני כן, כעת אני רואה יותר. האם האדם צריך תמיד להשתוקק ללכת באמונה למעלה מהדעת, כלומר לא לקבל את הדעת שהוא מקבל, אלא שהוא צריך איכשהו לקבל את כל מה שמגיע מהבורא, ואז אם כך מה העבודה שלו במצב הזה שבו הוא קיבל איזו תוצאה מהעבודה שלו?

אם אני משתדל כל פעם לעלות לאמונה למעלה מהדעת, זה נקרא שאני עולה במדרגות הרוחניות. אם אני לא מתאמץ לעלות באמונה למעלה מהדעת אני לא עולה לעולם העליון, ואני לא מתקרב אליו. ככה זה.

שאלה: האם אמונה מעל הדעת היא הביטוי היחיד לבחירה החופשית של האדם בעולם הזה?

נכון. אמרת יפה.

שאלה: לגבי אמונה למעלה מהדעת, אמונה היא השפעה, אם כך מה הכוונה שאני מאמין לחבר שזה האמונה למעלה מהדעת? מה זאת הפעולה הזאת?

אני מאמין לחבר זה נקרא שאני מקבל מה שהוא אומר לי כדעת, כידיעה.

שאלה: לגבי קבלת המעטפה והמסך שאיתו צריך לעבוד, האם אני יכול לסרב לקבל את המעטפה הזו, נניח לטובת החברים?

אתה יכול לסרב לקבל מעטפה ואז אתה נמצא מחוצה לבדיקה של המצב שלך. איפה אתה נמצא בכלל כלפי רוחניות? אין לך שום הבחנות. זה לא לטובת החברים או לא, אתה יכול לעזור לחברים רק כשאתה עושה פעולה למעלה מהדעת. ככה זה.

תלמיד: השאלה לגבי הסיבה שרב"ש משתמש בדוגמה של מעטפה עם כסף, כי אם מדברים על לראות את החברים מתוקנים בניגוד לדעתי זה משהו אחד, אבל הדוגמה של מעטפה עם כסף היא מאוד צורמת, לא ברורה.

למה לא ברורה? דווקא היא ברורה, אתה יכול לספור, אתה יכול דעת, אתה יכול להבין, להרגיש. אל תיקח כסף, תיקח משהו אחר, אבל משהו מוחשי שאתה יכול אפילו לתת לשני לספור ויהיה לך. אתה פותח מעטפה, אתה רואה שם דולר אחד, אתה מראה את זה לאיזה חבר שלך שנמצא לידך, הוא אומר, מה זה? הוא החזיר לך דולר אחד.

שאלה: אבל זה כסף זה כל כך גשמי. למה הוא לוקח דוגמה כזאת?

זה עובדה. אין לנו יותר ברור, בטוח מכסף, אין דבר כזה.

תלמיד: זה אומר שכאילו הדבר שהכי גשמי בסיסי, גם הוא מתגלה כשקר.

כן. זה לא שקר, אלא אתה מקבל את זה כדי לבנות על זה מדרגה רוחנית שהיא הפוכה ממה שיש לך. רב"ש תמיד היה צוחק, היה אומר, אתה רוצה לדעת מה שפת האם של האדם, תן לו לספור כסף. הוא תמיד יספור את זה בשפת האם שלו.

שאלה: אתה אמרת שאדם צריך לעשות את החשבון שלו. איך לא להתבלבל כאן כשמתכללים בקבוצה, איך לא לצאת רק מהחשבון שלי?

לא, כשאנחנו מתכללים בקבוצה אני בכל זאת נשאר בדעתי, עם החשבון שלי, עם החשבון של הקבוצה ואני מחליט לפי איזה חשבון אני הולך. אני אף פעם לא רוצה להיות מבולבל. אני תמיד צריך לדעת בדיוק לפי איזה כלל אני מתקדם. נכון, לא נכון, אבל שיהיה ברור, אחרת אני לא אגיע למטרה. אף פעם לא ללכת בלי בירור. ואפילו אם אני אלך במשהו לא בסדר, אבל שברור לי שאני הולך לא בסדר.

למשל, אני היום אני נמצא באיזה מצב שאני לגמרי מנותק, נמצא מבולבל, כמו בהמה, כמו לא יודע מה, אבל ברור לי שאני נמצא כך היום וזה המצב שלי. כל מצב ומצב אני רוצה לברר עד הסוף, למרות שיכול להיות שאני מאוד סובל במה שאני נמצא, נפשית, פנימית, חוסר ביטחון, חוסר הבנה, בלבולים, כל מיני צורות, אבל רוצה לדעת, להבין, להרגיש, את זה לרשום בפנים שככה זה.

שאלה: המצב הזה של אמונה למעלה מהדעת, אני צריך לקבל אותו מהעליון, נגיד ספרתי, ראיתי שחסר שם, אני צריך לפנות לבורא כדי שהוא ייתן לי את ההסתכלות הזאת שיש שם בדיוק את הסכום שצריך להיות או שאני צריך להיות מוכן מראש ואז מרגע שאני רואה, מיד אני עולה באמונה מעל מהדעת?

אתה צריך להשתדל תמיד לחפש איפה אתה יכול להיות באמונה למעלה הדעת.

שאלה: נראה לי שבדוגמה הזאת בלספור את הכסף מחדש זה אומר שאני כבר רואה בדעת שלי את ההפכיות, והבעיה שלי היא עם הבדיקה, איך בודקים?

סופרים שלוש פעמים, ורק אחרי שסופרים שלוש פעמים, אז אנחנו אומרים, כן, עכשיו אני יודע מה שיש בפנים ועכשיו אני יכול ללכת למעלה או בתוך או למטה מזה.

תלמיד: נראה לי שיש בעיה עם הבדיקה, איך בודקים. כי לי נראה שאני לרוב הולך פשוט בלי לבדוק, מעל הדעת בלי שאני בודק.

זה בלי דעת. אתה מקבל מה שיש שם וזה פשוט כך. כמו שרב"ש אומר לך בקטע 23, שקיבל מהחבר אלף דולר כאילו והוא בטוח שקיבל אלף, כי זה חבר שלו ואין לו שם ספק, ולכן הוא לא רוצה לספור. זאת אומרת דעתו ואמונתו הם כאילו אותו דבר, אין ביניהן שום סתירה. ומפני שדעתו לא מתנגדת לאמונתו זה נקרא שהם נמצאים יחד לכן עדיין זה לא למעלה מהדעת. אבל אם נתנו לו אלף דולר והוא ספר שלוש פעמים, בדק שיש שם את הסכום הזה, ואז הוא אומר, עכשיו אני מאמין לך שאתה החזרת לי את האלף דולר, זה נקרא "בתוך הדעת". וכאשר הוא קיבל מהחבר וספר כמה פעמים ומקבל בכל זאת מה שהחבר אומר, זה נקרא "למעלה מהדעת".

לקרוא שוב ושוב את הקטעים האלה ואת המאמר על אמונה למעלה מהדעת. אנחנו צריכים לאסוף את כל הדברים האלה יחד במקום אחד, ויהיה לנו הרבה חומר על זה.

אני יודע שכמה שאנחנו נעמוד בזה אנחנו בכל זאת לא נוכל להתקדם יותר, אני שמח מהשאלות שלכם, ושיש המון שאלות ולכולם, גומרים שאלה אחת ויש שאלה שנייה ושלישית וכן הלאה, ולאורך כל הדרך עד גמר התיקון יהיו לכם שאלות על אמונה למעלה מהדעת, כי רק על ידי זה אנחנו מתקדמים. מה זאת אומרת? ממלכות לבינה, ממלכות לבינה שוב ושוב כך אנחנו עולים. לכן זו העבודה שלנו.

קריין: קטע מס' 24, מאמר "מהו שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה" של רב"ש.

אנו צריכים להאמין באמונת חכמים, מה שהם אומרים לנו, שכל עבודה שלנו, לא חשוב באיזו צורה אנו עובדים, אם האדם מיחס את העבודה לשם הקב"ה, אפילו שתהיה בתכלית השפלות, ה' נהנה מזה. והאדם צריך להשתדל להיות בשמחה, מזה שהוא יכול לעשות מעשים, בזמן שהוא נמצא במצב של שפלות. והאדם צריך לומר לעצמו, שהוא נהנה מעבודה זו, שהוא כולו למעלה מהדעת. כפי שהשכל מחייב, אין עבודה זו נקראת "עבודה", היינו מעשה חשוב, שהבורא יהנה מזה. אבל הוא מאמין באמונת חכמים, שאמרו לנו, שה' כן נהנה. וזהו למעלה מהדעת.

(הרב"ש, מאמר 23 "מהו, שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה" 1990)

זאת אומרת כאן נותנים לנו גם מין פן כזה, צד כזה שיכול להיות שאני נמצא במצב שלא טוב לי, שאני לא יכול להצדיק את המצב שלי, שאני מקבל את זה מהבורא אבל אני מרגיש לא טוב, ואני חייב להגיד "אני מקבל כל מצב ומצב שקורה לי מהבורא, כי אין עוד מלבדו, ולכן אני מקבל כל מצב ומצב כמושלם ואם אני מרגיש בתפיסה שלי, בהרגשה שלי, בהבנה שלי שזה לא טוב, זה סימן שאני צריך לתקן את כלי הקליטה שלי, ואז אצלי הכול יתהפך, ואני אגיע לעולם האמת".

ודאי שאנחנו צריכים להגיע למצב שמה שאנחנו מאמינים ומה שאנחנו מרגישים יהיה אותו הדבר, זה סימן שהגענו למדרגה. ואחר כך עולים למדרגה יותר עליונה באמונה למעלה מהדעת ש"עיניים להם ולא יראו" ושוב עולים לשם ומקבלים כן ראייה בעיניים, וכך כל פעם יותר ויותר, שלב אחר שלב.

קריין: שוב קטע 24.

"אנו צריכים להאמין באמונת חכמים, מה שהם אומרים לנו, שכל עבודה שלנו, לא חשוב באיזו צורה אנו עובדים, אם האדם מיחס את העבודה לשם הקב"ה, אפילו שתהיה בתכלית השפלות, ה' נהנה מזה. והאדם צריך להשתדל להיות בשמחה, מזה שהוא יכול לעשות מעשים, בזמן שהוא נמצא במצב של שפלות. והאדם צריך לומר לעצמו, שהוא נהנה מעבודה זו, שהוא כולו למעלה מהדעת. כפי שהשכל מחייב, אין עבודה זו נקראת "עבודה", היינו מעשה חשוב, שהבורא יהנה מזה. אבל הוא מאמין באמונת חכמים, שאמרו לנו, שה' כן נהנה. וזהו למעלה מהדעת."

(הרב"ש, מאמר 23 "מהו, שנתקשה משה על מולד הלבנה, בעבודה" 1990)

הבורא הוא שלם וכל מצב ומצב שאנחנו נמצאים בו, בעיניו זו שלמות ושום דבר בעיניו לא משתנה, "אני ה-ו-י-ה לא שניתי", ולכן אנחנו צריכים להבין שהמצבים שאנחנו עוברים בהם במשך כל החיים ממצבים טובים בעינינו עד המצבים הגרועים ביותר חס ושלום בעינינו, כל המצבים האלה בעיני הבורא הם מצבים שלמים, הם כולם רק שלמות אחת. לכן שום דבר לא משתנה בו ושום דבר לא משתנה לעומתו. אם אנחנו יכולים להגיע למצב כזה זה נקרא שאנחנו מגיעים לגמר התיקון. ולכן כל העבודה שלנו היא רק לראות בכל מצב עד כמה שאפשר יותר את המצבים שלנו כשלמים, באמונה למעלה מהדעת.

ודאי שככל שאנחנו יותר ויותר מתקדמים, אנחנו רואים בתוך הדעת שהמצבים שלנו יותר ויותר גרועים, כי אנחנו רואים הבדל בין מלכות לכתר, ואז כמה שיש חושך יותר ויותר במלכות, יש יותר אור ואור בכתר.

לכן תלוי למה אנחנו דבוקים, אם אנחנו דבוקים למלכות, לרצון לקבל שלנו אז אנחנו מרגישים את עצמנו יותר ויותר גרועים ונפסלים ונפסדים. מה שאין כן אם אנחנו דבוקים בכתר, בבורא, אז אנחנו רואים את עצמנו כל פעם קשורים, דבוקים, בכוח עליון יותר ויותר. כך אנחנו יכולים להתקדם.

שאלה: ללכת נגד הסתירות בהרגשה ובשכל במהלך היום, האם זה גם אמונה למעלה מהדעת או רק בעשירייה יש אמונה למעלה מהדעת?

לא, רק בעשירייה, רק כלפי מצבים רוחניים. מצבים פנימיים שלך שאתה משלב אותם בעשירייה. אבל לא בחיים שלך בעבודה, במשפחה, שם לא. שם אתה צריך ללכת בתוך הדעת. אחר כך אנחנו נלמד איך גם שם להיות באמונה למעלה מהדעת. אבל לא להתבלבל, תהיה בכל מקום שאתה נמצא בקשר עם אנשים רגילים, כמו [אדם] רגיל, כמו כולם.

שאלה: האם אחרי סיום המדרגה שאני מגיע באמת לאמונה למעלה מהדעת החיסרון של המעטפה יתמלא? כלומר במקום ה999 שראיתי בדעת, יהיו 1,000?

זו שאלה יפה. בעיניך היא תתמלא, אבל היא תתמלא לא עם הדולרים אלא עם גדלות הבורא.

תלמיד: כן. אז עם הפקיד בבנק אני עדיין אריב, זה לא משנה שאני מאמין לחבר.

זה לא שייך לבנק. הפקיד בבנק זה לא חבר שלך שאתה צריך להאמין לו.

תלמיד: לא, איתו אני אריב כי אני אומר לו "יש לי 1,000", והוא אומר לי "לא, 999".

זה לא שייך לעבודה שלנו, זה לא לדוגמה שלנו, לא להתבלבל.

שאלה: האם בקבוצה אפשר ללכת למעלה מהדעת?

אתם כקבוצה כן יכולים ללכת למעלה מהדעת ולחזק כל אחד יותר ויותר בזה, להחזיק כל אחד ואחד כך, ודאי, ולהצליח. כי זה הפטנט, זה האמצעי, זה כל המכשיר לעלות מִדרגה גשמית לדרגה רוחנית ומִדרגה רוחנית קטנה לדרגה רוחנית יותר גדולה. רק בצורה כזאת שאתה מקבל את דעתו של העליון.

אתה כמו נולד במדרגה העליונה, עוד נולד, עוד נולד. אתה מקבל את המצב החדש כמו שאתה נולד, שאין כלום מהמצב הקודם, אתה מקבל את דעתו של העליון ולפי זה אתה הולך. אנחנו רואים את זה לפעמים בילדים, שאתה מסביר להם, אומר שכך צריך להיות והם מקבלים את זה והולכים. לא רק בילדים של בני אדם אלא גם בגורים, בחיות קטנות.

שאלה: העבודה שלנו ללכת מעל הדעת, היא אמורה להיות לפי היחס שלנו לדולרים שחסרים, או לפי הכוונה שאנחנו רוצים לראות ששולם כל הכסף?

העבודה שלנו באמונה למעלה מהדעת היא צריכה להיות מתוך זה שאנחנו רוצים להיות דבוקים בעליון, ואז אנחנו מסתכלים על כל המשחק הזה רק כאמצעי לדבקות בעליון.

שאלה: כשמדובר על אמונה למעלה מהדעת אז נראה שזו פעולה חופשית, שהאיכות הזאת קיימת, אז מאיפה מגיעה האמונה למעלה מהדעת בתוך האדם, מאיפה זה מגיע?

אמונה למעלה מהדעת מגיעה לנו מלמעלה. מלמעלה נותנים לך משחק מיוחד, כמו שיש לך גם בעולם הזה, זה מצויר בך, אתם למדתם, אתם שמעתם על תפיסת המציאות?

"תפיסת המציאות" זה נקרא מה שאנחנו מתארים לעולם הזה, נראה לנו שלפנינו יש עולם גדול, מלא גלקסיות, חללים, קוסמוס, הכול, נראה לנו גם כדור הארץ, מלא, מלא בני אדם. מסבירים לנו מקובלים, ואנחנו עוד מעט גם נראה את זה דווקא על ידי התרגילים האלה אמונה למעלה מהדעת. מסבירים לנו מקובלים שזה קורה בנו, בתוכנו, וכל אדם נראה לנו הרבה אנשים, אין יותר אנשים, אני בלבד קיים, ומה שמתרחש בי כמו בתוך חלום שאנחנו מרגישים כל מיני פעולות, כל מיני דברים שקורים, ככה זה בתוכי עכשיו קורה, ואני מרגיש את כול המציאות, את כל העולם. הרי אתה יכול לבדוק, אם אתה ישן או אתה לא ישן, תצבוט את עצמך ככה לא, זה לא יעזור.

אתה מקבל את המציאות שלך עכשיו בך ונראה לך שזה קורה מבחוץ, אבל זה הכול קורה בך, בתוך המוח שלך, בתוך הרגש שלך, שכל מה שקורה, העולם הגדול, המון אנשים, והכול, זה הכול נמצא בנשמה שלך, וזה מה שאתה רואה ולא יותר.

אז איך אני יכול לראות אחרת? מסבירים לך איך. אתה יכול עכשיו להתחיל לעלות בתפיסת הנשמה שלך, איפה שאתה רואה את העולם הזה, לתפיסות יותר נעלות, יותר גדולות, שזה על ידי אמונה למעלה מהדעת, וכך אתה משדרג את עצמך כל פעם יותר ויותר, וכך אתה עולה. בפעולות כאלו אתה יכול לעלות וכך להתקדם.

ולכן, מה שאנחנו על ידי אמונה למעלה מהדעת, אנחנו משנים את המציאות שלנו, אנחנו מתחילים לראות את המציאות האמיתית, וכל המציאות היא נמצאת בנו ולא מחוצה לנו, לכן אם אנחנו מקבלים אמונה יותר עליונה מדעתנו הנוכחית, אנחנו בזה רק יותר ויותר משדרגים את התפיסה שלנו, את התיאור שלנו, וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: מה יכול לעזור לי לרכוש את הדעת של החבר שלי?

הייתי אומר התחברות עימו, אם תתחבר עימו אז דעתו תהיה כדעתך.

שאלה: במקרה של פגיעה באגו, נניח בהפרעה פגיעה באגו, אני אומר לעצמי שזה מהבורא וכך אני צריך להרגיש, אבל מצד שני ההרגשה היא לא משתנה.

זה בדיוק שאתה צריך להיות בשתי הצורות, באגו למטה הנפגע ולמעלה מזה באמונה שזה מגיע מהבורא.

תלמיד: ואני צריך להרגיש גם עוד רגש, שהבורא נהנה מזה, בנוסף לפגיעה שלי, גם הבורא נהנה?

עד כמה שיש הבדל בין דעת ואמונה למעלה מהדעת, הבורא נהנה מזה יותר.

שאלה: אם אני קיבלתי את המעטפה מהחבר ועשיתי עבודה נכונה, עליתי מעל הדעת ואני רואה בזה כבר אלף, אני יכול עכשיו להשתמש באלף האלה ולהעביר את זה חזרה לעשירייה כגדלות?

אתה רוצה מהרוחניות לעשות עסק גשמי, יפה, תנסה, בוא נראה אותך, לאן אתה תגיע.

אנחנו צריכים לראות אם אתם זוכרים, מי זוכר את דוד לייקס, שהוא סיפר לתלמידים של נועם אלימלך כמדומני, מה זה נקרא "אמונת רבו", אז הוא אומר "אנחנו ישבנו במוצאי שבת ולא היה לנו לאף אחד בכיס כלום, אנחנו היינו מאוד עניים, וכשהרב אמר לי "דוד, תן כסף לקנות משקה" אז אני מכניס את היד שלי לכיס ומוציא משם כסף ונותן לקנות משקה", איך זה יכול להיות, איך זה יכול להיות אם אין בכיס כסף? והוא לא חושב פעמיים, אלא בגלל שהעליון אמר לו "תן כסף" הוא מכניס יד לכיס ומוציא כסף. זה אמיתי, או זה שקר, או שזה איזו בדיחה, תחשבו על זה, תשאירו את זה לעוד כמה זמן ותבינו איך שזה עובד.

שאלה: אתה אומר שהמצווה של אהבה מעל הדעת אנחנו מממשים בעשירייה, בשיעורים, האם כל מה שאתה מלמד אותנו אני גם אמור לבחון את זה אם אני מקבל את זה בתוך הדעת או לא, או צריך ללכת מעל הדעת?

אתה צריך לקבל את זה גם למעלה מהדעת. על סמך מה אתה מאמין לי? זה ככה.

שאלה: מצד אחד בתוך הדעת אנחנו רואים רק דולר אחד אבל מעל הדעת אנחנו צריכים לקבל את זה כאלף דולר, מה לעשות עם הדעת שלנו, להתעלם ממנה, או למחוק אותה?

לא. כבר היו כאלה שאלות. לא למחוק אלא אני משאיר את הדעת וגם למעלה מהדעת ואני רואה את הפער בין זה לזה. הפער בין זה לזה זה פער בין מלכות לבינה, ואני משאיר את שניהם, כי מצד אחד כתוב "אין לדיין אלא מה שעניו רואות"¹, זה מלכות, ויחד עם זה אני צריך ללכת בניגוד לזה עם הדעת של העליון שזה בינה. אמונה, ואז אני בין זה לזה בגלל הסתירה הזאת שיש בין מלכות לבינה, בין דעת ואמונה למעלה מהדעת, בתוך זה אני מתחיל לגלות את העולם העליון, המציאות הרוחנית.

אתם רואים, לאט לאט אנחנו מתחילים לעטוף את זה במילים שאפשר להעביר מאחד לשני ולחזור עליהם וכך אנחנו נתקדם.

שאלה: אני צריך לקבל אמונת חכמים בעיניים עצומות כאלף דולר. איפה פה יש בדיקה?

הבדיקה היא בתוך הדעת ואחר כך ללכת באמונה כנגד הדעת. בהפוך מהדעת.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת נקרא גם אחיזה באח"פ דעליון ובהכרח מעורר עמלק?

לא. אל תערבב את הכול אבל כן זה נקרא אחיזה בעליון.

שאלה: אחרי שלמדנו ככה תקופה ארוכה על האמונה למעלה מהדעת, איך אנחנו משתמשים בזה כדי להשיג תוצאות בעשירייה כמו למשל אהבת חברים או חיבור? האם זה משמש אותנו בתהליך הזה?

זה בדיוק ללכת באמונה למעלה מהדעת, שלא נראה לך שאתה נמצא עם החברים באהבה אלא ההיפך, אתם רוצים להרוג זה את זה, ויחד עם זה אתם עובדים על עצמכם כדי לאהוב זה את זה.

אתם רואים כמה מסתדרים כל הדברים האלה פתאום סביב העיקרון הזה כל מה שלמדנו ודיברנו, הכול מתחיל להיות ככה קשור.

תלמיד: אז בעצם בכלים דעליון, זאת אומרת העשירייה היא שלמה ומושלמת וכולם נמצאים בחיבור, ובדעת מה שמתגלה אולי זה לא כך וזה הפער שאנחנו צריכים למדוד ולהתעלות.

כן. ואני משאיר את הניגודיות הזאת. את הפרדוקס הזה אני משאיר, שאני לא יכול לשלב זה עם זה, זה מרחק בין בינה ומלכות. אני לא יכול לקרב אותם. ההיפך, זה הבדל בין בורא לנברא שנעשתה בי, ואז כמה שאני הולך יותר באמונה אני דבוק בבורא לעומת דעתי שאני דבוק בבהמה שלי וכך מתקדם.

קריין: קטע מספר 25 מתוך מאמר "מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה". של רב"ש.

"האדם צריך לומר, שאף על פי שהוא נמצא בתכלית השפלות, כלומר שהוא עדיין משוקע באהבה עצמית, ועדיין אינו מסוגל לעשות משהו למעלה מהדעת, מכל מקום ה' נתן לו מחשבה ורצון לעסוק בתו"מ. וגם נתן לו קצת כח, שיוכל להתגבר על בחינת מרגלים, מה שמדברים אליו, ונוקרים את ראשו בטענותיהם, ומכל מקום הוא יש לו קצת אחיזה ברוחניות. אז האדם צריך לתת תשומת לב על זה, ולהאמין, שה' מטפל עמו, ומדריכו ללכת בהמסלול המוביל להיכל המלך. נמצא, שהוא צריך לשמוח בזה, שה' משגיח עליו, ונותן לו גם הירידות. כלומר, שהאדם צריך להאמין, כמו שהאדם יכול להבין, שה' נותן לו את העליות, שזה בודאי אין האדם יכול לומר, שהוא בעצמו מקבל את העליות, אלא שה' רוצה לקרב אותו, לכן הוא נותן לו העליות. כמו כן האדם צריך להאמין, שגם הירידות נותן לו ה', בגלל זה שהוא רוצה לקרבו. לכן כל עשיה ועשיה, שיש לו באפשרותו לעשות, הוא צריך לעשות זה, כאילו הוא היה נמצא במצב עליה. לכן זה שהוא מתגבר משהו בזמן הירידה, זה נקרא אתערותא דלתתא. וכל פעולה שהוא עושה, ומאמין שכך הוא רצונו ה', מזה עצמו הוא זוכה להתקרבות יותר גדולה, היינו שהאדם בעצמו מתחיל להרגיש, שה' קירב אותו."

(הרב"ש, מאמר 6 "מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה" 1990)

סדנה

איך אנחנו עוזרים זה לזה בעשירייה, להבין שזה שאנחנו נמצאים בירידה זה מגיע לנו בכוונה מהבורא, ואנחנו צריכים לקבל את הירידה בצורה מסוימת הנכונה? מה אנחנו צריכים להסביר לעצמנו או אפילו נגיד זה לזה, שאנחנו מקבלים ירידה מהבורא ודווקא זה עוזר לנו לעלייה הרוחנית?

איך אנחנו מסבירים אחד לשני שירידה מגיעה מלמעלה דווקא מהבורא, שזה רצון לקבל שקיבל הגברה, גדל, ולכן אנחנו מקבלים את זה מלמעלה כדי על פני הרצון לקבל באמונה למעלה מהדעת עוד יותר גדולה, לעלות למדרגה רוחנית עוד יותר גדולה?

*

עוד קצת חברים, עוד קצת מאמץ. אנחנו עשינו היום קפיצה גדולה מאוד בלהבין איך אנחנו מתייחסים לעולם העליון לעומת העולם שלנו, איך שומרים על שתי מדרגות, איך בכלל מקבלים את המדרגה העליונה החדשה. עשינו קפיצה ממש. אז עוד קצת מאמץ.

קריין: קטע מס' 26, מתוך מאמר "ענין גלות" של רב"ש.

"כשהתחיל לעבוד, בטח היתה מוכרחת להיות איזו הנאה ותמורה, שבשביל זה הסכים הגוף לעבודה זאת. ואחר כך שנתנו להראות שיש ענין לשם שמים, מטעם "מצוה גוררת מצוה", והוא היה צריך לבקש שיוציאו אותו מהגלות, אז הוא בורח מהגלות. ואיך הוא בורח מהגלות, בזה שאומר, שבעבודה זאת הוא לא יצליח. אם כן מה הוא עושה, הוא מאבד עצמו לדעת, היינו שעוזב את העבודה וחוזר בחזרה לחיים הגשמיים, שהם בחינת "רשעים בחייהם נקראים מתים". נמצא במקום שהיה צריך לבקש על גאולה מהגלות, אז הוא בורח מהגלות, ומאבד עצמו לדעת. וזה כמו שכתוב "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". אלא צריך ללכת למעלה מהדעת. והירידה ברוחניות אין הפירוש שעכשיו אין לו אמונה, אלא עכשיו צריך לתת עבודה יותר גדולה, ואמונה הקודמת נבחנת לירידה לגבי עבודה הזאת."

(הרב"ש, רשומות, מאמר 71 "ענין גלות")

שאלה: אמרת שבמשפחה ובעבודה צריך ללכת בתוך הדעת כדי לא להתבלבל. את כל הקשיים שיש לי במשפחה ובעבודה אני מייחס לבורא ומשתדל לראות את הטוב שמגיע ממנו בזה, זאת גישה נכונה?

אני ממליץ להשתמש באמונה למעלה מהדעת רק בתוך עבודה רוחנית בקבוצה.

שאלה: כל יום יש מלא הזדמנויות ללכת מעל הדעת, אבל כל פעם אני מגלה שאני משתדל ולא מצליח, לא מסוגל. למה מביאים כל המאמצים שלי, האם כך גדל החיסרון, כך נגיע לתפילה? האם כך מתמלאת הסאה, האם אלה הם ייסורי אהבה?

אף אחד לא צריך את הייסורים שלך. חוץ מבקשה, תפילה, אין שום תוצאה מכל העבודה שלנו, שאנחנו מבקשים מהבורא שיקדם אותנו לפי הבקשה שלנו יותר ויותר, עד שיהיה הרצון שלנו כמו הרצון שלו. זה מה שאנחנו רוצים, זה הכול. חוץ מזה לא צריכים ייסורים, לא צריכים כלום. ודאי שאנחנו צריכים את כל ההרגשות האלה אבל שיכוונו אותנו נכון. אבל המצב הרצוי, שאנחנו נרצה להיות בדבקות בבורא, זאת אומרת כל פעם שהוא מעלה אותנו לדרגה רוחנית יותר גדולה, אנחנו מסכימים להיות דבוקים במדרגה הזאת.

שאלה: יש לנו חבר חולה. כלפי מה שאנחנו מדברים עכשיו באמונה למעלה מהדעת, איך צריך להתפלל, מה צריך לבקש כקבוצה?

אני לא מבין, אתם רואים שהוא חולה, אתם מבינים שהוא צריך רפואה, אתם מבינים שהוא צריך בריאות, ומאיפה זה מגיע? מהבורא. זה אולי דרך כל מיני אמצעים, דרך רופאים, דרך משהו, אבל להתפלל לבורא על הבריאות שלו במילים הרגילות כמו שאתם מבינים. העיקר שהלב ירגיש.

הבורא לא שומע מילים יפות כאלו או יפות כאלה, הוא מרגיש את הלב של האדם, עד כמה הלב מרוכז מהחולה ולבורא. אתם צריכים לחבר את הלבבות שלכם ואת הקבוצה כלב אחד, להרגיש את החולה ולהרגיש את הבורא, ושבלב המשותף שלכם זה יתחבר. זאת תהיה הדרך לרפואה.

שאלה: הבאת את הדוגמה המפורסמת, שהמורה אמר להוציא את הכסף מהכיס והתלמיד עשה את זה. אבל הוא הרי לא בדק, הוא לא ספר, הוא פשוט הוציא את הכסף בלי שום חשבונות ובלי בדיקות. איך אנחנו יכולים ליישם את זה בעבודה שלנו, איך אפשר להסביר את הדוגמה הזאת כלפי העבודה שלנו בעשירייה?

זה נקרא אמונה מעל הדעת. הוא ידע שאין לו שום דבר בכיס, הוא ידע, אבל כשמורה רוחני אומר לו, "תוציא כסף מהכיס", אין לו ספק שחייב להיות שם כסף מה שהמורה אומר, כי זו דרגה אחרת של המציאות, והוא מכניס את היד ומוציא.

אסור לנו לשפוט את העולם הרוחני בדרגת העולם הזה, או לשפוט את העולם הזה בדרגה של העולם העליון. כמו שאנחנו עם הילדים הקטנים, אם אתה רוצה להבין למה ילד בוכה, מה קורה לו, אתה צריך לרדת לדרגה שלו ולהיכנס למצב שלו, ואז תדע מה הוא מרגיש, מה הוא רואה, למה הוא בוכה. אתה לא יכול מהדרגה שלך להבין את זה, אתה רק רואה תוצאה, איזו תופעה.

חכמת הקבלה זה שאנחנו מתלבשים במצב העליון ואז מגלים אותו, ואז מבינים ומרגישים מאיפה אנחנו מקבלים את כל הפקודות שאנחנו עליהן נפעלים, על ידן.

תלמיד: גם עכשיו יש כזאת הרגשה, שאתה אומר לנו על הזהב הזה, המטבע הזה, כלפי המצב הרוחני שלפנינו. איך אנחנו יכולים להתלבש בתוך זה כדי ללכת אחריך בצורה הטובה ביותר, ולהוציא את הכסף הזה מהכיס המשותף שלנו?

בבקשה, תוציאו. אתם נמצאים בגמר התיקון, אתם יודעים? אתם נמצאים בגמר התיקון. המצב האמיתי זה גמר התיקון. מיד נעשה. ורק כלפינו, כדי שאנחנו נדע איך להרגיש אותו, איך להגיע אליו, עם כל החסרונות הנכונים, לכן אנחנו נמצאים במצבים האחרים. אבל אנחנו נמצאים במצב המושלם. לכן תכניס יד לכיס ותוציא את גמר התיקון.

תלמיד: תגלה לנו בבקשה, מה הייתה העבודה של התלמיד באותו רגע, זו הייתה בקשה? הוא לא רואה, ואחרי זה הוא מיד רואה שהמדרגה הזאת קיימת.

הוא לא רואה, הוא לא רוצה לראות, לא אכפת לו. אכפת לו רק לקיים את הציווי של המורה. מורה זה מורה דרך. אין מורה ברוחניות, בחכמת הקבלה, זה מורה דרך. ומורה הדרך הזה, מה שהוא אומר אתה תלך אחריו עם עיניים סגורות, ככה אתה חייב ללכת.

קריין: מתוך "האור הגנוז" של מרטין בובר.

"רבי דויד לייקס, תלמיד הבעש"ט, שאל את חסידי חתנו, רבי מוט'ל מטשרנוביל "האם מאמינים אתם ברבכם אמונה שלימה?". החרישו, כי מי יעיז לומר שיש בו אמונה שלימה. "ובכן רצוני לספר לכם אמונה מהי", המשיך רבי דויד. "באחת השבתות נמשכה הסעודה השלישית אצל הבעש"ט, כפי שקרה לעתים קרובות, עד שעה מאוחרת בערב. אח"כ בירכנו ברכת המזון ומיד התפללנו מעריב והבדלנו על הכוס, ותיכף ישבנו לסעודת מלווה מלכה. והרי כולנו היינו עניים מאוד, ולא היתה לנו פרוטה, ומכל שכן בשבת. אעפ"כ, כשאמר לי הבעש"ט לאחר סעודת מלווה המלכה: "דויד, תן כסף למי דבש!", נתתי את ידי בכיסי, אף כי ידעתי שאין לי כלום, והוצאתי משם זהוב. נתתי את המטבע לקנות מי דבש"."

(מרטין בובר, אור הגנוז)

שאלה: אתה אומר לנו שאנחנו נמצאים בגמר התיקון. במילים אחרות שמטבע הזהב הזה קיים. ואני בכל הלב רוצה ללכת אחריך ותמיד מוכן לעשות כל מה שאתה אומר בלי שום ספקות. אבל בכל זאת יש איזה פער, מרחק, אני לא רואה את גמר התיקון הזה. אז איפה העבודה שלי?

לראות אתה לא יכול. אתה לא יכול לראות. לזה צריכות להיות עיניים כבר של אמונה. עכשיו מה שאתה רואה, אתה רואה בעיניים של ידיעה. זאת אומרת במה שיש לך עכשיו כרגע, זה נקרא ידיעה. גם זה שקר מה שאתה רואה, כי הכול נמצא לא מחוצה לך אלא בפנים, בתוכך.

עכשיו אנחנו רוצים להתחיל בפנים לשנות, לשדרג את הראייה הפנימית שלנו כך שנתחיל לראות, להרגיש יותר ויותר את המציאות הפנימית שלנו. אין בחוץ כלום, אנחנו כל המציאות. הכלי, מה שמתרחש בו, מתרחש. בשביל זה אנחנו צריכים להתחיל להשתנות. על השינויים הפנימיים שלנו, על זה מדובר בחכמת הקבלה, חכמת הקליטה, איך לקבל את גמר התיקון. אנחנו נמצאים בגמר התיקון, הוא ממלא אותנו, אבל אנחנו צריכים להתחיל להרגיש אותו, לאט לאט לקרב את הראייה שלנו אליו.

תלמיד: איך אני יכול להתלבש עכשיו בך, כדי שבמשקפיים האלה של אמונה למעלה מהדעת להגיע למצב שאתה מדבר עליו?

אתה לא יכול. רק על ידי אמונה למעלה מהדעת אתה יכול להתלבש במצבים שלך, וללכת במצבים שלך, יותר ויותר.

תלמיד: אבל בשבילנו להתלבש בתוך אמונה למעלה מהדעת, איך עושים את זה עכשיו בעשירייה?

קודם כל להתחבר בעשירייה. אם הייתם מתחברים בעשירייה, כבר הייתם משיגים את הדרגה הרוחנית. אם אתה יכול לוותר על האגו שלך בדרגה הראשונה, אתה כבר נכלל בחברים ואתה תראה אותם כלפיך כבר מתוקנים. עכשיו אתה לא רואה את זה, אבל תראה שהם מתוקנים.

קריין: קטע מס' 26, מתוך מאמר "עניין גלות", של הרב"ש.

"כשהתחיל לעבוד, בטח היתה מוכרחת להיות איזו הנאה ותמורה, שבשביל זה הסכים הגוף לעבודה זאת. ואחר כך שנתנו להראות שיש ענין לשם שמים, מטעם "מצוה גוררת מצוה", והוא היה צריך לבקש שיוציאו אותו מהגלות, אז הוא בורח מהגלות. ואיך הוא בורח מהגלות, בזה שאומר, שבעבודה זאת הוא לא יצליח. אם כן מה הוא עושה, הוא מאבד עצמו לדעת, היינו שעוזב את העבודה וחוזר בחזרה לחיים הגשמיים, שהם בחינת "רשעים בחייהם נקראים מתים". נמצא במקום שהיה צריך לבקש על גאולה מהגלות, אז הוא בורח מהגלות, ומאבד עצמו לדעת. וזה כמו שכתוב "כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". אלא צריך ללכת למעלה מהדעת. והירידה ברוחניות אין הפירוש שעכשיו אין לו אמונה, אלא עכשיו צריך לתת עבודה יותר גדולה, ואמונה הקודמת נבחנת לירידה לגבי עבודה הזאת. "

(הרב"ש, רשומות, מאמר 71 "ענין גלות")

כמו שאנחנו עולים בסולם המדרגות, שכל מדרגה שעולים עליה היא הופכת להיות תחתונה כלפי מדרגה יותר עליונה, וכן הלאה.

שאלה: אמונה עיוורת שדיברת עליה כלפי הרב, בקשר לעשירייה זה נשמע כאילו זה בלי דעת. האם אפשר להגיד שזה כמו חפץ חסד, האם זה קו ימין או הקו האמצעי?

לא, אסור לנו לחשוב כך. זה משהו אחר לגמרי. ימין, שמאל, אמצע, זה לא מעלה מטה. שם זה איזון בין הכלים, אורות שבתוך הפרצוף, וכאן זה בין הפרצופים ממש. אנחנו עוד נלמד את זה, אני לא כל כך רוצה עכשיו לנגוע בזה.

שאלה: איך אפשר לדעת שאנחנו לא בורחים מהגלות אלא שהבורא שמע אותנו, איך לא נתבלבל בדבר הזה?

אם אתם יום יום נמצאים בשיעורים, אתם לא תברחו. אז יש תקופות שאתה ישן אפילו חודש חודשיים, יש תקופות שההיפך. בסופו של דבר כל אחד מתקדם בהתאם לכלי הכללי שלנו והוא נמצא וכך הולך. אני מבטיח לכולם שכולכם מתקדמים, אבל ההתקדמות לוקחת שנים, מה לעשות. אל תדאגו.

תלמיד: על מנת לברוח מהגלות, גם אם אראה כביכול את הדרך "החוצה" במירכאות, עלי לרצות להישאר בתחושת הגלות, ורק שהבורא הוא זה שיוציא אותנו מהגלות?

בוודאי. מי הביא אותך ללימוד חכמת הקבלה? מלמעלה, נתנו לך רצון והגעת. עכשיו שאתה נמצא בחכמת הקבלה, אתה יכול לקבוע על עצמך מה יהיה עם הרצון שלך. אתה יכול להתפלל לבורא שישנה לך את הרצון, אתה יכול על ידי הקבוצה שיהיה שינוי ברצון, רצונות גשמיים כלפי רצונות רוחניים, זה אפשרי. אבל לפני שהגעת לחכמת הקבלה היו משנים לך [את הרצון] כמו לכולם. כאן אתה מקבל ידע וכוח לעשות משהו עם עצמך, עם הרצון שלך.

תלמיד: אז כל השינויים צריכים להיות כתוצאה מהתפילה שלנו בעשירייה, לא מאיזה מאמץ פנימי שלי?

סוף סוף אתה הבנת.

שאלה: לבקש מהבורא זה כאילו שהמעטפה לא מלאה. איך לבקש למעלה מהדעת, איך להתפלל למעלה מהדעת?

דרך העשירייה, זה הכי בטוח.

שאלה: האם הדבר היחיד שאני לא מסכים עם הבורא, זה שבדעת החברים נמוכים ממני, שאני רואה אותם נמוכים?

זה שאנחנו לא מסכימים עם הבורא זה ברור, כי אנחנו אגואיסטים, נמצאים בתוך הדעת ותמיד אנחנו לא מסכימים עם הבורא, מנוגדים או לפחות לא מסכימים. אבל זאת לא השאלה, זה רק התנאי ההתחלתי, מה אנחנו עושים עם זה שאנחנו לא מסכימים עם הבורא, איך אנחנו מתחילים להתלבש בבורא ולראות את המציאות כמו שהוא רואה, ואז בצורה כזאת אנחנו יכולים אולי להתקדם. אחרת אין לנו שום סיכוי לצאת מעצמנו, אנחנו נשאר בדרגת בהמה.

תלמיד: כלפי האמת אני המלכות והם בדרגת הבורא, הם בגמר תיקון, אז זה בסדר לא להסכים עם הבורא?

אל תסכים, בסדר, אם יש לך מה לעמוד נגד הבורא תעמוד ותגיד "אני לא מסכים איתך", בסדר גמור, ותחזק, תחזק, תחזק את המצב שלך, לא לעזוב את הבורא, רק להיות נגדו. זה בסדר גמור.

אז אתה נמצא עימו בקשר, רק קשר הפוך, לא נורא, העיקר שאתה בקשר, ואל תשכח עליו, אל תעזוב אותו, כל הזמן תשמור את עצמך להיות מנוגד כל הזמן לבורא, עוד ועוד, כל הזמן, ואפילו יותר ויותר, בוא נראה מה קורה לך.

תלמיד: תודה.

בבקשה, אני ממליץ לך.

(סוף השיעור)

---

1. "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין ו', ע"ב(.↩