בעברית, שמו של עצם מתאים למאפייניו של אותו אובייקט. המושג "חמור" מגלם את החומר הבהמי שלנו - אגואיזם. חמור עקשן זז רק בהשפעת כוח משכנע. כמו כן, האגואיזם שלנו, בהיותנו במצב של מנוחה מוחלטת, אינו יכול לבצע תנועה אחת ללא תגמול. יתרה מכך, האנרגיה המושקעת בביצוע הפעולה חייבת להיות פחותה מהתגמול הצפוי, אחרת ה"חמור" שלנו לא יזוז. מדובר על יכולת השליטה של דרגת החי ועל חוסר הרצון החופשי. המעבר מדרגת החי למצב ה"אנושי" מתרחש בהשפעת כוח הטבע, שפועל כמו מוליך החמורים, דוחף אותנו קדימה עם מקל עם קצה חד, הנקרא "גירוי". עד עכשיו התפתחנו בכוח, מונעים קדימה בזריקות של סבל, עד שהגענו למבוי סתום. נאמר בתורה שבסוף ההתפתחות האגואיסטית פני הדור יהיו כפני הכלב. זה מה שמייחד את דורנו: אובדן האידיאלים, הצמא הלא מוצדק לרווחים, הפחתת ערכי המוסר האנושיים. המצב הנוכחי של חוסר תקווה ואי נוחות מאלץ אותנו לחפש במודע דרך חדשה, אותה אנו בעצמנו נקבע ונחזה. הגיע הזמן שבו לאנשים יש רצון להבין את משמעות החיים, את מהות הקיום שלנו. על רקע זה, פעולותיו של "מוליך החמורים" תופסות כיוון אחר לגמרי: הוא מכריח אותנו לנהוג בעצמנו, כך שאנו בעצמנו נמצא את המטרה והתמריץ הנכונים להתקדם לעבר מטרה זו. אז כל דקירה ב"מקל" בדרך להבנה רוחנית תהיה לטובתנו ולשמחתנו.