נקודות מרכזיות משיעור בוקר – 8.1.24

• אדם לבדו לא יכול לברר נכון את סדר העבודה, לכן עליו להשתדל להיות קרוב יותר לחברה, ועימה יחד להתקרב לבורא.

• תפילה תלויה בהרגשת האדם. יש זמנים שבהם אדם לא מרגיש שהוא קרוב לבורא ולכן אין לו מקום לתפילה.

• תורה ומצוות מעשיות הכוונה שהאדם מבין שהוא נמצא בתורה, במערכת, ברשת, ועל ידי הפעולות, כלומר הכוונות שלו, הוא יכול לנענע את הרשת ולתקן אותה.

• תורה ומצוות מעשיות הן כשאנחנו משתדלים להתחבר במעשה ולפנות לבורא.

• המעשה לבדו לא מספיק כי צריכים כוונה, לשם מה עושים, למה רוצים להתקרב, גם הכוונה לא מספקת אם לא עושים מעשה.

• אם אני עושה רק מעשים בלי כוונה או שאני עושה כוונה בלי מעשים, זה לא שלם.

• לא לשמה נקרא שאדם עובד ורוצה להגיע ללשמה.

• מה יש בלא לשמה שמביא ללשמה? אנחנו מעוררים בזה את הבורא, את מקורות האור העליון, שיאירו עלינו.

• המאור מחזיר את האדם למוטב, מקרב אותו לאט לאט להבנה שעבודתו אינה שלמה ואין לו מה לעשות במצב כזה, אלא הוא יכול להתקרב לבורא רק על ידי החברים, ולאט לאט הוא קורא, לומד ועושה פעולות.

• אדם שמשתדל לעשות משהו אבל לא יודע מה, הבורא מביא אותו למעשים שהוא מסוגל לבצע במשהו ועל ידם הוא נכלל בציבור.

• ככל שאתה יוצא מעצמך ונכלל בחברים אתה יכול לבצע כוונה בעל מנת להשפיע.

• כדי שהמעשה יהיה מצווה הוא צריך להיות על מנת להשפיע נחת רוח לבורא.

• כולם עושים מצוות, אבל כדי לברר ולהסכים עם זה ולעשות זאת מתוך לשמה, זו כבר עבודת הפרט.

• המעבר מלא לשמה ללשמה מתרחש כתוצאה מעבודת ממושכת של האדם על עצמו.

• לא האדם עושה את המעבר מלא לשמה ללשמה, אלא זו מתנה מהבורא.

• המעבר מלא לשמה לשמה נמצא ביחס האדם לקבוצה, לבורא ולפעולות שהם יכולים לעשות.