heb_o_norav_2021-07-12_vl_mahshevet-israel_pnimiyut-ve-chizoniyut-m_n9.mp3

תכנית אולפן

מחשבת ישראל

מיכאל: ערב טוב לכולם, שוב אנחנו ביחד. איתנו ד"ר לחינוך בן ציון גרץ. שלום לך. בנצי: ערב טוב. שלום.

מיכאל: כן ואנחנו בקורס "מחשבת ישראל". השוואה בין פנימיות וחיצוניות התורה. אני חושב שזה נושא מרתק, כל מי שלומד חכמת הקבלה הוא בטח רוצה לדעת. יכול להיות שהוא גם יודע. אבל אנחנו לאורך 20 שנה, בן ציון אולי לאורך עשרים וחמש שנה. אולי קצת יותר. אספנו כל מיני מאפיינים שמבדילים ונותנים תיאור מדויק מהו פנימיות התורה. ואנחנו יוצאים מהנחה שחיצוניות התורה כולנו מכירים מה זה ולכן אנחנו היום נדבר רק על הפנימיות התורה וכל אחד יעשה את ההשוואה כבר מה ההבדל בין חיצוניות התורה. בכלל לא פשוט לענות, שאלה היא לא פשוטה מה זה חיצוניות התורה, מה זה פנימיות. אדם יכול ללמוד את חכמת הקבלה ועדין זאת תהיה חיצוניות ואדם יכול ללמוד תורה נגלה כמו שאומרים וגם כן כמובן זה יחשב כפנימיות. אנחנו אספנו כמו שאמרתי כמו עשרות מאפיינים. עשינו פה איזה עבודה מחקר, אז בואו נתחיל. קודם כל הדבר החשוב ביותר, גם המצגת דרך אגב, אתם כרגיל תקבלו את זה. קודם כל זה השגת המטרה ולא אמונה, זה המאפיין חשוב מאוד. אנחנו מדברים על ההשגה רגשית. גילוי הבורא לנבראים, מדברים על השגה רגשית ולא צריך להאמין בו. כמובן שאחרי כל אמירה כזאת כל מאפיין אנחנו נקרא. נבקש מבנצי לקרוא קטע. כמובן שיש עשרות קטעים כאלו אבל בחרנו איזה שהוא קטע אחד שגם מצביע על זה שאנחנו לא סתם באוויר מדברים וכמובן אני מבקש, בכל עת אתה יכול להוסיף ולפרש. בבקשה בוא נקרא קטע הבא. הנה זה הקטע. בנצי: "עיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות ה', היינו שירגיש את מציאות ה', ש"מלא כל הארץ כבודו". וזה יהיה כל עבודתו, היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, היא בכדי להגיע לזה ולא לשום דברים אחרים." בעל הסולם, שמעתי ד'.

מיכאל: כן, כמו שאתם רואים, לבוא לידי הרגשת המציאות השם. מדובר על הרגשה ברורה ומדויקת כמו שאנחנו מרגישים את העולם הזה על ידי חמישה חושים, ככה וגם הרבה יותר מדויק כי העולם הזה כאילו אנחנו מדברים שהוא דמיוני, כמו חלום וכל מיני אמירות כאלה של מקובלים, אז הרגשת הבורא זו הרגשה הרבה יותר ברורה ומדויקת לאדם כשזה מתגלה ממה שאתה, ממה שאתם עכשיו צופים בנו. אז לזה צריכים להגיע. עוד מאפיין, יחס למציאות. בבקשה. עוד ציטוט. בנצי: "כל העולם כולו לא נברא אלא לשמשני". לפי מה שפירש אאמו"ר זצ"ל, הכוונה, שכל החסרונות שאדם רואה אצל אחרים והוא מאמין שהם שלו, לכן יש לו מה לתקן. נמצא שכל העולם משמשים אותו, בזה שממציאים לו את החסרונות שלו, והוא לא צריך לחפש בעצמו, אלא הם עושים לו טובה גדולה, בזה שממציאים לו החסרונות שלו" הרב"ש, מאמר לשמשני.

מיכאל: זאת אומרת אם אדם מתייחס ככה למציאות, שהוא כל העולם הוא ככה חושב בהתחלה, אולי בהתחלה הוא מאמין, אחר כך יודע, אחר כך באמת מרגיש שכל המציאות זה רק לא נברא אלא לשמשני, שכל הבני אדם, דומם, צומח, חי זה הכול פנימיות שלי בעצם. רק כאילו הפכו את זה החוצה, כל האיברים שלי ואז ביחס שלי אליהם אני יכול לתקן. אני יכול גם לזהות מה אני צריך לתקן. כי אני בהם אני רואה את המומים וזה דבר חשוב מאוד. זאת אומרת אם אדם ככה מתייחס שיש כוח אחד שמנהל את המציאות ויש את המציאות עם כל מה שסביבנו שזה סך הכול הם משמשים אותי בזה שהם מראים לי את המומים, כי המומים שלי אני לא רואה, בהם אני רואה יחס כזה למציאות נקרא שאדם לומד פנימיות התורה. תפילה כמובן מאפיין מאוד חשוב תפילה. בנצי: "תפילה היא עבודה שבלב. שפירושו, היות שלבו של הוא הרצון לקבל מצד שורשו, והוא צריך להיפוך, שיהיה רק להשפיע ולא לקבל, נמצא, שיש לו עבודה גדולה להפוך אותו. והיות שזהו נגד הטבע, לכן הוא צריך להתפלל לה', שיעזור לו לצאת מהטבע, ולהיכנס לבחינת למעלה מהטבע,"

מיכאל: כותב רב"ש. אז שוב, אנחנו מבינים, מכירים את התפילות. מה שכולם מכירים כמובן. ופה מדובר על העבודה שבלב. אז מי שעושה את העבודה שבלב בנוסף למה שהוא עושה, יכול להיות שהוא מתפלל בוקר, ערב, צהריים, זה בסדר גמור אבל אם הוא עושה כזאת עבודה שבלב, שהוא כל הזמן מבקש שהבורא ישנה את הטבע שלו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, כמובן יש פה שלבים, הוא צריך קודם כל להכיר בטבע שלו, הוא צריך להכיר ברע של הטבע ואז גם כן הוא מגיע למן כזאת הרגשה פנימית, תפילה, זה באמת זה נקרא תפילה. כי זה העבודה שבלב, זה כל הזמן בירורים כמובן זה תלוי ביחס שלו לאותה המציאות בדברנו קודם ועוד ועוד ועוד. בנצי: הייתי אומר ש(לא ברור) השלושת הציטוטים שקראנו, מבחינת הקריטריונים כרגע נמצא את הציטוט הזה שהוא הכי מתאים לנו לזהות כקריטריון לפנימיות התורה. למה? כי הוא מדבר על הדבר שהכי פנימי אצל האדם, זה הרצון שלו. הרצון לקבל. וזה דבר מאוד מאוד ייחודי לחכמת הקבלה ואם אנחנו באמת עוסקים ברצונות שלנו שזה הדבר הפנימי ביותר ואם עוסקים בתיקון הרצון אז נקרא שעוסקים בפנימיות התורה. אז פנימיות הרצון, הכוונה של הרצון, טבע הרצון שזה היסוד, שורש. אם עוסקים ממש משהו זאת אומרת פנימיות התורה זה לא משהו באמצע, זה להיות במקום הכי עמוק שאפשר.

מיכאל: כן, זאת אומרת האדם לא יכול לרמאות את עצמו. עבודה שבלב, הוא יודע בדיוק אם הוא מבקש את זה או לא מבקש. זה לא במילים ממש, לכן כתוב זה בלב, לב זה האוסף של הרצונות שלנו, הרגשות שלנו אז זה ברור. כי נגיד כן, כל אחד יכול להגיד שכן יש עוד, אין עוד מלבדו, אני כן חושב שיש רק כוח אחד, אבל כאן זה בהחלט עבודה מאוד, מאוד מדויקת. אוקי הולכים הלאה. השתוקקות. כן? פרק השתוקקות, ציטוט. בנצי: "אין אנו מוצאים צורך מיוחד נטוע בחפץ האדם, שלא יהיה נמצא בכל המין החי, זולת ההתעוררות לדבקות אלוקית. אשר רק מין האדם מוכן אליה, ולא זולתו. ונמצא שכל עניין ההוויה של מין האדם, הוא משוער רק באותה ההכנה הטבועה בו להשתוקק לעבודתו יתברך, ובזה נעלה הוא על הבהמה. בעל הסולם, וזאת ליהודה.

מיכאל: כן זה בעצם מה שמבדיל אותנו מהאדם שחי כבהמה שהוא בעצם, זה רק השתוקקות לעבודת ה'. מה זה עבודת השם, עבודת ה' זה השפעה לזולת. אם אדם כל הזמן משתוקק להשפיע לזולת ודרך השפעה לזולת להשפיע לבורא אז אפשר להגיד שאדם עוסק בפנימיות התורה. זה גם כן אחד מקריטריונים. לא סתם להשפיע לבורא, זה כולנו רוצים להשפיע לבורא, למה לא, להיות בקשר עם כזה כוח העליון כל אחד רוצה. אבל יש פה תנאי, דרך השפעה לזולת. אז אם אתה באמת משפיע לזולת, שזה גם כן צריך להבין מה ההשפעה ואנחנו נדבר בהמשך, אז ההשתוקקות הזאת זה הדבר היחיד שבעצם תלוי בנו אז מדובר על קריטריון מובהק שאדם עוסק בפנימיות התורה. זאת אומרת אנחנו עכשיו נותנים כאלה, מי שעכשיו הצטרף, קריטריונים, מאפיינים שאדם יכול להגיד האם אני עוסק בפנימיות התורה או לא. כמובן שזה גם כן דבר משתנה, זה יכול להיות שהשנייה הזו אני מתעסק בפנימיות והשנייה הבאה בחיצוניות אבל לפחות יש דברים, המגמה, אנחנו מדברים על המגמה. עוד? יחס לחטא. בנצי: יחס לחטא. "שהאדם רוצה ללכת בדרך של השפעה ולא בבחינת קבלה, עיקר החטא הוא, בזה שהאדם לא מבקש מה', שיעזור לו לנצח את הרע. ועל זה הוא מבקש סליחה. ומכאן ולהבא הוא מבקש עזרה."

מיכאל: כן זה.. בנצי: זה מהות העניין הזה של התיקון, של לבקש תיקון, תיקון הטבע. אז..

מיכאל: אתה מבין עד כמה שזה שונה? אדם, החטא בדרך כלל מה אנחנו מבינים חטא? אדם עשה כל מיני דברים כלפי זולת, כלפי בורא, שומר מצוות לא שומר מצוות, פה הוא אומר לא העיקר החטא הוא בזה שאדם לא מבקש מה' שיעזור לו לנצח את הרע. בנצי: והרע זה הטבע שלו.

מיכאל: כן והרע זאת אומרת אדם צריך עוד להכיר את הטבע שלו ואז לבקש, אם הוא לא מבקש זה החטא. בנצי: כשאנחנו קוראים את הטקסטים האלה, אז אין פה מילים שהם חלק בפנימיות וחלק בחיצוניות. לכל המילים יש רק פירוש פנימי. מה זה האדם? מה זה שהוא רוצה? מה זה הדרך? כל מילה יש לה פירוש פנימי. אז גם איך, כשאנחנו קוראים את הטקסטים האלו אנחנו יכולים לראות מה הלב שלנו מרגיש. מה, איפה אנחנו נמצאים? כמה אנחנו נמצאים בפנימיות? כמה אנחנו נמצאים בחיצוניות? לפי איך שאנחנו מפרשים את המילים. למשל יעזור לו לנצח את הרע, מה זה הרע? אם אני מפרש רע שזה הטבע שלי, שאני באמת מבקש שאני רוצה להשתנות, אז זה כבר אומר שאני בכיוון. כמובן גם שם עוד פעם יש פנימיות וחיצוניות, זאת אומרת פנימיות וחיצוניות זה גם כל המסלול שלנו וכל שלב ושלב, בכל מדרגה ומדרגה יש פנימיות וחיצוניות ואנחנו רוצים כל פעם להגיע בסופו של דבר לחלק הפנימי של אותה מדרגה.

מיכאל: אתה יודע זה גם מאוד מעניין שאתה רואה הוא כותב שזה לא משנה אדם עשה חטא או לא עשה, בסופו של דבר אם הוא לא ביקש מה' עזרה לשנות את הטבע ברור שהוא יעשה חטאים, אין פה שאלה, כי זה הטבע שלו. זאת אומרת אם אדם לא מתקן כל שנייה הוא עושה חטאים. במחשבה, במעשה זה ברור. לכן, לכן בעצם הוא אומר אם לא בקשת ואנחנו מבינים שלבקש זה לא איזה מצב פשוט.. בנצי: זאת אומרת תולי מה.. כן.

מיכאל: ולא איזה נקודה שאני לוחץ ואני מבקש, לא. אני לא, אני צריך לעשות הרבה עבודה כדי לבקש. אני צריך לברר מה לבקש. בנצי: בדיוק.

מיכאל: זה עבודה.. בנצי: זה העניין זאת אומרת תלוי מה אני מבקש. זאת אומרת אפשר גם לבקש משהו בחיצוניות. אבל השאלה אם אנחנו מבקשים את הדבר הפנימי באמת.

מיכאל: אה אנחנו נלך עוד, דאגה לכל העולם. בנצי: "אהבת ישראל מחייבת אהבת כל האדם, וכשהיא מטביעה שנאה לאיזה חלק מן האדם הוא סימן שלא נטהרה עדין הנשמה מזוהמתה. ועל כן אינה יכולה להתיחד בעדן אהבה העליונה."

מיכאל: כן אין פה מה להוסיף הכול ברור. זה גם כן קריטריון שיכול להיות דאגה לכל העולם, האם באמת אדם דואג לכל הבריאה, או שהוא עושה הבדלה, זה ישראל, זה אומות העולם, זה השכנים, זה ככה, לאום ולא, אהבת ישראל מחייב אהבה כל אדם. בנצי: היה לנו את זה גם בציטוט הראשון, ביחס למציאות, שבו..

מיכאל: שכל העולם משמשני. בנצי: בדיוק. בדיוק. זאת אומרת גם בתפיסת המציאות, זאת אומרת שבאמת כל העולם וישראל, כל מה שרשום פה זה בגלל שאני רוצה את כל זה בתוכי. את הנטיות האלה בתוך האדם. אז עוד דבר כמו שאמרנו בהתחלה, כל מה שאני קורא, כל העבודה הזאת נמצאת בתוכי וכל השמות האלה מדברים על כוחות, תופעות פנמיות בתוך האדם.

מיכאל: אז מכאן כל אחד יכול כמובן לעשות את הבדיקה, בדק בית כמו שאומרים. ביחס שלו לעולם, האם יש לו לפחות נטייה, אנחנו לא אומרים אהבה, זה ברור שזה קשה, אבל האם יש לו את הנטייה באמת לכל העולם ואז ככה הוא יכול לבדוק מה הוא לומד. זאת אומרת לא צריך פה עכשיו שאלות, מה ההבדל בין קבלה, דת, פנמיות, חיצוניות הנה יש קריטריונים. אתה לומד פנימיות? או שאתה לומד חיצוניות? אתה יכול לבדוק על עצמך, אף אחד לא יכול להגיד לך שום דבר במחוץ. רק אתה יכול כמו שאתם רואים זה קריטריונים פנימיים. עוד מאפיין, מורה הוא מדריך שיש לכבד את רעיונותיו. זאת אומרת גם יחס למורה הוא כנראה.. בנצי: כן.

מיכאל: יש גם קריטריון. בנצי: אבל יש פה המורה הוא מדריך.

מיכאל: כן. אין פה ציטוט, לא מדברים על זה.. בנצי: כן אבל אפשר כן, אבל אפשר בהחלט להתייחס למשפט הזה שבשונה מיחס חיצוני מסתכלים על המורה בתור איזה שהיא דמות שסוגדים לה, מכל מיני מנהגים שונים, אבל למעשה שוב, הדברים הם פשוטים כי אם אנחנו מראש מכוונים את עצמינו לפנימיות אז מה זה המורה? מה הקשר בין המורה לפנימיות? אז המורה הוא כמו מדריך פנימי. מה שהוא אומר, מה שהוא אומר לעשות זה איך אני צריך לבצע את התיקון בתוך עצמי. בתוך הפנימיות שלי, לא במקום אחר. אז מזה אני גוזר גם את כל ההגדרות למושג של מורה, של חבר כל דבר שאנחנו נפגוש עכשיו. מתוך היחס הפנימי.

מיכאל: כן ודאי שהמורה הוא יכול לתת אלף הצעות אולי לחיים שלי אבל בכלל, אני יודע שפשוט לא נהוג לשאול שאלות עם מי להתחתן? מה ואיזה עבודה למצוא? אנחנו מדברים שהמורה הוא מדריך. הוא מסביר לי איך אני צריך להתחבר לקבוצה. בנצי: הוא מדריך לפנימיות.

מיכאל: כן לפנימיות, איך אני מתחבר לקבוצה כדי להגיע לגילוי כוח העליון. זה המדריך, כל השאר דברים יש לי את המשפחה, יש לי את השכל שלי, יש לי אולי כל מיני אנשים חכמים שאני שומע. זאת אומרת אם אני צריך לדעת לאן להשקיע כסף בבורסה אני אלך למומחה בבורסה. וזה יחס חשוב מאוד. כמו שהרב"ש גם כן אם צריך ללכת הוא לא הלך לאיזה מישהו, הוא להלך לאיזה רופא וגם לכמה רופאים, כי זה בשבילו רב, רב גדול כן. בנצי: גם אם, טוב יש את הנושא השלם הזה של מורה ותלמיד.

מיכאל: כן. בנצי: שזה כמובן נושא רחב בפני עצמו.

מיכאל: כן זה בפני עצמו. כן. בנצי: כן. אבל בעניין הזה אולי אפשר להגיד שהמורה, כמו שכתוב המורה הוא המדריך, הוא בעצם המדריך של התלמיד להגיע להשפעה. להגיע ליחס של הבורא ולא הוא משתדל לא להפנות את התלמיד לכבד אותו עצמו, אלא לכבד את הפנימיות להשפעה להגיע לבורא.

מיכאל: כן וכמובן שצריך כל הזמן לעבוד על הפנימיות, בפנימיות לעבוד על החשיבות של המורה, כי האגו שלנו כל הזמן מקטין את המורה. האגו שלנו, גם המורה בעצמו מקטין את עצמו וגם בכוונה בהרבה פעמים ואתה מסתכל כן מורה. אבל זאת אומרת, אתה צריך כל הזמן לעבוד, זה לא, זה לא בא בצורה טבעית. כי למה? כי אין פה חיצוניות. כי בחיצוניות אם מורה מראה את עצמו כגדול וכולם מכבדים אותו אז זה קל, אבל אם אתה צריך לכבד את הפנמיות שלו והפנימיות אתה יכול לכבד רק לפי השתוות הצורה זאת עבודה גדולה מאוד. בנצי: פה גם המורה בדרך כל מזהה אם ה.. כשהתלמיד נתפס בחיצוניות אז הוא עוזר לו..

מיכאל: כן. בנצי: כדי שהוא ינטוש את החיצוניות.

מיכאל: מרפא אותו גם כן. בנצי: בדיוק כדי שהוא יעבור ליחס הפנימי ויחפש יחס פנימי יותר.

מיכאל: כן. כי המטרה היא לקשור לכוח העליון ולא לעצמו. עוד מאפיין, אדם צריך להגיע לדרגת הבורא. זה גם כן מאפיין חשוב מאוד. בנצי: "כל אדם מחויב להשיג שורש נשמתו."

מיכאל: יש בדרך כלל כזאת טענה, מה פתאום, מה כל אדם? הרי זה רק ליחידי סגולה ואיך אני, איך אני יכול וצריך ללמוד ארבעים, חמישים שנה ספרים כאלו וכאלו. הוא אומר פשוט, כל אדם מחויב להשיג שורש נשמתו. זהו. לא כתוב פה לאום, לא כתוב פה גיל, לא כתוב פה שום דבר. עכשיו כמו שברור זה לא שעשינו פה איזה עבודה, הוצאנו ציטוט אחד מתוך מאה ציטוטים שסותרים את זה. אני יכול להביא מאה ציטוטים כאלו זה לא.. זה גם כן, יכולים לבדוק. השגת המטרה שייכת לכל אדם. בנצי: "עניין תכלית הבריאה מוטלת על כל המין האנושי, איש לא נעדר."

מיכאל: כן זאת אומרת, זה גם כן. בנצי: בהמשך.

מיכאל: כן, מי שעוסק בפנימיות התורה הוא מבין שהתכלית הבריאה מוטלת על כל המין האנושי, אין פה איזה עם הנבחר ודברים כאלו. בנצי: כי כל חלק וחלק צריך להגיע לתיקון.

מיכאל: כן. בלימוד פנימיות התורה ההתקדמות היא גילוי מתמיד של טבע האדם כרע. זה דבר מאוד מעניין. שוב. בלימוד פנימיות התורה ההתקדמות היא גילוי מתמיד של טבע האדם כרגע. ציטוט. בנצי: "תחילת עבודתו היא הכרת הרע, היינו שהאדם מבקש מה', שהוא ירגיש עד הוא רע, הרצון לקבל. וידיעה זו, שהרצון לקבל נקרא "רע", רק הבורא יכול לתת לו להרגיש, וזה נקרא, שעל ידי התורה האדם יכול להגיע לידי הכרת הרע, שפירוש, להכיר עד כמה שהרצון לקבל הוא רע. ואז הוא יכול לבקש אחר כך, שיחליף את הרצון לקבל ולתת לו תמורתו את הרצון להשפיע."

מיכאל: זאת אומרת אחד מהקריטריונים חשובים מאוד שגם אדם אחרי כמה חודשים שהוא מתחיל ללמוד פנימיות התורה הוא כבר יכול לבדוק את עצמו גילוי מתמיד, בעצם, של הרע הטבע שלו. זאת אומרת הוא מתחיל לראות את הטבע שלו כרע. וזה בעצם אחד מהסימנים שהוא מתחיל ללמוד פנימיות התורה. בנצי: אז גם פה כמובן, כל משפט פה כמובן של המקובלים הוא באמת מרתק ומאוד פנימי. ואיך אנחנו באמת מתייחסים לכל דבר שאנחנו חווים ומרגישים ורואים. האם אנחנו באמת מסתכלים על זה בתור איזה שהוא הכרת הרע? שכמובן יש לו תכלית. שהוא רוצה להוביל אותנו לאותה התפילה שיחליף את הרצון לקבל ולתת לו תמורתו את הרצון להשפיע. אז אם זה היחס שלנו כמו שאומר הציטוט אז גם זה עוד מדד לראות האם היחס שלנו למציאות, למה שאנחנו עוברים, למה שאנחנו מרגישים הוא כאל פנימיות או כאל חיצוניות.

מיכאל: עוד מאפיין. מאפיין מאוד, מאוד חשוב, תרשמו גם. זה בלי עזרת הבורא אין אפשרות להשפיע לזולת. בלי עזרת הבורא אין אפשרות להשפיע לזולת. תכף נפרש מה זה, ציטוט. בנצי: "כל עוד לא יכירו בני אדם שיש כוח עליון, המשנה את הטבע, לא יוכלו הבריות לשנות את טבעם, להיות יותר מוסרים. וישתעבדו לטבעם הפראי. תורת ישראל המלמדת על ניסים משינוי טבע, גורמת לשינוים ושיפורים במוסריות."

מיכאל: כן זה רב קוק, אתה יכול עכשיו בדיוק להראות, אתה בדיוק עכשיו עשית, עשית עריכה לספר הזה כן? בנצי: אה..

מיכאל: אז על מה? בנצי: אחרי ששמעתי ממך..

מיכאל: זה, זה הציטוט האהוב עלי. זה בהחלט, תכף נסביר. בנצי: יש פה איזה ספר שעוסק באמת בפנימיות התורה של ספר שני המאורות הגדולים, מתוך דברי הרב ד"ר מיכאל ליטמן על הרב קוק ובעל הסולם.

מיכאל: באיזה שנה הוצאת? בנצי: זה יצא אלפים וארבע, חמש.

מיכאל: זאת אומרת ה.. רוב החברים שלנו, אני מניח שרובם לא, לא שמעו על זה. בנצי: כן.

מיכאל: אז זה דווקא הזדמנות. בנצי: זה ספר מאוד מיוחד..

מיכאל: זה השוואה בין תורת הבעל הסולם ורב קוק? בנצי: בדיוק. בדיוק. גם קצת על הקשרים ביניהם, מתי הם נפגשו, איך הרב קוק דאג לבעל הסולם ואיך הרב קוק שיבח את בעל הסולם, את ההסכמה שלו לבעל הסולם. אבל נוסף לזה לקשרים החיצוניים האלה, נקרא לזה, בהחלט אפשר להתרשם כמה שהם היו ממש באותו כיוון, באותה שאיפה להפיץ את הפנימיות, את הפנימיות של חכמת הקבלה, את הפנימיות של רזי תורה. ואפשר גם לראות הנה כמו בציטוט הזה לשנות את הטבע כמו שאומר פה הרב קוק וזה בדיוק המילים שמצאנו אצל הרב"ש ואצל בעל הסולם ובציטוטים שלפני.

מיכאל: כן זה שני המאורות הגדולים, מומלץ מאוד. וכן מה זה המאפיין הזה שאדם עוסק בפנימיות התורה שהוא מתחיל להבין, כן, איפה זה? שכל עוד לא יכירו בני אדם שיש כוח עליון המשנה את הטבע. זאת אומרת אנחנו מבינים, זאת אומרת אדם שעוסק שפנימיות התורה, הוא מבין שהוא לא יכול לשנות את הטבע שלו. שכל עוד כוח עליון, הוא לא פונה אליו, כל עוד כוח עליון לא החליט לשנות את הטבע אין שום סיכוי. לא להיות מוסרים, לכן אנחנו וככה נשאר בטבעם הפראי, מזה בהחלט אין לנו שום טענות לאדם, לא צריך להיות שום טענה לשום בריאה. ברור למה הם ככה מתנהגים, לכן אני דווקא מתפלא שאדם למה הוא ככה עשה ולמה הוא ככה עשה. הוא לא יכול היה לעשות אחרת. אם הבורא ברא את הטבע ואם בורא לא ישנה את הטבע אז ודאי שאדם ההתנהגות שלו היא ברורה מראש. בנצי: אז הנה גם ההסבר שלך, אפשר גם להבין שאם אנחנו מתייחסים להתנהגויות חיצוניות, אה אופי, כל מיני כאלה דברים, אז זה באמת הצורה החיצונית. אבל הפנימיות של זה, מאיפה הכול מגיע, היא בעצם מהטבע הפנימי של אותו רצון לקבל שדורש בעצם תיקון.

מיכאל: כן זה מאפיין מאוד, מאוד חשוב. ההבנה שבלי כוח העליון אם הוא לא יעזור אני לא יכול לשנות שום דבר. אה מאפיין הבא. אהבת הזולת הוא אמצעי לגלות כוח העליון. ציטוט. בנצי: "יש אהבה עצמית, ויש אהבת ה', ויש בחינה ממוצעת, שהיא אהבת הזולת, שעל ידי אהבת הזולת באים לידי אהבת ה'. וזה שאמר רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה."

מיכאל: טוב זה ברור, כן שאהבת הזולת זה אמצעי, זאת אומרת אנחנו לא, לפעמים שאנחנו אומרים ולפעמים שבעל הסולם ורב"ש בטח כותב על אהבת הזולת וכתוב על זה כל כך הרבה. אז אנחנו יודעים שיש את המכתב, שלא מזמן מצאנו מכתב של תושב פתח תקווה לבעל הסולם שהוא ככה בא בטענה לבעל הסולם, שבעל הסולם כאילו למה הוא כל כך הרבה.. בנצי: למה שכל התורה היא בעצם..

מיכאל: כן. בנצי: ואהבת לרעך כמוך.

מיכאל: כן. למה זה ולמה, למה כל כך הרבה הוא כותב על זה ומדבר על יש עוד מצוות והכול והוא אומר שלו הייתי רואה אותך ולו הייתי יודע במה אתה עוסק הייתי חושב שאתה בונה פה איזה דת חדשה. כי כל כך הרבה אתה משקיע הזה. אז ודאי שאנחנו מבינים שבלי, בלי הכלל הזה אין שום אה.. זה כמו כוונת, כי אתה לא יכול בכלל לפענח את הפעולות הבורא, את מה ששמענו "ממעשיך הכרנוך", זה מילים יפות אבל תכלס בפועל אם אתה לא עובד בקבוצה, אם אתה לא משתדל לרכוש את תכונת ההשפעה שזה בעצם ביטוי של תכונת ההשפעה זה אהבת הזולת, אתה לא יכול להתכוון בכלל להגיע לאותו הכוח העליון. בנצי: אנחנו גם יודעים שהרבה אנשים עוסקים באהבת הזולת. פעולות, מסייעים לנזקקים, כל מיני עושים פעולות חברתיות מאוד טובות ויפות. אז פה בעצם אנחנו פוגשים עוד קריטריון שאומר, האם אהבת הזולת שאתה עוסק בה היא מביאה אותך לאהבת ה'? אז זה עוד משהו שאפשר להשתמש בו.

מיכאל: אז זה גם בהמשך, גם נסביר מה, שאדם עוסק בפנימיות התורה איזה ביטוי לאהבה צריכה להיות. אז ככה קודם מאפיין נוסף, מצווה היא השכר. בנצי: "לפום צערא אגרא, היינו וראה אחר כך זה שנתן יגיעה זה היה השכר שלו. לפי שיעור היגיעה כך הוא השכר. מטעם, שהיגיעה היא השכר וה' נתן לו את הרצון להתייגע."

מיכאל: זאת אומרת מצוות זה פעולות שאדם עושה בחברה לכיוון אהבת הזולת וזה השכר בעצמו. זאת אומרת העבודה עצמה זה השכר. זאת אומרת אתה לא דורש שום דבר חוץ מזה. בנצי: אתה רוצה לעסוק בפנימיות.

מיכאל: כן. בנצי: זה השכר שלך וכל פעם שאתה מוצא את עצמך שאתה לא עוסק בפנימיות, אתה מבקש לעסוק בפנימיות.

מיכאל: זה קריטריון מאוד מאוד ברור שאדם יכול לבדוק. שוב דברים שאנחנו מדברים אני מניח שכולכם שמעתם ומכירים פשוט רכזנו את זה ככה והאדם יכול לעשות לעצמו צ'ק ליסט כזה פנימי ואז לבדוק כל פעם איפה הוא נמצא. האם באמת זה מה שהוא מבקש? רק להיות באהבת הזולת או שאוקי אני מתעסק באהבת הזולת, אבל אני רוצה תמורת זה משהו עוד נוסף. כמובן שמזה כולנו, כולנו מתחילים. זה ברור. אבל לפחות צריכים להגיע לזה שהעבודה עצמה היא תהיה שכר. עוד מאפיין, מצוות הם התיקון הפנימי של הכוונות שמביאות את האדם לגילוי הבורא בעולם הזה. בנצי: "בזמן שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, אז נקרא מעשה זו "מצווה".

מיכאל: כן זאת אומרת המצווה זה הכוונה, אם הוא יכול לכוון פעולה שלו נגיד אם ניקח את הפעולה לכיוון אהבת הזולת. אם הוא יכול לכוון שזה יהיה ללא שכר אלא הפעולה עצמה זה השכר, אז זה נקרא מצווה. קודם כל בוא אולי ציטוט. בנציון יש פה ציטוט דע כי כל המצוות הכתובות בתורה, כן? בנצי: "דע כי כל מצוות הכתובות בתורה או שתיקנו אבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכול הם לתיקון הלב." בסדר הוא אומר פה בצורה מובהקת, מה איפה שקראת על המצוות האלה בתורה או זה האבות הוסיפו, כתבו בכל התורה והתלמוד וכן הלאה וכן הלאה אם אתה חושב שזה במעשה או אתה חושב שזה בפה, ככה אתה אולי קורא את זה אבל הכול בלי יוצא מן הכלל, כל אלה מדברים רק על דבר אחד, על תיקון הלב.

מיכאל: זאת אומרת אם אני עושה, לא משנה מה אני עושה, בפה, במעשה אם זה לא מתקן את הלב שלי אז זה לא נקרא מצווה. בוא נגיד ככה, מצווה זה פעולות, זה פעולות, זה לא איזה פעולה אחת זה פעולות שבעצם הם מתקנות את הלב שלי או בוא נגיד מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, ככה בפשטות. הפצת חוכמת הקבלה לעולם, אז ביחס להפצת חכמת הקבלה כנראה גם כן יש קצת פנימיות וחיצוניות. בנצי: "ורבי אלעזר בנו של רשב"י מלפיג עוד יותר בדבר הערבות ולא די לו שכל ישראל ערבים זה לזה, אלא כל העולם נכנסים בדבר הערבות."

מיכאל: כן יש פה עוד, יהדות, זה הציטוט האהוב שלי. בנצי: "היהדות צריכה לתת דבר חדש לגויים, ולזה המה מחכים משיבת ישראל לארץ, ואין זה בחוכמות אחרות, כי בהם לא חידשנו מעולם ובהן אנו תמיד תלמידיהם, אלא המדובר הוא בחכמת הדת ובצדק ובשלום. שבזה רוב הגויים, תלמידנו הם וחכמה זו מיוחסת רק לנו."

מיכאל: כן, זאת אומרת מי שעוסק בפנמיות התורה כמובן שמתעורר בו רצון להפיץ וכל הזמן שיש לו זמן הפנוי חוץ מעבודה הפנימית שהוא עושה, שזה גם לא מפריע לא למשפחה, לא לעבודה ולא לפעולות הפצה שהוא עושה. הוא פשוט מבין שאין יותר חשוב לעולם גם כדי להינצל, גם בצורה טובה אפשר להגיד אלא רק להפיץ את הידיעה הזאת שיש כזה כוח העליון. זה מה שעשה אברהם גם, גם עכשיו גם כל מי שעוסק בפנימיות התורה הוא בהחלט, כמובן שאולי יכולים, יכולה להתעורר שאלה, היו זמנים שלא הפיצו חכמת הקבלה אבל זה בהחלט היו זמנים. אבל בוא נגיד מתקופת הארי אנחנו רואים, מתקופת הארי שזה גם הארי כתב וגם חיים ויטל אז כמובן שכולם עסקו רק בהפצת חכמת הקבלה. אה עוד אנחנו, יש פה עוד כמה ציטוטים, אך ורק בשיטת והתפשטות חכמת הקבלה ברוב העם נזכה לגאולה השלמה ועוד. בנצי: אך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם נזכה לגאולה השלמה.

מיכאל: אולי עוד הצורה הדתית, כן זה גם כן חשוב. ציטוט הבא, הצורה הדתית.

בנצי: " הצורה הדתית של כל האומות צריכה לחייב בראשונה את חבריה את ההשפעה לזולתו בצורה (שחיי חברו קודמים לחייו), של "ואהבת לרעך כמוך", שלא יהנה מהחברה יותר מחבר הנחשל וזהו דת כולל לכל האומות שיבואו במסגרת הקומוניזם. אבל חוץ מזה יכולה כל האומה בדתה היא ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה."

מיכאל: אז זה פחות או יותר אנחנו סיימנו. אני הייתי ככה מציין מכל המאפיינים האלה מאפיין מאוד מאוד חזק וברור שאדם בעצם לא מבקש מהבורא שהוא יתקן את היחס שלו אליו אלא שבורא יתקן את היחס שלי אליו ולא שיתקן את ההתנהגות שלו כלפי כי מראש אנחנו אומרים שההתנהגות של הבורא כלפי הנברא זה להטיב לנבראיו. מה שאנחנו אומרים זה לא פשוט בהחלט, זה מאוד מאוד קשה אבל כל אחד בפנים יכול לבדוק האם הוא מבקש שהבורא ישנה. בנצי: את עצמו לשנות או מישהו אחר ישתנה.

מיכאל: כן. או שהוא רוצה שהבורא ישנה את התנאים, את האנשים אחרים, תכלס יחס אליו או שהוא רוצה שההוא ישנה את התכונות שלי שבעצם דרך התכונות שלי אני יוכל לראות הבורא כטוב ומטיב. זה בהחלט חזק, זה מאפיין מאוד מאוד ברור שהאדם עוסק בפנימיות התורה. טוב אנחנו הגענו לסוף. אני רוצה ככה קצת לתת פרומו מה אנחנו, איזה נושאים אנחנו נלמד בחודש, חודשים הקרובים, הבאים. אז קודם כל ככה קבלה ופילוסופיה אנחנו נדבר על הבדלים בין קבלה ופילוסופיה, בעל הסולם כתב על זה, אני חושב שזה מאוד מעניין. אני כמובן יזמין, כל פעם אני מזמין אורח שהוא ד"ר לפילוסופיה ואז הוא יציג את זה מצד הפילוסופיה. אני אציג את זה מצד הקבלה. כמובן גם כן קבלה ופסיכולוגיה זה אני חושב שעוד יותר מעניין כי הרבה אנשים שלומדים חכמת הקבלה הם גם כן או עוסקים בפסיכולוגיה או למדו פסיכולוגיה, הגיעו מהתחום ולכן יש גם כן מאפיינים ברורים מאוד איפה מסתיימת פסיכולוגיה ואיפה מתחילה הקבלה. חוץ מזה שגם בעל הסולם כתב על הפסיכולוגיה המטריאליסטית שהוא היה מאוד מכבד, אז אנחנו נדע מה זה הפסיכולוגיה המטריאליסטית הזאת שבעל הסולם כל כך כיבד. כמובן כלכלה על פי רעיונות קבליים, שזה גם כן היו מספר הרצאות אנחנו יודעים שכלכלה זה יחסים בין בני אדם ובזה עוסקים חכמת הקבלה וכתוצאה מזה אם נלמד את זה אנחנו גם כן נדע איך לסדר את היחסים וגם כלכלה. יש לקבלה מה להגיד בנושא. כמובן גם היו מומחים בתחום. אני חושב שיהיה לנו עוד מעט מפגש מרתק, לא הייתי אומר הרצאה כי אנחנו עכשיו עובדים על פרויקט נקרא מסע בארץ ישראל. שאנחנו מצלמים חמש עשרה פרקים, כל מיני סיפורים מתנ"ך עם כל מיני דמויות, אבל מצד אחד יש צילומים מגניבים ומצד שני אנחנו מסבירים מה זה אומר פנימיות התורה. זאת אומרת מה הסיפור הזה, מה מסתתר מאחורי הסיפור הזה. זה שהיה פה אברהם והוא חפר באר פה ובאר שם והלך לסדום ועמורה ושם מערת המכפלה זה דברים שכולם יודעים. אבל מה מאחורי המילים האלו, מאחורי הסיפורים האלו איך אני יכול לקחת אותם לעבודה הפנימית שלי, אז אנחנו צלמנו כבר פרק אחד, אנחנו נראה את הפרק וגם כמובן אני אזמין לכאן מדריך טיולים שהוא בעצם מומחה בתחום והוא גם כן יוסיף לכם כל מיני סיפורים, גם מהיסטוריה כי בהחלט הדברים האלו מה שמעניין שבדברים האלו מצד אחד הם פנימיים, שכל אחד צריך לעשות את זה בתוכו ומצד שני יש גם כן הייתה היסטוריה כזאת, כן היה אברהם וכן הוא הסתובב בכל מיני מקומות וגם כן יש על זה הרבה סיפורים, אז הוא יספר את זה. אני חושב שהמפגש הזה, בין שני עולמות האלו, יהיה מאוד מעניין. חוץ מזה שסרט עצמו אתם תוכלו אחר כך לבקר את המקומות האלו ובהחלט להיות מודעים למה שהיה קורה. מאיפה המקומות האלו. יש גם כן נושא הקשבה, גם כן ד"ר גיא יצחקוב הוא גם כן נושא הקשבה הוא נושא מאוד מאוד חשוב, אצלינו לפחות. כמובן שיהיו עוד מספר נושאים עם ד"ר מאיר שמעון בנושא קבלה ומדע. ונשמח לקבל מכם משוב, תשתדלו להשקיע בזה כמה דקות. לנו זה מאוד מאוד חשוב. גם תשלחו לנו נושאים שאתם חושבים שצריך לדבר עליהם. סך הכול אנחנו בקורס העשרה ואנחנו צריכים כמה שיותר להיות מפותחים כדי אחר כך להעביר את החכמה לעולם. אז קורס מחשבת ישראל. תישארו איתנו. היום דברנו על פנימיות וחיצוניות התורה. לילה טוב לכולם וניפגש שבוע הבא. תודה לבנציון גרץ. בנצי: תודה לכולם.