תקציר שיעור צהריים – 28.4.24
על בסיס קטעים נבחרים מן המקורות בנושא "קפיצת נחשון וקריעת ים סוף"
נחשון לא פחד לטבוע בגלי הים, הוא רצה רק לצאת ממצרים בצורה סופית, לכן הוא הראשון שקפץ וכל העם כבר הלך אחריו.
"נחשון" שבנו הוא הכוח שלא מפחד לקפוץ לים כדי לצאת ממצרים.
נחשון הוא אחד מאלפים שעמדו על שפת הים ולא יכלו לעשות את הקפיצה הזאת, והוא עשה זאת.
מה זה "לקפוץ לים" בעבודה שלנו? לא לראות את מה שמפריע, שלא נותן להתקרב לארץ ישראל, אלא להאמין שאם יש לפני ישראל מחסום, הפרעה, אז הם יכולים להתגבר עליה, יהיה מה שיהיה. אם הבורא מעמיד לפנינו מחסום – גלים, ים סוער – עלינו למצוא בנו כוחות ולעשות את המעבר הזה.
למה משה שעמד בראש הקבוצה לא קפץ ראשון? אנחנו לא רואים בתורה שמשה עומד במצבים כאלו. לכל אחד יש תפקיד משלו, כל אדם מרגיש ברגע מסוים שעליו לעשות משהו.
כשאני מסתכל לתוכי אני לא רואה את כוח נחשון. אולי הוא יגיע ברגע הנכון, אבל כרגע אני לא רואה בי כוחות שאני יכול להגיד, "מי לה' אליי" ולעשות פעולה כזו. צריכים לגדל כוח כזה בכל אחד ואחד ומהחיבור בינינו להרגיש זאת. נקווה שנזכה לכוח של נחשון.
אם אדם נכנס פנימה למעשה, אז הוא מתקרב למעשה ורואה שהוא לא מוכן אליו, לא מצליח, הוא מגבש את כל הכוחות שלו וברגע אחד קופץ לתוך המעשה וצועק שה' יעזור לו כי הגיעו מים עד נפש.
בזכות זה שכל ישראל הלכו אחרי נחשון הים נפתח.
אנחנו צריכים לגרום לחיבור כל העם ולהעמיד את העם והמדינה כך שזאת תהיה הצלה לכל ישראל. הגענו למצב שנשארה לנו פעולה קטנה אחת והעיקר שכולם ישתתפו בה.
עלינו לעורר את האחרים, להתחבר יחד וכך נצליח להתגבר על האגו שלנו ולהגיע לחיבור בינינו. זוהי קריעת ים סוף.
הייתי שנים רבות עם רב"ש ולמדתי ממנו שגם הוא וגם אני עדיין לא מסוגלים למשוך את העם אחרינו. דבר אחד הוא לעשות פעולות לחיבור העם, אבל דבר אחר זה למשוך את העם לכיוון מסוים, לגמר התיקון, וזה לא עליי. כל אחד טוב במקומו.
בעשירייה פועל כוח כללי, כוח משה, הוא היה זה שמחבר, הוא הוליך את כל העם.
אם אתם יכולים להתגבר קצת על הפחד מהמוות, אז אתם יכולים לבחור בדרך של מלחמה במצב הזה ולצאת ממנו להתעלות רוחנית. זה מה שמראה לנו נחשון.
כשאנחנו מתחברים בנשמות, כל אחד מאיתנו מקבל כוח מכולם וזה עוזר לכל אחד לצאת מים סוף, מהסוף שלו, ולהגיע לראש.
אחרי שמסיימים את כל העבודה בתיקון הכלים, ומחברים אותם לכיוון אחד, אז מגיעה פעולת הבורא, והוא מסדר את ישראל ונותן להם שכל, רגש וכוח לצאת ממצרים.
מה אִפשר לישראל להאמין שהבורא יעזור להם? הם לא ידעו שהבורא יעזור להם, אלא הם הלכו בכוח האמונה, לא בכוח הידיעה. כשאדם פונה לבורא ומבקש ממנו עזרה הוא לא יודע שהבורא יעזור לו, אפילו ההפך, ואז בכל כוח האמונה שלו הוא מבקש, מתפלל, בוכה, צועק שהבורא יעזור לו, ואם הצעקה שלו יוצאת מהלב, אז הבורא עוזר לו וכך הוא יוצא ממצרים. אבל עד אז אף אחד לא יודע. לכן צריכים ללכת בכוח האמונה.
עזרת ה' נקראת אמונה, הבורא עוזר לנו הכוונה שהבורא נותן לנו כוח אמונה.
איך מרגיש אדם שקיבל כוח ה'? נפתח לו כוח הבורא, כוח האמונה.
הגבול הוא כדי לתת לאדם הרגשה שעליו להגיע עד הקצה ורק אז הבורא עוזר לו.
אם אתה רוצה נס, לא תוכל להשיג אותו. איך לזכות בנס? לא לרצות אותו.
איך אתה רואה את קפיצת נחשון שתמשוך את העם לגמר התיקון? אם כולנו נרצה, נוכל להדליק את כל העם, וזה יקרה.
מהן הצרות שצריך להרגיש בכל מקום כדי להתקדם? חוסר באור חסדים.
האם כדי להגיע לקפיצת נחשון על האדם לוותר על עצמו? בוודאי, הכוונה בוויתור היא שהוא הולך על חשבון שרוצה דבקות בבורא באותו רגע ולתמיד וזה מה שהוא רוצה.
יש שני כוחות הפוכים: מפתחא ומנעולא. מפתחא פותחת את הכלי, מנעולא סוגרת את הכלי.