תקציר שיעור צהריים – 13.2.24
או על ידי דרך תורה, דרך אחישנה, או על ידי דרך ייסורים, בעיתו, כולנו נגיע לשלמות.
עלינו להצטער על כך שהיה לנו קצת רצון והוא אבד, להצטער עוד ועוד עד אשר נשיג רצון גדול.
האם האדם כבר מרגיש שהוא מכיל בתוכו את כל העולם? מובן שלא, לכן עליו להמשיך את המרדף אחר האור, אחר הבורא, להשתדל לבקש ולהתחנן לבורא שלא יזרוק אותו, אלא ימשוך אותו.
מה לעשות כשחבר נכנס למצב של תרדמה? עליכם לבקש עבורו, להתפלל שהבורא ימשוך אותו.
כשאתם רואים חבר מתקרר, עליכם לבקש מהבורא שידאג לו. עבודתנו היא לבקש מהבורא.
עלינו להתחבר ולשמור כל הזמן על החברים שלא יתרחקו, וכל הזמן להתפלל עבור כל העשירייה, שנתחבר, נתקבץ יחד, והבורא יעזור לנו. זו צריכה להיות התפילה שלנו יום יום.
אפשר להגביר את החיסרון רק כשמתחברים עם החברים, הם מראים לך עד כמה החיסרון יכול להיות אחר וגדול יותר.
כשחסר לאדם משהו והוא לא יודע איך להשיג אותו, הוא פונה לאמונה. במקרה כזה עולה בו רצון שמתפתח עד לכדי השתוות עם הבורא.
איך נבנים בנו כלים? האור העליון משפיע עלינו ומרחיב את הכלים שלנו.
"זכו אחישנה", מהו לזכות? לעלות למדרגה שבה אנחנו מושכים לעצמנו רצון ואור שמגדיל את הרצון עד לכדי מצב שבו אנחנו יכולים להרגיש בתוכנו את כל הבריאה.
מה מתווסף לעשירייה כשהיא מתפללת עבור עשירייה אחרת? התפילה מרחיבה את הכלים דהשפעה של העשירייה.
האם בכל תפילה אנחנו עוזרים לאחרים? בראש ובראשונה אתם עוזרים לעצמכם.
תחשוב איך שנוח לך והבורא כבר יסדר הכול במקומו. האור פועל באלפי פעולות בכל רגע, לכן אל תחשוב על איך זה יקרה.
על מה להתרכז כדי למשוך כמה שיותר מאור? על מה שאתה רוצה שיקרה.
החיבור הרוחני חשוב יותר, אבל מתחילים מחיבור פיזי.
עלינו להשתדל לבנות כלי אמונה באופן מעשי בתוך הקבוצה.
האם יהיה מצב כזה שבו תכונת האמונה לא תהיה הכרחית? להפך, יהיה יותר ויותר צורך באמונה. גם בגמר תיקון, זהו כוח רוחני שהופך אותנו דומים לבורא.
דרך ייסורים יכולה להשתנות, תלוי כמה אדם עובד על בניית הכלי בצורה נכונה.
אם הבורא עדיין לא התגלה עלינו להתחבר בעשירייה ולהשתדל לעזור לאחרים. מתחילים להתחבר ולבקש מהבורא להגדיל את הכלים שלנו כך שכל הכלים יהיו בעל מנת להשפיע. כך מתקרבים לאט לאט למצב שאנחנו מבקשים ודורשים מהבורא שיעזור לנו לעלות בסולם המדרגות לרצונות גדולים יותר עד שמקבלים עזרה מהבורא. אבל כל רגע, כל יום להשתדל להיות בחיבור בינינו ובפנייה לבורא.
עלינו להשתדל להתייחס לחברים כמו שאוהבים אותם, כמו שמשתוקקים אליהם, כמו שקרובים אליהם, ואז נתחיל לאט לאט להרגיש איפה עלינו לשים את כוחות העבודה כדי שגם הבורא יעזור לנו ויוסיף לנו שם את הכוחות שלו.
בכל רגע נתון עלינו להתחיל לבקש מהר ככל האפשר מהבורא אחרי הרגשת החיסרון.
במה מסתכמת העזרה שלנו לבורא? בכך שאתם מעוררים אותו על ידי הבקשות שלכם, שלא יתרחק מכם ויעסוק בשאלה שלכם.
איך לשאוף למשהו יחד ולא לבד? תנסו, אבל זה מגיע לאט מאוד. הבורא מחכה שכבר תשיגו זאת, ודווקא בגלל זה מה שנותן לו נחת רוח זה לתת לכם יותר ויותר משימות, בעיות, כדי שתתחברו ברצון שלכם.
האם תמיד נקבל הארות בדיעבד או שנלך איתו יד ביד? יד ביד זה לא מהר, זה ייקח עוד הרבה זמן, אבל אנחנו מביאים לבורא תענוגים ממצבים שבהם אנחנו קטנים. כמו בחיים שלנו, כמה האם מרוצה שיש לה ילד קטן והיא יכולה לשחק עימו.
צריכים לזהות בכל הרגשה שקיבלנו שהיא מגיעה מהבורא ואנחנו לא צריכים יותר מלהודות לו ולהידבק בחזרה.
האם הדבר החשוב הוא להישאר כל הזמן עם הבורא? כן.
איך להגדיל את הרוחניות בינינו כדי להשיג חסרונות גבוהים יותר? על ידי חיבורים בינינו ועלייתנו לבורא.
במה אנחנו יכולים למלא אותך [את הרב]? רק שתהיו מחוברים ביניכם ותפנו אל הבורא.
תעזור לחברים וכך ייבנה בך יחס נכון לבורא.
איך לקבל מסך חזק יותר? אם אתם נמשכים אחד לשני, מחברים ביניכם את כוח החיבור ומייחסים אותו יחד לבורא, אתם תצליחו בהכול. קודם כול כל אחד צריך להשתדל לתקן את עצמו, להבליט את הרצון להשפיע שלו כלפי אחרים, ואחר כך כולכם מחברים את כל הרצונות והנטיות האלו לבורא ותראו שהבורא מיד עוזר לכם.
לא צריך כל הזמן לחוות ייסורים, צריך שהכול יהיה מאוזן.
מה שאתה מרגיש, מה שאתה רוצה, מה שאתה חושב זה הבורא נותן לך.
ברגע שאתה נמצא ברוגז או במשהו שלילי, אז כל מה ששייך לרוחניות בורח ממך.
מידת כעס היא מידה גרועה מאוד. זה הרצון לקבל שלך, האגו שלך שבורח החוצה ממך.
עליך לברר ולמיין את הרצונות שלך, עד כמה שהם קרובים יותר לרצון לקבל או לרצון להשפיע.